על גינות מאכל, מטבח מקומי וארץ ישראל
מה עושים השבוע בגינה?

השבוע הרביעי של אפריל –קיטום שיחי פרחים ושיחי ורדים שהתייבשו - לחידוש הפריחה. עוד על אפריל בגינה

הגינה הארץ ישראלית

הגינה הארץ ישראלית

שם התאנה
ושם שתילי הזית
ופריחת הרימונים המופלאה
שם אהבתי
השיכורה ולא מיין
את עיניה תעצום לאט לאט
נעמי שמר – אל בורות המים

גינה מקומית. דרך שכם, ירושלים.

הגן הארץ ישראלי המסורתי הוא גן מקומי

הבוסתן בנחל עמוד. הרמוניה של אדם וטבע. עצי תאנה, תות, זית ושקד ובלב הבוסתן מערכת השקיה, מעין, פינות ישיבה ומזרקה.

הוא שייך למקום הזה. גם יופיו וגם פגמיו הם מאפייני הארץ, ותנובתו היא פרי הארץ. הגן המקומי התפתח במהלך אלפי שנות היסטוריה תוך התאמה לתנאי האקלים והקרקע המקומיים, לפי מגבלות המים ובמענה לצרכים של בני הארץ. הגנים של תושבי ממלכתו של דוד המלך דומים מאד לגנים שהיו נפוצים כאן עד לפני כמאה שנה.

זהו גן של תועלת, עם בוסתן עצי פרי מקומיים, גפנים מטפסות על מרפסת או סביב סוכה, גינת מטבח עם ירקות, צמחי תבלין ומרפא ומקום מוצל למנוחה ומפלט מהשמש הקופחת בקיץ. בין הצמחים יש פינות ישיבה, רחבה מרוצפת או שביל מרכזי רחב, בור מים וקישוטים מפוזרים מסביב.

בתי מגורים ובוסתן בשולי הכפר טירה שעל חורבותיו הוקמה טירת הכרמל. אמת המים מעין קדם אל הכפר נראית במורד מהעל הבית.

הגן המקומי קל להחזקה והוא מתאים למקום. בשל המחסור במים בארץ הוא איננו דורש השקיה רבה ומרבית הצמחים בו עמידים ליובש, פגעים ומזיקים. גן כזה משתלב בנוף המקומי ומתאים לאקלים הסביבתי. כמו הטבע שסביב, מראה הגן הארץ ישראלי משתנה לאורך עונות השנה ולכן הצמחים בו לא נשארים ירוקים גם בקיץ כמו בגן האירופאי או הטרופי. להבדיל ממרבית הגינות בארץ, הגן המקומי איננו מבוסס על דשא מדרום אפריקה וצמחים שמוצאם מארצות רחוקות, כאלה שדורשים השקיה נמרצת כל הקיץ כדי להמשיך ולקיים את המראה הירוק והפרחוני כל השנה. 

הגן המקומי הוא גן בר-קיימא. הרבה מילים שקשורות לגינון מתחברות כאן יחדיו – הקמה, קיום, מקום, מקומי, קיימות. גינון בר-קיימא הוא גינון העונה על צורכי הדור הנוכחי, תוך צמצום הפגיעה במשאבים שיישארו לדורות הבאים. גן בר-קיימא עושה שימוש בצמחים מקומיים, כאלה שישגשגו לאורך זמן תוך במינימום התערבות
ופגיעה בסביבה ובעתיד. בגן מקיים נוצר עם הזמן איזון פנימי במערכת האקולוגית, הכוללת אדם, צמחים ובעלי חיים.

הגינה של מוזיאון הטבע בירושלים – בריכה אקולוגית

שעון העונות עובד במרץ בגן הארץ ישראלי. מבט חטוף בגינת מאכל או גינת בר מקומית מספיק כדי לדעת את חודש השנה. מראה הגן המקומי במיטבו בסוף החורף ובאביב ואחרי כן בקיץ הוא דועך והפרחים נובלים אך דווקא אז הוא מתחיל להניב את מיטב הפרות העסיסיים ומספק לבעלי הגן תאנים, ענבים, רימונים, תותים וזיתים.

הגן המקומי הטיפוסי מוקף חומה חומה או שדרת ברושים כדי להפרידו מהסביבה הרועשת ולהפכו לגן פרטי ולעתים הוא בנוי כחצר פנימית בין בתים. הגן המקומי מניב פרי ונותן מזון לבני הבית ומספק להם מקום מבטחים רגוע ומפלט מהמולת היום-יום ומקשיי המציאות כמסופר במקורות:  “יושב יהודה וישראל לבטח, איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה” וגם “וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד” (מלכים א’, ה’ 5 ומיכה ד’, 44).

גינת מנזר הורטוס קונקלוזוס (הגן הנעול בלטינית) שבכפר ארטאס שדרום לבית לחם. המנזר מתנשא מעל העמק המושקה בשורת המעיינות שסביב בריכות שלמה. המנזר הקתולי מיועד לנזירות והוקם ב1902. העמק שלצידו מעוטר בשדות, מטעים, תעלות השקיה ובריכות. הכפר נמצא בשליטה פלסטינאית. סיורים בקרבת מקום (בריכות שלמה ותל עיטם המקראית) נערכים מעת לעת ע”י בית ספר כפר עציון.

 

 

עקבות הגן המקומי בכפרים ובחורבות

גנים כאלה ניתן לראות גם כיום בכפרים הפלסטינאים המסורתיים ביהודה, שומרון ובגליל וגם בחלק מגינות המנזרים. כמה כפרים עדיין משמרים גינות כאלה ואפילו בשיטוט בחורבות הכפרים החרבים ניתן לראות עקבות שנותרו ולדמיין כיצד נראו גינות ובוסתנים אלה בעבר. בכפר בתיר ובואדי פוכין אפשר לראות מערכות השקיה לגידולי שלחין, טראסות, בוסתנים וגינות ירק שלא השתנו במשך אלפיים שנה. בסטף עשתה הקרן הקיימת עבודה נפלאה של שיקום בוסתנים הגדלים בעל ולמרגלותיהם מערכות השקיה עתיקות המוליכות מים ממעיינות הכפר דרך טראסות אל חלקות ירק שמעבדים תושבי ירושלים השוכרים חלקות במקום.

בכמה מגינות המנזרים בארץ מקיימים גינות מקומיות מסורתיות ושם נראה לרוב גן מוקף חומה ובו פינות מנוחה והתבודדות שמסביבן עציצים עם פרחי גרניום ומעטפת של עצי ברוש גבוהים. בצמוד בוסתן פרי או כרם גפנים ליין ומטע קטן לעצי זית. גנים ובוסתנים כאלה אפשר לראות במיטבם במנזר האחיות ציון בעין כרם שבירושלים, במנזרים באבו גוש, מנזר בית ג’מאל שליד בית שמש, במנזר הרוסי על פסגת הר הצופים או בגת שמנים שבמורד ההר עם חלקת עצי הזית הקדומים המפורסמת שבו. בגינות מנזר באירופה של ימי הביניים היו באופן טיפוסי שתי חלקות – גינת צמחי מרפא וגינת מטבח לירקות. מחוץ למנזרים, מלון אמריקן קולוני במזרח ירושלים עם הגינה הפורחת והמטופחת שבין חומותיו הוא דוגמא נפלאה ומיוחדת לגן ארץ ישראלי עם תבלין קולוניאליסטי.
קישור לכתבה על גינות מנזרים.
קישור לכתבה על מלון האמריקן קולוני והגינות הנפלאות שלו
.

קישור לכתבה בוסתנים, גנים ומעיינות בירושלים וסביב לה

פעמוני רוח בניחוח תפוזים

הבוסתן

הבוסתן הוא אבן יסוד בעיצוב גינה ים תיכונית. בבוסתן נשתול את עצי הפרי בכל שטח הגן ולא רק סביב הגדר כפי שמקובל בגינה ביתית טיפוסית ולעתים יש בו גם חלקת ירק קטנה לצד תרנגולות או חיות משק אחרות. כל אלה תומכים במטבח הים תיכוני העסיסי והעשיר. הבוסתן הוא אמנם גינה פונקציונלית, אך צריך לעצב אותו כמקום יפה המזמין את האורחים לשבת בצל העצים או הפרגולה על מנת לנשום לרווחה, להירגע מתלאות היום-יום ולטעום מפירות וירקות העונה. כאשר יש שיפוע בקרקע משלבים טראסות בנויות מאבנים טבעיות ועליהן נוטעים עצי פרי וצמחי תבלין הגדלים בעל.

מי שרוצה לראות בוסתן מקומי במיטבו לא צריך להתאמץ. בשולי העיר חיפה, בסמוך לבית העלמין, נמצא בוסתן כיאט (קישור לכתבה מצולמת על בוסתן כיאט). זהו בוסתן ערבי-מקומי-מסורתי במיטבו. מקום שהוא בין המציאות לדמיון, בין האדם לטבע. בזמנו היה זה גן תענוגות, גן עדן עלי אדמות. עצי רימון, תאנה, הדרים מכל סוג, משמש, תות, פיסטוק, תמרים, כרם גפנים וגן ירק רחב ידיים. לא כל עצי הבוסתן שרדו וגם המזרקות שבקו חיים, אך קסמו של המקום לא התפוגג. בכל פעם שחוזרים לכאן, הבוסתן משנה את פניו, ונותר מסתורי, בלתי צפוי ופראי בדיוק במידה הנכונה.

צמחיית הגן המקומי

צמחי הגן המקומי הטיפוסיים כוללים בוסתן עצי פרי ארץ ישראליים. עץ הלימון הוא כנראה השימושי מכולם וכדאי לשתול אותו ראשון ובמקום של כבוד. מצטרפים עליו עצי רימון, הדרים, תאנה, זית, תות, שקד וחרוב. גפנים מטפסות על המרפסת או על סוכה. “כי יהוה אלהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורימון ארץ-זית שמן ודבש. (דברים ח’, 7-8). חוץ משבעת המינים ועצי פרי מקומיים אחרים נמצא בעציצי חרס או בפחים גדולים צמחי תבלין כמו נענע, ריחן, אזוב, רוזמרין, פלרגוניום לימוני, מרווה ואחרים, כמו גם ערוגת ירק גדולה לצורכי המטבח.

עין מכורה שליד כרם מהר"ל
עין מכורה שליד כרם מהר”ל – שדות ובוסתנים הנשקפים מהמעיין

 בגינה הארץ ישראלית כדאי לשלב יחד עם צמחי התועלת גם כמה מצמחי הבר של ארץ ישראל וצמחי נוי. עצי אלון או חרוב יתנו צל וקרירות בקיץ. מנה של יופי וריח בכל עונות השנה יתנו שיחי לוטם ואלת המסטיק לצד שיחי יסמין המטפסים על קירות ופרגולות (פרח לבן. הזנים הערבי, רפואי ואזורי פורחים כל השנה). עץ ער אציל יעניק לבעלי הבוסתן עלי דפנה לנוי ולהחמצת ירקות וכדאי לשלב גם שיחי הדס (שיח הדס מצוי-פרח לבן, בקיץ) ומורן החורש (שיח שניתן לפסל בגינון, פרח לבן, באביב/קיץ) כדי להבטיח שהבסותן יהיה יפה וירוק גם בקיץ. לצבע ולנשמה כדאי לטפח בגן הבוסתן גם פרחים. עדיפים כמובן פרחים רב שנתיים וכאלה הגדלים כשיחים לאורך שנים ובלא צורך בהשקיה מרובה. כדי לקבל מצע פרחים בחורף ובאביב נטמון באדמה פקעות של רקפות ופרחי בר אחרים ובעציצים נשתול פרחי גרניום בשלל צבעים שיוסיפו גוונים לגינה במשך כל השנה. מסביב לחומות או לגדר נפרוש צמחי בוגונוויליה שיתנו מרבדי צבע בקיץ.

אביזרים וקישוטים משובצים, במיוחד קישוטים בגווני כחול או טורקיז כמו פעמוני רוח וכדורי זכוכית התלויים מעל, ועל האדמה כלים חקלאיים עתיקים, שברי עמודים וכותרות משקופים קדומים. בשל צחיחות הארץ מילאו המים תפקיד מרכזי בגן. בגנים קדומים היה כמעט תמיד בור מים שהיה ליבו החי והפועם של הגן. בגן המודרני בין הטראסות תזרום תעלת מים, מפלון עם צליל פכפוך או אמבט ציפורים. חלק מהגן מרוצף ומתאים למקום לסעודה ולמנוחה. על הרחבה נמצאים מושבים נוחים, ערסל, ספסל, ומעל מצלה סוכת גפנים.

ישנם סוגים רבים של גנים

גינת מנזר טיפוסית – בכנסיית הגואל שברובע הנוצרי בעיר העתיקה של ירושלים
 הגן מעיד על בעליו. כמו שיש בני אדם שונים ישנם סוגי גנים שונים. באירופה ישנם גנים מפוארים שנבנו כדי להוכיח את עושרו וכוחו של בעל הבית ואת מרותו של האדם על הטבע. בגנים כאלה הנוף מעוצב בקפידה. הגן מתוכנן היטב. אין בו מטר רבוע של פראיות או טבע. הוא גזום בקפידה. הגן מאלף את הטבע ומעצב אותו בהכנעה והתוצאה מדגימה את כוחו של האדם המערבי. גנים כאלה אפשר למצוא למשל באנגליה, צרפת ואיטליה. סגנון שונה הוא הגן היפני שנמצא בקו התפר שבין עיצוב מדויק וגיזום מוקפד לבין מראה טבעי והתוצאה של ניגודים אלה מעוררת השתאות. הגן הארץ ישראלי לעומתם מנסה לחקות את הנוף הטבעי ורק להכניסו לגינה הביתית (עם קצת פחות קוצים) והתוצאה עושה כבוד לטבע ולהרמוניה הגלומה בו.  

מה בין גינה מקומית ארץ ישראלית לגינה הים תיכונית? גינון ים תיכוני הוא מושג שהומצא כנראה בקרב חובבי גינון בריטיים בימי השיא של האימפריה הבריטית שניסו לייבא לארצם סגנונות גינון מהעולם. הגינה הים תיכונית הפכה בשנים האחרונות למושג מקובל בעיצוב גינות בארץ בדומה למוזיקה ים תיכונית ולמטבח הים תיכוני. לעומת סגנונות גינון אחרים, כמו גינון איטלקי או טרופי, הגינון הים תיכוני לא מתיימר לייבא סגנונות גינון זרים ובמקום זאת הוא מבוסס על שילוב הצמחייה והדומם של הארץ. אך בעוד הגן הארץ ישראלי המסורתי הוא בראש ובראשונה גן של תועלת (עם צמחי מאכל ומרפא ומקום למפלט מהחום) שבא לענות על צרכי הקיום בארץ, מיועדת הגינה הים תיכונית בראש ובראשונה לנוי וליופי ובכך היא בעצם די דומה לשאר סגנונות הגינון.

כתבות בנושאים דומים

הגינה הארץ ישראלית – מהו הגן הארץ ישראלי המקומי? מה הם חומרי הגלם שלו? והיכן ניתן לראות אותו?
איש תחת גפנו – מסע בעקבות הגן הארץ הישראלי – תולדות הגן המקומי מגן העדן, דרך התנ”ך והחאכורה הפלסטינאית
האט! גינה לפניך – על מעלות הזמן האיטי של הגינה
גינות מנזרים – מסע מצולם בגינות מנזר
מלון האמריקן קולוני בירושלים והגינות הנפלאות שלו
ירושלים וסביבותיה – בוסתנים, גנים ומעיינות בירושלים וסביב לה
סקר מ1969 של בית ספר כפר עציון על החקלאות המסורתית באזור הכפר ארטאס

רוצה להגיד משהו?

One comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.