תגית: שתילת פקעות ופרחי בר

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף

עד לפני כמאה שנים, על גגות הבתים בארץ ישראל הוקמו סוכות שנועדו לשינה בימות הקיץ החמים. בכפר בניאס, מתוך Picturesque-Palestine 1881

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה (תשרי, כלומר ספטמבר או אוקטובר) ובסופם חג סוכות, הרי הוא חג האסיף, חג שנטוע עמוק באורח החיים של אבותינו, תושבי הארץ הקדומים.

חג האסיף משקף את סיום השנה החקלאית בארץ ישראל. זהו המועד בו מסיימים את איסוף התבואה מהשדות ואת קטיף פירות הקיץ ונערכים לשימור עודפי מזון לחורף (את התאנים מייבשים, את החיטה הופכים לקמח, את הענבים ליין ואת הזיתים לשמן). גם הסוכה משמרת את המנהג הקדום של תושבי הארץ לשבת בסוכות לצד שדותיהם בתקופת סוף הקיץ והסתיו בה נדרשה עבודה רבה לאיסוף התבואה. עדות לסוכות קדומות כאלה נראית עדין בשומרות החרבות הרבות שפזורות בטרסות של הרי יהודה וגם בשדות ערביים רבים אליהם מגיעים החקלאים בעונת האסיף.

עצי הפרי המקומיים, ובהם עצי שבעת המינים, מניבים את פירותיהם המתוקים בעיקר בקיץ. התאנה, הגפן הבשילו זה מכבר. מסיק הזיתים כעת בראשיתו, קטיף הרימונים מסתיים וגדיד התמרים בעיצומו.

שלהי הקיץ במטע הגפנים בחלקת הבעל בסטף

נמשיך בהכנת הגינה לחורף – עצי פרי

שתילת עצים חדשים, בייחוד עצי ארץ ישראל כולל שבעת המינים.

העצים הנשירים סיימו את עונת הפרי בחודשי הקיץ וכעת משילים את עליהם ונכנסים לתרדמת החורף. ניתן להפסיק כעת את ההשקיה עד לחניטת הפירות בתחילת האביב.

עזרה ראשונה לעצי הפרי הנשירים לקראת החורף – העצים נכנסים לשלכת ולאחר הסרת רשת הפרי נצטרך לשקם את העצים ולתת תמיכה לענפים צעירים וחיזוק הענפים הצעירים שעליהם יגדלו פירות השנה הבאה. במידה וצריך גיזום מסיבי נמתין ונעשה אותו רק בפברואר כשהעצים בסוף התרדמת ומוכנים לקראת העונה הבאה.

שתילה ראשונה של ירקות החורף

לאחר שהכנו את הגינה לחורף בחודש שעבר והתחלנו בשתילות ירקות החורף, נוכל כעת להמשיך בזריעה ובשתילה של כל סוגי ירקות החורף. בחורף גדלים בעיקר ירקות עלים וירקות שורשים כמו חסה, תרד, גזר וצנון. 

נבטים של חרדל ממשפחת המצליבים. את ירקות החורף ניתן לזרוע בגינה החל מסוף ספטמבר.

שתילה – חסה, מנגולד, עלי רוקט, עלי בייבי, עלי סלק, גרגיר הנחלים. בצל, שום, כרישה, שורש סלק, כרובית, ברוקולי, סלרי, קולרבי, כוסברה, שמיר, תרד, צנון, לפת, ארטישוק ותפו”א וכמובן תות שדה.

זריעה – פטרוזיליה, צנונית, גזר, אפונת גינה, דגנים (שעורה, חיטה, חומוס, קצח).

תבלינים – ניתן לשתול מגוון סוגי תבלינים.

חיפוי האדמה – לאחר הזריעה או השתילה יש לשים חיפוי של עלים יבשים וגזם על האדמה. חיפוי האדמה הוא כמו שמיכה לאדמה. החיפוי מונע התאיידות, מגן מפני התחממות יתר, מקשה על עשבים רעים לנבוט ונותן חומר אורגני שיספק לאדמה מזון. יש להימנע משימוש במחטי אורן, עלי אקליפטוס ועלי עץ אגוז מאחר ויש להם תכונות מעקבות נביטה כמו לקוטלי עשבים.

פרחים וצמחי בר – זה הזמן לשתילת צמחי הבר ופקעות פרחי הבר של א”י, כלנית, רקפת, יקינטון, חצב ותורמוס, וגם פרחי חורף וחד-שנתיים כחוטמית זיפנית, ציפורן חתול, אפונה ריחנית וכובע נזיר. מועד השתילה המתאים לפקעות וצמחי בר הוא בין ספטמבר לדצמבר. לקבלת צמיחה רב שנתית רצוי מאד לשתול את רוב צמחי הבר באזורים שלא מקבלים כל השקיה בקיץ אם כי ישנם פרחי בר כמו יקינטון ורקפת שישגשגו גם בסביבה מושקת. אדמה מתאימה – חלק מהצמחים לא יצליחו אלא אם נתן להם סוג אדמה שדומה לאדמה בה הצמח גדל בטבע. אדמת המילוי ומצע השתילה הגנני לא מתאים לרבים מצמחי הבר ונצטרך להשיג אדמה מתאימה לכל זן.

בזיליקום בסוף הקיץ. זה הזמן לאספו ולהכין ממנו פסטו.

שתילת תות – את התות אפשר לשתול מהסתיו ועד סוף החורף (לפוסט בנושא גידול תותים). ניתן לרכוש שתילים או לבצע ריבוי באמצעות שלוחות. גידול תות מזרעים דורש מומחיות ואינו מומלץ. במהלך החורף התות מנמנם ולכן אם נרצה תנובה משמעותית כבר בחורף נצטרך להקים חממה, כלומר לפרוס מנהרת ניילון מעל השתילים ואז נשתול בחודש אוקטובר או נובמבר. בלי חממה עדיף לשתול בחודש פברואר או מארס שבסוף החורף מאחר ותות שגדל בלא כיסוי לא יגדל לפני סוף החורף אז נסתפק בפירות באפריל-מאי. את התות כדאי מאד לשתול על יריעה של ניילון או פלריג שמתחתיה נשים את צנרת ההשקיה ומעליה נעשה חורים לשתילים שימוקמו לצד פתחי הטפטפות. היריעה מונעת ריקבון הפרי מהאדמה וגם מקלה על הגדילה באמצעות חסכון במים ושמירת טמפרטורת אדמה גבוהה יותר.

פוסטים קשורים:

שתילת פרחי בר בגינה

שתילת פרחי בר בגינה

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

תורמוסים בעמק השלום

למה הגינה תמיד פורחת?

לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה.

בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע מהעדפות הנוי של בעלי הגינות או משיקוליהם של הגננים המסחריים? קשה לדעת.

מצב הגינות מזכיר במשהו את מדפי הסופר. גם במרכולים כמעט ואין גיוון, רק שבסופר מצליחים יצרנים ומשווקים מתוחכמים להסתיר את ההעדר הגיוון באמצעות אין ספור אריזות ומותגים שונים שמחביאים מאיתנו את מיעוט הזנים שמהם מיצרים את אותם מוצרים. מה משותף לשניצל הקפוא, לבשר, לחטיפים המתוקים, לבמבה, לחטיף האנרגיה, לדגני הבוקר, למשקאות המוגזים, לקטשופ, למעדני חלב, לביצים, ולמזון תינוקות? בכולם מהווה התירס מרכיב עיקרי, לרוב דרך תוצרי תירס בעלי שמות מוזרים כמו עמילן מעובד וסירופ גלוקוז או דרך תזונת בעלי החיים שמבוססת גם היא על תירס.

פרחי התורמוס בשיא פריחתם באמצע חודש מארס

כשאנו בוחרים להקים חלקה של גינת בר נוכל לקבל מעט מהטבע האמיתי ומהשורשים של הארץ אצלנו בגינה, אבל יותר מכך יש כאן מעשה של הכרזת עצמאות אישית והחלטה שלא להיכנע לתכתיבים של אחידות, תיעוש וגלובליות. חלקת הבר שנשתול ונקיים תשקף לנו את המציאות ואת ארץ ישראל על הטוב ועל הרע שבה. היא תהיה שוממת וצהובה בקיץ וגם בסתיו אך תפרח בחורף ובאביב. נראה בה את הנביטה, הלבלוב והקמילה. היא תהיה עמידה למחלות ופגעים וגם תזמין אלינו לביקור אורחים כמו פרפרים, חיפושיות, חרדונים וציפורים.

כיצד לזרוע ולשתול פרחי בר?

מרבד ורוד של פרחי ציפורנית מצרית וכרמלית נאה

חלק מצמחי הבר רגישים לעודפי מים ולכן כדאי להקצות לגינת פרחי הבר חלקה לא מושקת. פרחי בר תלויים בגשם ולכן ניתן לאלוהי הגשם להנחות אותנו מתי ואיך לשתול. הבעיה מסתבכת כי הגשם לא משקה רק את פרחי הבר והוא נותן יחס דומה גם לעשבים שמיטבים לגדול לממדי ענק במהירות מדהימה ובכך מונעים מהפרחים העדינים יותר כל הזדמנות לנבוט ולצמוח.

את הפקעות והזרעים של פרחי הבר אפשר לשתול בין ספטמבר לדצמבר וכנראה שהמועד הטוב ביותר הוא כשבוע לאחר גשמי היורה. אם ירד גשם משמעותי ינבוט גל ראשון של עשבי בר בימים שלאחריו. אך אנו לא נתן להם לבצע את זממם ונחכה להם עם קלשון.

מאחר והעשבים יגדלו מהר יותר מהפרחים שזרענו הם לא יאפשרו לזרעי הפרחים לקבל די אור שמש, מים ומקום כדי לנבוט ולכן יש להקפיד לסלק את העשבים. גם לפני הזריעה יש לתחח את האדמה עם הקלשון כדי לפתוח אותה ולהשקות שוב. לאחר מכן נטמין את הפקעות באדמה, רצוי בריכוזים כפי שהם בטבע ונפזר זרעים ונכסה אותם במעט אדמה.

כשרוצים להבטיח נביטה ופריחה מירבית וכשזמננו בידינו נוקטים גם באמצעים נוספים. מקפידים על השקיה יומיומית בממטרה או ריסוס מים למשך שבוע עד הנביטה ולאחר מכן השקיה נוספת אחת לכמה ימים, אלא אם יורד גשם משמעותי (לפחות שעתיים) ואז אין צורך להשקות במשך שבוע. כמו כן מקפידים על עקירה של עשבים זרים במהלך החורף ועד לנביטת וגדילת פרחי הבר. בגינון מקצועי מוסיפים דשן להשקיה וכך מקבלים מצע פרחים בוהקים פי כמה מאשר בגינה הטבעית. גישה אחרת שדורשת גם היא השקעת זמן מבוססת על זריעה בעציצים או כוסיות משתלה והעברת השתיל לאדמה רק לאחר הנביטה ולאחר שסילקנו לחלוטין מחלקת האדמה את העשבים שנבטו עליה לאחר תחילת הגשמים.

מומחים של ממש לשתילת צמחי בר מיטבים עם הזרעים בטיפולים שונים ומשונים לפני הזריעה. למשל יש הטובלים את התורמוס במים רותחים למשך כמה שעות ומחממים את זרעי הלוטם לפני הזריעה.

צמחי בר ותבלין רבים מומלץ לגדל דווקא מייחורים. העונה המתאימה להשרשת ייחורים מעוצים (עם ענף חום) היא בדצמבר-ינואר ולייחורים ירוקים (עם לבלוב ענפים צעירים) בפברואר עד מרץ.

איסוף ושימור זרעים

בשלהי חודש מאי ניתן ללקט זרעים יבשים משיחי הלוטם

צמחי הבר והפרחים יגיעו לשיא פריחתם בשלהי החורף ובאביב אבל הזרעים יהיו זמינים רק כמה חודשים לאחר מכן ולכן צריך לזהות כבר בזמן הפריחה את מיקום הצמחים מהם נרצה ללקט זרעים לקראת עונת החורך הבאה. החל מסוף אפריל ובעיקר בחודש מאי אפשר להתחיל במלאכת איסוף זרעים מהפרחים. לאחר האיסוף אפשר לנקוט בשיטה הפשוטה ופשוט לפזרם בגינה ולקוות לטוב או להתפלל ולבקש ברכה. אפשר גם לפעול בצורה יסודית יותר כדי לאחסן את הזרעים ולפזרם רק כשיבשילו תנאי הנביטה, כלומר בתחילת עונת הגשמים הבאה. לשם כך יש לסנן את הזרעים מהמוץ שסביבם באמצעות מסננת. חשוב מאד לוודא שהזרעים יבשים לפני האחסון. את האחסון צריך לעשות בצנצנות או מעטפות שיושמו במקום קריר וחשוך. זרעים רבים ובמיוחד הקטנים שבהם לא מחזיקים יותר משנה, כך שכדאי לנצל את כל רוב המלאי בעונת הגשמים הבאה.

כמה מפרחי הבר קלים יחסית לשילוב בגינה הביתית:

בשתילת רקפות – להקפיד לשים את הצד הקעור כלפי מעלה כמו בתמונה

ציפורנית (ציפורנית ארץ ישראלית וציפורנית מצרית) היא פרח חד שנתי שגדל מזרעים ונקלט בקלות ויוצר מרבדי פריחה ורודים-סגולים יפים מינואר ועד אפריל. היא דומיננטית סביב שדות חרושים ובמטעי זיתים.

הכרמלית הנאה היא פרח חד-שנתי סגול בצורת צלב שגדל מזרעים ונקלט בקלות באזורים עם מסלע. הכרמלית דומה לציפורנית המצרית אך יש לה 4 עלי כותרת במקום 5. היא ממהרת לפרוח מתחילת החורף ובולטת כבר מינואר כאשר מרבית הפרחים עדיין רדומים. צורת הפרח כצורת צלב ולפי הסיפור הוא שמשה כמקור ההשראה לסמלם של מסדר הכרמליטים שחבריו הקימו שורת מנזרים בכרמל בימי הביניים.

כיוון השתילה: בשתילת פקעות חשוב להקפיד לזהות נכון את הצד עם השורש ולשתול את השורש כלפי מטה. ברקפת הצד הקעור כלפי מטה והצד השטוח כלפי מעלה. לעתים ניתן לראות בצד העליון את שאריות גבעולי הפריחה כאשר בצד התחתון נותרים לעתים שורשים. בכלנית יופנה החלק המחודד כלפי מטה. הפקעות לא יצמחו באדמות כבדות מדי ולא מנוקזות. אין גם צורך בהשבחת האדמה עם קומפוסט. זה מפריע לצמחי הבר. רובם יצליחו גם באדניות ולא רק באדמה.

עומק השתילה: את רוב הפקעות שותלים בגומה בעומק של פי 2-2.5 מגובה הפקעת, כלומר שהפקעת השתולה תכוסה בשכבת אדמה בגובה של מעט יותר מגובה הפקעת. רקפות בעומק של 5-10 ס”מ (בהתאם לגודל הפקעת), נרקיסים בעומק של כ-15 ס”מ, צבעוני בעומק של כ-10 ס”מ, יקינטון בעומק של כ-20-30 ס”מ. במקרה של בצלים קטנים יותר כגון כלניות ונוריות יש לשתול בעומק של כ-6-5 ס”מ. 

חלק מהפקעות יגדלו טוב יותר בצל ואין לשתול אותם במקום עם שמש מלאה, כמו הרקפת שמשגשגת דווקא בצל וכך גם היקינתון, הנרקיס, הכרכום והשושנים.

פרגים קל יחסית לגדלם ונם מומלצים בגינה הביתית. להבדיל מהכלנית והנורית שהם צמחים רב-שנתיים הגדלים מפקעות, הפרג גדל מזרעים והוא פרח חד-שנתי. למרבה המזל יש לו זרעים רבים והוא מתרבה בקלות יחסית משנה לשנה. פשוט צריך לפזר זרעים בתחילת עונת הגשמים במקומות חשופים לשמש ברחבי הגינה על חלקות אדמה פנויות (או לאחר שפינינו אותם מעשבים). מאחר שהזרעים זעירים אין צורך לכסות באדמה, מספיק להדק לתוכה ולתת להשקיה להחדיר את הזרע לאדמה. בניגוד למה שאפשר לצפות הפרג איננו פרח מוגן. הזן הנפוץ ברחבי הארץ הוא הפרג האגסני. אחד הזנים האחרים שלא גדל בר הוא הפרג התרבותי, המכונה גם פרג האופיום, שממנו מפיקים סמים כאופיום והרואין ומשתמשים בזרעים שלו כמילוי לעוגות פרג ואוזני המן.

פרגים ניתנים לשתילה כשתיל בתחילת החורף או מזרעים. בקיץ זרעי הפרג יתפזרו ויש סיכוי טוב לקבל מרבד גדול יותר בשנים הבאות

פרגים – בסוף עונת הפריחה לקטי הזרעים מתייבשים והם מוכנים לפיזור טבעי או לאיסוף ידני כדי לשמר זרעים לעונה הבאה

איסוף זרעי הפרג: בחודש מאי, בסיום הפריחה יקמלו הפרגים והפרחים יתחלפו בפירות שנקראים הלקטים שהם למעשה מארזים של אינספור זרעים שחורים וקטנטנים. המנגנון של הפרג פשוט להבנה  גם לבני אדם ונדע שהזרעים הבשילו כאשר הצבע הירוק של ההלקט הופך חום-צהבהב ונפתחים בחלקם העליון הם פתחים קטנים. בעוד כמה ימים יתכופף הענף וההלקט ישפוך את הזרעים לאדמה וחלקם ינבוט מן הסתם בשנה הבאה. אם נרצה לאסוף את הזרעים ולשמרם נצטרך להיות ערניים בתקופה הזאת ולהצטייד בקערה ומספרים ולצאת ולקטום את ההלקטים אל הקערה ואז לשבור ולנער את הפירות. נשפוך למסננת דקה כדי לסלק את השאריות הלא רצויות ואת הזרעים הזעירים נאחסן.

המרוות ששייכות בוטנית למשפחת השפתניים כגון מרוות ירושלים, מרוות יהודה, מרווה כחולה,, מרווה מנוצה ומרווה דגולה. להוציא האחרון כולם רב-שנתיים הגדלים בחורף, פורחים באביב ומתייבשים בקיץ. קל יחסית להשיגם במשתלות וקל להם יחסית להיקלט בגינה. מרוות הבר הנפוצות, מרוות ירושלים ומרוות יהודה שמשמשות במטבח הערבי להכנת ממלואים גדלות בטבע בצל או צל חלקי ולרוב הן נמצאות בחורש וכדאי לשתול אותם בגינה בתנאי צל דומים.

חוטמית זיפנית שהיא פרח חד-שנתי גבוה ומרהיב כמו חבריה למשפחת השפתניים (מעוג מנוקד, מעוג אפיל וגם החוביזה הידועה שלכולם פרחים ורודים) דורשת בדיקה מקדימה שהזרעים אינם אכולים. נלקט זרעים מהצמח בתחילת הקיץ ונשים בקערת מים. אלה שצפים אכולים ורק אלא ששקעו טובים.

כלנית

תורמוס: התורמוס הוא אחד הפרחים היפים והידועים בפרחי הבר. אפשר לגדל אותו מזרעים והוא אפילו זמין כשתיל במשתלות רבות. בחודש מאי, לאחר קמילת הפרח, נצטרך לעקוב אחר התרמילים שצבעם הופך מירוק לזהוב ואז יום אחד הם נבקעים בקליק רעשני והזרעים הגדולים עפים להם.  אם נרצה לשמור את הזרעים אצלנו בהשגחה נצטרך לאסוף את התרמילים ולשמור אותם בקערה סגורה עד שיבקעו ויצאו הזרעים.

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף

20/09/2018 0

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה (תשרי, כלומר ספטמבר או אוקטובר) ובסופם חג סוכות, הרי הוא חג האסיף, חג שנטוע עמוק באורח החיים של אבותינו, תושבי הארץ הקדומים. חג האסיף משקף את סיום השנה החקלאית בארץ ישראל. זהו המועד בו מסיימים…

By asaf

שתילת פרחי בר בגינה

23/02/2017 3

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

By asaf