תגית: שתילת ירקות

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף ופרחי בר והכנת יחורים

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף ופרחי בר והכנת יחורים

עד לפני כמאה שנים, על גגות הבתים בארץ ישראל הוקמו סוכות שנועדו לשינה בימות הקיץ החמים. בכפר בניאס, מתוך Picturesque-Palestine 1881

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה (תשרי, כלומר ספטמבר או אוקטובר) ובסופם חג סוכות, הרי הוא חג האסיף, חג שנטוע עמוק באורח החיים של אבותינו, תושבי הארץ הקדומים.

חג האסיף משקף את סיום השנה החקלאית בארץ ישראל. זהו המועד בו מסיימים את איסוף התבואה מהשדות ואת קטיף פירות הקיץ ונערכים לשימור עודפי מזון לחורף (את התאנים מייבשים, את החיטה הופכים לקמח, את הענבים ליין ואת הזיתים לשמן). גם הסוכה משמרת את המנהג הקדום של תושבי הארץ לשבת בסוכות לצד שדותיהם בתקופת סוף הקיץ והסתיו בה נדרשה עבודה רבה לאיסוף התבואה. עדות לסוכות קדומות כאלה נראית עדין בשומרות החרבות הרבות שפזורות בטרסות של הרי יהודה וגם בשדות ערביים רבים אליהם מגיעים החקלאים בעונת האסיף.

עצי הפרי המקומיים, ובהם עצי שבעת המינים, מניבים את פירותיהם המתוקים בעיקר בקיץ. התאנה והגפן הבשילו זה מכבר. מסיק הזיתים מתחיל, קטיף הרימונים מסתיים וגדיד התמרים בעיצומו.

שלהי הקיץ במטע הגפנים בחלקת הבעל בסטף

נמשיך בהכנת הגינה לחורף – עצי פרי

שתילת עצים, בייחוד עצי ארץ ישראל כולל עצי שבעת המינים ועצי הדר. עצים שנשתלו בשתילה סתווית (מסוף ספטמבר, במהלך אוקטובר ועד תחילת נובמבר) יחלו לרוב לצמוח באביב לפני אלה שנשתלו בעונה הרגילה (בסוף החורף, לאחר ט”ו בשבט). מצד שני יש להקפיד להשקות באופן סדיר את העצים לאחר שתילתם עד לבוא גשמי החורף הרצופים.

העצים הנשירים סיימו את עונת הפרי בחודשי הקיץ וכעת משילים את עליהם ונכנסים לתרדמת החורף. ניתן להפסיק כעת את ההשקיה עד לחניטת הפירות בתחילת האביב.

עזרה ראשונה לעצי הפרי הנשירים לקראת החורף – העצים נכנסים לשלכת ולאחר הסרת רשת הפרי נצטרך לשקם את העצים ולתת תמיכה לענפים צעירים וחיזוק הענפים הצעירים שעליהם יגדלו פירות השנה הבאה. במידה וצריך גיזום מסיבי נמתין ונעשה אותו רק בפברואר כשהעצים בסוף התרדמת ומוכנים לקראת העונה הבאה.

שתילה ראשונה של ירקות החורף

לאחר שהכנו את הגינה לחורף בחודש שעבר והתחלנו בשתילות ירקות החורף, נוכל כעת להמשיך בזריעה ובשתילה של כל סוגי ירקות החורף. בחורף גדלים בעיקר ירקות עלים וירקות שורשים כמו חסה, תרד, גזר וצנון. 

נבטים של חרדל ממשפחת המצליבים. את ירקות החורף ניתן לזרוע בגינה החל מסוף ספטמבר.

שתילה – חסה, מנגולד, עלי רוקט, עלי בייבי, עלי סלק, גרגיר הנחלים. בצל, שום, כרישה, שורש סלק, כרובית, ברוקולי, סלרי, קולרבי, כוסברה, שמיר, תרד, צנון, לפת, ארטישוק ותפו”א וכמובן תות שדה.

זריעה – פטרוזיליה, צנונית, גזר, אפונת גינה, דגנים (שעורה, חיטה, חומוס, קצח).

דילול נבטים – לאחר שהירקות שזרענו ינבטו בהצלחה צריך לדלל אותם על אף כאב הלב שבעקירת השתילים הצעירים. אפשר להעביר חלק מהשתילים  למקומות אחרים, צפופים פחות. עדיף שיהיו פחות שתילים מאשר צפיפות יתר.

תבלינים – כעת ניתן לשתול מגוון סוגי תבלינים.

חיפוי האדמה – לאחר הזריעה או השתילה יש לשים חיפוי של עלים יבשים וגזם על האדמה. חיפוי האדמה הוא כמו שמיכה לאדמה. החיפוי מונע התאיידות, מגן מפני התחממות יתר, מקשה על עשבים רעים לנבוט ונותן חומר אורגני שיספק לאדמה מזון. יש להימנע משימוש במחטי אורן, עלי אקליפטוס ועלי עץ אגוז מאחר ויש להם תכונות מעקבות נביטה כמו לקוטלי עשבים.

פרחים וצמחי בר – זה הזמן לשתילת צמחי הבר ופקעות פרחי הבר של א”י, כלנית, רקפת, יקינטון, חצב ותורמוס, וגם פרחי חורף וחד-שנתיים כחוטמית זיפנית, ציפורן חתול, אפונה ריחנית וכובע נזיר. מועד השתילה המתאים לפקעות וצמחי בר הוא בין ספטמבר לדצמבר. לקבלת צמיחה רב שנתית רצוי מאד לשתול את רוב צמחי הבר באזורים שלא מקבלים כל השקיה בקיץ אם כי ישנם פרחי בר כמו יקינטון ורקפת שישגשגו גם בסביבה מושקת. אדמה מתאימה – חלק מהצמחים לא יצליחו אלא אם נתן להם סוג אדמה שדומה לאדמה בה הצמח גדל בטבע. אדמת המילוי ומצע השתילה הגנני לא מתאים לרבים מצמחי הבר ונצטרך להשיג אדמה מתאימה לכל זן.

הכנת יחורים – הסתיו (אוקטובר) וסוף החורף (פברואר עד תחילת מארס) הן שתי העונות הנוחות להכנת יחורים של צמחי תבלין ותה כרוזמרין, זעתר, אורגנו, ומרווה. קישור לכתבה על הכנת יחורים.

בזיליקום בסוף הקיץ. זה הזמן לאספו ולהכין ממנו פסטו.

שתילת תות – את התות אפשר לשתול מהסתיו ועד סוף החורף (לכתבה בנושא גידול תותים). ניתן לרכוש שתילים או לבצע ריבוי באמצעות שלוחות. גידול תות מזרעים דורש מומחיות ואינו מומלץ. במהלך החורף התות מנמנם ולכן אם נרצה תנובה משמעותית כבר בחורף נצטרך להקים חממה, כלומר לפרוס מנהרת ניילון מעל השתילים ואז נשתול בחודש אוקטובר או נובמבר. בלי חממה עדיף לשתול בחודש פברואר או מארס שבסוף החורף מאחר ותות שגדל בלא כיסוי לא יגדל לפני סוף החורף אז נסתפק בפירות באפריל-מאי. את התות כדאי מאד לשתול על יריעה של ניילון או פלריג שמתחתיה נשים את צנרת ההשקיה ומעליה נעשה חורים לשתילים שימוקמו לצד פתחי הטפטפות. היריעה מונעת ריקבון הפרי מהאדמה וגם מקלה על הגדילה באמצעות חסכון במים ושמירת טמפרטורת אדמה גבוהה יותר.

איסוף זרעי קיץ – כעת ניתן לאסוף את זרעי הבזיליקום והשומר לאחר שיבשו על השיחים.

פוסטים קשורים:

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

ירקות בעונתם

עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום מובלים ירקות ופירות לסופרמרקט השכונתי שלנו מארצות רחוקות ואין לנו דרך לדעת האם התפוחים, האגסים, הענבים, הקיווי ואפילו העגבניות והמלפפונים גדלו כאן או הגיעו מארצות אחרות. מעבר לכך שוכללו טכניקות המאפשרות להתגבר על העונתיות החל מגידול בחממות, דרך שימור פירות בחדרי קירור או בעזרת חומרים משמרים ועד פיתוח זני ירקות שפותחו כדי להאריך את משך החיים שלהם (לעתים על חשבון הטעם, כפי שקרה לעגבנייה שאיבדה את טעמה בדרך זאת).

אבל בגינה הביתית או הקהילתית עונות השנה עדין ממלאות תפקיד מפתח. כל ירק גדל בעונתו ונקטף לצלחת רק כשהוא בשיאו, הן מבחינת טעמו והם מבחינת ערכיו הבריאותיים.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מפרט את ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף ופורס את רשימת הירקות המתאימים לגידול בגינה הביתית תוך עמידה על הקשיים המיוחדים לכל אחד מהם. הפרק הבא במדריך עוסק בטכניקות לגידול ירקות בגינה, התמודדות עם הקשיים המיוחדים בגידולם בגינה הביתית, ומציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה.

ירקות החורף

סלט חילופי עונות (מחודש מאי): עגבניות השרי הראשונות פוגשות בקערת סלט את אחרוני העלים והפרחים של האביב – רוקט, פטרוזילה, ופרחי שום הבר.

אם חושבים על זה יש הגיון רב בחלוקה בין ירקות קיץ וירקות חורף. ירקות החורף הם אלה שיודעים להתמודד עם תנאי החורף, כלומר עם קור וגשם. לכן מתחת לאדמה מתפתחים שורשים ופקעות גדולות ומעל לאדמה גדלים עלים, אך פרחים יתחילו לגדול רק בסופו. בהתאם לכך ירקות החורף הם ירקות עלים, ירקות שורש, פקעות ובצלים, ובהמשך גם ניצני פריחה.
את ירקות החורף זורעים ושותלים (קישור למאמר על ריבוי ירקות ותבלינים) החל מתחילת הסתיו, בחודש ספטמבר ועד מארס. בשיא החורף (ינואר-עד אמצע פברואר) הצמחים כמעט ולא גדלים וברוב הארץ אין טעם לזרוע ירקות, אבל כן ניתן לזרוע במשתלה מחופה בניילון ולהעביר את השתילים לגינה החל מסוף פברואר ולאחר שהשתילים יגדלו ויתחזקו.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.
קטניות ודגנים: בסתיו ובתחילת החורף שותלים גם קטניות כמו חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, וגם חיטה, דורה ודגנים אחרים. כל אלה גדלים בעל בלא השקיה. לקטניות חשיבות רבה בהשבחת הקרקע ועל כך בקישור הזה.
יוצאים מהכלל: תותים הם פירות הנאכלים בשלהי החורף.

ירקות הקיץ

הירקות אינם שונים משאר הצמחים. עם בוא האביב ולקראת הקיץ הירוק שבטבע מתחלף בפריחה ולאחר מכן בזרעים. זהו מחזור הגדילה השנתי של הטבע. כך גם ירקות הקיץ שהם צמחים שבהם אנו אוכלים את הפירות שלהם (שגדלו לאחר הפריית הפרח, למשל על ידי דבורה או חרק) ואת הזרעים שלהם.

את ירקות הקיץ זורעים ושותלים (קישור למאמר על ריבוי ירקות ותבלינים) החל מסוף החורף, מחודש מארס ועד תחילת הקיץ בחודש יוני (או יולי ואף אוגוסט במקומות מוצלים)

פירות: עגבניה, מלפפון, פלפלים מכל הסוגים, דלעות ודלועים מכל הסוגים כולל קישוא, דלורית, אבטיח, מלון, וגם חציל, במיה דומיהם.
זרעים: תירס, חמניה, שומשום, קצח, שעועיות.
יוצאים מהכלל: בזיליקום ונענע הם ירקות קיץ בהם אוכלים את העלים. גם הפקעות של הבטטה, הארטישוק הירושלמי והשומר הן ירקות קיץ.

לזרוע או לשתול?

ירקות שקל יותר לגדל בזריעה: גזר, פטרוזיליה , שמיר , כוסברה , תרד, רוקט, רשד, על בייבי לסלט, צנון , צנונית , בצל ירוק, שום. ירקות אחרים עדיף לשתול (אך כל שתיל מתחיל מזרע…)

רשימת הירקות

אבטיח
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ שזורעים באביב.
האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים.
האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

ברוקולי
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים בין ספטמבר לדצמבר.
בברוקולי אוכלים את ראשי הברוקולי (שהם ניצני הפרחים לפני הפריחה) שמוכנים לקטיף כ-60-90  יום לאחר השתילה. ברוקולי זקוק להפריה חיצונית מדבורים או מזנים אחרים של משפחת הכרובים שיפרו אחד את השני אם יגדלו בסמוך.

בצל
ירק קיץ ששותלים בחורף בשל זמן הגידול הארוך.
בתחילה הוא מפתח עלים ושורש עד הקיץ בו הוא מתבצל ומוכן לאכילה.
הוא אוהב אדמה אוורירית. יש להפוך את האדמה לפני השתילה.

גזר
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים (רק זורעים. לא לשתול) מסוף הקיץ ועד תחילת החורף. הגזר נאסף כעבור 4-6 חודשים.
את הגזר שותלים בעומק עמוק יחסית של ס”מ, ולאחר שיוצאים הנבטים (שבוע-שבועיים) יש לדלל את השתילים למרחק של 10-15 ס”מ האחד מהשני כדי להשאיר מספיק מקום לצמיחת העלים. לא להתאכזב אם נקבל גזר מקומט וקטן. הוא יהיה טעים ובריא פי כמה מאחיו היפה שנרכוש בסופר.
הגזר אוהב הרבה מים וזקוק גם לאדמה אוורירית.
ירק קשה לגידול בגינה ביתית. ראשית יש לתחח את האדמה היטב לעומק של 30 ס”מ כדי שהשורש יוכל להעמיק ולגדול ולהפוך לגזר. שנית, בגזר הזריעה עדיפה על שתילת שתיל מאחר שהעברת שתיל תקלקל את השורש שהוא הגזר האכיל. שלישית, יש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר גינת הירק, ולבסוף – משך הגידול ארוך מאד – סביב 4 חודשים ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן את האדמה.

דלעת
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ. זקוק למרווח רב בין שתילים.
הדלעת, כשמה כן היא, משתייכת למשפחת הדלועים ועל כן זקוקה בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

כרובית
ירק קשה לגידול בגינה.
הכרובית נמנית על ירקות החורף ומומלץ לזרוע בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או לשתול עד תחילת החורף (נובמבר-דצמבר). נזרע בעומק 0.5 ס”מ ולאחר שינבטו השתילים (כעבור שבוע-שבועיים) נדלל. הכרובית זקוקה למרווח גדול של 30-40 ס”מ בין שתיל לשתיל.
בכרובית אנו אוכלים למעשה את הפרח.
הצלחת הגידול דורשת התמודדות עם מספר אתגרים. ראשית נדרשת אדמה עשירה בחנקן ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן במרץ, בנוסף במידה ואין גשמים בתקופה בה גדל הפרח נדרשת השקיה רציפה. כמו כן נצטרך להתמודד עם כנימות, זחלים וחלזונות שירצו לאכול את פרח הכרובית לפנינו. ואם לא די בכל אלה יש להקפיד בדיוק רב על מועד הקטיף. כ3-4 חודשים אחר הזריעה מתחילה פריחת הכרובית. אם נקדים בקטיף נקבל ירק שאינו אכיל ואם נאחר בכמה ימים יפרוץ הפרח ויוציא ממנו פרחים קטנים שיעידו על כך שפספסנו את המועד.

מלפפון
ירק קשה לגידול בגינה.
הבעיה הראשונה במלפפון הוא שהוא משתייך למשפחת הדלועים משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בעיה מרכזית נוספת במלפפון היא שהפרח הנקבי לא גדל בחום שמעל 30 מעלות ולכן מלפפון חייב לגדול בחממה או בהצללה שתגן בשיא החום.
ירק קיץ שניתן לזרוע או לשתול החל מתחילת האביב.
מטמינים באדמה 2-3 זרעים כל 25-50 ס”מ לאורך הערוגה. מעל הערוגה כדאי להכין רשת הדליה, אליה נכוון את הצמחים לקבלת תמיכה כשיגדלו. המלפפון אוהב מים.
המלפפונים שאנו קונים בסופר גדלים רובם ככולם בחממות ומעניין שכמעט כולם מגיעים ממקום אחד – החממות של מושב אחיטוב שבעמק חפר שבשטחיו גדלים 3/4 מכל המלפפונים בארץ. המלפפפונים הגדלים בחממות הם מזן שלא זקוק להפריה, אך לא כך המלפפונים מהזנים הגדלים בלאדי בשדה או בגינה. בימינו כבר כמעט שלא מגדלים מלפפוני בלאדי בעונתם מחוץ לחממות על אף שטעמם חזק ומרענן. הסיבה פשוטה. הקונים מעדיפים מלפפון גדול ונוצץ שמחזיק מעמד שבועות ארוכים, וזמין בסופר בכל ימות השנה. מלפפוני הבלאדי המעטים שנותרו גדלים בעיקר בכפרי הגליל המערבי ומגיעים במאי-יוני לשווקים הערביים או משמשים להכנת חמוצים.

פלפל
ירק קיץ שזורעים או שותלים מאמצע מארס ועד הקיץ.
אוהב שמש מלאה וחייב לא פחות מ- 5 שעות שמש ביום. אחרת הצמח יהיה שברירי וחלש. צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, הם נחלשים בחורף אך במידה ושרדו הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו.

צנון והצנונית
ירק חורפי שיש לזרוע בסתיו או בחורף.
זורעים בעומק עמוק של 2 ס”מ. תקופת גידול מלאה של צנון/צנונית היא כ 100 יום, אך ניתן ליהנות מצנון צעיר כבר לאחר כ 45 יום.

קישוא
ירק קשה לגידול.
ירק קיצי שזורעים באביב.
זקוק למרווח גידול רב – בשדה חקלאי נהוג רדיוס של 150 ס”מ בין השתילים.
אין צורך בהשקיה מרובה.
איסוף הקישוא: את הקישוא קוטפים ואוכל בוסר. יש לקטוף אותו 7-10 ימים לאחר ההפריה, כלומר לפני שהוא מבשיל ומגיע לשיא גודלו. קישוא שיגדל יותר משבועיים יתמלא זרעים גדולים וטעמו יהיה מר.
הקישוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בנוסף, בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדולה דבר המחייב להפוך את האדמה לעומק ולאוורר את הקרקע היטב לפני השתילה.

שומר

שומר

השומר הוא צמח גבוה ומיוחד שהפך פופולארי בשנים האחרונות בשל טעמו המיוחד וגילוי סגולותיו הבריאותיות המבוססות בין היתר על פיטוכימקל נוגד דלקות שכפי הנראה אף מקטין את הסיכון לחלות בסרטן. קיימים שני סוגי שומר. הראשון הוא שומר הבר, אותו ניתן לראות גדל לגובה של מטר או שניים בטבע בכל רחבי הארץ והשני הוא הזן המתורבת של השומר אותו מגדלים בשדות חקלאיים פתוחים ושייחודו בפקעת הגדלה מעל האדמה ואותה אוכלים. השומר קל לגידול וכמעט שלא נתקף על ידי מחלות ומזיקים והוא יתאים כמעט לכל סוג קרקע. משומר הבר אוכלים את העלים שלהם טעם עדין של אניס (שהוא צמח מאותה המשפחה) וגם את הזרעים הגדלים בקיץ. הזרעים משמשים בתערובת הזרעים הנודעת, הרב-דה-פרובאנס. מהשומר המתורבת אוכלים את הפקעת שניתן לפרוס אותה דק לסלטים או להכין ממנה תבשילים ואנטיפסטי.

שום
ירק חורפי שזורעים בסתיו או בחורף אך בתנאי צל ניתן לגדלו כל השנה וכך לקבל עלים חריפים ורעננים לתיבול כל סלט או חביתת ירק. כ-3-4 חודשים לאחר השתילה נוכל לקבל ראשי שום אך אין טעם לחכות. העלים הירוקים דמויי הבצל ירוק טובים לא פחות.
זקוק לשמש מרובה ועדיף השימוש בערוגות מוגבהות בהן הניקוז טוב יותר.
הזריעה נעשית על ידי הפרדת פקעת השום לשיני שום בודדות. כדי לגדל שום יש לרכוש בסופר שום ישראלי (בצבע סגלגל) ולא את הזן הסיני (הלבן) הנפוץ יותר שלא יצליח לגדול אצלנו. כעת נפריד את שיני השום בלא לקלף את הקליפה ולאחר שנהפוך את האדמה עם קלשון יש לזרוע בעומק 3-5 ס”מ כאשר הקצה החד פונה כלפי מעלה.
שום הבר: השום שגדל בשדות החקלאיים תורבת משום הבר. זן הבר הנפוץ בארץ הוא השום המשולש שפרחיו לבנים וקטנים והוא יוצא מפקעת קטנה בהרבה משל השום המסחרי. לאחר שתורבת בעת העתיקה היה נפוץ ברחבי המזרח הקדום כצמח מאכל וצמח מרפא חזק והיה ידוע כבר בימי יציאת מצרים כמסופר “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם , את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים” (במדבר יא ,ז).

תירס
ירק קשה לגידול בגינה ביתית.
ירק קיץ. התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם. ההשקעה בגידולו קטנה ביחס ליבול המתקבל ממנו ולכן הוא כדאי מבחינה כלכלית ומשמש להפקת מגוון מרכיבים המשמשים כחומרי גלם למזון תעשייתי וכאוכל לחיות. התירס זקוק לאדמה מתוחחת לעומק המועשרת במנות גדושות של דשן או קומפוסט, וכמובן גם לשמש ומים. נהוג לזרוע תירס באפריל ונדרשים 90 יום להבשלה. את התירס יש לזרוע בעומק עמוק יחסית של 3 ס”מ. הסיבוך המרכזי בגידול ביתי (מעבר לתיחוח העמוק ולדישון האדמה) הוא שחייבים לשתול קבוצה גדולה וצפופה של שתילים, לפחות חלקה של 1-2 מ”ר ורצוי יותר. התירס מפרה את עצמו באמצעות הרוח. כדי שתהיה הפריה חייבים לגדל קבוצה צפופה וגדולה של צמחים שיפרו זה את זה.

תפוח אדמה
ירק חורפי הגדל מתחת לאדמה. ישנם שני מחזורי גידול בישראל – סתווי (שתילה באוקטובר-נובמבר) ואביבי (פברואר-מארס). כשבועיים לאחר השתילה נצפה לראות ניצנים ירוקים ובחלוף 3-4 חודשים, כשעלי הצמח מתחילים לנבול, נדע שהפרי מוכן ונחטט באדמה להוציא את תפוחי האדמה.
השתילה היא של תפוחי אדמה ישנים (כאלה שיש להם עיניים ירוקות). כדי לשפר את התנובה רצוי לחתוך כל תפו”א כזה לכמה חתיכות שבכל אחת יש עיניים ולשתול בעומק של 2-5 ס”מ. מאחר שתפו”א גדלים מתחת לאדמה חשוב לאוורר קודם את האדמה לעומק ולרוחב גדול ככל האפשר כדי לתת לשורשים להתפשט ולהפוך לתפו”א גדולים. האדמה צריכה להיות מועשרת בחומר אורגני ולכן תפו”א גדלים יפה דווקא בערימות קומפוסט. תפו”א אוהבים גם מים ושמש.
טיפים לקבלת יבול רב יותר – גידול בשכבות – לאחר שיוצא הצמח הירוק רצוי לכסות בשכבה של אדמה נוספת כדי לאפשר מקום לצמיחת תפוחי אדמה נוספים. תפו”א גדלים היטב גם בערימת הקומפוסט וכדאי לכן להשליך בחורף תפו”א ישנים לקומפוסט ולחכות להפתעה ירוקה שתנבט מתוך הערמה. אסור לאכול תפוחי אדמה לא מכוסים שצבעם ירוק מאחר והם רעילים.

תרד
מסובך יחסית לגידול.
התרד הוא ירק חורפי הזקוק לתקופת קור ממושכת כדי לגדול. בתנאים טובים התרד יבשיל כ45 יום לאחר זריעתו.
הקושי בגידולו מתחיל ברגישות למחסור בחנקן  (מתבטא בעלים צהובים ועיכוב התפתחות) לכן יש להעשיר את האדמה, באמצעות שתילה מוקדמת של קטניות או פיזור קומפוסט איכותי לפני שתילת התרד או הוספת אבני גיר מרוסקות.
את התרד קשה להעתיק ולכן עדיף לזרוע ביעד הסופי. התרד זקוק להמון מים ויש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר החלקה.
זני תרד:
♦ תרד ניו-זילנדי – ניתן לזרוע כל השנה אך עדיף בסתיו/חורף. עלים קטנים ובשרניים. מתאים לבישול ומילוי אך זקוק לחליטה קצרה מאד (כדקה) להוצאת המים העודפים מהעלים.
♦ תרד טורקי – זריעה בסתיו/תחילת החורף. העלים גדולים יותר ודקים. זקוק לחליטה של דקה או שתיים. טעמו מעודן יותר ולכן מתאים גם לאכילה בסלט וגם למילוי.
♦ תרד בלאדי – זן של תרד טורקי שגדל בשדה ולא בחממה.

ירקות רב שנתיים
את רוב הירקות זורעים בעונתם אך ישנם גם ירקות רב שנתיים שכדאי לנסות ולהשקיע בגידולם כולל ארטישוק (צמח גדול שדורש מקום רב – שתילה בחורף), ארטישוק ירושלמי (צמח גבוה הדומה לחמנייה שלצד דורשיו גדלות פקעות אותם אוספים ואוכלים אך אם נשאיר כמה מהן יגדלו צמחים נוספים בעונה הבאה), בטטה ואספרגו (עבורו נדרש ידע מקצועי להצלחה). ישנם גם צמחי עלים שמזריעים עצמם משנה לשנה במידה ומותירים חלק מהצמחים ולא מפריעים להם בתהליך הטבעי של גידול זרעים ופיזורם באדמה שסביב  (צמחי חרדל, מנגולד, פטרוזיליה, גרגר הנחלים, סלרי, שומר, שמיר, בצל ושום).

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
תות שדה

תות שדה

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה למקצוענים. 


בגינה הביתית מבצעים ריבוי לתות שדה באמצעות שלוחות. צמח האם מגדל בעצמו צאצאים ואנו רק צריכים לעזור ולכוון.

גידול תות שדה – מתחילים בקניית תות שדה ממשתלה וגידולו בחורף. התות מתוק וטעים ולכן יש להקפיד לגדלו הרחק ממזיקים שיזללו אותו הרבה לפנינו אם נגדלו סתם-כך על האדמה. לכן רצוי לשתול את תות השדה באדנית גדולה או בחממה שמכסה אותו. אם רוצים לצמצם עוד את השפעת המזיקים מהקרקע, כדאי להקפיד על פריסת יריעת ניילון גם על האדמה לפני השתילה ועשיית חורים בה כדי לשתול את שתילי התות. התותים יגדלו בשלהי החורף ובאביב. בהשקיה מתמדת ובצל חלקי שיחי התות ימשיכו להניב תות גם לתוך הקיץ.

תות שדה באדנית בתחילת הקיץ. אחרוני התותים נראים לצד השלוחות שיוצאות השיחים

ריבוי התות – שיחי התות מניבים פרי רק לעונה אחת.  לאחר מכן הם ידעכו אט אט וגם אם ישרדו בחורף הבא לא יניבו כמעט פרי, אבל תפקידם לא תם.

לכן לא נעקור את שיחי התות לאחר שהפירות נאכלו, אלא נמשיך בהשקיה הרציפה במשך הקיץ אז מוציאים שיחי התות שלוחות (תמונה מימין). השלוחות הן בעצם ענפים ארוכים המחפשים מקום להינעץ בקרקע ולהפוך לשיח תות חדש. השלוחות פועלות כמו חבל הטבור של האם היולדת. הן מביאות מים ומזון מצמח האם לצאצאים הקטנים שהוליד צמח האם.

כל שנצטרך לעשות הוא לעודד את גדילת השלוחות ולאפשר להם מקום להתפרס ולגדול (בתמונות למטה). 

אם נתבונן בשלוחות נראה שבכל עשר-עשרים ס”מ מוציאה השלוחה קבוצת עלים ושורשים קטנה. כדי לשתול את השלוחות ננעץ את קבוצות השורשים האלה במקום פנוי ומואר באדמה ונהדק בזהירות לאדמה ולאחר מכן נמשיך לקבוצת העלים הבאה וננעץ גם אותה בקרקע (תמונה למטה עם פריסת ונעיצת שלוחות על אדנית נקיה). לאחר מכן נמשיך להשקות במהלך הקיץ והסתיו עד שהשלוחות החדשות יקלטו וענפי השלוחה ידעכו. בחורף הבא נקבל יבול חדש של תות משתילי התות החדשים, וצמח האם ידעך. בשיטה זאת ניתן להוסיף אדניות גידול חידוש כפי שמוצג בתמונות למטה.

במהלך הקיץ שלוחות הריבוי מתארכות ומוציאות קבוצות עלים ושורשים שיהפכו לשיחי התות של העונה הבאה

ריבוי תותים משלוחות – לאחר שהשלוחות גדלו ניתן לפרוס אותם לעציץ חדש עם אדמת שתילה טובה וקומפוסט

איך תות נולד? שלב המעבר מפרח לפרי מתרחש בחורף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסטים קשורים: תות עץ (התות השאמי)

 

 

 

 

 

 

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

אפריל (ניסן) – קומפוסט וחיפוי לקיץ

אפריל (ניסן) – קומפוסט וחיפוי לקיץ

גינת פרחי הבר

הגן פורח והטבע בשיאו. עצי הבוסתן והגפנים שבגינה יצאו מתרדמת החורף וגם הם התכסו ירוק. צמחי הבר של החורף מתחלפים בצמחי האביב. שדות חיטה ודגנים צובעים בירוק את השטחים החקלאיים ברחבי הארץ, ומכל עבר שדות חרדל וחרצית צהובים מכסים את הנוף. 

חיות הבר יצאו מהחורים בהם הסתתרו מהקור והן משוטטות עם צאצאיהם שנולדו זה עתה. פרפרים, דבורים, וחרקים נראים מסביב. רק החלזונות המזיקים שזללו את גן הירק בחורף נעלמים עד לחורף הבא. הציפורים הקימו קן על העץ ועל האדמה מצטרפים גדודי מזיקים לחגיגה בגינה.

החגיגה תהיה קצרה. כך מכתיב שעון העונות. עוד רגע קט, לאחר הפסח, תחל העונה החמה, פרחי הגינה ינבלו וצמחי הבר ינבלו ויכנסו לתרדמת הקיץ.

הגנה על עצי הפרי הנשירים – פריסת רשת הגנה צפופה מסביב לעץ נקטרינה לאחר חניטת הפירות. למרגלות העץ צמח שיבא המגן על הנקטרינה באמצעות משיכת הכנימות כדי שלא יזיקו לעץ הפרי

אז מה נעשה בגינה באפריל?

הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר מחזור צמיחה חדש של שתילים וזרעים. החום והימים המתארכים מאיצים את הצמיחה בתקופה הקצרה שעד בוא החום המצמית של הקיץ.

אם עוד לא הספקנו להכין את גן הירק ועצי הפרי למעבר מהחורף לקיץ כדאי שנמהר לעשות זאת.

המשך ההגנה על עצי הפרי הנשירים: עצי הפרי הנשירים רגישים למפגעים רבים ובהם כנימות, זבובי פירות ושאר מרעין ומזיקים. צריך לבדוק אותם מדי כמה ימים בתקופה הרגישה בהם מתפתח הפרי. זה גם הזמן לדלל את צבירי הפרי ולקטוף חלק מהפירות לאחר שחנטו כך שיהיה לכל פרי מספיק מקום לגדול לגודלו המלא. לאחר החניטה והדילול נפרוס רשתות הגנה על צבירי הפירות לאחר החניטה ונכין מלכודות לזבובי הפרי (השיטה מפורטת בפוסט על חודש מארס). נקפיד גם על חיזוק שתילי השיבא סביב עצי הפרי שימשכו אליהם כנימות מזיקות.

הסדרת ההשקיה: החורף נגמר וצריך להסדיר מחדש את צנרת ההשקיה. נקפיד על השקיה יומית בגינת הירק לפחות עד שהשתילים יתפסו ואז ניתן לעבור להשקיה מדי יומיים. את עצי הפרי יש להשקות במנות גדולות פעם בשבוע עד תום עונת הפרי.

בחודשים הבאים ישתלט הצהוב על הגינה. פרחי הבר ינבלו. הירקות הירוקים יתחלפו בעגבניות ודלעות אבל את הבכורה יתפסו עצי הפרי הנשירים ועצי שבעת המינים שיעכלו את המים ששתו בחורף ואת החום והשמש שאגרו באביב ויהפכו אותם אט-אט לפירות בשלים ועסיסיים.

כנימות על עלי עץ אפרסק בעונת הלבלוב. הפתרון הנוח ביותר הוא לגדל שיח שיבא למרגלות העץ כדי שימשוך את הכנימות אליו.

תבלינים – האביב הוא הזמן המתאים לשתילת מרבית התבלינים, כולל תבליני המאכל העיקריים – בזיליקום ופטרוזיליה שתמיד שימושיים, שומר וגם תבליני בישול, תה ומרפא כמרווה, נענע, קורנית, אזוב, רוזמרין, אורגנו, קמומיל, מיורם, לימונית, זוטה לבנה, עשב לימון.

הכנת ייחורים של רוזמרין, פלגרניום ומרווה וגם להרבות נענע ואורגנו בחלוקה. ניתן להכין ייחורים גם מענפי עגבנייה ופלפל אך אין בכך יתרון על פני שתילת שתילים חדשים.

קיטום הוורדים לחידוש הפריחה.

הכנת גינת הירק לקיץ

הכנת הגינה לקיץ נעשית בחודש מארס (בפוסט נפרד) ובאפריל.

בקיץ גדלים בעיקר ירקות נושאי פרי כמו העגבנייה והמלפפון או ירקות נושאי זרע כמו תירס וחמנייה. את הירקות ניתן לגדל במספר מחזורי שתילה, כל שבועיים או חודש, מהאביב ועד תחילת הסתיו כדי לקבל אספקה רציפה של ירקות בשמך חודשי הקיץ והסתיו. מחזור השתילה הראשון של ירקות הקיץ מתחיל בסוף מארס-אפריל.

גן הירק בתחילת אפריל. ירקות העלים של החורף מגיעים לסוף דרכם

שתילת ירקות קיץ – את רוב הירקות קל יותר לשתול מאשר לזרוע. מתאימה במיוחד העגבנייה שהיא קלה יחסית לגידול וניתן להשיג ממנה זנים שונים, וגם פלפל, מלפפון, דלעת, קישוא, שעועית, חציל ותירס, וכמובן אבטיח ומלון. כחלק מההכנה לגידול, לצורך טיוב ודישון הקרקע. הקומפוסט חשוב להבטחת צורכי ההזנה של הצמחים.  כ5 ליטר למ”ר, או בהתאם להוראות היצרן. אפשר לערבב קלות בשכבת הקרקע העליונה. על גידול חמניות, תירס ובטטה – בפוסט של חודש מאי בגינה.

זריעה – לזריעה מתאים במיוחד תירס וחמניות שזקוקים לחלקה שטופת שמש, שומשום, רגלת הגינה ופרחי קיץ (למשל טגטס, ציניות, גרניום, פטוניה).

סוף עונה. חלזונות אחרונים לוקטו משולי גינת הירק וזכו לסעודה אחרונה של מלח. לצידם ערימת עשבים שתלך לקומפוסט.

 

כתבות נוספות:

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף ופרחי בר והכנת יחורים

20/09/2018 0

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה (תשרי, כלומר ספטמבר או אוקטובר) ובסופם חג סוכות, הרי הוא חג האסיף, חג שנטוע עמוק באורח החיים של אבותינו, תושבי הארץ הקדומים. חג האסיף משקף את סיום השנה החקלאית בארץ ישראל. זהו המועד בו מסיימים…

By asaf

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

16/06/2018 0

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

By asaf

תות שדה

02/09/2017 0

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

By asaf

אפריל (ניסן) – קומפוסט וחיפוי לקיץ

30/03/2017 0

הגן פורח והטבע בשיאו. עצי הבוסתן והגפנים שבגינה יצאו מתרדמת החורף וגם הם התכסו ירוק. צמחי הבר של החורף מתחלפים בצמחי האביב. שדות חיטה ודגנים צובעים בירוק את השטחים החקלאיים ברחבי הארץ, ומכל עבר שדות חרדל וחרצית צהובים מכסים את הנוף.  חיות הבר יצאו מהחורים בהם הסתתרו מהקור והן משוטטות עם צאצאיהם שנולדו זה עתה.…

By asaf