תגית: ליקוט

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

הימים מתקצרים במהירות אך אין סיבה לדכדוך. הגינה קוראת לנו והעבודה מרובה. את הפירות נקצור בחודשים הבאים.

העצים כעת בשלכת. הגננים אוספים ומפנים ערימות עלים ענקיות מהגינות הפרטיות והציבוריות ומשליחים אותם בלא מחשבה שניה אל פחי האשפה. אך בגינה המקיימת נתייחס אל העלים לא כאל פסולת או מטרד שיש לטפל בו אלא כאל משאב חיוני ומנוע לצמיחה. בגינה המקיימת לא זורקים מאומה. נאסוף כעת את כל עלי עלי השלכת ונערום בערימת הקומפוסט כדי שיבשיל עם בוא סוף החורף וישמש אותנו להזנת האדמה ולצמיחת העצים באביב הבא. כך נמחזר את הפסולת של הגינה ונחזיר לאדמה את מה שלקחנו ממנה. אם יישארו לנו עודפי עלי שלכת (אפשר לבקש גם מהשכנים שמתכוונים לזרוק לזבל) נחפה את הקרקע שסביב העצים והירקות וכך נגן על האדמה החשופה מהגשם ומהקור ואף נפרה אותה בחומרים מזינים שיתפרקו אט-אט.

עונת מסיק הזיתים כעת בשיאה, ואל מטעים בגליל, בהרי השומרון, ובשאר הארץ מגיעות משפחות שלמות לעבודת המסיק.

ירקות חורף: בנובמבר ממשיכים בזריעה ושתילה של ירקות חורף (למאמר המפרט על סוגי ירקות החורף ואופן גידולם). בשיא החורף לא ניתן לשתול כך שבהרים ובאזורי הארץ הקרים יהיה חודש נובמבר החודש האחרון לשתילת ירקות חורף.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.

ירקות החורף בגן הירק השיתופי בקיבוץ צבעון שבגליל העליון

זריעת דגנים וקטניות, כמו חיטה, שומשום, קצח, דורה, חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, נעשית בנובמבר ועד תחילת דצמבר. אין טעם לנסות לפני נובמבר כי דגנים וקטניות הן גידולי בעל הזקוקים לרצף גשמים ולכן יש לשתול אותם לקראת שיא עונת הגשמים, אך גם לא להתעכב ולשתול לאחר אמצע דצמבר כי הזרעים לא יכולים לנבוט כשיגיע שיא הקור של ינואר-פברואר.

שתילת תבלינים: בתחילת החורף ניתן לשתול את כל סוגי התבלינים – זורעים פטרוזיליה, כוסברה ושמיר. שותלים נענע, זעתר, אורגנו, קורנית, רוזמרין, מרווה, לוונדר, עשב לימון, לואיזה. כדאי להגזים בשתילת תבלינים – בפינות הגן, בעציצים, בחלקה ייעודית ועצם בכל מקום. הם יפים, טעימים, בריאים, מסייעים למשיכת חרקים מועילים ולסילוק מזיקים ואינם צורכים טיפול רב או השקיה רבה מדי. למאמר על ריבוי וגידול תבלינים.

שתילת פקעות פרחי ארץ ישראל – בנובמבר עדין ניתן לשתול פקעות פרחים (למאמר על שתילת פרחי ארץ ישראל).

ליקוט צמחי בר – לאחר בוא הגשמים מתחילה עונת הליקוטים. ניתן לזהות בקלות יחסית את נבטי החרדל ושאר המצליבים (הרחבה למטה), וגם את אלה של החוביזה והגדילן (שלהם עלי נבט המזכירים את אלה של הצמח הבוגר) לזלול אותם בשיא טריותם בלא הגבלה. את כל אלה נזהה באמצעות נבט דו-פסיגי (כלומר שני עלים יוצאים מאותו גבעול צעיר).

כיצד נזהה נבטים ממשפחת החרדל?
החרדל ואחיו ממשפחת המצליבים טעימים ובריאים. כדאי לדעת לזהות אותם כבר בשלב הנבט בו הם מזינים פי כמה. נזהה את הנבטים הצעירים בשדה בקלות – הגבעול הטרי מוציא 2 עלים צמודים שלכל אחד צורה של לב מעוגל (תמונה למטה), והם בעלי ריח צנוני-חרדלי. את המצליבים ניתן לאכול בכל שלבי הצימוח – מנבט ועד לזרע.
למשפחת המצליבים המפוארת שייכים מיני תרבות ידועים רבים כגון: כרוב, כרובית, רוקט, צנון, ברוקולי, קייל, בוק-צ’וי, וגם מיני בר ובהם נפוץ במיוחד החרדל, ואחרים מוכרים פחות כגון ילקוט הרועים. 

נבטים של חרדל ממשפחת המצליבים

פריחת החורף: בתחילת החורף נראה סתווניות פורחות למרות החום וחוסר הגשמים ושלל עלי נרקיסים פורצים מתוך האדמה. זהו כוחו של הבצל שמנצל כעת מזון ומים שנאגרו בחורף הקודם כדי לאפשר לפרח להזדקף במלוא יופיו לקראת עונת הגשמים והאביב שלאחריה.

תיחוח– בתחילת החורף מומלץ לתחח ולעשב את הגינה ובעיקר את חלקות הירקות וסביב עצי הפרי. פתיחת האדמה מאפשרת למי הגשמים לחלחל היטב, היא מספקת אוויר למערכת השורשים, נותנת מקום לזרעים ושתילים להתפתח ומונעת התקשות פני הקרקע. יש להשתמש בקלשון או מעדר לתיחוח פני השטח בין שורות הצמחים לעומק 10-15 ס”מ. רק להיזהר ולא לתחח בעת שהאדמה רטובה כי כך רק נהדק אותה וזה בדיוק ההיפך ממה שנרצה להשיג.

השקיה – בחורף יש לעצור את ההשקיה מהדשא ועצי הפרי. ירקות ושתילים צעירים רכים וצריכים השקיה רק במידה ואין רצף גשמים (שבוע ללא גשם).

איסוף מי גשמים – כדאי לפזר כלים גדולים לאיסוף מי גשמים.

 

פברואר (טבת) – עונת הליקוט

פברואר (טבת) – עונת הליקוט

צינת החורף חולפת, הימים הולכים ומתארכים אט-אט ועם חלוף ימי החודש ניתן לראות כיצד החורף מתקרב לסיומו והאדמה אוגרת כוח לקראת האביב שכבר נראה באופק.

מנוחת החורף נגמרה וכעת מחכה לנו עבודה רבה בגינה. הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר מחזור צמיחה חדש של שתילים וזרעים. ההתחממות והימים המתארכים מאיצים את הצמיחה ולאחריה את הפריחה בתקופה הקצרה שעד בוא החום המצמית של הקיץ. 

כעת השקד כבר פורח ולאחריו יפרחו גם יתר העצים הנשירים, כמו האפרסק, השזיף והתפוח ובקרוב יתמלאו שיחי הלוטם בפריחה ורודה ולבנה. פרחי הבר יצאו מהפקעות והם מלבלבים בשיאם ועמם מגיעה עונת הליקוט לשיאה עם שלל צמחי בר צעירים וטעימים.   

גיזום ושיקום הבוסתן לקראת האביב

שתילת עצי פרי חדשים – מאמצע פברואר, במהלך מארס ועד תחילת אפריל: נטיעת עצים נשירים, רימון, תאנה, גפן, פסיפלורה ותות.

גיזום – בשיא החורף (ינואר וחלקו הראשון של פברואר) רוב הצמחים כמעט ולא מתפתחים. קר להם מדי מכדי לגדול ועל כן הטיפול בגינה מתמקד בגיזום ושיקום נזקי הגשם והרוח. עצים ושיחים רבים שרויים בשלכת וזה הזמן המתאים לגזום אותם לקראת עונת הצמיחה הבאה. המטרה בגיזום היא חידוש, חיזוק ורענון לקראת עונת הצמיחה הבאה. נגזום כעת את עצי הפרי הנשירים והגפנים (קישור למאמר), ונגזום באותה הזדמנות גם שיחים רב שנתיים כמורן החורש, אוג, מרוות נוי וורדים.

יחורים – כעת כשעצי הפרי (במיוחד בגפן, תאנה, רימון, תות ופסיפלורה) נמצאים בסוף עונת השלכת זה הזמן הנכון לנצל את כוח הריבוי האדיר שגלום בהם ולהרבות אותם באמצעות יחורים. בחודש פברואר, נוכל לנצל את הענפים ששאנו גוזמים מעצי הפרי כדי לטעת כמה מהם כיחורים.

הרכבת עצי פרי – נשירים בפברואר והדרים במארס.

הוצאת העשבים שצמחו סביב עצי הפרי כדי שלא יתחרו עמם על המים כשנחדש את ההשקיה עם בוא האביב. סביב לעצים נשירים הפגיעים לכנימות (כמו אפרסק ונקטרינה) נשתול צמחי שיבא שמונעת מהכנימות לפגוע בעץ וננצל את האזור שסביב העץ גם  לשתילת צמחי תבלין אחרים או ירקות שינצלו את מי ההשקיה שנתן באביב ובקיץ.

הוספת קומפוסט סביב עצי הפרי כדי לסייע להם ולחזקם לקראת הלבלוב והצמיחה של האביב. ניתן לפזר סביב העצים גם עלי שלכת או עשבים שנעקרו כדי שיהפכו בהדרגה לקומפוסט.

גינת ירק בחורף – מנגולד, חסה, עלי רוקט ועלי בייבי, שום ירוק ובצל.

גינת הירק

מנה אחרונה של ירקות חורף – לאחר חודש ינואר בו היה קשה לזרוע ולשתול (להוציא באזורים חמים או בחורפים חמים) ניתן לשתול מנה נוספת ואחרונה של ירקות חורף כמו חסות, עלי בייבי, רוקט, מנגולד, קייל, סלק, כרישה, בצל ופטרוזיליה. תחילה הצימוח יהיה איטי אך ככל שיתחממו ויתארכו הימים בחודש מארס נראה זינוק בצמיחת ירקות החורף. אם אין גשם חשוב מאד להשקות לאחר הזריעה ולהמשיך בהשקיה ככל שהאדמה יבשה.

גינת צמחי התבלין – כדאי לגזום באופן נמרץ (עד 50% מנוף הצמח) את צמחי התבלין הרב-שנתיים כמו אורגנו, אזוב, מרווה, לבנדר, טימין, מליסה ולואיזה. את חלקם נוכל לייבש ולשמר. כמו עצי הפרי, גם צמחי התבלין עומדים להתעורר ולהתפרץ באביב וזאת העונה לקטום את הקצה הירוק והחדש שלהם ולעשות גם מהם יחורים בגינה (מאמר על יחורים בירקות וצמחי תבלין).

ניקוי הגינה מעשבים – בגינות רגילות, כאלו שמטופלות על ידי גנן, קשה יהיה לראות עשבי בר ושם ימהרו לעקור או להדביר כל עשב שצומח בלא הזמנה. אך אם לא נפחד מעשבי הבר נראה שרבים מהם דווקא מועילים, את חלקם ניתן לאכול, יש בהם יופי רב והם מחברים לטבע, לעונות השנה ולזרימת הזמן בעולם.

על אף זאת, עשבי בר נוטים להתרבות משנה לשנה וכמות מוגזמת שלהם יכולה להפריע ולכן כדאי לשלוט בכמות העשבים בגינה. לא מדובר בעבודה קלה. אם נרצה לדלל את כמות עשבי הבר בגינה, נצטרך לעקור את העשבים מהשורש כדי שלא יצמחו שוב. נצטרך לעשות זאת בחורף ולפני שהפריחה של האביב תביא לפיזור הזרעים שיבטיחו את המשך התרבות העשבים גם בשנים הבאות. הזרעים שכבר התפזרו באדמה יכולים להמתין בה חבויים לשעת כושר מתאימה לנביטה גם מעבר לשנה אחת. במידה ונשמור על גינה נקייה מעשבים במשך 3 שנים כמעט ולא יצמחו עשבים חדשים בשנה שלאחר מכן.

ארוחה בשדה בגמר סיור ליקוט ברמות מנשה בהובלת אורי מאיר ציזיק.

טיולי ליקוט ותבשילי חורף

פריחת עצי השקד מתחילה והשדות שסביב נצבעים ירוק בוהק, צמחי הבר גדלים והפריחה הצבעונית מתחזקת. צמחי בר רבים נובטים וגדלים בגינה או בשדות ובטבע שסביב ובהם מיטב צמחי המאכל של ארצנו. עונת הליקוט בשיאה. נוכל לצאת ולאסוף עלי חוביזה, חרדל, אספרג החורש, עולש, סרפד, גדילן, ברקן, מרוות ירושלים ורבים אחרים. לאחר שנחפש אותם ונלקט מעליהם נוכל להכניסם לתוך הסלט, להכין לצידו חביתת ירק או קציצות חוביזה וכמובן להינות מתה חם עם עלי מרווה וזוטה לבנה שגם אותם קל יחסית למצוא.

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

 

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) – פירות הקיץ המתוקים

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) – פירות הקיץ המתוקים

הקיץ לוהט. החום בשיאו. האדמה, כמו בני האדם, זקוקה כעת למנוחה. זה לא הזמן לשתילה ועבודה מאומצת. 

זאת העונה לצאת לבוסתנים האבודים וללקט משלל פירות הקיץ – תאנים מתוקות, ענבים, רימונים ותות עץ. את טעמי הקיץ המתוקים ניתן לשמור כדי שנהנה מהם במשורה כל השנה. את התאנים והענבים ניתן לשמר ולהפכם לדבלים וצימוקים, אך בעונת הקיץ החמה עדיף להקפיא חלק מהם ולקבל ארטיק טבעי נפלא בלא סוכר וצבעי מאכל.

בעבודת הגינה, נסתפק בחיזוק ההשקיה, הוספת חיפוי מרבי לאדמה להגנה מיבוש והתאיידות, ושאר מלאכות שלא ניתן לדחות לימים קרירים יותר. אם שתלנו בחודשים הקודמים יבולי קיץ, נוכל כעת להינות מקטיף עגבניות ומלפפונים להכנת סלט ולקנח בתירס, גרעיני חמניה ואבטיחים. גם פירות הקיץ מבשילים כעת והם מגיעים לשיא מתיקותם.

ליקוט מזון מהטבע היא מסורת עממית ומקומית
ליקוט מזון מהטבע היא מסורת עממית ומקומית שבסיסה בחיי מחסור ועוני שהיו מנת חלקם של מרבית תושבי הארץ בעבר. אך כפי שהמטבח האיטלקי התפתח מעוני ודלות והצליח בזכות המרכיבים הפשוטים, הטבעיים, הבריאים והמשביעים שבו, גם לליקוט מזון יש תכונות דומות. שנים רבות נדחק הליקוט לפינה בשל תדמית העוני וה”ערביות” שדבקה בו, אך בשנים האחרונות השתנה המצב לטובה ובשבתות כבר אפשר לראות משפחות שלמות יוצאות ללקט בטבע, בעיקר בחורף ובאביב שבהן מלקטים עלים טריים ועסיסיים. למרבה השמחה ניתן ללקט גם בקיץ. 

אשכול ענבי איזבלה מבשיל לאיטו בחום הקיץ

ליקוט תאנים ושאר פירות הקיץ
פוסט על הבוסתן הנפלא בחלקת הבעל בסטף (בקיץ ניתן לטעום כאן תאנים, רימונים, ענבים ופיסטוק, וכולם מזני הבלאדי של ארץ ישראל).
פוסט על עץ התאנה והיכן ניתן למצוא וללקט תאנים טובות.
פוסט על עץ התות השאמי וליקוט מעצי תות.
> בקיץ ניתן ללקט גם חרובים, פטל וסברס.

ליקוט זרעים וצמחי בר בקיץ
> בקיץ, צמחי הבר נבלו התייבשו וניתן לאסוף בעיקר זרעים. זרעי הקיץ בריאים להפליא ולא נופלים מכל מולטי ויטמין שנמכר בחנויות הטבע.  הזרעים הנפוצים כוללים: שומר (שקל לזיהוי בשל הגבעול שמגיע בקלות לגובה קומת אדם), חרדל (3-4 מהם בכל תרמיל שעל הגבעול היבש) וגם סרפד (הוא כבר לא דוקר בקיץ) ולהשתמש בהם לתיבול.
> זאת העונה לקטוף בזהירות את פרי הצלף ולשמר אותם באמצעות כבישה.

הכנת פירות יבשים: פוסט על ייבוש תאנים ופירות אחרים באופן טבעי בשמש

איסוף עלי תבלין ויבוש תבלינים כמו הרוזמרין, בזיליקום, לואיזה, אזוב, דפנה, שיבא, מרווה  – פוסט על ייבוש תבלינים.

ריבוי תותים משלוחות: זאת העונה לעשות ילדים לשיחי התות מהחורף הקודם – פוסט על גידול תותים באמצעות שלוחות

הפרית דלועים
הירקות הדלועים (דלעת, קישוא, מלון, אבטיח, מלפפון) זקוקים לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. אם נתן לטבע לעשות את שלו נקבל יבול דל מאד. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שפרחים הופכים לפירות קטנים אך אלה קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים.

דחליל הגינה שומר על הקרעה הלוא היא קישוא הבלאדי הערבי. הקרעה מצויינת להכנת תבשילים מקומיים ויכולה להחילף קישוא או דלעת. כדי לגדל קרעה יש לקנות את הירק בקיץ באחד השווקים הערביים ולתת לו להתייבש ואז ולשתול את הגרעינים בעונה הבאה.

שני הפרחים, הזכר והנקבה, מייצרים צוף שמושך חרקים מכל סוג ולכן בשדות החקלאים מפזרים כוורות בשדות והדבורים נמשכים לפרחים הצהובים ועושים את העבודה, אך לנו בגינה אין כמעט דבורים ונצטרך לעשות את העבודה בעצמנו כפי שמתואר בקישורים הבאים:
> לכתבת הדרכה בגינת בוסתן על הפרית דלועים.
קישור לסרט של מתן הגנן על הפרית דלועים.

קולורבי גדל בגינה, סגול לצד לבן

הכנת הגינה לעונה הבאה – בסוף אוגוסט הימים מתקצרים ואפשר להתחיל במלאכת הכנת הגינה לעונת החורף (מתואר בקישור על ספטמבר בגינה).

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

חודש יוני (סיון) בגינת המאכל

 

עץ תות שאמי – זכרונות מסוריה הגדולה

עץ תות שאמי – זכרונות מסוריה הגדולה

התות השאמי הוא אחד הזנים הנפוצים של התות השחור ובלי ספק הטוב שבהם. הוא מתוק וטעים להפליא, נוח לשתילה ולגידול ויש לו סיפור היסטורי מעניין ולקינוח טיול בוסתנים בנחל העכברה שלמרגלות צפת.

עץ תות לבן משתרע מעל הטראסות של עין לבן שבהרי ירושלים

נפלאות התות השאמי

לעומת התות הלבן שיכול להתנשא תוך שנים מעטות לגובה 15 מ’ והופך לדומיננטי בכל גינה, מסתפק התות השאמי השחור בכ-6 מטרים לכל היותר, וגם קצב הגידול שלו איטי מאד כך שידרשו לו עשרות שנים להפוך משתיל לעץ של ממש, ואין לו מערכת שורשים אגרסיבית. כל אלה הופכים אותו נוח יותר ומתאים בהרבה לגידול בגינה קטנה ולקטיף תותים בעונה.

התות השאמי מתוק וטעים וצבעו סגלגל כהה עד שחור. טעמו משלב חמיצות ומתיקות באיזון מדויק המבדיל אותו מתות העץ הרגיל שכולו מתיקות. לפרי עץ התות ערכים תזונתיים נפלאים שהופכים אותו למזון על. עונתו קצרה – חודש עד חודשיים בלבד, מסוף יוני ועד אוגוסט, אך ניתן לשמר את טעמו המתוק והעדין באמצעות הכנת ריבות, עוגות או ליקרים.

עץ התות קל לשתילה, נוח לגידול, מתאקלם היטב בקרקעות שונות, מוציא נצרים ויחורים מהם ניתן לגדל עצים חדשים ואינו זקוק להשקיה לאחר שהתבסס. ככל שנגזום אותו כך תעלה תנובת הפרי שמתרכזת על ענפים צעירים. התות עמיד למחלות ומאריך ימים, וניתן ללקט פירות גם מעצים בני מאה שנה.

ליקוטים וטיולים בעקבות עץ התות

עצי תות עתיקים לליקוט ניתן למצוא בחורבות כפרים ובוסתנים בכל הארץ. כמה מהמקומות המומלצים הם עין שכווי בנחל עמוד (תות שאמי), חניוני שמורות הטבע של הדן, מושבות העליה הראשונה כמו מטולה וראש פינה, גדות נחלי החצבאני והבניאס (תות לבן ושאמי), נחל הקייני שליד מגידו, נחל אלכסנדר, בעין לבן (בתמונה) וסביב מעיינות אחרים בהרי יהודה, ליד כנסיות ומסגדים בעין כרם ובאבו גוש, בלוד ובבית לחם. עצי תות חדשים יותר, רובם של תות לבן גדול, נמצאים בערים וקיבוצים בכל הארץ (קישור למפת עצים פתוחים, בעיקר בתל אביב).

תות שאמי, בנחל העכברה

בנחל עכברה שמדרום לצפת יש שרידי בוסתנים שנטעו ערבי צפת לפני 1948 ובהם עצי תות שאמי לצד עצי תות לבן ושלל עצי עצי זית ופרי זקנים אחרים ובהם עצי שקד שהפכו מרירים במרום גילם, רימון, גפנים, פטל קדוש ומשוכות צבר. מסביב מפוזרות טרסות וחלקות עיבוד שחרבו וניטשו, ולצידן שברי תעלות השקיה שהובילו ממעיינות שסביב הנחל. נחל העכברה בשיאו בחורף ובאביב אך אם נרצה לאכול מהתות נצטרך להגיע החל ממאי (תות לבן) או ביולי (תות שאמי).
קישור לכתבה על מסלול הטיול בנחל העכברה.

המילה הערבית ‘א-שאם’ היא אחד מכינוייה של העיר דמשק וגם של אזור הלבנט, או סוריה הגדולה בכלל, כלומר המרחב שמשתרע על כל סוריה ולבנון ומכסה גם את ארץ ישראל. במשך מאות בשנים היה אזור סוריה הגדולה מאוחד תחת אותו שלטון מרכזי. באותם ימים נעו תושבי חבל הארץ הגדול ממקום למקום בחופשיות, אורחות חייהם היו משותפים, הם לבשו את אותם בגדים, גרו בבתים דומים וכולם נהנו מאותו מטבח מקומי נפלא שהיה משותף לכל העמים שחלקו את המרחב.

לאחר התפרקות האימפריה העותמנית הפך המרחב השאמי לחבל ארץ שנותר בדמיון בלבד, אך עץ התות השאמי משמר קמצוץ מאותם ימים קדומים ורחוקים. אז, טרום המצאת המזגן, ישבו בימות הקיץ החמים מנשוא כל תושבי הארצות והעמים שבאזורנו תחת הצל הרענן של עץ התות בבותסן שלצד ביתם וזזלו את הפרי המתוק והטעים בעונת הפרי שהיתה קצרה מדי.

לשמחתנו עץ התות מאריך ימים וגם אנחנו יכולים היום ללקט פירות מעצים בני מאה שנה ואף יותר שנשתלו ונזנחו בחורבות הכפרים ובבוסתנים שהיו סביבם.

עלי העץ שימשו בדמשק להכנת משי. תולעי משי שהושמו בקופסאות הואכלו בעלי תות בשרניים והפרישו חוטי משי דקים וארוכים שמהם טוו נערות סוריות עם אצבעות מיומנות בדי משי ששימשו לאריגת בגדים יוקרתיים העשויים ממשי דמשקאי אותם מכרו סוחרים כבגדי שרד לשליטים, אנשי דת ושועי עולם.

לעץ התות שני זנים עיקריים: הלבן והשחור. מקורו של הראשון בסין והוא יוצא בדרך המשי לרחבי העולם בעיקר כדי לגדל את תולעי המשי שאוהבות לזלול את עלי עץ התות . מקורו של הזן השני, השחור, ככל הנראה באזור איראן ומשם התפשט עד מהרה לאזורנו. עץ התות הלבן מניב פירות ראשון, בין מאי ליוני בעוד עץ התות השאמי מבשיל מעט לאחר מכן, מסוף יוני ועד אוגוסט.

עץ התות הלבן שפירותיו מגיעים לא רק בלבן, אלא גם באדום ושחור, גדל לממדי ענק, ואינו מתאים לגידול בגינה ביתית. לעומתו עץ התות השחור, המכונה גם שאמי, קטן בהרבה ומתאים מאד לגינות ובוסתנים קטנים. תנובתו של התות השאמי פחותה בהרבה ולכן הוא אינו נפוץ.

 

 

שקד או שקדיה?

שקד או שקדיה?

לגדל
גידול עץ שקד דורש תשומת לב. השקד נחשב לעץ שקשה יחסית לגידול בגינה הביתית מאחר ורצוי שלא להשקותו, ובנוסף הוא זקוק לעץ מפרה כדי להניב פרי ואף סובל משלל מזיקים שפוגעים בו ועל כן בחקלאות מרבים לרסס.
בגידול המסורתי בארץ אצל הערבים השקד גדל בתנאי בעל בלא השקיה, אך במטעים הוא מקבל לרוב השקיה וכך מקבלים פרי גדול ועסיסי יותר. בגינה יש לתת השקיה בשנים הראשונות לאחר הנטיעה ולאחר מכן עדיף לגדלו בלי השקיה.
את עץ השקד מומלץ לשתול בחורף או בתחילת האביב ולגזום בחורף לפני הפריחה. לשקד נדרשות 4-5 שנים לתת פרי ראשון.

הזן הנפוץ בארץ הוא שקד אום אל פחם. זן זה נתגלה כאשר חקלאי מאום אל פחם גילה במקרה במטע השקדים שלו עץ שקליפת פרותיו רכה ומתפצחת ביד. הוא ריבה את העץ באמצעות יחורים ועד מהרה הזן נפוץ ברחבי הארץ ואף בעולם.
.
לשקד יש בעיית פוריות שמקשה על גידולו בגינה. השקד אינו מפרה את עצמו. כדי שיתקבל פרי בכמות משמעותית יש לנטוע עצים משני זנים שונים זה ליד זה שמועדי פריחתם חופפים. נהוג לנטוע זן אום אל פחם ולצידו נפ”א או כוכבא/53 כדי להניב פרי בכמות משמעותית. האבקה בינם נעשית על ידי דבורים ושאר חרקים. ריבוי העץ יכול להיעשות משתילת שקד או מיחורים אך כדי לקבל לעץ מאכל טוב חייבים לבצע הרכבה.

חרבת דלית א-רווחה ברמות מנשה -בוסתנים נטושים עם עצי שקד וזית

לאכול
את השקד ניתן לאכול בשלוש צורות עיקריות – כשקד ירוק בראשית דרכו, כשקד לבן לאחר מכן, ולבסוף כפרי יבש כפי שאנו רגילים. השקד מזוהה כיום כל כך עם האגוז היבש שמגיע אלינו לרוב דרך פלא מקליפורניה הרחוקה, שבה מגדלים 80% מכל השקדים הגדלים בעולם, עד שטעמו המקורי של השקד כמעט נשכח מהלב. במטבח הארץ ישראלי המסורתי כיכב השקד דווקא בצורתו הטרייה והירוקה אז נאכל השקד הירוק על קליפתו טרם התקשתה כפרי מאכל טרי. טעמו חמוץ-מתוק ואין בו מהמרירות והשומן של הפרי היבש ובכלל הוא דומה בטעמו לירק יותר מאשר לפרי.

ביוני הופך השקד לקשה מדי לאכילה בשלמותו ואז ניתן לחתוך את הקליפה ולהוציא את גרעין השקד הלבן שטעמו קרמלי  ולשלבו במתכוני דגים או לחכות עד שיבשיל בהמשך הקיץ ואז יהיה ניתן לשבור את הקליפה ולהוציא את גרעין הפרי היבש.

את גרעין השקד אפשר גם לטחון להכנת הרוזטה, משקה שקדים מרענן, או להכנת ממרח שקדים שנחשב חלופה מעולה לממרח שוקולד כאשר הוא נעשה כהלכה, כלומר בכבישה קרה ובלי תוספת סוכר.

לבשל
באפריל ומאי נמכר הפרי הגדול והטרי של השקד הירוק בצרורות גדולים בשווקים הערביים. במטבח המקומי והים תיכוני משמש השקד הירוק להכנת תבשילים עונתיים חמים ולהוספת רעננות וחמיצות מיוחדת לסלטים קרים ונהוג גם לאוכלו כפי שהוא נקטף מהעץ – חי, טרי, ירוק וחמצמץ או חצוי לחצאים בתיבול של מי לימון או מלח. בסלטים נהוג לחתוך אותו לרבעים או פרוסות ואז לשים מיד ברוטב עם לימון וזית כדי שלא ישחיר.

בריאות
לשקד יש ערכים תזונתיים וסגולות רפואיות משובחות ועל כן הרמב”ם כותב בספרו פרקי משה: “השקדים הם המשובחים שבפירות”. פרי השקד מכיל חומצות שומן בלתי רוויות המסייעות בהורדת כולסטרול ועל כן הוא בריא ללב. פרי השקד עשיר בסיבים תזונתיים, נוגדי חימצון חזקים המפחיתים גורמי סיכון כמו סרטן ומחלות לב אף ויש בו כמות מכובדת של סידן, ויטמין E, ואשלגן. שמן שקדים נחשב מאז ימי קדם כבריא לבעיות עור רבות ועל כן הוא משמש בקרמים ומוצרי קוסמטיקה.

השקד איננו אחד משבעת המינים אך הוא נמצא ברשימה מכובדת לא פחות, זמרת הארץ, שכוללת את מיטב פירות הארץ שאותם הביאו בניו של יעקב כמנחה ליוסף בהוראת אביהם: “והרעב כבד בארץ… קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים” (בראשית מ”ג, י”א).

השקד מקדים לפרוח ועל כך תפארתו. פריחתו המרהיבה מבשרת שהחורף עומד להסתיים והאביב מגיע ועל שום כך זכה עץ השקד לשלל שירים ואגדות. בספר המשלים הקדום שנקרא על שם אחיקר החכם אומר האב הנבון לבנו “בני, אל תהיה פזיז כמו השקד, השוקד לפרוח ראשון אולם מבשיל לפרי אחרון, אלא היה חכם כפרי התות הפורח אחרון ומבשיל ראשון”. הבשלת פרי השקד אכן ארוכה מאד ונמשכת חצי שנה עד לאסיף בחודשי הקיץ שבין יולי לספטמבר. אותו שקד שכולם מכירים ואוכלים עם הפירות היבשים של ט”ו בשבט הוא בעצם הזרע העטוף בקליפה החומה שמבשיל רק בשלהי הקיץ.

יש לעץ השקד עוד תכונה מיוחדת שעושה אותו ליפה ובוהק בחורף כאשר רוב העצים עומדים ערומים ואפורים בשלכת: ראשית הוא פורח כענן לבן וורוד ורק לאחר מכן הוא מלבלב עם יציאתם של עלים ירוקים וכך ניתן להינות ממופע מרהיב של פריחה שלא מוסתרת על ידי העלים. מופע הפריחה והלבלוב מתרחש בינואר-פברואר (טבת-שבט) סביב ט”ו בשבט כאשר העץ נקרא בפי כל שקדיה, שם שהתקבע בזכות שיר הילדים הנודע “השקדיה פורחת, ושמש פז זורחת, ציפורים מראש כל גג, מבשרות את בוא החג”.

השקד התרבותי בוית משקד הבר לפני אלפי שנים אלא ששקד הבר הגדל ופורח בעיקר באזורי ההר מר בטעמו. המרירות מסתירה חומר רעיל, ציאניד, אך המרירות מתפתחת רק עם הבשלת הפרי בקיץ ושקדי הבר המרים ראויים למאכל גם בעודם ירוקים. רק כשיבשילו הפירות של שקד הבר בשלהי הקיץ ויהפכו מחומים לירוקים בערבית יהפכו למרים ובלתי אכילים. שמו של השקד הוא לוז וכך כונה לעתים גם במקרא ובמקורות חז”ל. 

מטע שקדים נטוש מעל נחל שלף שברמות מנשה

לטייל
למה עצי השקד שבבוסתנים הנטושים מרים למאכל?
מטעי שקדים שננטשו והוזנחו נותרו בבוסתנים אבודים שבחורבות כפרים ערביים ברחבי הארץ וסביב טרסות עתיקות בהרים. טיולי שקדים יפים ניתן לערוך בחורף במקומות רבים ובהם פארק בריטניה ולמעשה בכל רחבי השפלה, בהרי יהודה באזור צובה ועין כרם או בגליל בנחל ראש פינה. יופיים בחודשי החורף רב אך לאכול מעצים אלה לא נוכל משתי סיבות. רק בקיץ ושנית טעמם של העצים הזקנים הפך למר. בעבר הורכב השקד התרבותי על שקד הבר ולכן בחלוף השנים השתלט שקד הבר על העץ ולכן טעם הפרי בעצי השקד הגדלים בעל בארץ הפך למר. על אף זאת ניתן לאסוף באביב (מסוף מארס ועד תחילת מאי) את השקדים הירוקים גם מעצי שקד בר מרים ולאכול מהם בלא חשש. המרירות מגיעה רק כשהפרי מבשיל בקיץ.

שקדים ירוקים בחודש אפריל על עץ שקד הגדל על הטראסות העתיקות של נחל המעיינות למרגלות הכפר הפלסטינאי בתיר.

 

 

יוני (סיון) – הגנה על עצי הפרי

יוני (סיון) – הגנה על עצי הפרי

שזיפים בשלים מזן מטלי, רגע לפני הקטיף

צמחי הבר התייבשו והצהיבו. התבואה מזהיבה תחת השמש הלוהטת והחקלאים קוצרים את שדות החיטה. חג השבועות הגיע וגם חלף. בגינה כבר ניתן לאסוף את הראשונים מבין ירקות הקיץ אבל החגיגה הגדולה באמת היא של פירות הקיץ הטעימים והמתוקים. הענבים, התאנים, תות העץ, האפרסק, השזיף והאבטיח. כל אלה מתחילים להבשיל כעת לאחר שהתגעגענו אליהם בימי החורף הקרים. בתמונה למעלה חגיגת ביכורים בגינה.

חג השבועות נחשב בעיני כולם כחג מוצרי החלב וכל המרבה בו בהכנת וזלילת פשטידות ובעוגות גבינה הרי זה משובח, אך לא כולם יודעים שאין קשר בין החג כפי שהוא מוכר לנו כיום לבין המשמעות המקורית שלו.

את מנהגי החג הנוכחי המציאו ושיכללו תנובה ושאר משווקי מוצרי החלב באדיבותם הרבה. לפני שאלה הפכו אותו לחג מוצרי החלב, היה חג השבועות חג טבעוני שהתבסס על תנובת פירות הארץ המתוקים שמתחילים להבשיל בדיוק בעונה זאת. החג הטבעוני מימי התנ”ך שקידש את פירות הארץ המגיעים לשיאם בקיץ נאלם ונעלם והוחלף על ידי חג מסחרי שסובב סביב מוצרי חלב ומוצרי מזון תעשייתים אחרים.

בימי קדם, יצאו  בחג השבועות עולי רגל מכל הארץ והעלו את בכורי פירות שבעת המינים לירושלים. גם כיום בתקופה זאת של השנה מתמלאים עצי הפרי בכל טוב. התאנה חונטת פירות ראשונים ואשכולות הענבים הראשונים מבשילים על הגפנים, עצי התות הגדולים מתכסים פרי עסיסי ועונת הפירות הנשירים מגיעה עם תפוחים, אגסים, אפרסקים, משמש, שסק ושזיפים. למרגלותיהם של העצים עמוסי הפרי משתרעים כעת בניחותא האבטיחים והמלונים הגדלים אט-אט במקשה שטופת השמש.

 

עבודות הגינה ביוני

הכנת הגינה לקיץ (המשך מחודש מאי)

תולדות המלפפון: תמונה אחת מציגה את השלבים בחיי המלפפון. למעלה פרח, מתחתיו מלפפון עובר, למטה ממנו מלפפון תינוק ובתחתית השיח מלפפון בוגר בדרכו לסלט.

שתילה: עד סוף יוני ניתן להמשיך ולשתול ירקות קיץ כמו העגבנייה, פלפל, תירס, חציל ובצל גם חסה. מהחודש הבא יעשה חם מכדי לשתול ירקות. ניתן עדין לשתול גם צמחי תבלין. חשוב להקפיד על פיזור חיפוי אורגני להגן על שתילים חדשים מהחום העז. כדאי להציב עמודי תמיכה להדליה לצד שתילי העגבניה, המלפפון, השעועית והפלפל כדי לאפשר להם לגדול כלפי מעלה סביב העמוד.

השקיה: הימים ארוכים ובהתאם נאריך גם את משך ההשקיה בחלקת הירק למקסימום. נדע שצריך להגביר את ההשקיה אם נראה עלים שמוטים בשעות הבוקר. מצד שני ניתן לצמצמם את ההשקיה בעצי הפרי לאחר שסיימו להניב.

ליקוט זרעים מירקות שהעלו עמודי פריחה (חרדל, שומר, חסה, מנגולד, בצל ירוק, פטרוזיליה) ואיסוף צלפים.

יבוש עלי תבלין (למשל אורגנו, טימין, זעתר ורוזמרין) צריך להיעשות בתחילת הקיץ כאשר העלים צמאים. מדריך ייבוש התבלינים מופיע בפוסט נפרד.

מזיקים: הקיץ מביא הרבה חברים לגינה, ולא כולם הוזמנו. הנפוצים מביניהם: כנימות מזנים שונים, זבוב הפירות שעושה שמות בפירות, כחליל הרימון שמחרב רימונים, ושאר יצורים השואבים ומוצצים את תוך העץ והקליפה, וגם עשי לילה ועוד רעות חולות אחרות, אך כולן מזיקות מי יותר ומי פחות. אם שמרנו על עצי הפרי בחודשים הקודמים ונקטנו באמצעי הגנה המתאימים נוכל לקוות שהנזק יהיה מצומצם.

גן הירק בקיץ – שיחי עבגניה, ארטישוק, מנגולד, עלי שום ירוקים, ומאחור שתילי קייל ושומר.

דילול פירות: עצי פרי נוטים לגדל יותר פירות משניתן לגדל בהצלחה ולעתים גדלים צבירי פרי עם פירות דחוסים זה על גבי זה שמתחרים בינהם על מקום מועט ומשענת ענף רצוצה. כדאי לאפשר לפירות לגדול כהלכה יש לעקוב אחרי העץ ולדלל ולהסיר פירות צעירים בענפים וצבירים צפופים.

תירס, אבטיחים ומלונים כדאי מאד שנקצה להם השקיה בנדיבות בשלב בו גדל הפרי.

חיפוי האדמה: לקראת שיא החום כדאי להרבות בחיפוי חלקת הירק וסביב עצי הפרי. החיפוי יכול להיעשות מהעשבים היבשים שממלאים את הגינה בעונה זאת ומשברי ענפים, גזם דשא וכל חומר אורגני אחר. החיפוי הוא תרופת קסם לבעיות רבות בגינה. הוא מצל על הקרקע, מקשה על צמיחת עשבים, מצמצם איבוד מים בעת בהשקיה וכך מקטין את הצורך בהשקיה. ובהמשך – מתפרק ומטייב את האדמה.

עצי הפרי הנשירים: הפירות הולכים וגדלים מיום ליום על עצי האפרסק, הנקטרינה, השזיף, התפוח, השסק והאפרסמון. מזיקים מכל סוג וגם ציפורים וחיות אחרות מסתערים מכל עבר והם ישמחו לזלול את הפירות שעמלנו על גידולם, או גרוע מכך ירצו להטיל בהם ביצים. נמשיך לשמור על העצים באותם שיטות בהן החלנו (כך יש לקוות) בחודשים הקודמים ולהתפלל לטוב.

עצי הפרי המקומיים: הגפן והרימון כבר חונטים פירות וכדאי לכסות אותם מיד לאחר החניטה בשקיות מאווררות על מנת שלא יזללו אותם הציפורים. מעלי הגפן אפשר לקטוף עלים צעירים ולהכין מהם מיני תבשילים וממולאים.

איסוף זרעים מירקות ופרחי החורף שסיימו את העונה. ניתן להתחיל באיסוף הזרעים מחודש מאי ובמשך הקיץ. נלקט זרעים מהפרחים שהתייבשו כמו פטרוזילה , מנגולד וחסה וגם מפרחי הבר כמו הפרג, התורמוס, החוטמית זיפנית ושיחי הלוטם.
קישור למידע נוסף על איסוף ושימור זרעים מפרחי בר.

ליקוטים

צנוברים גדלים בקיץ אבל הם לא גדלים על כל עצי האורן. הצנוברים גדלים רק על עצי אורן הצנובר (שנקרא בעבר אורן הסלע) שלו צמרת עגולה. מרבית עצי האורן בארץ הם אורן ירושלים שלו גזע ארוך וצמרת שצורתה פרועה ולא עגולה.

בקיץ כדאי לאסוף זרעים מצמחי החרדל שפזורים בשולי השדות ולהשתמש בהם כתבלין חריף או לשמור לזריעה בעונת הסתיו הבאה.

עונת הצלף כעת בשיאה וכדאי לאסוף צלפים ולשמר

 

טיולים

לא כל מקום לוהט מחום בקיץ. טיולי קיץ צריכים להיעשות לפלגי מים ומעיינות מוצלים ואלה המקומות שבהם נוכל לפגוש בוסתנים קדומים, חלקם נטושים וחלקם מטופחים, ולהנות מפרי התאנה, תותי העץ, ענבים ופטל. כמה מהמעיינות והנחלים האלה הם הבוסתן של נחל שיח בחיפה, עין ליאור שבמבואות צפת, עין צור שליד זכרון יעקב, עין פית שבצפון רמת הגולן, עין כיף שבנחל אלעל, מעיינות הדרבשיה ועין מימון שבמורדות הגולן, עין שוירח שמעל דרום הכנרת, ורבים וטובים אחרים.

על עוד בוסתנים ומקומות מומלצים לטיולי קיץ: בכתבות על עץ התותעץ השקד ועל הסטף.

 

קישורים לחודשים סמוכים בגינה:

קציצות חוביזה

קציצות חוביזה

מתכון עונתי – ניתן ללקט עלי חוביזה מדצמבר ועד אפריל/מאי.

קציצות חוביזה הן וריאציה על קציצות תרד. בחודשי החורף והאביב החוביזה גדלה בכל פינה והיא שימשה מזון של עניים לתושבי הארץ מאז ומעולם. איננו יודעים אם דוד, שלמה ושאר מלכי התנ”ך המכובדים סעדו קציצות חוביזה אבל פשוטי העם סעדו, שבעו ונהנו. מאז היא נותרה מלכת צמחי הליקוט ואצל הערבים היא נחשבת לחם של ממש (ועל כך בפוסט נפרד). ואם כל זה לא מספיק, החוביזה גם בריאה מאד וערכיה התזונתיים, כמו גם טעמה, דומה לשל תרד.

את עלי החוביזה יש ללקט כשהעלים צעירים וירוקים. גם בצמחים גדולים וזקנים בתחילת האביב עדין נמצא די עלים ירוקים וצעירים יחסית להכנת הקציצות שלנו. בכל מקרה אפשר לגוון ולהחליף את החוביזה או את חלקה בעלי תרד תורקי או בעלי עולש והתוצאה תהיה דומה.

המרכיבים

  1. קערה של עלי חוביזה צעירים וירוקים
  2. בצל
  3. גזר או קישוא
  4. שתיים-שלוש כפות קמח או פירורי לחם
  5. ביצה
  6. אפשר להחליף את הקמח והביצה בקמח חומוס ואז נצטרך לערבבו קודם עם מעט מים.

אופן ההכנה

  1. שוטפים את העלים ומניחים ליבוש
  2. מטגנים את הבצל
  3. קוצצים את החוביזה לפיסות דקות ומוסיפים גזר או קישוא מגורד, מערבבים עם הקמח והביצה ותבלינים לפי הטעם
  4. לשים את התערובת ויוצקים ממנה קציצות לתוך מחבת. לחלופין ניתן לצקת את כל התערובת למחבת ולעשות חביתת חורף אחת גדולה

הכנת חביתת חורף מעלי חוביזה, ביצים, גזר, קמח ובצלים.

חביתת חורף – מוכנה להגשה לצלחת

חביתת לקט – אומלט ארץ ישראלי

חביתת לקט – אומלט ארץ ישראלי

לקט עלים, אספרג, תבלינים ופרחי מאכל מהכרמל

מתכון עונתי – ניתן ללקט את העלים המתאימים מינואר ועד סוף אפריל.

בשבת בבוקר בחורף ובתחילת האביב יספיקו כמה דקות של שוטטות וליקוט בשדה או בחורשה סמוכה לבית כדי להפוך חביתה סתמית למעדן ירוק ובריא.

נקצוץ ונחלוט במחבת כמות גדולה של עלים כמו עולש, חוביזה, מרוות ירושלים (המכונה בערבית ‘לשון הפר’) ואספרג החורש ונוסיף עלי תבלין כאזוב וקורנית. אפשר ורצוי להגזים בכמות. העלים יצטמצמו מאד לאחר כמה דקות במחבת.

אפשר כמובן להוסיף לתערובת הירוקה גם בצל קצוץ וגבינה בולגרית.

לאחר 2-3 דקות של חליטה העלים יצטמצמו מאד. נוציא אותם להמתין דקה בצלחת ובינתיים נכין חביתה. כשהחביתה תהיה מוכנה נשיםאת המילוי בתוכה, נקפל לשניים (כמו בתמונה למעלה) ונגיש ביחד עם סלט טרי וטחינה לארוחת בקר אביבית.

מרוות ירושלים

סלט מעלי עולש – סלט בלאדי קלאסי

סלט מעלי עולש – סלט בלאדי קלאסי

סלט ערבי קלאסי המבוסס על אחד מצמחי הליקוט הנפוצים והמזינים בארצנו.

מתכון עונתי – העולש גדל בר משלהי החורף. ניתן ללקטו מינואר ועד אפריל.

העולש מריר והמרירות נושאת סגולה בריאותית חזקה המועילה בעיקר לתפקוד הכבד. לזיהוי העולש והבדלתו מצמחים דומים שאינם מתאימים למאכל נבחן את העלה. עלה העולש חלק לחלוטין מצדו הקדמי כאשר מצדו האחורי יש מעט שערות על העורק הלבן. תחילה הוא פורץ מהאדמה כשושנת עלים ואז הוא בשיא טעמו ולאחר מכן באביב הוא מפתח גבעול גבוה ופרחים סגולים ואז טעמו נעשה מר מכדי לאכלו.

מתכון מסורתי לסלט עולש מבושל

א. ללקט עלים מהעולש הצעיר לפני שפיתח גבעול. העלים עשויים בעיקר ממים ולכן מאבדים את רוב נפחם ומשקלם בחליטה ובטיגון ועל כן נזדקק לשני חופנים גדולים עם 20 עלים לפחות כדי למלא קערת סלט קטנה אחת.
ב. לחלוט את העלים למשך שלוש-ארבע דקות בקערת מים רותחים להוצאת מרירות עד שצבעם הופך ירוק כהה. לסחוט אותם היטב מהנוזלים ולקצץ.
ג. לטגן במחבת בצל עד השכמתו. לאחר מכן להוסיף את העולש לכמה דקות נוספות עד שיתכווץ ויזהיב.
ד. לאחר שמסירים מהמחבת מוסיפים לימון בנדיבות, ולתיבול מלח ופלפל. מגישים חם.
ה. אפשר להוסיף מעל גם גרגירי חומוס חמים, רצוי קטנים מזן הדס או יוגורט.

חליטה בקערת מים רותחים לעלי העולש והמרווה להוצאת מרירות

על המחבת – סלט עלי עולש ומרווה עם בצל מטוגן

 

סלט אביב

סלט אביב

סלט חורף מעלי גינה וליקוטים

כל עלי הגינה מתאימים לסלט ירוק ובסוף החורף הם בשיאם.

מתכון עונתי – ניתן ללקט עלי סלט ירוק מדצמבר ועד אפריל/מאי.

מי שהתרגל כל חייו לאכול רק סלט העשוי מהירקות האומללים שנמכרים בסופר יכול להתקשות בתחילה להתרגל לטעם האמיתי של סלט הירקות הטבעי. הירקות בסופר נאספו זמן רב לפני הבשלתם כדי לאפשר להם חיי מדף ארוכים וחלקם אף נשמרו באמצעים מלאכותיים שפוגעים בטעם ובבריאות. לעומתם לירקות אמתיים שנקטפים בגינת המאכל בדיוק ברגע בו הם בשלים ולעלים שלוקטו בשיאם בטבע יש טעם חזק ובלתי נשכח שלעתים אפילו עוקץ את הלשון בחריפותו.

מהערוגה לצלחת – עלי חרדל שונים, סלק, שומים, בצלים, פטרוזיליה ופרחי מאכל

בתמונה למעלה – סלט מעלי הגינהרוקט, גרגר הנחלים, סלק עלים, פטרוזיליה, ריגלה, בצל ירוק ובתוספת בצל סגול.

להוספת טעם עז נוספו מליקוט ביער הסמוך עלי חרדל, שום הבר, זעתר ופרחי מאכל.

מעל הכל מפוזרים נבטוטים טריים מתוצרת בית.

סלט עלים טבעי מאופיין בטעם חי וחריף והוא אוהב לימון. הרבה לימון וכמובן שמן זית בנדיבות, גרעיני חמנייה ומלח פלפל.

והכי חשוב להגיש טרי.

לקט לסלט אביב מהגינה – עלי רוקט, עשבים, צמחי תבלין וצנונית

מארס (אדר) – פריחת האביב

מארס (אדר) – פריחת האביב

האביב מגיע והוא פורח

השקדייה פורחת. רק במשך חודש אחד בשנה משנה עץ השקד את שמו ואז בשיא פריחתו הוא מכונה בפי כל שקדיה.

בחודש אדר העונות מתחלפות. האביב מגיע והוא פורח. ב21 למארס אורך היום והלילה שווים. פרחים צבעוניים נובטים וניבטים מכל עבר. לחגיגה של התחדשות הגינה והטבע מצטרפים דבורים, פרפרים וציפורים.

גידולי ירקות החורף בשיאם אבל השיא קצר והם מתקרבים אל סופם הקרוב והבלתי נמנע. עם בוא האביב יתעייפו ירקות החורף אבל במקום לעקור אותם כדאי לגזום חצי מנפח הצמח ואת עמוד הפריחה שלו ובכך לאפשר לו למקד את האנרגיה שנותרה לו בצמיחה מחדש במקום בהצמחת עמודי פריחה. נסתפק בהשארת מספר קטן של עמודי פריחה מהם נלקט זרעים לאחר שהצמח יתייבש בקיץ ונשמור אותם במקום יבש עד לעונת הזריעה בחורף הבא.

תפוחי האדמה גדלים בחורף והם מצליחים במכלים או בערמת הקומפוסט. כשינבלו העלים יהיו תפוחי האדמה מוכנים לאיסוף.

ימי סוף החורף, מאמצע פברואר ועד מארס, עמוסים בגינה. זאת התקופה האהובה ביותר על צמחי הגן וצריך להספיק לנצל את יתרת הגשמים ואת מזג האוויר שנוח להם כל כך כדי להכין את הגינה לאביב ולקיץ.

היום קצר והמלאכה מרובה

מנוחת הגנן בחורף הקר והרטוב נגמרה והגיע הזמן לצאת לכמה ממלאכות הגינה החשובות ביותר.

שתילת תותים –  אין כמו הטעם וההנאה מתות שדה שגידלנו וקטפנו בעצמנו. מועד השתילה הנוח ביותר הוא סוף החורף. כדי להימנע ככל האפשר ממזיקים נשתול במיכל.

שתילת עצי פרי ובמיוחד עצי שבעת המינים וארץ ישראל.

זריעת פרחי קמומיל כדי שיהיה לנו צבע בגינה ותה טעים גם בקיץ.

שתילת סבב אחרון של ירקות חורף – לאחר הקור של ינואר-פברואר ניתן עדיין לחזור ולשתול ירקות עלים, תפוח אדמה, קולורבי, חסה, פטרוזיליה, בצל ירוק, סלק וכרישה.

עץ הנקטרינה וסביבו צמח שיבא להגנה מכנימות

הגנה על עצי הפרי – הפירות טעימים גם לחיות וצריך להגן עליהם. לאחר חניטת הפרחים ותחילת תהליך הפיכתם לפירות נמהר להגן על העצים. מיד לאחר החניטה של הפרחים לפירות יש לכסות את הפירות הצעירים ברשתות להגנה מציפורים (ניתן לקנות בזול בעלי-אקספרס) ולהתחיל בהכנת מלכודות נגד זבוב הפירותאת מלכודות הזבובים מכינים מבקבוקי שתיה של 1.5 ליטר אותם חוצים באמצע. ממלאים בחלק התחתון תמיסה מתוקה מתרכיז מיץ ומכניסים את הפיה הפוכה לתוך המיכל כדי להשאיר רק פתח כניסה. עושים חורים בבקבוק ומשחילים בהם חוטים שבעזרתם תולים על כל עץ הפרי הנשירים. עצים נשירים רגישים מאד גם לכנימות והתרופה הטובה ביותר היא גידול שיחי שיבה בצמוד לעצים שימשכו את הכנימות אליהם במקום לעץ.

עישוב הגינה – הגינה מלאה בעשבי בר שחלקם לא רצויים. בעונה זאת הם גדלים מדי יום. נצטרך לכסח את עשבי הבר כשהם מתחילים לפרוח לפני שיופצו הזרעים כדי לדלל לשנה הבאה. אין הכרח לעקור אותם מהשורש ולעתים זה גם לא אפשרי. מספיק למנוע את פיזור הזרעים באמצעות עקירת הפרחים.

תבלינים – שתילה של תבלינים וריבוי (באמצעות ייחורים או חלוקה) נעשים בסתיו ובאביב. מארס הוא חודש מצוין לשתילת ערוגות תבלין חדשות ולהכנת יחורים.

באמצע מארס מתחילים בהכנת גינת הירקות לקראת שתילת הקיץ, בדיוק כמו שעשינו כשהכנו את הערוגות לקראת החורף בספטמבר. ראשית יש לפנות מקום בערוגה. נתחיל בגיזום ירקות החורף שיבשו אבל בלי שנעקור את השורשים. סביב השורשים מתפתחים חיים מתחת לאדמה ואלה מקנים לאדמה מבנה בריא וכוח. נמשיך עם פיזור קומפוסט ותיחוח של הקומפוסט לתוך האדמה וכדי לאוורר אותה מעט. לא כדאי לעדור ולהפוך את האדמה כדי לא לפגוע בחיים שבה. לאחר מכן נתחיל בהשקיה סדירה ורק לאחר שבועיים של השקיה בהם ינבטו ויעקרו העשבים הלא רצויים, נבצע שתילה של ירקות קיץ ראשונים. עוד על הכנת הגינה לקיץ בפוסט של חודש אפריל בגינה.

שומר

השקיה – בסיום עונת הגשמים ועם החניטה בעצי הפרי נחדש את ההשקיה בבוסתן ונקפיד על השקיה רציפה במנות גדולות פעם או פעמיים בשבוע עד להבשלת הפרי.

מתחילת מארס אפשר להתחיל בשתילת ירקות הקיץ – עם התארכות הימים מגיע הזמן למחזור ראשון של ירקות קיץ – עגבנייה, מלפפון, פלפל, אבטיח, מלון, חציל, קישוא, דלועים, תירס, בטטה, חמנייה.

ליקוטים
מזונות על גדלים בעונה זאת בכל מקום. שדות חרדל וחוביזה ממלאים את שולי הדרכים וניבטים מכל עבר. החוביזה מזינה במיוחד וכוללת ברזל, מינרלים ושלל ויטמינים. היא יכולה להחליף תרד בכל תבשיל ומאפה. שדות הבר מתמלאות גם בצמחי מאכל טריים ומזינים כמו אספרג החורש, שום הבר, גדילן, עולש ומרוות ירושלים שיכולים להפוך לסעודה נפלאה. 

פעילות עם ילדים: ייבוש פרחים
ממש כמו פעם, כשהיינו ילדים, נצא לקטוף פרחים במגוון צבעים וצורות, כאלה שאינם מוגנים, נמיין ונסדר לייבוש בין דפי ספר או עיתון ונניח עליהם משקולת כבדה. כעבור שבועיים-שלושה נקבל פרחים יבשים. נוציא אותם בזהירות ונוכל להרכיב מהם יצירות אומנות או להדביקם כקישוט על חלון או אגרטל.

מתכון: סלט חורף מעלי גינה וליקוטים
כל עלי הגינה מתאימים לסלט ירוק ובסוף החורף הם בשיאם. בתמונה סלט מעלי הגינה – רוקט, גרגר הנחלים, סלק עלים, פטרוזיליה ובצל ירוק. להוספת טעם עז נוספו מליקוט ביער הסמוך עלי חרדל, שום הבר, זעתר ופרחי מאכל. מעל הכל מפוזרים נבטוטים טריים מתוצרת בית. סלט עלים טבעי מאופיין בטעם חי וחריף והוא אוהב לימון. הרבה לימון וכמובן שמן זית, גרעיני חמנייה ומלח פלפל. להגיש טרי.

טיול החודש: בעקבות חג פורים
סיפור מגילת אסתר התרחש רובו ככולו במשתה שערך המלך אחשוורוש ב”חצר, גינת המלך” של ארמונו. למרבה הפלא ארמון מלכותי מאותה תקופה נמצא, נחשף והוסדר למבקרים בחפירות ארכיאולוגיות בקיבוץ רמת רחל ובליבו נחשף גן מלכותי גדול. הרחבה על הארמון של רמת רחל במאמר “בעקבות הגן הארץ ישראלי”.

סלט חורף מעלי הגינה וליקוטים

 

> מתכונים נוספים
חודש פברואר (שבט) בגינת המאכל
חודש אפריל (ניסן) בגינת המאכל

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

28/08/2018 0

הימים מתקצרים במהירות אך אין סיבה לדכדוך. הגינה קוראת לנו והעבודה מרובה. את הפירות נקצור בחודשים הבאים. העצים כעת בשלכת. הגננים אוספים ומפנים ערימות עלים ענקיות מהגינות הפרטיות והציבוריות ומשליחים אותם בלא מחשבה שניה אל פחי האשפה. אך בגינה המקיימת נתייחס אל העלים לא כאל פסולת או מטרד שיש לטפל בו אלא כאל משאב חיוני ומנוע לצמיחה.…

By asaf

פברואר (טבת) – עונת הליקוט

25/01/2018 0

צינת החורף חולפת, הימים הולכים ומתארכים אט-אט ועם חלוף ימי החודש ניתן לראות כיצד החורף מתקרב לסיומו והאדמה אוגרת כוח לקראת האביב שכבר נראה באופק. מנוחת החורף נגמרה וכעת מחכה לנו עבודה רבה בגינה. הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר…

By asaf

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) – פירות הקיץ המתוקים

02/09/2017 0

הקיץ לוהט. החום בשיאו. האדמה, כמו בני האדם, זקוקה כעת למנוחה. זה לא הזמן לשתילה ועבודה מאומצת.  זאת העונה לצאת לבוסתנים האבודים וללקט משלל פירות הקיץ – תאנים מתוקות, ענבים, רימונים ותות עץ. את טעמי הקיץ המתוקים ניתן לשמור כדי שנהנה מהם במשורה כל השנה. את התאנים והענבים ניתן לשמר ולהפכם לדבלים וצימוקים, אך בעונת הקיץ…

By asaf

עץ תות שאמי – זכרונות מסוריה הגדולה

31/08/2017 0

התות השאמי הוא אחד הזנים הנפוצים של התות השחור ובלי ספק הטוב שבהם. הוא מתוק וטעים להפליא, נוח לשתילה ולגידול ויש לו סיפור היסטורי מעניין ולקינוח טיול בוסתנים בנחל העכברה שלמרגלות צפת. נפלאות התות השאמי לעומת התות הלבן שיכול להתנשא תוך שנים מעטות לגובה 15 מ’ והופך לדומיננטי בכל גינה, מסתפק התות השאמי השחור בכ-6…

By asaf

שקד או שקדיה?

23/06/2017 2

לגדל גידול עץ שקד דורש תשומת לב. השקד נחשב לעץ שקשה יחסית לגידול בגינה הביתית מאחר ורצוי שלא להשקותו, ובנוסף הוא זקוק לעץ מפרה כדי להניב פרי ואף סובל משלל מזיקים שפוגעים בו ועל כן בחקלאות מרבים לרסס. בגידול המסורתי בארץ אצל הערבים השקד גדל בתנאי בעל בלא השקיה, אך במטעים הוא מקבל לרוב השקיה וכך…

By asaf

יוני (סיון) – הגנה על עצי הפרי

05/06/2017 0

צמחי הבר התייבשו והצהיבו. התבואה מזהיבה תחת השמש הלוהטת והחקלאים קוצרים את שדות החיטה. חג השבועות הגיע וגם חלף. בגינה כבר ניתן לאסוף את הראשונים מבין ירקות הקיץ אבל החגיגה הגדולה באמת היא של פירות הקיץ הטעימים והמתוקים. הענבים, התאנים, תות העץ, האפרסק, השזיף והאבטיח. כל אלה מתחילים להבשיל כעת לאחר שהתגעגענו אליהם בימי החורף הקרים.…

By asaf

קציצות חוביזה

06/05/2017 0

מתכון עונתי – ניתן ללקט עלי חוביזה מדצמבר ועד אפריל/מאי. קציצות חוביזה הן וריאציה על קציצות תרד. בחודשי החורף והאביב החוביזה גדלה בכל פינה והיא שימשה מזון של עניים לתושבי הארץ מאז ומעולם. איננו יודעים אם דוד, שלמה ושאר מלכי התנ”ך המכובדים סעדו קציצות חוביזה אבל פשוטי העם סעדו, שבעו ונהנו. מאז היא נותרה מלכת צמחי…

By asaf

חביתת לקט – אומלט ארץ ישראלי

06/05/2017 0

מתכון עונתי – ניתן ללקט את העלים המתאימים מינואר ועד סוף אפריל. בשבת בבוקר בחורף ובתחילת האביב יספיקו כמה דקות של שוטטות וליקוט בשדה או בחורשה סמוכה לבית כדי להפוך חביתה סתמית למעדן ירוק ובריא. נקצוץ ונחלוט במחבת כמות גדולה של עלים כמו עולש, חוביזה, מרוות ירושלים (המכונה בערבית ‘לשון הפר’) ואספרג החורש ונוסיף עלי תבלין כאזוב…

By asaf

סלט מעלי עולש – סלט בלאדי קלאסי

06/05/2017 1

סלט ערבי קלאסי המבוסס על אחד מצמחי הליקוט הנפוצים והמזינים בארצנו. מתכון עונתי – העולש גדל בר משלהי החורף. ניתן ללקטו מינואר ועד אפריל. העולש מריר והמרירות נושאת סגולה בריאותית חזקה המועילה בעיקר לתפקוד הכבד. לזיהוי העולש והבדלתו מצמחים דומים שאינם מתאימים למאכל נבחן את העלה. עלה העולש חלק לחלוטין מצדו הקדמי כאשר מצדו האחורי יש מעט…

By asaf

סלט אביב

06/05/2017 0

סלט חורף מעלי גינה וליקוטים כל עלי הגינה מתאימים לסלט ירוק ובסוף החורף הם בשיאם. מתכון עונתי – ניתן ללקט עלי סלט ירוק מדצמבר ועד אפריל/מאי. מי שהתרגל כל חייו לאכול רק סלט העשוי מהירקות האומללים שנמכרים בסופר יכול להתקשות בתחילה להתרגל לטעם האמיתי של סלט הירקות הטבעי. הירקות בסופר נאספו זמן רב לפני הבשלתם כדי לאפשר…

By asaf

מארס (אדר) – פריחת האביב

10/03/2017 0

האביב מגיע והוא פורח השקדייה פורחת. רק במשך חודש אחד בשנה משנה עץ השקד את שמו ואז בשיא פריחתו הוא מכונה בפי כל שקדיה. בחודש אדר העונות מתחלפות. האביב מגיע והוא פורח. ב21 למארס אורך היום והלילה שווים. פרחים צבעוניים נובטים וניבטים מכל עבר. לחגיגה של התחדשות הגינה והטבע מצטרפים דבורים, פרפרים וציפורים. גידולי ירקות החורף בשיאם אבל…

By asaf