תגית: לגדל לאכול ולבשל בריא

שקד או שקדיה?

שקד או שקדיה?

לגדל
גידול עץ שקד דורש תשומת לב. השקד נחשב לעץ שקשה יחסית לגידול בגינה הביתית מאחר ורצוי שלא להשקותו, ובנוסף הוא זקוק לעץ מפרה כדי להניב פרי ואף סובל משלל מזיקים שפוגעים בו ועל כן בחקלאות מרבים לרסס.
בגידול המסורתי בארץ אצל הערבים השקד גדל בתנאי בעל בלא השקיה, אך במטעים הוא מקבל לרוב השקיה וכך מקבלים פרי גדול ועסיסי יותר. בגינה יש לתת השקיה בשנים הראשונות לאחר הנטיעה ולאחר מכן עדיף לגדלו בלי השקיה.
את עץ השקד מומלץ לשתול בחורף או בתחילת האביב ולגזום בחורף לפני הפריחה. לשקד נדרשות 4-5 שנים לתת פרי ראשון.

הזן הנפוץ בארץ הוא שקד אום אל פחם. זן זה נתגלה כאשר חקלאי מאום אל פחם גילה במקרה במטע השקדים שלו עץ שקליפת פרותיו רכה ומתפצחת ביד. הוא ריבה את העץ באמצעות יחורים ועד מהרה הזן נפוץ ברחבי הארץ ואף בעולם.
.
לשקד יש בעיית פוריות שמקשה על גידולו בגינה. השקד אינו מפרה את עצמו. כדי שיתקבל פרי בכמות משמעותית יש לנטוע עצים משני זנים שונים זה ליד זה שמועדי פריחתם חופפים. נהוג לנטוע זן אום אל פחם ולצידו נפ”א או כוכבא/53 כדי להניב פרי בכמות משמעותית. האבקה בינם נעשית על ידי דבורים ושאר חרקים. ריבוי העץ יכול להיעשות משתילת שקד או מיחורים אך כדי לקבל לעץ מאכל טוב חייבים לבצע הרכבה.

חרבת דלית א-רווחה ברמות מנשה -בוסתנים נטושים עם עצי שקד וזית

לאכול
את השקד ניתן לאכול בשלוש צורות עיקריות – כשקד ירוק בראשית דרכו, כשקד לבן לאחר מכן, ולבסוף כפרי יבש כפי שאנו רגילים. השקד מזוהה כיום כל כך עם האגוז היבש שמגיע אלינו לרוב דרך פלא מקליפורניה הרחוקה, שבה מגדלים 80% מכל השקדים הגדלים בעולם, עד שטעמו המקורי של השקד כמעט נשכח מהלב. במטבח הארץ ישראלי המסורתי כיכב השקד דווקא בצורתו הטרייה והירוקה אז נאכל השקד הירוק על קליפתו טרם התקשתה כפרי מאכל טרי. טעמו חמוץ-מתוק ואין בו מהמרירות והשומן של הפרי היבש ובכלל הוא דומה בטעמו לירק יותר מאשר לפרי.

ביוני הופך השקד לקשה מדי לאכילה בשלמותו ואז ניתן לחתוך את הקליפה ולהוציא את גרעין השקד הלבן שטעמו קרמלי  ולשלבו במתכוני דגים או לחכות עד שיבשיל בהמשך הקיץ ואז יהיה ניתן לשבור את הקליפה ולהוציא את גרעין הפרי היבש.

את גרעין השקד אפשר גם לטחון להכנת הרוזטה, משקה שקדים מרענן, או להכנת ממרח שקדים שנחשב חלופה מעולה לממרח שוקולד כאשר הוא נעשה כהלכה, כלומר בכבישה קרה ובלי תוספת סוכר.

לבשל
באפריל ומאי נמכר הפרי הגדול והטרי של השקד הירוק בצרורות גדולים בשווקים הערביים. במטבח המקומי והים תיכוני משמש השקד הירוק להכנת תבשילים עונתיים חמים ולהוספת רעננות וחמיצות מיוחדת לסלטים קרים ונהוג גם לאוכלו כפי שהוא נקטף מהעץ – חי, טרי, ירוק וחמצמץ או חצוי לחצאים בתיבול של מי לימון או מלח. בסלטים נהוג לחתוך אותו לרבעים או פרוסות ואז לשים מיד ברוטב עם לימון וזית כדי שלא ישחיר.

בריאות
לשקד יש ערכים תזונתיים וסגולות רפואיות משובחות ועל כן הרמב”ם כותב בספרו פרקי משה: “השקדים הם המשובחים שבפירות”. פרי השקד מכיל חומצות שומן בלתי רוויות המסייעות בהורדת כולסטרול ועל כן הוא בריא ללב. פרי השקד עשיר בסיבים תזונתיים, נוגדי חימצון חזקים המפחיתים גורמי סיכון כמו סרטן ומחלות לב אף ויש בו כמות מכובדת של סידן, ויטמין E, ואשלגן. שמן שקדים נחשב מאז ימי קדם כבריא לבעיות עור רבות ועל כן הוא משמש בקרמים ומוצרי קוסמטיקה.

השקד איננו אחד משבעת המינים אך הוא נמצא ברשימה מכובדת לא פחות, זמרת הארץ, שכוללת את מיטב פירות הארץ שאותם הביאו בניו של יעקב כמנחה ליוסף בהוראת אביהם: “והרעב כבד בארץ… קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים” (בראשית מ”ג, י”א).

השקד מקדים לפרוח ועל כך תפארתו. פריחתו המרהיבה מבשרת שהחורף עומד להסתיים והאביב מגיע ועל שום כך זכה עץ השקד לשלל שירים ואגדות. בספר המשלים הקדום שנקרא על שם אחיקר החכם אומר האב הנבון לבנו “בני, אל תהיה פזיז כמו השקד, השוקד לפרוח ראשון אולם מבשיל לפרי אחרון, אלא היה חכם כפרי התות הפורח אחרון ומבשיל ראשון”. הבשלת פרי השקד אכן ארוכה מאד ונמשכת חצי שנה עד לאסיף בחודשי הקיץ שבין יולי לספטמבר. אותו שקד שכולם מכירים ואוכלים עם הפירות היבשים של ט”ו בשבט הוא בעצם הזרע העטוף בקליפה החומה שמבשיל רק בשלהי הקיץ.

יש לעץ השקד עוד תכונה מיוחדת שעושה אותו ליפה ובוהק בחורף כאשר רוב העצים עומדים ערומים ואפורים בשלכת: ראשית הוא פורח כענן לבן וורוד ורק לאחר מכן הוא מלבלב עם יציאתם של עלים ירוקים וכך ניתן להינות ממופע מרהיב של פריחה שלא מוסתרת על ידי העלים. מופע הפריחה והלבלוב מתרחש בינואר-פברואר (טבת-שבט) סביב ט”ו בשבט כאשר העץ נקרא בפי כל שקדיה, שם שהתקבע בזכות שיר הילדים הנודע “השקדיה פורחת, ושמש פז זורחת, ציפורים מראש כל גג, מבשרות את בוא החג”.

השקד התרבותי בוית משקד הבר לפני אלפי שנים אלא ששקד הבר הגדל ופורח בעיקר באזורי ההר מר בטעמו. המרירות מסתירה חומר רעיל, ציאניד, אך המרירות מתפתחת רק עם הבשלת הפרי בקיץ ושקדי הבר המרים ראויים למאכל גם בעודם ירוקים. רק כשיבשילו הפירות של שקד הבר בשלהי הקיץ ויהפכו מחומים לירוקים בערבית יהפכו למרים ובלתי אכילים. שמו של השקד הוא לוז וכך כונה לעתים גם במקרא ובמקורות חז”ל. 

מטע שקדים נטוש מעל נחל שלף שברמות מנשה

לטייל
למה עצי השקד שבבוסתנים הנטושים מרים למאכל?
מטעי שקדים שננטשו והוזנחו נותרו בבוסתנים אבודים שבחורבות כפרים ערביים ברחבי הארץ וסביב טרסות עתיקות בהרים. טיולי שקדים יפים ניתן לערוך בחורף במקומות רבים ובהם פארק בריטניה ולמעשה בכל רחבי השפלה, בהרי יהודה באזור צובה ועין כרם או בגליל בנחל ראש פינה. יופיים בחודשי החורף רב אך לאכול מעצים אלה לא נוכל משתי סיבות. רק בקיץ ושנית טעמם של העצים הזקנים הפך למר. בעבר הורכב השקד התרבותי על שקד הבר ולכן בחלוף השנים השתלט שקד הבר על העץ ולכן טעם הפרי בעצי השקד הגדלים בעל בארץ הפך למר. על אף זאת ניתן לאסוף באביב (מסוף מארס ועד תחילת מאי) את השקדים הירוקים גם מעצי שקד בר מרים ולאכול מהם בלא חשש. המרירות מגיעה רק כשהפרי מבשיל בקיץ.

שקדים ירוקים בחודש אפריל על עץ שקד הגדל על הטראסות העתיקות של נחל המעיינות למרגלות הכפר הפלסטינאי בתיר.

 

 

שקד או שקדיה?

23/06/2017 2

לגדל גידול עץ שקד דורש תשומת לב. השקד נחשב לעץ שקשה יחסית לגידול בגינה הביתית מאחר ורצוי שלא להשקותו, ובנוסף הוא זקוק לעץ מפרה כדי להניב פרי ואף סובל משלל מזיקים שפוגעים בו ועל כן בחקלאות מרבים לרסס. בגידול המסורתי בארץ אצל הערבים השקד גדל בתנאי בעל בלא השקיה, אך במטעים הוא מקבל לרוב השקיה וכך…

By asaf