תגית: המשתלה הביתית

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

ירקות בעונתם

עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום מובלים ירקות ופירות לסופרמרקט השכונתי שלנו מארצות רחוקות ואין לנו דרך לדעת האם התפוחים, האגסים, הענבים, הקיווי ואפילו העגבניות והמלפפונים גדלו כאן או הגיעו מארצות אחרות. מעבר לכך שוכללו טכניקות המאפשרות להתגבר על העונתיות החל מגידול בחממות, דרך שימור פירות בחדרי קירור או בעזרת חומרים משמרים ועד פיתוח זני ירקות שפותחו כדי להאריך את משך החיים שלהם (לעתים על חשבון הטעם, כפי שקרה לעגבנייה שאיבדה את טעמה בדרך זאת).

אבל בגינה הביתית או הקהילתית עונות השנה עדין ממלאות תפקיד מפתח. כל ירק גדל בעונתו ונקטף לצלחת רק כשהוא בשיאו, הן מבחינת טעמו והם מבחינת ערכיו הבריאותיים.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מפרט את ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף ופורס את רשימת הירקות המתאימים לגידול בגינה הביתית תוך עמידה על הקשיים המיוחדים לכל אחד מהם. הפרק הבא במדריך עוסק בטכניקות לגידול ירקות בגינה, התמודדות עם הקשיים המיוחדים בגידולם בגינה הביתית, ומציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה.

ירקות החורף

סלט חילופי עונות (מחודש מאי): עגבניות השרי הראשונות פוגשות בקערת סלט את אחרוני העלים והפרחים של האביב – רוקט, פטרוזילה, ופרחי שום הבר.

אם חושבים על זה יש הגיון רב בחלוקה בין ירקות קיץ וירקות חורף. ירקות החורף הם אלה שיודעים להתמודד עם תנאי החורף, כלומר עם קור וגשם. לכן מתחת לאדמה מתפתחים שורשים ופקעות גדולות ומעל לאדמה גדלים עלים, אך פרחים יתחילו לגדול רק בסופו. בהתאם לכך ירקות החורף הם ירקות עלים, ירקות שורש, פקעות ובצלים, ובהמשך גם ניצני פריחה.
את ירקות החורף זורעים ושותלים (קישור למאמר על ריבוי ירקות ותבלינים) החל מתחילת הסתיו, בחודש ספטמבר ועד מארס. בשיא החורף (ינואר-עד אמצע פברואר) הצמחים כמעט ולא גדלים וברוב הארץ אין טעם לזרוע ירקות, אבל כן ניתן לזרוע במשתלה מחופה בניילון ולהעביר את השתילים לגינה החל מסוף פברואר ולאחר שהשתילים יגדלו ויתחזקו.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.
קטניות ודגנים: בסתיו ובתחילת החורף שותלים גם קטניות כמו חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, וגם חיטה, דורה ודגנים אחרים. כל אלה גדלים בעל בלא השקיה. לקטניות חשיבות רבה בהשבחת הקרקע ועל כך בקישור הזה.
יוצאים מהכלל: תותים הם פירות הנאכלים בשלהי החורף.

ירקות הקיץ

הירקות אינם שונים משאר הצמחים. עם בוא האביב ולקראת הקיץ הירוק שבטבע מתחלף בפריחה ולאחר מכן בזרעים. זהו מחזור הגדילה השנתי של הטבע. כך גם ירקות הקיץ שהם צמחים שבהם אנו אוכלים את הפירות שלהם (שגדלו לאחר הפריית הפרח, למשל על ידי דבורה או חרק) ואת הזרעים שלהם.

את ירקות הקיץ זורעים ושותלים (קישור למאמר על ריבוי ירקות ותבלינים) החל מסוף החורף, מחודש מארס ועד תחילת הקיץ בחודש יוני (או יולי ואף אוגוסט במקומות מוצלים)

פירות: עגבניה, מלפפון, פלפלים מכל הסוגים, דלעות ודלועים מכל הסוגים כולל קישוא, דלורית, אבטיח, מלון, וגם חציל, במיה דומיהם.
זרעים: תירס, חמניה, שומשום, קצח, שעועיות.
יוצאים מהכלל: בזיליקום ונענע הם ירקות קיץ בהם אוכלים את העלים. גם הפקעות של הבטטה, הארטישוק הירושלמי והשומר הן ירקות קיץ.

לזרוע או לשתול?

ירקות שקל יותר לגדל בזריעה: גזר, פטרוזיליה , שמיר , כוסברה , תרד, רוקט, רשד, על בייבי לסלט, צנון , צנונית , בצל ירוק, שום. ירקות אחרים עדיף לשתול (אך כל שתיל מתחיל מזרע…)

רשימת הירקות

אבטיח
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ שזורעים באביב.
האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים.
האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

ברוקולי
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים בין ספטמבר לדצמבר.
בברוקולי אוכלים את ראשי הברוקולי (שהם ניצני הפרחים לפני הפריחה) שמוכנים לקטיף כ-60-90  יום לאחר השתילה. ברוקולי זקוק להפריה חיצונית מדבורים או מזנים אחרים של משפחת הכרובים שיפרו אחד את השני אם יגדלו בסמוך.

בצל
ירק קיץ ששותלים בחורף בשל זמן הגידול הארוך.
בתחילה הוא מפתח עלים ושורש עד הקיץ בו הוא מתבצל ומוכן לאכילה.
הוא אוהב אדמה אוורירית. יש להפוך את האדמה לפני השתילה.

גזר
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים (רק זורעים. לא לשתול) מסוף הקיץ ועד תחילת החורף. הגזר נאסף כעבור 4-6 חודשים.
את הגזר שותלים בעומק עמוק יחסית של ס”מ, ולאחר שיוצאים הנבטים (שבוע-שבועיים) יש לדלל את השתילים למרחק של 10-15 ס”מ האחד מהשני כדי להשאיר מספיק מקום לצמיחת העלים. לא להתאכזב אם נקבל גזר מקומט וקטן. הוא יהיה טעים ובריא פי כמה מאחיו היפה שנרכוש בסופר.
הגזר אוהב הרבה מים וזקוק גם לאדמה אוורירית.
ירק קשה לגידול בגינה ביתית. ראשית יש לתחח את האדמה היטב לעומק של 30 ס”מ כדי שהשורש יוכל להעמיק ולגדול ולהפוך לגזר. שנית, בגזר הזריעה עדיפה על שתילת שתיל מאחר שהעברת שתיל תקלקל את השורש שהוא הגזר האכיל. שלישית, יש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר גינת הירק, ולבסוף – משך הגידול ארוך מאד – סביב 4 חודשים ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן את האדמה.

דלעת
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ. זקוק למרווח רב בין שתילים.
הדלעת, כשמה כן היא, משתייכת למשפחת הדלועים ועל כן זקוקה בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

כרובית
ירק קשה לגידול בגינה.
הכרובית נמנית על ירקות החורף ומומלץ לזרוע בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או לשתול עד תחילת החורף (נובמבר-דצמבר). נזרע בעומק 0.5 ס”מ ולאחר שינבטו השתילים (כעבור שבוע-שבועיים) נדלל. הכרובית זקוקה למרווח גדול של 30-40 ס”מ בין שתיל לשתיל.
בכרובית אנו אוכלים למעשה את הפרח.
הצלחת הגידול דורשת התמודדות עם מספר אתגרים. ראשית נדרשת אדמה עשירה בחנקן ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן במרץ, בנוסף במידה ואין גשמים בתקופה בה גדל הפרח נדרשת השקיה רציפה. כמו כן נצטרך להתמודד עם כנימות, זחלים וחלזונות שירצו לאכול את פרח הכרובית לפנינו. ואם לא די בכל אלה יש להקפיד בדיוק רב על מועד הקטיף. כ3-4 חודשים אחר הזריעה מתחילה פריחת הכרובית. אם נקדים בקטיף נקבל ירק שאינו אכיל ואם נאחר בכמה ימים יפרוץ הפרח ויוציא ממנו פרחים קטנים שיעידו על כך שפספסנו את המועד.

מלפפון
ירק קשה לגידול בגינה.
הבעיה הראשונה במלפפון הוא שהוא משתייך למשפחת הדלועים משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בעיה מרכזית נוספת במלפפון היא שהפרח הנקבי לא גדל בחום שמעל 30 מעלות ולכן מלפפון חייב לגדול בחממה או בהצללה שתגן בשיא החום.
ירק קיץ שניתן לזרוע או לשתול החל מתחילת האביב.
מטמינים באדמה 2-3 זרעים כל 25-50 ס”מ לאורך הערוגה. מעל הערוגה כדאי להכין רשת הדליה, אליה נכוון את הצמחים לקבלת תמיכה כשיגדלו. המלפפון אוהב מים.
המלפפונים שאנו קונים בסופר גדלים רובם ככולם בחממות ומעניין שכמעט כולם מגיעים ממקום אחד – החממות של מושב אחיטוב שבעמק חפר שבשטחיו גדלים 3/4 מכל המלפפונים בארץ. המלפפפונים הגדלים בחממות הם מזן שלא זקוק להפריה, אך לא כך המלפפונים מהזנים הגדלים בלאדי בשדה או בגינה. בימינו כבר כמעט שלא מגדלים מלפפוני בלאדי בעונתם מחוץ לחממות על אף שטעמם חזק ומרענן. הסיבה פשוטה. הקונים מעדיפים מלפפון גדול ונוצץ שמחזיק מעמד שבועות ארוכים, וזמין בסופר בכל ימות השנה. מלפפוני הבלאדי המעטים שנותרו גדלים בעיקר בכפרי הגליל המערבי ומגיעים במאי-יוני לשווקים הערביים או משמשים להכנת חמוצים.

פלפל
ירק קיץ שזורעים או שותלים מאמצע מארס ועד הקיץ.
אוהב שמש מלאה וחייב לא פחות מ- 5 שעות שמש ביום. אחרת הצמח יהיה שברירי וחלש. צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, הם נחלשים בחורף אך במידה ושרדו הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו.

צנון והצנונית
ירק חורפי שיש לזרוע בסתיו או בחורף.
זורעים בעומק עמוק של 2 ס”מ. תקופת גידול מלאה של צנון/צנונית היא כ 100 יום, אך ניתן ליהנות מצנון צעיר כבר לאחר כ 45 יום.

קישוא
ירק קשה לגידול.
ירק קיצי שזורעים באביב.
זקוק למרווח גידול רב – בשדה חקלאי נהוג רדיוס של 150 ס”מ בין השתילים.
אין צורך בהשקיה מרובה.
איסוף הקישוא: את הקישוא קוטפים ואוכל בוסר. יש לקטוף אותו 7-10 ימים לאחר ההפריה, כלומר לפני שהוא מבשיל ומגיע לשיא גודלו. קישוא שיגדל יותר משבועיים יתמלא זרעים גדולים וטעמו יהיה מר.
הקישוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בנוסף, בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדולה דבר המחייב להפוך את האדמה לעומק ולאוורר את הקרקע היטב לפני השתילה.

שומר

שומר

השומר הוא צמח גבוה ומיוחד שהפך פופולארי בשנים האחרונות בשל טעמו המיוחד וגילוי סגולותיו הבריאותיות המבוססות בין היתר על פיטוכימקל נוגד דלקות שכפי הנראה אף מקטין את הסיכון לחלות בסרטן. קיימים שני סוגי שומר. הראשון הוא שומר הבר, אותו ניתן לראות גדל לגובה של מטר או שניים בטבע בכל רחבי הארץ והשני הוא הזן המתורבת של השומר אותו מגדלים בשדות חקלאיים פתוחים ושייחודו בפקעת הגדלה מעל האדמה ואותה אוכלים. השומר קל לגידול וכמעט שלא נתקף על ידי מחלות ומזיקים והוא יתאים כמעט לכל סוג קרקע. משומר הבר אוכלים את העלים שלהם טעם עדין של אניס (שהוא צמח מאותה המשפחה) וגם את הזרעים הגדלים בקיץ. הזרעים משמשים בתערובת הזרעים הנודעת, הרב-דה-פרובאנס. מהשומר המתורבת אוכלים את הפקעת שניתן לפרוס אותה דק לסלטים או להכין ממנה תבשילים ואנטיפסטי.

שום
ירק חורפי שזורעים בסתיו או בחורף אך בתנאי צל ניתן לגדלו כל השנה וכך לקבל עלים חריפים ורעננים לתיבול כל סלט או חביתת ירק. כ-3-4 חודשים לאחר השתילה נוכל לקבל ראשי שום אך אין טעם לחכות. העלים הירוקים דמויי הבצל ירוק טובים לא פחות.
זקוק לשמש מרובה ועדיף השימוש בערוגות מוגבהות בהן הניקוז טוב יותר.
הזריעה נעשית על ידי הפרדת פקעת השום לשיני שום בודדות. כדי לגדל שום יש לרכוש בסופר שום ישראלי (בצבע סגלגל) ולא את הזן הסיני (הלבן) הנפוץ יותר שלא יצליח לגדול אצלנו. כעת נפריד את שיני השום בלא לקלף את הקליפה ולאחר שנהפוך את האדמה עם קלשון יש לזרוע בעומק 3-5 ס”מ כאשר הקצה החד פונה כלפי מעלה.
שום הבר: השום שגדל בשדות החקלאיים תורבת משום הבר. זן הבר הנפוץ בארץ הוא השום המשולש שפרחיו לבנים וקטנים והוא יוצא מפקעת קטנה בהרבה משל השום המסחרי. לאחר שתורבת בעת העתיקה היה נפוץ ברחבי המזרח הקדום כצמח מאכל וצמח מרפא חזק והיה ידוע כבר בימי יציאת מצרים כמסופר “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם , את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים” (במדבר יא ,ז).

תירס
ירק קשה לגידול בגינה ביתית.
ירק קיץ. התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם. ההשקעה בגידולו קטנה ביחס ליבול המתקבל ממנו ולכן הוא כדאי מבחינה כלכלית ומשמש להפקת מגוון מרכיבים המשמשים כחומרי גלם למזון תעשייתי וכאוכל לחיות. התירס זקוק לאדמה מתוחחת לעומק המועשרת במנות גדושות של דשן או קומפוסט, וכמובן גם לשמש ומים. נהוג לזרוע תירס באפריל ונדרשים 90 יום להבשלה. את התירס יש לזרוע בעומק עמוק יחסית של 3 ס”מ. הסיבוך המרכזי בגידול ביתי (מעבר לתיחוח העמוק ולדישון האדמה) הוא שחייבים לשתול קבוצה גדולה וצפופה של שתילים, לפחות חלקה של 1-2 מ”ר ורצוי יותר. התירס מפרה את עצמו באמצעות הרוח. כדי שתהיה הפריה חייבים לגדל קבוצה צפופה וגדולה של צמחים שיפרו זה את זה.

תפוח אדמה
ירק חורפי הגדל מתחת לאדמה. ישנם שני מחזורי גידול בישראל – סתווי (שתילה באוקטובר-נובמבר) ואביבי (פברואר-מארס). כשבועיים לאחר השתילה נצפה לראות ניצנים ירוקים ובחלוף 3-4 חודשים, כשעלי הצמח מתחילים לנבול, נדע שהפרי מוכן ונחטט באדמה להוציא את תפוחי האדמה.
השתילה היא של תפוחי אדמה ישנים (כאלה שיש להם עיניים ירוקות). כדי לשפר את התנובה רצוי לחתוך כל תפו”א כזה לכמה חתיכות שבכל אחת יש עיניים ולשתול בעומק של 2-5 ס”מ. מאחר שתפו”א גדלים מתחת לאדמה חשוב לאוורר קודם את האדמה לעומק ולרוחב גדול ככל האפשר כדי לתת לשורשים להתפשט ולהפוך לתפו”א גדולים. האדמה צריכה להיות מועשרת בחומר אורגני ולכן תפו”א גדלים יפה דווקא בערימות קומפוסט. תפו”א אוהבים גם מים ושמש.
טיפים לקבלת יבול רב יותר – גידול בשכבות – לאחר שיוצא הצמח הירוק רצוי לכסות בשכבה של אדמה נוספת כדי לאפשר מקום לצמיחת תפוחי אדמה נוספים. תפו”א גדלים היטב גם בערימת הקומפוסט וכדאי לכן להשליך בחורף תפו”א ישנים לקומפוסט ולחכות להפתעה ירוקה שתנבט מתוך הערמה. אסור לאכול תפוחי אדמה לא מכוסים שצבעם ירוק מאחר והם רעילים.

תרד
מסובך יחסית לגידול.
התרד הוא ירק חורפי הזקוק לתקופת קור ממושכת כדי לגדול. בתנאים טובים התרד יבשיל כ45 יום לאחר זריעתו.
הקושי בגידולו מתחיל ברגישות למחסור בחנקן  (מתבטא בעלים צהובים ועיכוב התפתחות) לכן יש להעשיר את האדמה, באמצעות שתילה מוקדמת של קטניות או פיזור קומפוסט איכותי לפני שתילת התרד או הוספת אבני גיר מרוסקות.
את התרד קשה להעתיק ולכן עדיף לזרוע ביעד הסופי. התרד זקוק להמון מים ויש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר החלקה.
זני תרד:
♦ תרד ניו-זילנדי – ניתן לזרוע כל השנה אך עדיף בסתיו/חורף. עלים קטנים ובשרניים. מתאים לבישול ומילוי אך זקוק לחליטה קצרה מאד (כדקה) להוצאת המים העודפים מהעלים.
♦ תרד טורקי – זריעה בסתיו/תחילת החורף. העלים גדולים יותר ודקים. זקוק לחליטה של דקה או שתיים. טעמו מעודן יותר ולכן מתאים גם לאכילה בסלט וגם למילוי.
♦ תרד בלאדי – זן של תרד טורקי שגדל בשדה ולא בחממה.

ירקות רב שנתיים
את רוב הירקות זורעים בעונתם אך ישנם גם ירקות רב שנתיים שכדאי לנסות ולהשקיע בגידולם כולל ארטישוק (צמח גדול שדורש מקום רב – שתילה בחורף), ארטישוק ירושלמי (צמח גבוה הדומה לחמנייה שלצד דורשיו גדלות פקעות אותם אוספים ואוכלים אך אם נשאיר כמה מהן יגדלו צמחים נוספים בעונה הבאה), בטטה ואספרגו (עבורו נדרש ידע מקצועי להצלחה). ישנם גם צמחי עלים שמזריעים עצמם משנה לשנה במידה ומותירים חלק מהצמחים ולא מפריעים להם בתהליך הטבעי של גידול זרעים ופיזורם באדמה שסביב  (צמחי חרדל, מנגולד, פטרוזיליה, גרגר הנחלים, סלרי, שומר, שמיר, בצל ושום).

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C.

את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים פירות במאי-יוני. לאחר מכן, בשיא הקיץ לא ניתן להצליח בגידול דלועים.

הדלועים היו חלק מהתפריט המקומי שלנו מאז ומעולם. בני ישראל, בנדודיהם הארוכים במדבר התרפקו על זכרון הקישוא המקראי: “זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה”. הקישוא שאנו אוכלים היום הגיע מאמריקה כך שמדובר כנראה בפקוס או בזן מלפפון קדום אחר (במדבר, י”א, ה’).

עד כאן הכל טוב, אלא שכדי להצליח בגידול דלועים בגינה הביתית חייבים לשים לב לשלושה דברים

ראשית, הפרית דלועים

בסופר קונים מלפפונים בזול ובלי קושי אבל אם נרצה לגדלם בגינה שלנו נצטרך להשקים קום בבוקר ולעבוד.

משפחת הדלועים זקוקה לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. אם נתן לטבע לעשות את שלו נקבל יבול דל מאד. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שרוב הפרחים הופכים לפירות קטנים אך קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים.  לכן בשדות החקלאים מפזרים כוורות. הדבורים נמשכות לפרחים הצהובים והן עושות את העבודה, אך לנו בגינה אין כמעט דבורים ונצטרך לעשות את העבודה בעצמנו.

פרחי הדלועים הנקביים נפתחים בבוקר וזה הזמן לצאת לשדה. ראשית נצטרך להבדיל בין הפרח הזכר לנקבה. את הזכר נזהה לפי שהוא פורח בקצה גבעול משלו (באורך כ 20 ס”מ) ובתוכו עמוד של אבקנים דביקים. הדלועים חונטים פרי עוד לפני ההפריה ולכן את הפרח הנקבי נזהה בכך שהוא צומח בקצה הפרי הקטן  (קישוא, מלפפון או דלעת) ובתוכו פתח דמוי צלקת או פלחי פרי קטן. נזהה את פרח המלפפון הנקבי בכך שהוא גדל על מלפפון קטן. שני סוגי הפרחים מייצרים צוף שמושך חרקים מכל סוג.

אז מה עושים? קמים מוקדם בבקר ומחפשים צמחים בהם יש פרחים פתוחים משני הסוגים – זכר ונקבה. קוטפים פרח זכרי, ומקפלים מעט את עלי הכותרת על מנת לחשוף את עמוד האבקנים. כעת ניקח אותו כאילו היינו אנחנו הדבורה ונביא אותו לגעת בבליטה שבלב הפרח הנקבי. במלפפון התהליך דומה אבל מאחר ויש לו פרחים קטנים מאד ישנם כאלה שמבצעים את הזיווג בעזרת נגיעות של מכחול קטן במקום לקטוף.

טיפ: לעתים נראה רק פרחי זכר. מצב זה נפוץ בשלב הראשון של גדילת הצמח. כך הוא קורא לדבורים ומודיע להם שכדאי להגיע. פרחי הנקבה יופיעו בד”כ תוך כמה ימים. לעתים פוחתת כמות פרחי הנקבה, במיוחד כאשר הטמפרטורה חמה מדי או כאשר הצמח חולה או במצוקה ופשוט אין לו יכולת להשקיע בהעמדת צאצאים.

הבעיה השניה בגידול הביתית היא שהדלועים לא גדלים בחום של שיא הקיץ

את הדלועים חייבים לשתול מוקדם יחסית, כלומר מסוף פברואר ועד אפריל ומקבלים פירות במאי-יוני. לאחר מכן, בשיא הקיץ לא ניתן להצליח בגידול דלועים. החום של שיא הקיץ מקשה מאד על הפריה, מעודד מחלות בצמח ומושך כנימות מציקות.

הבעיה השלישית בגידול דלועים בגינה היא מתי לקטוף את הפרי?

קל לטעות במועד הקטיף ולקטוף פרי בוסר או פרי בשל מדי שאינו אכיל. תיאור מפורט יותר מופיע בתגובה בתחתית הכתבה.

למידע נוסף:

א. קישור לסרט של מתן הגנן על הפרית דלועים

ב. קישור לתיאור של תהליך מסובך יותר הכולל מספר שלבים בימים ושעות שונות כמתואר באתר של זרעי מורשת.

ג. סדרת התמונות למטה מדגימות את השלבים עבור מלפפון וקישוא:

מלפפון – פרחי זכר

הפריית מלפפון – לקיחת פרח זכר, קיפול עלי הכותרת וקירובו לפרח הנקבה

שיח מלפפון

מלפפון – הפרית פרח הנקבה באמצעות מגע עם פרח הזכר

קישוא – מימין פרח נקבה פתוח לרווחה ומוכן להפריה, משמאל למטה פרח נקבה סגור. שניהם קלים לזיהוי בשל פרי הקישוא הקטן שעליו גדל הפרח. משמאל למעלה פרח זכר שגדל על עמוד פריחה.

קישוא – פרח זכר – ניצב על עמוד זקוף ולכן קל להבדיל אותו מפרח הנקבה שגדל על פרי קישוא קטן

הפרית קישוא – קוטפים ומביאים את פרח הזכר אל הנקבה

קישוא – שבוע לאחר ההפריה

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
גידול ירקות בגינה הביתית

גידול ירקות בגינה הביתית

 
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה, והתמודדות עם הקשיים בגידולם בגינה הביתית. הפרק הבא במדריך כולל את רשימת הירקות מ-א’ עד ת’ ובו פירוט על סוגי הירקות השונים ועל ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף.

הכול מתחיל באדמה טובה

 פוריות האדמה היא הבסיס לחקלאות אורגנית. האדמה היא המקום. בשפה הערבית למילה ‘ארד’ יש משמעות כפולה – היא גם אדמה וגם ארץ. משימתו החשובה ביותר של הגנן היא להקפיד על טיפול קבוע באדמה להשבחת הפוריות, כדי שיוכל לקבל תנובת פרי וירק טובה. 

את איכות האדמה אפשר לחוש לפי המבנה שלה ולפי בעלי החיים שבה. ככל שיש בתוך האדמה יותר בעלי חיים קטנים, מוזרים ואף מכוערים כמו שלשולים, חיפושיות וטחבים, כך היא בריאה ומניבה יותר. ניתן לחפון ביד מתוך הקרקע גוש אדמה ולעמוד על טיבו. אדמה במבנה פתיתי עדין ורך היא סימן לאיזון נכון בין מרכיביה השונים.

חומר אורגני – אדמה חיה

כדי להגיע לרמת פוריות גבוהה צריכה האדמה להכיל מספיק חומר אורגני שהוא הבסיס לצמיחת הצמחים. אדמת גינה טובה מכילה לפחות 10% חומר אורגני, אך בגינת אוכל אפשר להגיע גם ל40% וכל המרבה הרי זה משובח.

החומר האורגני הוא הבסיס לאדמה חיה שהיא תנאי להצלחת גינת מאכל. החומר האורגני מאוורר את האדמה ובכך מאפשר לצמח להשתרש, משפר את השפעת ההשקיה, מעודד גידול מיקרואורגניזמים חיוניים, מאזן את חומציות הקרקע ומשחרר באיטיות ועל פני זמן חומר מזין לאדמה.  אדמה שאיבדה את החומר האורגני היא אדמה מתה ולא נוכל לגדל בה ירקות וצמחי תועלת אחרים. אדמה כזאת קשה ואטומה ורק עשבים שוטים יגדלו בה. על כן כדאי לגנן להיטיב עם האדמה ולהקפיד להעשיר אותה בחומר אורגני לפני כל עונת שתילה.

 הגדלת אחוז החומר האורגני באדמה נעשית באמצעות הוספת חיפוי קרקע אורגנית כמו עלים וגזם דשא, שתילת צמחי כיסוי או זבל ירוק, פיזור והטמעה של קומפוסט, ובגידול במיכלים גם הוספת הומוס, הידוע גם בשמו התלמודי “רקבובית”. נדע שהצלחנו כשהאדמה תהיה עמוסה בבעלי חיים קטנים הזוללים אותה ללא הרף. 

 

כיצד נדע האם האדמה שלנו עשירה בחומר אורגני?
אדמה עשירה בחומר אורגני היא אדמה חיה. היא אינה מהודקת מדי וחיים בה שלל יצורים, כולל שלשולים (שהם חיות מבורכות וכמעט קדושות בגינה בשל יכולתם לבלוע אדמה בלתי מאוזנת ולהוציאה ניטרלית מבחינת חומציות – כלומר pH7 – כפי שנדרש לרוב הצמחים). לצידם מכילה אדמה עשירה בחומר אורגני גם תולעים, חיפושיות אורי כדורי, חיפושיות צבתנים מפחידות, חיפושיות זבל וגם חיות מזיקות לגינת הירק כמו חלזונות וחשופיות (חלזונות בלי הבית) ובעיקר אין ספור יצורים זעירים, הנקראים מיקרואוגניזמים. אלה משמשים כפועלי התברואה של הגינה. הם מאווררים, מנקים, מתחחים, מפרקים פסולת, מעבירים חמצן, ממחזרים, קוברים ונותנים חיים.

איזה סוג אדמה יש לי?
מבדילים בין קרקע כבדה לקרקע קלה. בכל אחת צריך לטפל אחרת ולכן חשוב להכיר את האדמה שלנו.
קרקע קלה מאופיינת בחוליות, ולכן אחיזת המים נמוכה ומי השקיה או גשם מתנקזים מהר והיא נותרת יבשה.
בקרקע כבדה המצב הפוך. המים לא מתנקזים ממנה והיא נשארת רטובה זמן רב. מצד שני יש בעיות שנגרמות בשל ניקוז לקוי ובהתהדקות הקרקע

לעתים יש גינות עם ערבוב בין סוגי אדמה, למשל גינות רבות בחיפה ובכרמל כוללות שילוב של אדמה מקומית כבדה ופוריה מסוג טרה-רוסה (אדמת הרים שצבעה אדום בשל תכולת הברזל שבה, ומופיעה לרוב כשכבה דקה משובצת באבנים על מסלע אבן גיר קשה) עם אדמת חמרה חולית שהיא אדמת מילוי קלה-בינונית (לרוב זוהי למעשה תערובת אדמה גננית המורכבת מ40% חול, 40% טין ו20% חרסית) שהובאה למקום כדי ליישר חלקות משופעות. אם חייבים לערבב סוגי אדמה שונים, אסור לשים אדמה כבדה על קלה, אבל ניתן לשים קלה על כבדה.

אז כיצד נדע איזה אדמה יש בגינה שלנו?
> קישור למפת קרקעות בישראל– אדמה קלה נפוצה בעיקר במישור החוף, ואדמה כבדה בהרים ובעמקים. לעתים בגינה יש מילוי שהגיעה ממקום אחר.
> קרקע קלה עשירה בחול ולעומתה קרקע כבדה עשירה בחרסית. גרגירי החול גדולים יותר וכך אפשר להבדיל.
> לאחר השקיה בהצפה או גשם נותרת קרקע קלה רטובה לכל היותר במשך יומיים, קרקע בינונית 3-5 ימים וקרקע כבדה מעל 5 ימים.

מה המשמעות?
> השקיה – אדמה קלה יש להשקות באופן תכוף יותר (ופחות מים בכל פעם) ואדמה כבדה עדיף להשקות במנות גדולות אף במרווחי זמן גדולים יותר.
> הוספת קומפוסט – מועילה לשיפור המבנה של שני סוגי האדמות. לאדמה כבדה היא מאפשרת אוורור ולאדמה קלה היא משפרת את אחיזת המים.

גידול בעציצים ואדניות
לגידולים במיכלים שאינם במגע עם הקרקע עדיף לא לעשות שימוש באדמה, לא קלה ולא כבדה. הן לא מתאימות. באדמה קלה יש ניקוז יתר ובאדמה כבדה אין ניקוז טוב ואין מספיק אוויר לשורשים. לכן אין טעם למלא את העציץ באדמה מהגינה. במקום זאת יש לרכוש  במשתלה תערובת שתילה לעציצים. מדובר במצע שתילה שמכיל תעורבת חומרים שהותאמה במיוחד למיכלים והוא נותן תוצאות טובות בהרבה. תערובת השתילה כוללת גם דשן כימי בשחרור איטי (בצורת כדורים) המאיץ את צמיחת השנים אך משך החיים שלו כשנה. לאחר שנה יש להוסיף מדי שנה מנה חדשה של קומפוסט או הומוס ולתחח לתוך האדמה. בגידול במיכלים יש להומוס יתרון. בגידול במיכלים כדאי להשתמש בעציצים גדולים ועמוקים ככל האפשר

אבות המזון
המזון של הצמח נמצא באדמה ועליה להיות עשירה במזון כדי שהצמח לא יישאר רעב והוא כולל:
> מקרו-אלמנטים: 3 העיקריים והחשובים הם K אשלגן (ליצור עמילן), N חנקן (ליצור חלבון), P זרחן (כנ”ל). בחקלאות משתמשים בדשן כימי כדי להוסיף את מרכיבי הN,P,K. הוספת קומפוסט איכותי או הומוס נותנת תוצאה דומה.
> מיקרו-אלמנטים: ובהם ברזל, אבץ ומנגן. החשוב שבהם הוא הברזל. בחקלאות משתמשים בדשן אורגני להוספת מרכיבים אלה. ניתן להשתמש גם בהומוס או קומפוסט אם כי האפקט חלש יותר.

הקמת ערוגה חדשה

בניית ערוגה חדשה בגינה מתחילה בחירת מיקום נכון, נמשכת בהקמת תשתית להגבהה והגנה ומילוי אדמה וחומר מתאים.

מיקום הערוגה: ירקות הקיץ זקוקים לשמש, שמש ועוד שמש. כמה שיותר שמש. ירקות העלים הגדולים של החורף יסתדרו היטב גם בשמש חלקית.

הגבהת הערוגה מעל פני השטח: ההגבהה מיועדת לשיפור אוורור הקרקע ומחזקת את ניקוז המים וכך תורמת לצמיחה. הערוגה המוגבהת מקשה מעט גם על הגעת זרעים של עשבים שוטים ומצמצמת דריכה על האדמה בטעות. את ההגבהה מבצעים לרוב באמצעות תחימת שטח באבנים, לבנים, עצים או חומר טבעי אחר ומילוי הפנים באדמה. אין להשתמש בעץ מעובד או עץ מחוטא שמכילים רעלים. עדיף גם שלא להשתמש בקרשים כי אלה יתפרקו תוך שנתיים-שלוש. לאורך עונת הגידול מצטמצם נפח האדמה בערוגה ולכן לקראת כל עונת הגידול יש לשפוך קומפוסט מחדש ולקלטר את האדמה פנימה באמצעות קלשון או מעדר ובכך להשלים את החסר בנפח ובחומר אורגני.

הופכים את הקרקע: ישנן שיטות שונות לבניית האדמה בערוגה חדשה ובהן הפיכת הקרקע לעומק רב ושיטת השכבות. בשיטה הראשונה, נהפוך את הקרקע לעומק רב ככל שכוחנו יאפשר לנו, אפילו 30-50 ס”מ אם נצליח. זה עומק שורשי ההזנה של הצמחים (שורשי המים עמוקים יותר). לשם כך נשתמש כאת חפירה או קלשון. לאחר שלב החפירה וההעמקה נערבב לתוך האדמה קומפוסט (10 ק”ג, כלומר שקית קטנה, לכל 1 מ”ר אדמה) ורצוי גם חומר אורגני גס יותר וכדאי להוסיף חומרים לשיפור מבנה האדמה ובהם חול, ואף מעט אבני טוף קטנות או אדמת כבול כדי שאויר ומים יחלחלו לעומק וכדי שלשורשים יהיה נוח להתפשט. אם יש על האדמה עשבים נוסיף גם אותם לחגיגה. כל אלה יביאו גם להגבהה האדמה.

גן הירק בקיץ – שיחי עבגניה, ארטישוק, מנגולד, עלי שום ירוקים, ומאחור שתילי קייל ושומר.

שיטת השכבות: קיימת תורה שלמה כיצד להרכיב את אדמת הערוגה משכבות של חומר אורגני כדי להבטיח צמיחה מרבית לאורך שנים. העיקרון המרכזי שבבסיס השיטה הוא שהשכבות התחתונות יהיו עשירות בחומר אורגני ומטרתן להעשיר את האדמה בחומר אורגני גס שיתפרק בהדרגה, ואף לאורך שנים, לדשן ויחסוך מאתנו את הצורך להעשיר את האדמה בחומר אורגני בכל עונה מחדש וכמובן למנוע צורך בדישון כימי. השכבה התחתונה בערימה תהיה חומר אורגני גס כולל חתיכות בולי עץ דקות, כפות תמר חתוכות לגודל קטן ושברי ענפים. השכבה הבאה שמעל תהיה שכבת חומר אורגני עדינה יותר, כולל ענפים קטנים וחומר אורגני גס מערמת הקומפוסט שנמצא במצב ריקבון חלקי או גזם ועלי שלכת. מעליה נשים שכבת אדמה רגילה. את החלק העליון של שכבת האדמה נרכיב מאדמה באיכות גבוהה מעורבבת עם קומפוסט. לבסוף נשים שכבת חיפוי מעל האדמה (mulch) של כ 5 ס”מ גזם, קש, רסק שאספנו ביער, ואפילו חתיכות קרטון או כל חומר אורגני עדין אחר חוץ ממחטי אורנים שמונעות נביטה.

שכבת החיפוי היא השמיכה שמגנה על האדמה שלנו. החיפוי מונע מגוון בעיות – אידוי מים בקיץ, קור קטלני בחורף, הוא מקשה על נביטת עשבים פולשניים, מאפשר בית גידול לחרקים מועילים ולבסוף הוא מתפרק וכך מעשיר את האדמה בעוד חומר אורגני. הערת אזהרה: מאחר והחיפוי מונע צמיחת זרעים יש להיזהר שלא לשים חיפוי מעל זרעים שנשתלו, אלא רק מעל שתילים ששתלנו או לאחר שהנבטים הפכו לשתילים.

אבל לפני השמת שכבת החיפוי יש לבצע הכנה לאדמה לזריעה ושתילה: לאחר סיום ההקמה ולפני הזריעה או השתילה, חשוב לתת לאדמה זמן להתאושש, לקלוט את הקומפוסט ובעיקר להוציא עשבים שוטים שיכולים להפריע מאד לגידול ירקות שהם מטבעם עדינים וחלשים יותר. לשם כך יש להשקות במשך שבועיים על מנת שזרעי העשבים ינבטו ואז נקלטר את העשבים שצמחו ונהפוך שוב את החלק העליון של האדמה פנימה לתוך האדמה על מנת שתהיה נקייה ככל האפשר מזרעים ונביטה של עשבים זרים.

כעת הערוגה החדשה מוכנה לשתילה או זריעה.

 רק לשים לב: בניית ערוגה בשיטת שכבות והפיכת הקרקע הם שיטות שמתאימות לערוגה חדשה בלבד או בעת שיקום ערוגה שאדמתה מתה. בתחזוקה שוטפת של ערוגה אסור להפוך את האדמה לעומק רב כי כך נעקור את מרקם החיים שהתפתח בתוכה המבוסס על איזון עדין של בעלי חיים, שורשים ופטריות מיקורזים. ולכן במקום הפיכת האדמה נקלטר אותה לעומק של 10 ס”מ או נשפר על ידי גידולי זבל ירוק. 

הכנת קומפוסט

המטרה בהכנת קומפוסט היא להפוך את פסולת המטבח והגינה שלנו לאדמה ריחנית ומזינה. סוד ההצלחה טמון בהקפדה על שכבות. יש שני סוגי חומרים שצריך לשים בשכבות, זה על גבי זה, וחוזר חלילה – חומרים ירוקים חומרים חומים.

א. שיטת השכבות:
♦ החומרים הירוקים הם חומרים רטובים (ולעתים מסריחים ומושכים חיות) לרוב פסולת מטבח טרייה (קליפות ירקות ושאריות פרי, פסטה, אורז, ביצים ולמעשה כל דבר חוץ מבשר וגבינות) או גזם דשא, עשבי בר טריים וזבל עופות.
♦ החומרים החומים הם חומרים יבשים כגון עלי שלכת, קש וענפים דקים ובעצם כל חומר יבש חוץ מעשבים רעים שעליהם זרעים.
♦ איך זה עובד? הירוקים עשירים בחנקן והחומים עשירים בפחמן. הפחמן שבחומרים החומים מספק את החלבון הנדרש למיקרואורגניזמים לבצע את פעולת הקומפוסטיזציה, כלומר לפרק את החומר האורגני שמרוכז בחומרים הירוקים.
♦ איך בונים שכבות? לאחר השמת כל שכבה ירוקה יש לכסות  מיד בשכבה חומה. אם לא נכסה את השכבה הירוקה מיד יבואו זבובים. חשוב לשים פי 2-3 חומר חום מחומר ירוק.

ב. טעויות נפוצות:
מחסור בחומר חום הוא אחת הטעויות העיקריות שמכשילות הצלחה בהכנת קומפוסט. ערימה שלא קיבלה די חומר חום תהיה דחוסה ונוזלית.

ג. הטיפול השוטף:
♦ אפשר לערבב מדי שבוע-שבועיים את הערימה עם קלשון או מגרפה ובכך להאיץ את התהליך.
♦ חייבים לשמור על לחות – בקיץ יש להשקות מדי שבוע. תהליך הקומפוסטיזציה מבוסס על עבודה של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים ולכן יש להתייחס לקומפוסט כאל יצור חי ולהשקות בהתאם. אם הערמה לא מתחממת זהו סימן שצריך להשקות.
♦ בחורף עדיף לכסות כל הזמן מפני רטיבות יתר.

ד. לסיום – מבשלים:
לאחר מילוי הערימה לגודל של מטר על מטר צריך לבשל אותה. זהו תהליך הקומפוסטיזציה ובה היא מתחממת באופן טבעי. נדע שהערימה עובדת ומצליחה אם הליבה שלה חמה. החום מתקבל מהפירוק שמבצעים המיקרואורגניזמים והיעד הוא להגיע לחום של 50-60 מעלות. ממשיכים בהשקיה אחת לשבוע וניתן גם לערבב. ההשקיה והערבוב מאיצים את התהליך. יש לתת לערימה להתחמם ולהתבשל למשך שלושה חודשים עד שהיא מצטמצמת ומתקררת ונראית ומריחה כאדמת יער טובה ורעננה.

כדאי לקיים כל הזמן במקביל שתי ערימות, אחת במצב בישול והשנייה במצב התחלתי.

 

שמירה על בריאות האדמה

 הקומפוסט הוא כל מה שהיה פעם חי או צומח. זאת המצאה גאונית של הטבע והוא מזונם הטבעי של הצמחים. 


ההבדל בין קומפוסט והומוס

ערימת הקומפוסט תשמח לבלוע את כל הגזם והעלים שנשרו בגינה

הקומפוסט פועל פעולה כפולה – הוא מטייב את האדמה מבחינה טכנית וגם מדשן אותה. הקומפוסט מתפרק לאט ולכן מיטיב עם האדמה לאורך זמן. חומרי הדישון שבו משפרים את כמות ואיכות המינרלים הזמינים כמזון לצמחים ולחיזוק והגדלת האוכלוסייה האורגנית בקרקע. כדאי לתחח את הקומפוסט לתוך האדמה אך אפשר גם לחפות מעליו בעלים יבשים ואז לחכות לגשם שיספח אליו את החומר ויחדיר אותו לעומק האדמה.

ההומוס הוא התמצית של החומר האורגני בקומפוסט לאחר שהיגע לרמת פירוק מירבית והוא פועל רק כדשן מהיר המכיל את המרכיבים המזינים של החומר האורגני אך בלא השפעה מטיבה על מבנה הקרקע. לכן הוא פחות מתאים להשבחה ארוכת טווח של פוריות האדמה ופחות שימושי מקומפוסט בגינון רגיל. הומוס מיועד לחזק שתיל במצוקה, לאיזון אדמות חומציות מדי ובעיקר נדרש לפיזור במיכלים שאינם מחוברים לאמא אדמה.

הכמויות הנדרשות
בתחזוקה שוטפת של גינת ירק – לפני כל עונת שתילה לפזר כ-5 ליטר קומפוסט, או 2 ליטר הומוס, למ”ר אדמה קרקע.
בהקמת ערוגה חדשה או בריפוי אדמה חולה – מומלצת כמות קומפוסט כפולה (10 ק”ג למ”ר אדמה).
גם לעצי פרי כדאי להוסיף קומפוסט לפני תחילת עונת הצמיחה שלהם (להדרים בסתיו, לנשירים בסוף החורף).
בערוגות של עשבי תבלין או תמחים רב שנתיים אין צורך בהוספת קומפוסט (מספיקה פעם אחת בשתילה).

לקלטר את האדמה
עקרון בסיסי בגינון האורגני הוא שאין להפוך את האדמה לפני כל מחזור שתילה (חוץ מבפעם הראשונה בעת הכנת הערוגה) כדי לא לפגוע במיקרואורגניזמים שמזינים את האדמה. במקום זאת לפני כל עונת שתילה צריך לקלטר את האדמה. הקילטור דומה להפיכת האדמה אך הוא עדין בהרבה ונעשה רק לשכבת האדמה העליונה. את החירור נעשה באמצעות מעדר, מגרפה או קלשון לעומק של 10 ס”מ בלבד. פעולת הקלטור מביאה לכך שאוויר ומים יחלחלו לשורשים וחשוב לא פחות היא עוקרת את העשבים הלא רצויים ובכך נותנת לזרעי הירקות שנשתלים יתרון בצימוח על פני זרעי העשבים.  אין צורך לפנות את העשבים לאחר הקילטור. להיפך, הם ישתלבו בתוך הקרקע ויזינו אותה.

מחזור זרעים
כדי שהגינה לא תתעייף ותמשיך להניב שנה אחר שנה נהוג בגינון האורגני לקיים מחזורי זרעים, כלומר גידול של צמחים שונים ממשפחות שונות בזה אחר זה באותו מקום על מנת שלא תתפתח ותתחזק בקרקע אוכלוסיית מזיקים מסוג מסוים שהתפתחה בתגובה לגידול אחיד לאורך שנים. כך ניתן ליצור ‘גינת עוגה’ העשויה למשל מ-7 כאשר בכל שנה זורעים ירק אחר באחת הפרוסות וכל שנה נותנים לאחד החלקים לנוח ומאפשרים בו לעשבים לצמוח. עשבי בר מחזירים חומרים חיוניים לקרקע.

שכבת חיפוי
לא לשכוח לפרוס את השמיכה של האדמה – 5-10 ס”מ של חומר אורגני מכל סוג לאחר כל שתילה. אדמה חשופה בלי חיפוי היא אדמה לא טבעית  ולכן אדמה חולה. התועלת משכבת החיפוי נצברת בהדרגה ולאורך שנים. לחיפוי תועלות רבות. בין היתר הוא מצמצם את הצורך בהשקיה, מגן מפני קרה ושרב, מונע נביטת עשבי בר ומזין את האדמה ולכן משפר את הצמיחה.

לא לדרוך
אין לדרוך על האדמה, במיוחד לא כשהיא ספוגה במים. אדמה שמתקשה היא אדמה מתה.

סינרגיה בין צמחים  1+1=3

ערוגת תירס ודלועים. תחילת הקיץ בגינה המאפשרת שברמות הנדיב.

בגינה האורגנית משלבים בין צמחים. זאת תפיסה מנוגדת למונוקולטורה שבלב החקלאות התעשייתית שבה מגדלים גידול אחיד על פני שטח עצום ביעילות כלכלית גבוהה, בעזרת מיכון, כוח אדם זול מארצות רחוקות ושלל חומרי הדברה ודשנים כימיים המזיקים לאדם ולסביבה. באופן מעניין בחקלאות התעשייתית המודרנית מגדלים מעט מאד סוגי גידולים ובעיקר תירס וחיטה שמהם מזקקים את מרבית החומרים להכנת האוכל התעשייתי.

לעומת זאת, בערוגה משולבת, צמח אחד מגן על צמח סמוך מפני מחלות ומזיקים או מסייע לו בחומרי הזנה. בגידול משולב יש להבחין בין גידולים המעשירים את הקרקע לבין גידולים המנצלים את הקרקע, כאשר על ידי התמדה במחזורי זרעים מגיעים לשיווי משקל בינם.

באופן דומה, אפשר גם לשתול פרחים ליד הירקות כדי לסייע במשיכת דבורים וחרקים להאבקה. צמחי תבלין כרוזמרין ומרווה יגנו מפני מזיקים וימשכו דבורים ופרפרים הדרושים להאבקה של חלק מהירקות ובעיקר דלועים. את צמח השיבה יש לשתול לצד עצים כאפרסק ונקטרינה. השיבה מושך אליו כנימות ובכך מנקה את עצי הפרי מהם במקום שיפגעו מהם. גם אלת המסטיק דוחה כנימות ומזיקים וכדאי לשלב אותה סביב עצים וירקות הפגיעים למזיקים.

שילוב צמחי בר
בין הערוגות כדאי לשמור ואף לטפח צמחי בר מועילים כמו חרדל (ממנו נלקט באביב עלים ותרמילים בטעם חרדלי חריף), בבונג (פרחי הקמומיל הלבנים-צהובים שניתן לייבשם לתמצית תה), חוביזה (מעולה להכנת פשטידות וחביתות ירק בחורף) וגם סרפד (קוצני אך מלא חומרים מיטיבים לאדמה). בגינון הרגיל נוהגים לעקור ולהדביר אותם בשל חוסר מודעות או רצון בגינה נקייה.

מזיקים ועשבים
חשוב לגדל כל ירק בעונתו. צמח הגדל בעונה המתאימה לו ובתנאים מתאימים של אור, מים ואדמה טובה כמעט ולא יזדקק לסיוע וטיפול. הוא יתגבר בעצמו על המזיקים והמחלות.

בגינון אורגני לא נלחמים בעשבים שוטים עד למיגורם, אלא פועלים לשלוט בהם ומכבדים את יתרונותיהם שכוללים העשרת האדמה בחומר אורגני ותוספת יופי וגיוון. יפה לשמור על חלקים מהגינה כחלקות בר עם צמחי בר שגדלים באופן טבעי וגם כאלה שנשתול בעצמנו להוסיף גיוון ויופי ועוד דבר חשוב לא פחות – שיקוף הזמן ועונות השנה בגן.

כדאי לזכור גם שמה שאנו מכנים עשבים שוטים הם בעצם צמחי הבר המקומיים שחשובים לאיזון הטבעי בגינה ומושכים אליה חרקים טובים כמו פרות משה רבנו הנלחמות בכנימות וגם דבורים ופרפרים שיוסיפו נוי לגינה ויפרו את עצי הפרי וירקות הזקוקים להפריה. צמחי בר גם מונעים ממזיקים להתמקד אך ורק בזלילת צמחי המאכל.

חרקים – ממזיק למועיל
עקרון יסוד בגינון בר-קיימא הוא לעבוד עם הטבע ולא נגדו. לפעול להשגת איזון טבעי בגינה. להשתמש בעשבים היבשים ובחיות ולא למגר אותם באמצעות שריפת עשבים, פיזור חומרי הדברה מזיקים ודשנים כימיים. במקום לרסס כנגד חיות המגיעות לאכול מפרי הגן נעדיף לשתול צמחים מקומיים ובעונה המתאימה. אלה פגיעים הרבה פחות למזיקים ומחלות ולכן אינם מושכים אותם לגינה.
ישנם חיות מזיקות כמו חלזונות, חשופיות, כנימות וזבובי פרי. כל אלה מתרבים כשהגינה יוצאת מאיזון טבעי. כנגד המזיקים נזמין לגינה מועילים. המועילים חיים מתחת לאדמה (השלשולים ושאר החיות הזעירות שגרות באדמה אורגנית ובערימת הקומפוסט) ומעילה. ראשונה במעלה היא חיפושית משה רבנו הזוללת כנימות. יחד עמה נרצה לעודד ציפורים המוסיפות חיים וטורפות מזיקים, דבורים שחיוניות להפריה, ולהרבות בלטאות, חיפושיות זבל, צבתנים, שפיריות ואפילו עכבישים משום שעיקר מזונם הם חרקים מזיקים. כל אלה יסייעו להשגת איזון טבעי בגינה.
אז איך מושכים חיות מועילות כאלה? פיזור כלים עם מים יסייע למשיכת ציפורים. ערוגות צמחי תבלים ימשכו דבורים. וסביבה טבעית תמשוך חרקים מועילים. סביבה טבעית היא ההיפך מהגינה הגננית המטופחת הרגילה. כדי להשיגה נפזר כמה גזעי עץ רקובים, נכין ערימות אבנים,נערום חומר אורגני ונשתול ערוגות פרחים ממשפחת הסוככים (כמו שומר וגזר) וממשפחת המורכבים (כמו חסה, בבונג, דרדר,עולש וכוון).

הכלי העיקרי לשליטה בעשבייה הוא הכיסוח/גיזום. אין הכרח לעקור מהשורש במיוחד שלעתים השורש עמוק מכדי להצליח בכך. מספיק להקפיד על גיזום בשלהי החורף או בתחילת האביב לפני הפריחה או מיד לאחריה, אבל בכל מקרה יש לגזום לפני שהעשב מפיץ זרעים וכך נקטין את כמות העשבים שתגדל בעונה הבאה.

אמצעי שני להיפטר מעשבים היא חיטוי סולארי, כלומר באמצעות שריפת העשבים והזרעים שמחכים לעונה הבאה באמצעות חום השמש. לשם כך יש להניח יריעה שחורה על הקרקע למשך הקיץ.

דרך טיפול נוספת בעשבים היא קילטור האדמה, כלומר חפירה עדינה לעומק כ10 ס”מ באמצעות קלשון או מעדר כדי להפוך את האדמה פנימה ולאוורר אותה. פעולה זו עוקרת את העשבים והופכת גם אותם לתוך האדמה ושם הם מתפרקים ומעשירים אותה.

לצד שמירה על חלקות צמחי בר בגינה, חשוב לטפח מקום מזמין לבעלי חיים מועילים שיעזרו לנו בציד המזיקים שזוללים את הפרי והירק של הגן. כך חרקים קטנים כמו חיפושית פרת משה רבנו, שפיריות, ארינמל וגמלי שלמה, כמו גם ציפורים, קיפודים ואפילו צפרדעים מועילים בציד מזיקים.

 

זיהוי מחסור בברזל וחנקן
בעיות רבות בצמחים נגרמים בשל מחסור בברזל וחנקן.
> כיצד נעשה מחסור בברזל? גם כאן העלה בהיר מהרגיל וגם נראה את העורקים שלו. ומה נעשה? להוספת ברזל לקרקע ניתן להשתמש בדשן אורגני המכיל ברזל, תה סרפדים, וגם הוספת הומוס.
> כיצד נזהה מחסור בחנקן? העלה יהיה בהיר מהרגיל. ומה נעשה? הפרק הבא עוסק בהעשרת אדמה בחנקן.

ריפוי אדמה חולה – העשרת הקרקע בחנקן

 כשהאדמה חולה, בדיוק כמו כשבני אדם חולים, אפשר לטפל בסימפטומים אבל עדיף לטפל בבעיה. הוספת דשן או חומרי הדברה רק מטפלת בסימפטום ובטווח הארוך היא רק מחריפה את הבעיה. בגינת המאכל נפעל כרופאי אדמה. ארגז הכלים של רופא האדמה כולל תרופות פשוטות וטבעיות – להרבות בקומפוסט, לתחח לפני שתילה, להוסיף חיפוי, שימוש שתילים שמתאימים למקום, וגידול זבל ירוק.

תרופה טובה לריפוי אדמה חולה היא שתילת זבל ירוק ממשפחת הקטניות. התרופה עובדת לאט יותר מאקמול וידרשו כמה חודשים כדי להשפיע לטובה, אבל התוצאה הסופית היא ריפוי של ממש לא רק הקלת התסמינים.  

העשרת האדמה בחנקן היא תנאי להצלחה בגידול עגבניות, תרד, תירס וכרוב

חלק גדול מהקשיים בגידול ירקות בגינה נובע ממחסור בחנקן. אדמה דלה בחנקן תניב לנו ירקות קטנים, צהובים ועלובים במראה ובטעם (*). בחקלאות המסורתית התקיים מעגל חיים כאשר העזים והתרנגולים אכלו את העשבים עשירי החנקן שסביב השדות והצואה שלהם העשירה את השדות החקלאיים בחנקן. בגידול החקלאי המודרני (לרבות חקלאות אורגנית) משתמשים בדשנים כימיים רבי עוצמה המעשירים את האדמה בחנקן. לעומת אלה, בגינה הביתית קשה יותר להעשיר את האדמה בחנקן.
אחת השיטות בחקלאות בת-קיימא היא פיזור קומפוסט ותיחוחו לתוך האדמה. קומפוסט איכותי מכיל את אבות המזון של האדמה הטובה – חנקן, זרחן ואשלגן (**). שיטה אחרת היא מחזור זרעים או גידול מחזורי של יבולים עתירי חנקן ולאחר מכן גידול מחזור או שניים של ירקות הזקוקים לחנקן. בשיטה זאת, נשתול בערוגה חדשה צמחים מיטיבי קרקע המכונים גם גידולי חלוץ או זבל ירוק. אלה משפרים את מרקם האדמה ומעשירים אותה במינרלים והם יבואו במקום העשבים המקומיים שאותם נעקור לפני השתילה כדי שלא יפריעו לערוגה. צמחי חלוץ/זבל ירוק המעשירים את האדמה בחנקן כוללים קטניות למיניהן (שעועית, אפונה, עדשים, פול, חומוס, פולי סויה, אספסת/אלפלפא ותלתן) וגם חרדל, בבונג/קמומיל, שעורה, חיטה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. הקטניות ורוב צמחי הכיסוי הם צמחי חורף כך שעונת השתילה היא בין ספטמבר לדצמבר.

לא תמיד צריך לשתול קטניות. לעתים רבות הם באים לבד לגינות שאדמתם חולה, למשל צמח הינבוט שנפות באדמות רעות ונחשב על ידי גננים לעשב רע דווקא מועיל לפוריות האדמה. את הקטניות נזהה בזכות עליהם המיוחדים – תמיד מסודרים בשורות בצורת נוצה ופירותיהם בתרמילים מאורכים.

הנחיות לזריעת נבטי קטניות: כדי להבטיח נביטה טובה רצוי להשרות את הקטניות במים למשך יומיים כאילו שאנו עומדים להכין חמין או נבטים. לאחר מכן לפזר כמויות גדולות של זרעים, לקלטר לתוך האדמה ולהשקות בהתמדה. כעת מניחים לצמח לצמוח וקוצרים לפני הפריחה. חשוב לשים לב לשתי עקרונות: חייבים לקצור לפני הפריחה מאחר שבפריחה הצמח מנצל את החנקן לעצמו במקום להעשיר את האדמה. כמו כן, לא עוקרים את הצמחים מהשורש כי בכך נקטין את אפקט פיזור החנקן. כדאי להשאיר את הגבעולים הקצורים על האדמה כחומר חיפוי.

כעת נוכל לשתול את שתילי הירקות הזקוקים לחנקן, כמו למשל עגבניות, כרוב/ותירס. בשיטת מחזורי הגידול לאחר עונה של גידול ירקות הזקוקים לחנקן נעבור למחזור גידול של ירקות שדורשים פחות חנקן כמו חברי משפחת הדלועים (למשל קישוא וחציל) או אפונה המשתייכת למשפחת הקטניות המעשירות את האדמה בחנקן.

(*) קישור למצגת של משרד החקלאות המאפשרת זיהוי הנזקים הנגרמים לצמחים ממחסור/עודף בכל אחד מחומרי היסוד כולל חנקן, אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום, גופרית, בורון ואבץ.
(**) בקומפוסט לא בשל שעדין לא סיים את תהליך הקומפוסטיזציה יהיה יחס הפחמן/חנקן גבוה מדי ולכן הוא דווקא יפחית את כמות החנקן באדמה.

 

הפרית דלועים

בסופרמרקט קונים מלפפונים בזול אבל אם נרצה לגדלם בעצמנו נצטרך לקום מוקדם בבוקר ולעבוד בגינה.

משפחת הדלועים, שחבריה המפורסמים הם דלעת, קישוא, מלון, אבטיח ומלפפון, זקוקה לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שרוב הפרחים הופכים לפירות קטנים אך קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים. נצטרך לעשות את ההפריה באמצעות האבקה ידנית.

קישור לכתבה מפורטת על האבקה ידנית להפריית דלועים

 

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

גיזום עצי פרי

גיזום עצי פרי

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.

קיימות שתי גישות לגיזום: במטעים מעצבים החקלאים את העצים בגובה נמוך במיוחד כדי להקל על הקטיף מה שחיוני במיוחד עבור הפועלים התאילנדים שלא מצטיינים בקומה גבוהה. לעומתם מעצבים הגננים בגינות הבתים את עצי הפרי  לרוב כאילו היו עצי נוי כלומר שומרים את נוף העץ גבוה כך שיהיה ניתן לעבור מתחתיו וליהנות מיופיו וצלו. בבוסתנים ניתן לבחור מבין שתי השיטות.

גיזום עצים נשירים

גיזום גביע מתאים לעצי פרי עסיסיים כגון שזיף, שקד, תפוח, משמש, אגס, אפרסק ונקטרינה (משפחת הורדיים). בגיזום גביע מקצרים את הגזע הראשי והמטרה היא לגזום את העץ כך שיצאו ממנו בגובה נמוך יחסית 3-5 זרועות חזקות שיצרו צורת גביע. המשתלות מוכרות עצים יפים למראה אך הם לא תמיד מותאמים לשתילה. לכן בבואנו לשתול עצים ולפני שנוטעים עץ פרי נשיר צעיר שנרכש במשתלה ולא נגזם בה כהלכה נעשה לו תספורת כסאח ע”י גיזום הגזע לגובה של עד 80 ס”מ בלבד והותרת 3-5 ענפים חזקים היוצאים ממנו בלבד. נבחר ענפים שגדלים כלפי מעלה בזוית של סביב 45°. במטעים חקלאיים התספורת הראשונה קשוחה עוד יותר ונוהגים להסיר את כל הענפים כדי לפתח בעונה הבאה מספר מצומצם של ענפים חזקים יותר. אזהרה – גיזום ראשוני של נשירים נראה כפעולה חסרת רחמים שבסופה הופך עץ יפה שקנינו במשתלה לגזע קצר ואומלל וקשה לדמיין כיצד הוא יתחדש ומתי אם בכלל, אבל מה לעשות שלעתים צריך להכאיב בטווח הקצר כדי לקבל פירות בטווח הארוך.

סרט הדגמה – גיזום ראשוני של עץ פרי נשיר לאחר רכישתו מהמשתלה לצורת גביע

לאחר הגיזום הראשון, באביב שלאחר השתילה יצמחו ענפים חדשים ובחורף הראשון, כשנה לאחר השתילה, נסיר את מרבית הענפים שצמחו כך שיישארו רק 3-5 ענפים חזקים היוצאים מהגזע לכיוונים שונים ויוצרים צורת גביע. וכמו כן קוטמים את הענפים שהותרנו ומותירים אותם באורך של כ60 ס”מ לערך כדי שלא יהיו ארוכים וחלשים מדי. במידה ולא נעשה זאת נקבל עץ עם ענפים חלשים שישברו מכובד הפרי מדי שנה. במטעים חקלאים אף נוהגים לקשור את הענפים לאדמה ולייצר צורת ברך כלפי מעלה כדי לעודד גדילת פרי נמוך לקטיף ולאפשר לאור השמש להיכנס לתוך העץ. בקיץ הבא יגדלו מהענפים הגזומים הסתעפויות נוספות. לאחר מכן בחורף השני נמשיך בעיצוב צורת הגביע על ידי קיטום נוסף של הענפים שהסתעפו מהענפים הראשיים ותומכים בבניית צורת הגביע ונותיר גם אותם באורך של כ60-80 ס”מ לערך. את יתר הענפים שלא תורמים לצורת הגביע נסיר על ידי גיזום בבסיסם. בחורף השלישי נמשיך בהסרת ענפים שגדלים לתוך מרכז הגביע או מחוצה לו. כעבור שנים ספורות נקבל עץ בצורת גביע עם ענפים יציבים וחזקים לנשיאת פרי.

סרט הדגמה – הסברים מפורטים על אופן גיזום עצים נשירים שנה אחר שנה בארבעת השנים הראשונות

גיזום לעצים עם ענף מוביל

גיזום עם ענף מוביל ליצירת גביע צירי מתאים לעצים הנוטים להישבר כולל אפרסמון, אגוז מלך, פקן ואגס ואפשרי גם באפרסק ותפוח אם נרצה לגדלם לגובה. כאן המטרה היא לפתח גזע או ענף מוביל ראשי וממנו מספר מצומצם של ענפים היוצאים כלפי מעלה מנקודות שונות וגבהים שונים. בגיזום הראשון מקצרים את הגזע לגובה של שני מטר לערך ומותירים רק 3-5 ענפים הנוטים בזוית של לפחות 45° כלפי מעלה. קיצור הגזע יוביל לכך שאביב הבא יצא מראשו ענף חדש וחזק יותר הממשיך אותו כלפי מעלה. גם כאן לאחר שנה נקצר את הענפים האלה לאורך של כ60 ס”מ כדי לחזקם ונסיר ענפים אחרים שצמחו מהענף המוביל וכאלה שצמחו כלפי פנים.

גיזום לעץ אפרסק עם ענף מוביל קטום

גיזום עצי שבעת המינים והדרים

גיזום רימון: באופן טבעי הרימון הוא שיח קוצני וסבוך וצריך לעצב, לקצר ולספר אותו מדי שנה כדי לעצבו בצורה יפה ונוחה לגידול פרי. הרימון נוטה להוציא חוטרים מהאדמה וכך להתרבות. כדאי להסירם ולהשאיר רק גזע אחד אם נרצה לקבל עץ יפה או להותיר שניים-שלושה גזעים אם נרצה לקבל שיח נאה ואת כל שאר החוטרים להסיר כל אימת שהם גדלים. גם נוף עץ הרימון נוטה להתפתח כלפי מעלה עם ענפים אנכיים הפונים אל השמיים שעליהם לא יגדל פרי. לכן בכל שנה בחורף שלאחר קטיף הפרי נגזום את הענפים האלה ונעודד את צמיחת הענפים לצדדים ובמיוחד את אלה שבגובה נמוך יחסית שיהיה נגיש לנו לקטיף כך שעליהם יגדלו הרימונים שאותם נוכל לאסוף בקלות.

גיזום תאנה: עץ תאנה מתפתח יפה גם בלי גיזום כפי שרואים בטבע. בגינון בד”כ מסירים את הענפים הנמוכים והחוטרים כדי לעצב את צורתו.

גיזום גפן: ישנם סגנונות גיזום רבים לגפן. אחד הנפוצים בהם מתחיל בנעיצת עמודי ברזל באדמה וקושרים בינם חוטי תיל.
בחורף הראשון שותלים שתיל גפן ליד כל עמוד וקושרים אותו אל העמוד. בקיץ יצמח הענף המרכזי וממנו יפרצו ענפי משנה.
בחורף השני כאשר הגפן תהיה בתרדמת נגזום את הענף המוביל לאורך של פחות מ-2 מטר (בגידול בכרם מסחרי מקצרים למטר אחד) ונדלל את כמות הענפים שיוצאת ממנו. לגידול על סוכה או חוטים כמו בכרם נשאיר רק שני ענפים שיהפכו לבדים (ענפים עיקריים). בפרגולה או גפן מטפס אפשר להשאיר יותר ענפים ואת אלה נגזום כך שיישארו X עיניים בכל אחד.
בחורף השלישי נראה שמהענפים שהשארנו בשנה הקודמת (שהפכו לבדים, כלומר ענפים ישנים שהתעצו) יצאו זמורות, כלומר ענפים חדשים. כעת נצמצם את מספרם ונקצץ את אורכם של אלה שנותרו כך שיישאר עליהם רק X עיניים.

(X) היא כמות העיניים שמותירים בגיזום והיא תלויה בזן: גיזום קצר (2-4 עינים) מבוצע בגפן איזבלה, רד גלוב, ארלי סוויט, פלם סידלס וברוב גפני היין בגידול המסחרי. גיזום בינוני (5-9 עיניים) בגפן שאמי. וגיזום ארוך (10-12 עיניים) בענבים ללא גרעינים כגון סופריור/ג’1 וטומפסון. כמות העיניים שמותירים נקבעת בעיקר לפי פוריות הזן. זני ענבים ללא גרעינים הינם פוריים יותר ויש עליהם יותר אשכולות פרי ולכן דרושות להם פחות עיניים כדי להבטיח קבלת פרי איכותי. לעומתם זני ענבים ללא גרעינים מניבים פחות אשכולות פרי ומסיבה זאת משאירים להם ענפים אורכים יותר. 

גיזום והדלית גפנים – הנחיות שנה אחר שנה (מאתר משתלות יגור)

סרט הדרכה לגיזום גפן בוגר (מיער המאכל בקדרון)

גיזום זית: המועד המתאים לגיזום הזיתים הוא בתחילת החורף, לאחר קטיף הזיתים. פרי הזית גדל בקיץ על ענפים שצמחו בשנה הקודמת ולכן יש לגזום במתינות ולהימנע מכיסוח העץ. מטרת גיזום עץ זית היא לעודד צמיחה חדשה ולסדר את צורת העץ. אך ראשית נדלל ענפים לא רצויים, כלומר גזום ונסיר ענפים יבשים, שבורים וגם כאלה היוצרים סבך או גדלים כלפי הרצפה או לפנים העץ. הגיזום צריך להיעשות בהסחה, כלומר בחירת ענף שימשיך את הצמיחה וגזימה מיד אחריו כדי לעודד את גדילתו בעונות הבאות. במידה ונבצע קיטום לענף התוצאה שנקבל בקיץ תהיה סבך מיותר של ענפי משנה בצורת מטאטא מכשפה.

גיזום הדרים: ניתן לגזום עצי הדר בכל השנה אך העונה המתאימה ביותר היא בסוף החורף לאחר איסוף הפרי ולפני שמופיעים ניצני הפריחה של העונה הבאה. בהדרים, כמו בשאר עצי הפרי ירוקי העד (למשל זיתים ומנגו), יגדל הפרי על הענפים שיצאו בשנה הקודמת. אין צורך לגזום הדרים מדי שנה ורצוי לגזום במתינות.

גיזום לימון: בדומה לרימון, יש להסיר ענפים המתפרצים לגובה כדי לשמר את נוף העץ יפה ושימושי לקטיף. לגזום במתינות.

גיזום עץ תות: עץ התות הלבן גדל במהירות ובפראיות ויש לגזום מדי שנה את העץ כדי לשלוט בגובהו. על כן בגינה קטנה עדיף לנטוע עץ תות שאמי שגדל במתינות.

טכניקות ועקרונות יסוד בגיזום

טכניקות גיזום: קיימות 3 טכניקות לגיזום ענפים: דילול, קיטום והסחה.
דילול – חיתוך עד הבסיס להסרה מוחלטת של הענף. מיועד למשל להרים את נוף העץ כך שניתן יהיה ללכת מתחתיו או להסרה מוחלטת של ענפים שבורים וענפים לא רצויים אחרים.
קיטום – קיצור ענף משום שהוא ארוך מדי או כדי לעודד ממנו לבלוב של ענפים קצרים בשנה הבאה. מקצה ענף שקוצר יפרצו בעונה הבאה מספר ענפונים קטנים שיקשו על התעבות של הענף המקורי.
הסחה – מיועדת לכוון את צמיחת העץ לכיוון הנכון. בהסחה גוזמים את הענף בצמוד למקום ממנו יוצא ענף קטן שאת גדילתו נרצה לעודד. חשוב מאד לבחור ענף קטן שיוצא כלפי מעלה ולא כזה שיוצא למטה או לתוך העץ. בניגוד לקיטום שמועיל לטווח הקצר, ההסחה פועלת לעיצוב העץ בטווח הארוך.

הנחיות כלליות לגיזום עצים:
א. אין למהר. את הנעשה אין להשיב. לפני הגיזום יש להתבונן בעץ מכל עבר ולתכנן את הגיזום היטב. לאחר שנסיר כמה ענפים נעצור ונתבונן לפני המשך הגיזום.
ב. אין לגזום יותר משליש מנוף העץ.
ג. יש להסיר את הענפים התחתונים של העץ בגובה שנקבע בהתאם למטרתו – צל, מעבר לאנשים או קטיף.
ד. גיזום חובה הוא גיזום לצרכים בריאותיים – ענפים חולים, ענפים המשתרכים אל הרצפה, ענפים הפונים פנימה ויוצרים סבך.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
נטיעת עצי פרי

נטיעת עצי פרי

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי שיוכלו להתפתח, לאחר מכן כדי להגן על השתיל נקשור אותו לעמוד תמיכה אך נקפיד דווקא על קשר רופף במיוחד כדי לתת לעץ מקום להתחזק בעצמו. השארת מידה של חופש היא תנאי לגדילה חזקה. מסיבה דומה לעתים יש צורך לגזום ללא רחם את עץ הפרי היפה שנקנה במשתלה ולהותיר ממנו לפני השתילה רק את הבסיס של הגזע שממנו יוכל העץ לגדול כראוי. את כל המקומות האלה בהם יש “לפגוע” בעץ כדי לחזקו בטווח הארוך אפשר לסכם במשפט “חוסך שבטו, שונא בנו”.

מאמר זה הינו החלק החמישי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית והוא עוסק בנטיעת עצי פרי ומפרט כיצד לנטוע עץ שנרכש במשתלה. החלק הרביעי בדפי הגינה עוסק בריבוי עצי פרי ומתמקד בעשיית יחורים לעצי ארץ ישראל ושתילת בעל.

נטיעת עץ תות – שלב ראשון – חפירת בור גדול מנפח העציץ או שק השתילה וגזירה עדינה של שק השתילה.

עצים ניתן לשתול כל השינה אך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר אם נשתול אותם בעונתם. עצי פרי נשירים, כדוגמת תפוח, אפרסק, שזיף ואגוזים, כדאי לשתול כשהם בתרדמת בחורף כדי שיוכלו ללבלב ולפרוח כבר באביב הקרוב. החורף מתאים במיוחד גם לשתילת עצי ארץ ישראל כמו זית, תאנה ורימון. עצי הדר עדיף לשתול מעט מאוחר יותר, בתחילת האביב, במארס-אפריל.

בחירת עץ פרי במשתלה:  בקניה במשתלה כדאי להיזהר מקניית שתיל סוג ב’. המשתלות מקבלות לעתים סחורה סוג ב’ שנותרה לאחר שהחקלאים רכשו את השתילים הטובים. ומאלה שהגיעו למשתלות רוכשים הגננים המקצועיים את המיטב. כיצד נזהה שתיל טוב?

נטיעת עץ תות – שלב שני – שחרור השורשים ופרימת הקשרים

  1. חשוב מכל – כדאי לא לחסוך בקניה ולהעדיף עץ גדול יחסית. הפרש של כמה עשרות שקלים במחיר ייתן לנו עץ חסון בן שנתיים-שלוש שהתבגר בתנאים טובים במשתלה וכך לא רק נעלה את סיכוי הקליטה אלא בעיקר נחסוך זמן יקר והשקיה מרובה ויקרה בגידול הביתי.
  2. בעץ נשיר נעדיף עץ שלו גזע בגובה של כ 60-80 ס”מ מהאדמה ועד לתחילת התפלגות הענפים.
  3. בגובה זה תהיה התפלגות של 3-4 ‘ענפי משנה’ היוצאים מאותה נקודה.
  4. עד לגובה זה, הגזע יהיה ישר, חלק וללא שום ענף שיוצא ממנה.
  5. בעצים שהורכבו על כנה כמו מרבית הנשירים – ‘תפוח ההרכבה’ אמור להיות בגובה של כ 10 ס”מ מעל לקו האדמה.
  6. כל העלים של העץ חייבים להיות בצבע ירוק כהה בלבד, ללא קרעים, קיפולים או נקודות. עלים נבולים ופגומים מעידים על בעיה אפשרית בעץ.

שתילת העץ: חשוב לשתול את כל עצי ההדר במקום חשוף לשמש.

אחרי שנקבע את מקום השתילה נחפור בור גדול ועמוק באמצעות טוריה. הבור צריך להיות גדול ועמוק. אסור להתעצל במלאכת החפירה. רצוי להגיע לנפח של פי 3 מנפח העציץ או שקית השתילה ולעומק של לפחות פי אחד ורבע מגובה העציץ. לאחר מנוחה קלה יש לשפוך קומפוסט לתחתית הבור כדי להקל על הצימוח ולאחר מכן להוציא בעדינות את השתיל מהעציץ כך שגוש השורשים שלו לא יפגע. במידה והעץ נקנה בשקית שתילה כדאי לגזור אותה בזהירות.

לאחר מכן יש להפריד את השורשים שמתפתלים סביב דפנות גוש השתילה. אל חשש מפגיעה בשתיל. להיפך זהו שלב חיוני שבלעדיו העץ יתקשה להתפתח ועלול למות. יש לפרום בעדינות ביד את הקשרים כך שהשורשים יפתחו. ניתן להשתמש גם בסכין עדין ולחתוך שורשים סבוכים. לאחר מכן להציב את השתילה ובמרחק כמה ס”מ ממנו כדאי לנעוץ עמוד עץ או שניים שיסייעו לקיבוע השתיל באמצעות קשירה. את החלל שנותר נמלא באדמת שתילה או באדמה שהוצאנו מהבור לאחר שעירבנו עם מעט קומפוסט. בסיום המילוי נוודא שצוואר השורש מעל האדמה. אחרת השתיל צפוי לחלות ולמות. לבסוף, כדי למנוע בועות אויר יש להדק בלחיצה את האדמה מסביב לעץ ולכוון שתהייה בקו ישר עם מפלס הגינה או מעט נמוכה ממנו כדי להותיר צלחת השקיה. לאחר השלמת הנטיעה נשקה בהצפה. מטרת ההשקיה הראשונה להדק את האדמה ולמלא חללים שנותרו. לאחר מכן יש להקפיד על השקיה תכופה (בקיץ כל יום-יומיים) למשך כחודש עד שהעץ נקלט.

נטיעת עץ תות – שלב שלישי – שתילת התות ומילוי באדמה איכותית מעורבת עם קומפוסט

בעצים נשירים כדוגמת תפוח, אפרסק ושזיף יש שלב מקדים לשתילה והוא גיזום העץ. במידה ומצאנו במשתלה עץ שנגזם וטופח בצורת גביע נעדיף אותו אך לעתים במשתלות מגדלים את העצים לגובה כדי שיהיו מרשימים וגבוהים. לגידול עצי פרי נדרשת צורת גביע וכדי להגיע אליה נצטרך לנהוג כמנהג החקלאים, כלומר להותיר רק גזע נמוך בגובה של פחות ממטר ובלא ענפים כלל ולתת לו להצמיח מחדש ענפים שמהם נבחר 3-4 חזקים שאותם נגדל בצורת גביע.
למידע נוסף בנושא גיזום עצים: גיזום עצים בגינת בוסתן, כתבה מפורטת עם הנחיות גיזום באתר עירית ירושלים.

לסיכום, הדגשים הם על בחירת שתיל בריא במשתלה, חפירת בור גדול ככל האפשר, שמירה על גוש השורשים בעת הוצאת השתיל מהעציץ, פרימת השורשים מסביב לגוש, הידוק האדמה לאחר השתילה והשקיה בנדיבות.

נטיעת עץ תות – שלב אחרון – לאחר השתילה יש להדקך את האדמה, להציף במים, לפזר חיפוי ורצוי לקשור לעמוד תמיכה.

את צנרת ההשקיה נפרוס בהדרגה עם התפתחות העץ. בתחילה יש להציב טפטפות סמוכות לגזע כך שישקו את אזור השורשים. לאחר קליטת העץ וצמיחתו יתפתחו ויגדלו גם השורשים שלרוב מהווים בהיקפם תמונת מראה של נוף העץ. כדי לעודד את צמיחת העץ נרצה לסייע לשורשים להתפרס ולכן נרחיק את הטפטפות למרחק מה מהגזע, רצוי באמצעות פריסת צינור טפטפות מעגלי סביב העץ.

לקשור את העץ – לחיזוק והגנה על שתיל צעיר נקשור את העץ לעמוד או שניים. בקשירת עצים נרצה להגן על העץ אך באותה העת לבנות לו יכולת הסתגלות לטווח ארוך ולכן נקפיד על עקרונות הוריים בסיסים – לחזק ולתמוך אבל במקביל להותיר מרווח לגמישות ולשמור מרחק. כלומר הקשירה תעשה בגומי או עם חבל לא הדוק כדי למנוע פגיעה בגזע שיתרחב עם השנים. כמו כן צריך להיות מרחק מה בין העמוד לבין השתיל כדי לאפשר לגזע גמישות על מנת שהעץ יוכל לנוע ברוח. התנועה ברוח דווקא מחזקת את השתיל ולכן צריך לאפשר אותה.

לסיום, נזכור תמיד לכסות את אדמת השתילה בשכבה עבה של חומר חיפוי כדוגמת עלים, גזם דשא, שברי עץ. החיפוי מצמצם אידוי מים ומקשה על נביטת עשבים שיתחרו עם השתיל ולאורך זמן הוא גם מזין את האדמה במזון אורגני עשיר, משפר את מבנה האדמה. חיפוי האדמה הוא אחד מעקרונות היסוד של הגינה המקיימת והכרחי לביסוסה לטווח הארוך.

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
תות שדה

תות שדה

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה למקצוענים. 


בגינה הביתית מבצעים ריבוי לתות שדה באמצעות שלוחות. צמח האם מגדל בעצמו צאצאים ואנו רק צריכים לעזור ולכוון.

גידול תות שדה – מתחילים בקניית תות שדה ממשתלה וגידולו בחורף. התות מתוק וטעים ולכן יש להקפיד לגדלו הרחק ממזיקים שיזללו אותו הרבה לפנינו אם נגדלו סתם-כך על האדמה. לכן רצוי לשתול את תות השדה באדנית גדולה או בחממה שמכסה אותו. אם רוצים לצמצם עוד את השפעת המזיקים מהקרקע, כדאי להקפיד על פריסת יריעת ניילון גם על האדמה לפני השתילה ועשיית חורים בה כדי לשתול את שתילי התות. התותים יגדלו בשלהי החורף ובאביב. בהשקיה מתמדת ובצל חלקי שיחי התות ימשיכו להניב תות גם לתוך הקיץ.

תות שדה באדנית בתחילת הקיץ. אחרוני התותים נראים לצד השלוחות שיוצאות השיחים

ריבוי התות – שיחי התות מניבים פרי רק לעונה אחת.  לאחר מכן הם ידעכו אט אט וגם אם ישרדו בחורף הבא לא יניבו כמעט פרי, אבל תפקידם לא תם.

לכן לא נעקור את שיחי התות לאחר שהפירות נאכלו, אלא נמשיך בהשקיה הרציפה במשך הקיץ אז מוציאים שיחי התות שלוחות (תמונה מימין). השלוחות הן בעצם ענפים ארוכים המחפשים מקום להינעץ בקרקע ולהפוך לשיח תות חדש. השלוחות פועלות כמו חבל הטבור של האם היולדת. הן מביאות מים ומזון מצמח האם לצאצאים הקטנים שהוליד צמח האם.

כל שנצטרך לעשות הוא לעודד את גדילת השלוחות ולאפשר להם מקום להתפרס ולגדול (בתמונות למטה). 

אם נתבונן בשלוחות נראה שבכל עשר-עשרים ס”מ מוציאה השלוחה קבוצת עלים ושורשים קטנה. כדי לשתול את השלוחות ננעץ את קבוצות השורשים האלה במקום פנוי ומואר באדמה ונהדק בזהירות לאדמה ולאחר מכן נמשיך לקבוצת העלים הבאה וננעץ גם אותה בקרקע (תמונה למטה עם פריסת ונעיצת שלוחות על אדנית נקיה). לאחר מכן נמשיך להשקות במהלך הקיץ והסתיו עד שהשלוחות החדשות יקלטו וענפי השלוחה ידעכו. בחורף הבא נקבל יבול חדש של תות משתילי התות החדשים, וצמח האם ידעך. בשיטה זאת ניתן להוסיף אדניות גידול חידוש כפי שמוצג בתמונות למטה.

במהלך הקיץ שלוחות הריבוי מתארכות ומוציאות קבוצות עלים ושורשים שיהפכו לשיחי התות של העונה הבאה

ריבוי תותים משלוחות – לאחר שהשלוחות גדלו ניתן לפרוס אותם לעציץ חדש עם אדמת שתילה טובה וקומפוסט

איך תות נולד? שלב המעבר מפרח לפרי מתרחש בחורף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסטים קשורים: תות עץ (התות השאמי)

 

 

 

 

 

 

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

חלקת הבעל בסטף. ליקוט תאנים ודבלים מעצי תאנה מזני בלאדי .

יחור תאנה בשנה הראשונה לאחר השתילה. תאנה מזן עסיסי בשתילת בעל במסגרת שיקום הטרסות של ואדי עבדאלה

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי משבעת המינים הגדלים עדיין בבוסתנים הנטושים ברחבי הארץ.

מאמר זה הינו החלק הרביעי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית והוא עוסק בריבוי עצי פרי ומתמקד בעשיית יחורים לעצי ארץ ישראל, כאשר מרבית התמונות צולמו בסדנת שתלנות מסורתית  אצל עמית פומפןהחלק החמישי בדפי הגינה עוסק בנטיעת עצי פרי ומפרט כיצד לנטוע עץ שנרכש במשתלה.

המשתלה הביתית – עצי פרי מקומיים

איך הופכים ענף לעץ?

אין קל מלקחת ענף מעץ פרי טוב, לנעוץ באדמה ולהמתין בסבלנות עד שיצמח ממנו עץ לתפארת. אם נצליח נקבל עץ זהה גנטי לעץ ממנו נלקח הענף המקורי. כך עושים ילדים לעצים שאנו אוהבים.

עשיית יחורים היא דרך קלה להרבות צמחים המתאימה לחלק מעצי הפרי וגם לשיחים שונים ולרוב צמחי התבלין.

העונה לשתילת ייחורים היא החורף, כאשר העץ בתרדמת ואין לו עלים. המועד המיטבי לשתילה הוא בין ט”ו בשבט לאמצע מארס, רגע לפני הצמיחה מחדש. אבל כל התהליך מתחיל בעצם חצי שנה קודם לכן. בקיץ הלוהט, בעונה שבה עצי הפרי המקומיים מניבים פירות עסיסיים, נצא לשוטט בבוסתנים ובמטעים הנטושים שכמותם פזורים רבים ברחבי הארץ, כדי לבחור את עצי הפרי הרעננים והטעימים ביותר שאליהם נחזור בחורף לקחת יחורים.

איזה עצים ניתן לגדל מיחורים?

גידול מיחורים מתאים לארבעה מעצי הפרי המקומיים החשובים – תאנה, רימון, גפן ותות. יחורים מצליחים גם לריבוי פסיפלורה, ועצי בר כער אציל (שיעדיף אדמת גיר קשה כדי לשגשג), עוזרד ומורן החורש. למעשה ניתן לעשות יחורים כאלה מכל העצים הנשירים, כולל גם שקד, אפרסק, שזיף, דובדבן ותפוח, אך כל אלה יהפכו לעץ מניב ובריא רק אם יגודלו בהרכבה על כנה מתאימה ולכן אין טעם בהשקעת המאמץ בגידולם מיחורים.

כיצד נעשה יחור טוב?

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – חפירת בור ליחורי תאנה בעומק 60-70 ס”מ

ראשית יש למצוא עץ פרי משובח ושנית יש לבחור בו ענף טוב ולגזום ליחורים. בשלב ההא נכין את האדמה ולאחר מכן ננעץ את היחור ונכסה בחיפוי. השלב האחרון הוא הטיפול לאחר הנטיעה.

  • הקפדה על עץ פרי משובח – אסור לטעות בבחירת העץ ממנו נקטוף את הענפים ליחורים כי יהיה חבל מאד להשקיע 3-4 שנים בגידול עץ ולבסוף לגלות שאיננו מניב פרי או שהפרי איננו טוב למאכל ועל כן יש לקחת מעץ שמכירים.
  • בחירת ענף טוב – יחור טוב הוא קטע מענף רענן, שנלקח מחלקו התחתון של העץ הסמוך לאדמה. נעדיף ענף לא צעיר מדי אך גם לא זקן, בן שנה-שנתיים. נחפש ענף חצי ירוק וחצי מעוצה, בעובי בוהן, ובאורך 50 ס”מ. חשוב להיזהר מלקיחת ענף מת שאין בו סימני גידול או ענף מחלקו העליון של העץ. מאלה לא יצמח מאומה.
  • חיתוך הענף ליחורים – לאחר שבירת הענף נגזום ממנו כמה מקטעים שכל אחד מהם יהיה יחור. כדאי להגזים בכמות היחורים כי אחוזי ההצלחה אינם גבוהים ורצוי שתול מספר יחורים כדי שלפחות אחד יצליח. בחיתוך נקפיד על כמה עקרונות שרובם קשורים לעיניים. העיניים הן הבליטות שעל הענף שמהן מתפתחים ענפים, עלים או פרחים. עיניים אלה הן המפתח ליחורים. העיניים מהוות תאי גזע שיכולות להתמיין לשימושים שונים בהתאם לצורכי העץ. במקרה שלנו נרצה שיהפכו לשורשים. השורשים לא גדלים רק מהעיניים הבולטות אלא גם ובעיקר מהעיניים הרדומות, אלה הן בליטות קטנטנות שעל הענף. נוודא לכן שאנו בוחרים ענפים עם עיניים רדומות רבות.
    על מה יש להקפיד בחיתוך?
    – בכל קטע ענף שנחתוך יהיו לפחות 5 עיניים ראשיות וגם נקודות קטנות (אלה הן העיניים הרדומות שמבן תתפתח צמיחת השורשים)
    – חיתוך החלק התחתון (זה שינעץ באדמה) – החלק התחתון של הענף הוא זה הסמוך לגזע ואותו יש לנעוץ באדמה. את החיתוך רצוי לעשות כחצי ס”מ מתחת לאחת העיניים.
    – סימון הענף כך שנדע להבדיל מה החלק התחתון של הענף (הקרוב לגזע) ומה החלק העליון. הסיכוי להצלחה נמוך אם נתבלבל וננעץ את החלק העליון באדמה.
  • שימור יחורים עד השתילה –  רצוי לטעת את ענפי היחורים מהר ככל האפשר כדי שלא יתקלקלו מהיובש. אם לא ניתן לשתול תוך יום יש לאחסן אותם באופן ששומר על הלחות והחיות שלהם. ניתן לעטוף בסמרטוט לח ולאחסן במקום מוצל למשך שבוע או במקרר למשך חודש. אפשרות אחרת היא לנעוץ בדלי מים למשך מספר ימים וכך גם ניתן להשרות בחומר השרשה (חיוני במיוחד ליחורים של עצי תות).
  • חפירת בור ושתילת היחור – בשתילת יחור, בדיוק כמו בנטיעת עץ, שלב הכרחי להצלחה הוא חפירת בור עמוק ככל האפשר כדי לאוורר ולשפר את הקרקע. הבור צריך להיות בעומק של לפחות חצי מטר ורצוי 70 ס”מ. לאחר החפירה נערבב לתוך האדמה קומפוסט כמות נדיבה ונמלא חלק מהאדמה שהוצאנו חזרה. כעת נשתול את היחורים, כל עץ לפי ההנחיות שמפורטות למטה, ונכסה בעוד אדמה כדי לכסות ולהשאיר עין אחת בחוץ. לא נכסה עד גובה פני הקרקע אלא נשאיר שקע כדי שתהיה גומת השקיה עמוקה יחסית. בסיום נהדק מעט את האדמה כדי למנוע כיסי אויר שמעודדים רקבון.
  • כיסוי והשקיה ראשונה – לאחר שלב השתילה נכסה בשכבה עבה של חומר חיפוי אורגני כדוגמת קומפוסט חצי בשל, עלים או גזם. לבסוף נשקה בהצפה – 20 ליטר (שני דליים) – אלא אם האדמה רטובה מגשמי החורף.
  • סדנת שתלנות עם עמית פומפן – שתילת 3 יחורי תאנה בבור

    השקיה עד להתבססות העץ – את היחורים שותלים בחורף ועל כן אין הכרח להשקות עד תום עונת הגשמים. נשקה רק אם יעברו שבועיים בלא גשם או שבוע במקרה של ימים חמים במיוחד. לאחר סיום הגשמים חשוב לשים לב לשני נושאים – כיצד להשקות וכיצד

  • השקיה: נרצה לגדל עץ עצמאי, כזה שידע לשגשג בתנאי בעל, כלומר בלא השקיה. לשם כך נרצה להרגיל אותו בהדרגה להסתדר בכוחות עצמו ולשם כך הוא יהיה חייב להעמיק שורשים. לפיכך משטר ההשקיה יהיה של מנות בתכיפות הולכת ופוחתת ובכמות הולכת וגדלה כך שהעץ ילמד להעמיק שורשים כדי להגיע אל המים. בהתחלה נשקה אחת לשבועיים ועד סוף הקיץ הראשון נוריד את תכיפות ההשקיה לאחת לחודש. גם בקיץ השני לחיי העץ נשקה אחת לחודש או חודשיים. במקביל נעלה את כמות המים ל40 ו60 ליטר בכל פעם. לאחר שנתיים העץ אמור להסתדר בכוחות עצמו.
  • הצלחה: נדע האם הצלחנו כמה חודשים לאחר השתילה. במאי, יוני ויולי העץ צריך לפרוץ ולצמוח. צריך לראות גדילה של הענף או צמיחה של ענפים חדשים וכך נדע שהצלחנו. אלא שלא כל היחורים מצליחים. בחלק מהיחורים נראה שהענף מתייבש או קופא במצבו ואחרים מוציאים כמה ניצנים ועלים בלבד אך אלה נובעים מכוח החיים שהיה אגור בענף ולא מקליטה של היחור באדמה. במצבים אלה אין ברירה אלא לעקור נטוע ולנסות שוב בשנה הבאה.

יחור בעציץ או ישירות באדמה?

במשתלות עושים יחורים בעציץ המיועד למכירה, אך בחקלאות המסורתית שהיתה נהוגה בארץ מימי קדם עשו יחורים לעצי הפרי ישירות באדמה ודילגו על שלב העציץ.

לנטיעת יחור בעציץ מספיק ענף קצר יחסית באורך  20-30 ס”מ כאשר על רוב הענף (לפחות 3 עיניים) להיות בתוך האדמה ומחוץ לאדמה מספיק להשאיר עין אחת שסביבה  תחל הצמיחה החדשה. בשתילה בעציצים, משאירים את העץ בעציץ לפחות עד שבית השורשים יצמח והעץ יפרח ויש לחכות כמה חודשים לפני שמעבירים עץ מעציץ לאדמה. לאחר ההעברה לחלקת האדמה יש להמשיך להשקות באופן סדיר עד לקליטה מלאה. בשתילה באדמה, רצוי לשתול באותו בור שתילה זה ליד זה 3 ייחורים כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד ייקלט.

במשתלות נוהגים להשתמש באבקת השרשה המכילה הורמונים המגבירים את סיכוי ומהירות הקליטה. כאשר הייחור נעשה עם ענף ירוק צעיר סיכוי ההצלחה גבוה יותר אך כאשר משתמשים בענף בוגר ומעוצה כדאי להשתמש באבקת השרשה. את האבקה ניתן לרכוש בכל משתלה (הורמוריל 3 – ריכוז נמוך, הורמוריל 8 – ריכוז גבוה). לשימוש באבקת השרשה כדאי לבצע חתכים בחלק התחתון של הענף ולהשרות את הענפים למשך יום בדלי מים שפיזרנו לתוכו אבקה.

שתילת בעל

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – כיסוי יחורי תאנה באדמה וקמפוסט בבור לאחר השתילה

וכי תבואו אל הארץ, ונטעתם כל עץ מאכל” (ויקרא, י”ט, 23). עצי הפרי המקומיים של הארץ מתאימים לשתילת בעל ויגדלו גם בלא השקיה, אך לשם כך צריך לבחור את המקום הנכון ולזכור להשקות בקיץ בשנה הראשונה. כדאי לשתול באותו בור שתילה כמה יחורים כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד יקלט. המקום הנכון לשתילה הוא בתחתית מדרון או במורדות טרסה כך שיוכל לקבל די מי גשמים. כדי לעזור באיגום המים נציב שורת אבנים מהצד השני של המדרון. יש לחפור בור עמוק כך שלאחר נטיעת ענף היחור והכיסוי באדמה עדין תיוותר גומת השקיה שתאפשר השקיה בהצפה. אחרי השתילה כדאי לכסות את אזור השתילה באבנים כדי ללכוד טל ולמנוע התאיידות ולכסות בשכבה נוספת של חיפוי עלים וענפים למנוע התאיידות וצמיחת עשבים. מיד לאחר ההשקיה יש להשקות בהצפה (כמות של 2-3 דליים בבת אחת). לאחר תום עונת הגשמים יש להמשיך בהשקיה לתוך הקיץ במנות גדולות אחת לשבועיים או חודש לערך כדי שהעץ יהיה צמא מאד ויעמיק את שורשיו ככל האפשר כך שיוכל לשרוד בעצמו לאחר העזרה שקיבל מאיתנו בשנה הראשונה. גם בקיץ השני לחיי העץ מוספים בשתילה המסורתית השקיה בהתאם למצב העץ ומנסים להגדיל את המרווחים בין ההשקיות (לאחת לחודש-חודשיים) ומגדילים בהתאם את כמות המים כדי להבטיח שהעץ יעמיק את שורשיו.

התאנה

התאנה היא עץ פרי מעולה – טעימה, מפתה ועם ריח משכר והיא נפלאה במיוחד כשהיא נמצאת בבוסתן לצד גפנים מטפסים ובשל כך הוקדש לתאנה פוסט ארוך בגינת בוסתן. 

עונת השתילה – בשתלנות המסורתית נוטעים הפלאחים יחורי תאנה בשלהי החורף, מיד לפני שיוצאים העלים הראשונים. המועד המתאים הוא מאמצע פברואר ועד תחילת מארס.

בחירת עץ מקור – ראשית יש לבחור ולגזום את ענפי היחור מעץ תאנה ותיק. גידול מיחורים דורש זמן רב ועצוב יהיה לגלות אחרי שלוש, ארבע או חמש שנים שבחרנו תאנה מזן גרוע או כזאת שלא מניבה פרי. כדי למנוע מצב ביש שכזה חשוב לבחור יחור מתאנה רק לאחר שטעמנו ממנה בקיץ פרי טעים ועסיסי ורצוי גם למצוא תאנה הגדלה בתנאים דומים לאלה שבגינה שלנו. תאנה מזן הגדל מהרי הגליל העליון או הרי יהודה תתקשה להתאקלם במישור החוף.

בחירת ענף מתאים – בתאנה נחפש ענפים הפונים כלפי מטה, כלומר כאלה שבתחתית העץ. יש בהם יותר תאי גזע ולכן הם מתאימים יותר לעשיית יחורים. נבחר ענף הנראה רענן ובריא ואינו זקן מדי וגם לא צעיר מדי. כלומר ענף בעובי 2 ס”מ (כמו אגודל) ובגיל של 2-3 שנים (נזהה את הגיל לפי קבוצות צפופות של כמה עיניים. כל קבוצה כזאת מסמנת את סיומה של עונה, כלומר שנה). אפשר לגזום ענף אחד כזה ואח”כ לחתוך אותו לכמה חלקים ולשתול כל אחד מהם כיחור. ניתן להשתמש גם בייחורי אמיר, כלומר יחור שכולל את קצה הענף (להבדיל מהגפן שם עדיף לקחת מאמצע ענף). לצרכי נטיעה באדמה שוברים חלקי ענף באורך 40-50 ס”מ ולצרכי נטיעה בעציץ נסתפק בענף באורך 25-30 ס”מ ובעובי של אצבע רגילה.

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – פיזור קומפוסט לתוך בור השתילה

בשתילת היחור ניתן לנטוע בעציץ או ישירות באדמה ובכל מקרה יש לנעוץ את מרבית הענף באדמה (עם לפחות 2-3 עיניים) ומספיק להשאיר שליש ממנו מחוץ לאדמה. בחלופה הראשונה נוטעים תחילה בעציץ וכך משרישים ומחזקים את היחור לפני הנטיעה באדמה. כך מגדלים תאנים במשתלות. חשוב להפקיד על אדמה לחה באמצעות השקיה יום-יומית ועל הצללה חלקית. אפשר לטבול קודם בהורמון השרשה וכדאי לשתול מספר עציצים כאלה כי לא כולם יצליחו. התאנה תהיה מוכנה להעברה לשתילה באדמה בספטמבר.

בחלופה השנייה נוטעים את היחור ישירות באדמה ומתפללים לטוב. ראשית יש לחפור בור שתילה עמוק ככל האפשר ולאחר הנטיעה להותיר צלחת השקיה עמוקה יחסית שתוכל לקלוט מי השקיה. לאחר הנטיעה משקים שוב בהצפה ומכסים בחיפוי. בנטיעה המסורתית אצל הפלאחים, וגם בארצות הים התיכון האחרות, נוטעים 3 יחורים באותו בור שתילה כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד ייקלט.

לגידול בעל יש לחזק את העץ ולהפכו לעצמאי. כל עוד יורדים גשמים אין צורך לעזור אך מתום עונת הגשמים יש להשקות בהצפה. השקיה בטפטפות אינה מתאימה לבניית עץ חזק בגידול בעל כי היא מפתחת תלות בהשקיה ולא תעודד שורשים עמוקים. לכן, בתחילה נשקה אחת לשבוע-שבועיים ולאחר מכן אחת לחודש וכך עד בוא הגשם הראשון. למעשה מתחילים בהשקיות תכופות כדי לתת לעץ תנופה ראשונית אך כדי לחזקו ולעודדו לעצמאות מגדילים בהדרגה את מרווחי הזמן שבין ההשקיות ומקפידים שהם יהיו בהצפה כך ששורשי העץ יעמיקו לעומק האדמה.

חלקת הבעל בסטף

גידול ייחורי גפן מזני בלאדי שונים באדנית עד להתחזקותם והעברתם לאדמה

הגפן

בתרדמת שלפני הלבלוב (סוף החורף) נחפש זמורה (הענף של הגפן) בת 2-3 שנים. בגפן, הענף מהשנה האחרונה חלק ולעומתו אלה מהשנים הקודמות עצי ומתקלף ונבחר ענף כזה. ממנו חותכים קטע ענף עבה יחסית (בעובי זרת לפחות) באורך של כ-80-60 ס”מ ורצוי שיהיו לו לפחות 5 עיניים (בליטות בענף). נסיר את קצה הענף הצעיר והדק יותר. לאחר חפירת גומה עמוקה, שותלים מספר יחורים באדמה (אין צורך להשריש) כאשר שליש מהענף מציץ החוצה, מכסים באדמה, מסדרים גומה מסביב עם קצת זבל ומשקים בנדיבות.

כמו בתאנה, ניתן לשתול גפנים בחורף באדמה או בעציץ. אם נשתול בעציץ נמתין עד לאחר שנראה צמיחה באביב ובקיץ ולאחר שיפתחו מערכת שורשים ענפה נוכל להעבירם לאדמה בספטמבר.

סרט הדרכה כיצד לגזום ענפים לעשיית יחורים מגפן

הרימון

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – יחורים לעץ רימון לקראת שתילה.

ברימון כמו בגפן צריך להשתמש בקטע האמצעי של ענף בריא. רצוי להעדיף את החזירים, אלה הענפים המיותרים שגדלים מתחתית העץ כלפי מעלה. נשבור ענף עבה יחסית (2-3 ס”מ) משני צדיו כדי לקבל ייחור חזק באורך 60-80 ס”מ אבל נקפיד לשתול באדמה את החלק התחתון.  ישנם פלאחים הנוטעים יחורי רימון עמוק באדמה לא באמצעות חפירת בור (כמו בתאנה או בגפן) אלא באמצעות דפיקתו באבן לתוך האדמה כדי לדחוס ולהדק אותו ואחרים חופרים בור אך לאחר הנטיעה דורכים על האדמה ומהדקים אותה. גם את הרימון חשוב לשתול במהלך תרדמת החורף וזמן קצר לפני תחילת הלבלוב וכך העץ יהיה בשיא כוחו. כמו בתאנה ובגפן, ניתן לשתול רימון גם בעציץ בחודש פברואר ולאחר שיפתח מערכת שורשים ענפה להעבירו לאדמה בספטמבר.

הפסיפלורה

בעציץ עם אדמת שתילה יש לשים כמה ענפים עם 3-4 עלים. להחזיק במקום מוצל ולהשקות במשך עד חודשיים עד שהשתילים שיצליחו יראו סימני צמיחה ברורים ואז ניתן להעביר לאדמה.

גידול עצי פרי מזרעים

ריבוי עצי שקד, אגוז ואלון נעשה באמצעות שתילת הזרעים שלהם באדמה.
בשקדים, לרוב שקד מתוק יהפוך לעץ שקד מתוק (אם כי במשתלות נוהגים להרכיב שקד מתוק על כנה של עץ חזק יותר ובעבר השתמשו לשם כך בשקד הבר שטעמו מר). את השקדים אוספים מהעץ כשהם בשלים עם קליפה (כלומר בספטמבר-אוקטובר) ושותלים אותם לגדול באדמה בתחילת החורף (נובמבר-דצמבר). ניתן לשים ערימת שקדים באדמה ולכסות בתערובת שתילה או בקומפוסט חצי בשל ולהקפיד על השקיה כדי שהתערובת תהיה לחה כל הזמן. כל הנבטה דורשת רטיבות מתמדת עד שהצמח מתחיל לגדול. כדי לשפר את סיכוי ההצלחה ניתן לבצע את ההנבטה מחוץ לאדמה במצע נביטה  – ארגז עם אדמה מאווררת – שנשים בצל ונשקה מדי יום עד לנביטה. את השפיץ של הנבט יש לשתול כפי מטה – זהו השורש.
לשקד שורש שיפודי שמעמיק לחפור באדמה לעומק רב ולכן יש יתרון לגידול העץ באמצעות הנבטת זרע ולא משתיל שנרכש במשתלה. עץ שקד שהונבט ישירות באדמה יכול לחיות 100 שנה בלא קושי בתנאי בעל בעוד עץ שנשתל מעציץ בגינה יחיה 20-30 שנה.
בשקד חשוב מאד לא להשקות לאחר שהעץ נקלט. רק בעת הקליטה ובקיץ הראשון נדרשת השקיה. לאחר מכן השקיה רק תזיק לו.

היכן ניתן למצוא בוסתנים אבודים?

כדי להשיג את הייחורים לשתילה בגינה יש לצאת בקיץ ולחפש את עצי הפרי הטעימים ולחזור שנית בשלהי החורף כדי ללקט ייחורים לשתילה. ישנם אינספור בוסתנים אבודים ועצי פרי הגדלים בעל ברחבי הארץ.

בסטף מקיימת הקרן הקיימת בוסתן בעל ובו אוסף מופלא ונרחב של תאנים, גפנים ורימונים מזני הבלאדי המסורתיים של ארץ ישראל ולצידם גם שקדים, אלת הבוטנה (עצי פיסטוק), זיתים, אוג הבורסקאים ואחרים. בוסתן הבעל נטוע מעל טרסות ששוקמו יפה והשבילים שבו מוליכים מטה לשני המעיינות שהיו במרכז הכפר הקדום שמהן יוצאות תעלות להשקיית חלקות ירק סמוכות.

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – הידוק האדמה לאחר השתילה

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – נעיצה והידוק של יחורי הרימון באדמה בעזרת אבן

בשמורת נחל עמוד מתחזקת רשות הגנים בוסתן נאה עם מגוון רחב של עצי פרי מקומיים משבעת המינים ומזנים אחרים כמו לימון שעליו היתה גאוות הנחל בשנים עברו, אגוזים ושקד. בעבר הבוסתן.

 

קישור חיצוני: ילקוט הרועים – עמית פומפן, מומחה לשתלנות מסורתית

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

נבטי דלעת ובזיליקום במשתלה הביתית

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת שתתן מקום לביטוי עצמי וסיפוק מיצירת גינה ייחודית.

מאחר והמשתלות המסחריות מתמקדות בלקוחות שלהם הן ממוקדות במענה לצרכים של גננים מקצועיים ולכן מציעות בעיקר צמחים שמתאימים ואף דורשים טיפול שוטף של גנן. צמחים אלה הגיעו מכל רחבי תבל ורק מעטים מהם גדלים בארץ באופן טבעי או מתאימים למאכל. משתלה עצמית חשובה במיוחד אם נרצה דווקא גינת מאכל, גינת בוסתן ארץ ישראלי או גינת בר.  

במשתלה הביתית מקבלים כבונוס עוד כמה שיעורים חשובים, כמו שיעור על סבלנות, שהרי בטבע כל דבר קורה בעיתו ובקצב שלו ולא ניתן להאיץ, שיעור נוסף על התמדה, שהרי רוב הניסיונות נגמרים בכישלון ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים, וגם שיעור ביצירתיות שמביא ליצירת משהו שהוא שלך ובעצם אתה. צריך להצטייד בסבלנות ולא להתייאש גם כשהניסיונות נגמרים בכישלון צורב. עם הזמן לומדים ובחלוף העונות מוצאים את השיטות שעובדות ומתאימות לתנאי הגינה שלנו. לאט לאט הגינה תפרח ותתמלא בצמחים ובעצים מעשה ידינו. למי שרוצה להימנע מלחזור על טעויות פעמים רבות מדי מומלץ להצטייד ביומן ולתעד את הניסיונות, הכישלונות וההצלחות.

בהקמת משתלה ביתית אפשר לנסות טכניקות מגוונות שכוללות זריעה, ייחורים, שלוחות וחלוקה שמתאימות לריבוי צמחי תבלין ומיני שיחים וגם את טכניקת ההרכבה שמיועדת לעצי הפרי. את המשתלה הביתית צריך להקים בצל כדי להגן על הנבטים והשתילים הצעירים. 

זהו החלק השלישי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית. חלק ב’ עוסק בגידול ירקות בגינה ומפרט על סוגי הירקות השונים, הקשיים בגידולם בגינה, ירקות קיץ וירקות חורף ושיטות להעשרת האדמה.

המשתלה הביתית – לצמחי תבלין ושאר ירקות

זריעה

הסתיו היא עונת הזריעה המומלצת לרוב המינים. אפשר לזרוע גם בסוף החורף אך בסוף החורף עדיף לבצע ריבוי באמצעות ייחורים או חלוקה.

המשתלה הביתית – מגש קלקר לזריעה שניתן להשיג כמשתלות

הקמת המשתלה: כדי לזרוע ראשית כדאי להצטייד במגש שתילה אותו ניתן לרכוש במשתלה או לבקש מעודפים מחקלאים. נמלא את מגש השתילה באדמה איכותית של תערובת שתילה שנתין לרכוש בכל משתלה. שמים מספר זרעים בכל תא במגש ומכסים באדמה שגובהה פי שניים מגדול הזרע. לאחר הזריעה נמקם את המגש במקום מוצל מהשמש ועל שולחן, גבוה מעל המזיקים. הכי חשוב להשקות כל יום, ובימים חמים פעמיים ביום. בשלבי הנביטה הזרע רגיש כמו תינוק ויתקשה לשרוד בלא השקיה מתמדת. ההשקיה צריכה להיעשות בעדינות בעזרת משפך מסננת או בריסוס כדי לא להזיק לנבט העדין. לאחר שבועיים-שלושה לערך כשהשתיל יתבסס ונראה מספר עלים נוכל להעביר לאדמה.

צמחים מתאימים: בזיליקום, זוטה לבנה, אזוב מצוי, לבנדר, פיגם, קורנית, קמומיל.

זרעים של צמחי בר ופקעות ניתן לרכוש בזרעים מציון שבכרם מהר”ל.

בדיקת זרעים: כאשר ליקטנו ושמרנו זרעים או קיבלנו מחבר איננו בטוחים האם הזרעים טובים. אפשר לבדוק בקלות יחסית. מניחים כמה מהזרעים לבדיקה בנייר סופג או צמר גפן רטוב ושמים בקערה עם מעט מים. תוך שבוע לכל היותר הזרעים אמורים לנבוט.

החשיבות של שתילה מזרעים פתוחים: במשך אלפי שנים ועד לפני קצת יותר ממאה שנה כל אדם שגידל ירקות הקפיד בסוף העונה לשמור לעצמו זרעים לקראת העונה הבאה וכך התקיימה החקלאות ונשמרו מינים מקומיים ומגוונים. במאה ה19 הביאה הקידמה הטכנולוגית להתפתחות חברות זרעים שגידלו ומכרו זרעים לחקלאים. החברות מצאו דרכים יעילות ומרושעות כדי להפוך את החקלאים ללקוחות שבויים שלהם. כדי לאלץ את החקלאים לקנות מהן זרעים מדי שנה פיתחו החברות זרעים שניתן לשתול רק פעם אחת. אם יאספו הזרעים האלה וישתלו שוב הם לא יניבו פרי. הזרעים המסחריים גם חלשים מהזרעים הטבעיים והם פגיעים למחלות מה שחייב את החקלאים לקנות חומרי הדברה ולבצע ריסוס כימי כדי לאפשר לצמחים לגדול. צרה נוספת היא שמטעמים כלכליים היצרנים בחרו לייצר רק מספר מצומצם מאד של זרעים ובחרו באלה שהניבו להם את מירב הרווחים וכך אבד לעולם חלק גדול מהמגוון הגנטי של צמחי המאכל שליוו את האנושות לאורך השנים. לכן במקום שנוכל לבחור מבין עשרות זני עגבנייה יש לנו כיום בסופר רק זן אחד או שניים.

לעומת זאת כאשר אנו בוחרים להשתמש בגינה שלנו בזרעים טבעיים, כלומר זרעים פתוחים, נוכל ללקט את הזרעים בסיום העונה ולשתול אותם שוב ונוכל גם לבחור את הזנים שטעימים לנו במקום את אלה שבחרו עבורנו תאגידים אמריקאים גדולים. זרעים פתוחים מכונים גם זרעי מורשת. הם משמרים את המורשת ההיסטורית של המקום בו הם גדלים ושל בני הארץ. מאחר שאין אינטרס כלכלי מאוחרי זרעי מורשת צריך להתאמץ כדי להשיג אותם. אפשר ללקט בעונה הנכונה מצמחים בטבע, להשתתף במפגשי החלפת זרעים או לרכוש ממגדלים שמתמחים בזני מורשת.

ייחורים

אין צורך ללכת למשתלה לקנות צמחי תבלין. יחורים היא דרך קלה ליצור צמחים חדשים המביאה לגנן המתחיל סיפוק רב לאחר שילמד את השיטה. סיכויי ההצלחה הטובים ופשוט צריך להתחיל ולנסות.

גינת התבלין כוללת שתי חלקות. בחלקה היבשה מרווה משולשת, מרווה רגילה ממשתלה, לבנדר, אזוב מצוי, טרגון, ורוזמרין. בחלקה המושקת נענע, פלגריום רפואי, עשב לימון וזוטה לבנה.

את רוב התבלינים ניתן להרבות בקלות וגם בלא עלות באמצעות שתילת ייחורים ובכך חוסכים את קניית השתיל או הזרעים. הייחור הוא חלק אותו מנתקים מצמח האם כדי ליצור צמח חדש. הייחור נגזם מענף שבו עיניים שהן נקודות ההתפצלות של הצמח. העיניים מכילות תאים עובריים שמטבעם יכולים להפוך לכל תא שצריך: ענף, עלה או שורש.

ניתן לגדל ייחורים בשתי עונות – בסתיו או באביב אך המועד המומלץ ביותר הוא סוף החורף ותחילת האביב. את הייחור נקבל בחיתוך ענף צעיר וחי (ירוק) כזה שעדין לא יצאו ממנו ניצני הפרחים ונגדום אותו לפני הקצה באורך 10-15 ס”מ כדי להישאר עם ענף עבה יחסית. מהחלק התחתון (שני שליש מאורך הענף) נסיר את העלים לחלוטין ולאחר מכן נחרוץ בסכין עדין חריצים בתחתית הענף כדי להקל על יציאת שורשים. אפשר גם לקנות במשתלה אבקה של הורמון השרשה ולטבול את הייחור במים עם אבקה למשך כמה שעות.

לאחר מכן ננעץ את הייחורים בעציץ שתילה שמילאנו בתערובת שתילה ומיקמנו בצל. דוחפים את מרבית הענף לאדמה ומשאירים רק קצה בחוץ – שליש ענף יספיק.  חשוב להדק את האדמה. הענף לא יוציא שורשים אם לא יחוש לחץ אדמה סביבו. גידול ייחורים צריך להיעשות בצל מאחר ואור שמש מעודד מעכב השתרשות. ככל שניתן כדאי לשתול במצע עשיר בפחמן ודל בחנקן מאחר שהפחמן מעודד גדילת שורשים להבדיל מהחנקן שמעודד דווקא גדילת ענפים. בכל מקרה כדאי לנעוץ כמה יחורים בכל עציץ, רק חלקם יצליחו.

שיח מרווה משולשת בכרמל

החלק הקשה בגידול יחורים בבית הוא ההשקיה. נדרשת התמדה. האדמה חייבת להיות לחה תמיד ולכן צריך להשקות פעמים ביום. יש להשקות בעדינות (רצוי גם ריסוס מים על הצמח כדי לשמור על לחות). תוך שבועיים נקבל רמז האם הצלחנו. אם הצמח נשאר ירוק ועליו זקופים נראה שנקלט. לאחר מכן נקווה לראות צמיחה מחודשת ואז נדע שהיחור הפך לשתיל. כעת נוכל להעבירו לעציץ גדול יותר או לערוגה.

צמחים מתאימים לריבוי מייחורים: אורגנו (ייחורים בסתיו או חלוקה באביב), אזוב מצוי (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), זוטה לבנה (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), טרגון (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), לואיזה, לבנדר (באביב, או זרעה בסתיו), מליסה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), מרווה משולשת וגם זני מרווה אחרים (באביב. קשה לגדל מרווה מזרעים), סטיביה (באביב), עשב לימון, פיגם (ייחורים בסוף החורף או מזרעים בסתיו), פלגריום רפואי (באביב), קורנית (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), רוזמרין (באביב), שיבא (באביב), גרניום, סטיוויה, ואחרים.

גם עצי פרי כתאנה, תות וגפן מגדלים מייחורים ועל כך בפוסט על ריבוי עצי פרי.

חלק מהתבלינים נרצה לייבש ולשמור במדפי המטבח. על יבוש תבלינים – בפוסט הבא.

בטטה היא צמח משתרע נוסף שמתאים לשתילה באביב ועד תחילת הקיץ. את הבטטה מגדלים מיחורים כלומר קטעי גבעולים, שיכולים להשתרש בקלות. היחור אמור להיות בגובה של 20-30 ס”מ ותוקעים חצי ממנו באדמה.  יחורים של בטטה יוציאו שורשים בנקודת השתילה, ושם נוכל למצוא את הפירות באדמה לאחר כשלושה חודשי גידול. לא שותלים את הבטטה כמות שהיא. אם נשתול בטטה שהיא עצמה שורש, לא נקבל בטטות למאכל. כדי לגדל בטטות צריך קודם כל לקנות אחת. נחצה אותה לשניים כאשר בחלק אחד נתקע קיסמים כדי שנוכל לשים את הבטטה בכלי עם מים כך שחלקה שקוע וחלקה מעל המים. כעבור שבוע-שבועיים תגדל הבטטה ענפים שלאחר שיגדלו מעט (נניח לאורך 10ס”מ) נקטוף ונשתול כיחורים. חשוב לשמור את האדמה מושקת ולחה ורצוי בשמש מלאה.


חלוקה

תבלינים רבים ניתן להרבות גם באמצעות חלוקת הצמח. מוציאים צמח בוגר מהקרקע ומפרקים בעדינות לכמה חלקים שבכל אחד חלק מהשורש עם חלק מהענפים ושותלים כל חלק מחדש.

צמחים מתאימים לריבוי בחלוקה באביב: אורגנו (ייחורים בסתיו או חלוקה באביב), זוטה לבנה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), אזוב מצוי (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), טרגון (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), מליסה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), פרח הקמומיל

 

בזיליקום בסוף הקיץ

שלוחות והברכה

ריבוי נענע ותות נעשה באמצעות שלוחות. השלוחות הן ענפים דקים וארוכים היוצאים מצמח האם הנושאים בקצותיהם צמח עוברי ומחפשים להשתרש בקרבת מקום וכך לגדול כצמחים חדשים. השלוחות גם מספקות מים ומזון לצמחים החדשים עד להתבססותם העצמאית.

נענע – ניתן לתת לשלוחות שחלקן מזדחלות מתחת לאדמה לעשות את העבודה לבד והצמח יתרבה במהירות בעצמו ובלבד שיש במקום השקיה. אבל ניתן גם לגזום שלוחות ולשתול אותם במקום חדש בו נרצה נענע. נענע היא צמח נהדר שמתאים לפיזור סביב עצי פרי מושקים.

תות – ריבוי תות קשה יותר מאשר צמחי תבלין ודורש זמן ומעט מיומנות אבל הגמול טעים ומספק הרבה יותר מאשר פרי שנקנה בסופר. באביב, לאחר שהתות סיים את שלב הפרי , מתחיל שלב הריבוי שלו שמתרחש באמצעות גידול שלוחות ענפים שיתפשטו במהלך הקיץ ועד הסתיו. זה הזמן לתת לצמח תשומת לב ולבצע הברכה – נכופף את הענף לתוך הקרקע בצורת ברך ונכסה באדמה כדי לאפשר השתרשות וצמיחת שורשים. צריך לייצב את ההברכה באמצעות משקולת או קיבוע הענף על ידי נעיצת חוט תיל מקופל. לאחר התבססות הצמחים החדשים ניתן לנתק את השלוחות מצמח האם. את הריבוי באמצעות השלוחות אפשר לעשות לתוך סדרה של עציצים קטנים שנשים זה ליד זה. מאחר שריבוי תות שדה מסובך מעט הוקדש לנושא פוסט נפרד.

פקעות ושורשים

לשתילת פקעות של פרחי בר הוקדש פוסט נפרד אבל גם בגינת המאכל יש מקום של כבוד לפקעות. תפוח אדמה, בטטה, שום, כרישה ובצל גדלים מפקעות. את כל אלה עדיף לשתול ישירות בערוגת הגינה ולא במגשי השתילה.

את הכרישה ניתן לרכוש בסופר ולאכול כרגיל רק שבמקום לזרוק את הקצה השורשי נשתול אותו באדמה וממנו תגדל כרישה חדשה. לכשתגדל הכרישה, אין צורך לעקור אותה. מספיק לקטוף עלים והיא תמשיך לגדול. את שיני השום שותלים כל שן בנפרד ומכל אחת גדל שום חדש כאשר ניתן לאכול את העלים הירוקים או לחכות להבשלת שן השום. בשתילת שום יש להקפיד על שני דברים – להשתמש רק בשום ישראלי ולא בשום סיני שלא מתאים לארץ ולהשאיר את הירוק למעלה. השום אוהב קור וגדל בסתיו ובחורף. לשתילת בצל או בצל ירוק קל להשתמש בזרעים אך ניתן גם לקחת את החלק התחתון שלא אוכלים, זה עם השורש, ולשתול באדמה כאשר משאירים את החלק העליון חשוף.

שתיל תפוח אדמה מגיע בחורף לסוף דרכו ועם נבילתו ניתן לנבור באדמה ולאסוף תפו”א

תפוח אדמה גדל מתפוח זקן, כזה שלא נרצה לאכול מאחר ויצאו ממנו נביטות ירוקות. מפקעות עלים אלה המכונות “עיניים” יתפתח השתיל ובמידה ויש עיניים רבות נוכל לחתוך כל תפו”א לכמה חלקים ונשתול אותם עמוק יחסית באדמה – כ15-20 ס”מ. לאחר מכן נחכה לנביטת העלים ונמתין בסבלנות עד שינבלו ואז נדע שתפו”א מוכנים והגיע הזמן לנבור באדמה ולחפשם. תפו”א זקוק לאדמה טובה ולכן נעשיר בקומפוסט ונהפוך אותה לעומק רב ככל האפשר. את תפו”א ניתן לשתול מספטמבר ועד ינואר. משך הזמן מהשתילה ועד לאיסוף הוא 3-5 חודשים. תפוחי האדמה אוהבים לגדול כלפי מעלה ולכן בחלקות חקלאיות נוהגים לשתול תפו”א בערוגות מוגבהות ובגינה הביתית ניתן לכסות את השתיל לאחר שצמח באדמה נוספת ולהותיר רק רק את קצהו העליון חשוף או להציב מעליו חבית ריקה בלא רצפה ולמלא אותה באדמה ככל שהשתיל צומח וכך נקבל כעבור כמה חודשים חבית תפוחי אדמה.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

שתילת פרחי בר בגינה

שתילת פרחי בר בגינה

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

תורמוסים בעמק השלום

למה הגינה תמיד פורחת?

לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה.

בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע מהעדפות הנוי של בעלי הגינות או משיקוליהם של הגננים המסחריים? קשה לדעת.

מצב הגינות מזכיר במשהו את מדפי הסופר. גם במרכולים כמעט ואין גיוון, רק שבסופר מצליחים יצרנים ומשווקים מתוחכמים להסתיר את ההעדר הגיוון באמצעות אין ספור אריזות ומותגים שונים שמחביאים מאיתנו את מיעוט הזנים שמהם מיצרים את אותם מוצרים. מה משותף לשניצל הקפוא, לבשר, לחטיפים המתוקים, לבמבה, לחטיף האנרגיה, לדגני הבוקר, למשקאות המוגזים, לקטשופ, למעדני חלב, לביצים, ולמזון תינוקות? בכולם מהווה התירס מרכיב עיקרי, לרוב דרך תוצרי תירס בעלי שמות מוזרים כמו עמילן מעובד וסירופ גלוקוז או דרך תזונת בעלי החיים שמבוססת גם היא על תירס.

פרחי התורמוס בשיא פריחתם באמצע חודש מארס

כשאנו בוחרים להקים חלקה של גינת בר נוכל לקבל מעט מהטבע האמיתי ומהשורשים של הארץ אצלנו בגינה, אבל יותר מכך יש כאן מעשה של הכרזת עצמאות אישית והחלטה שלא להיכנע לתכתיבים של אחידות, תיעוש וגלובליות. חלקת הבר שנשתול ונקיים תשקף לנו את המציאות ואת ארץ ישראל על הטוב ועל הרע שבה. היא תהיה שוממת וצהובה בקיץ וגם בסתיו אך תפרח בחורף ובאביב. נראה בה את הנביטה, הלבלוב והקמילה. היא תהיה עמידה למחלות ופגעים וגם תזמין אלינו לביקור אורחים כמו פרפרים, חיפושיות, חרדונים וציפורים.

כיצד לזרוע ולשתול פרחי בר?

מרבד ורוד של פרחי ציפורנית מצרית וכרמלית נאה

חלק מצמחי הבר רגישים לעודפי מים ולכן כדאי להקצות לגינת פרחי הבר חלקה לא מושקת. פרחי בר תלויים בגשם ולכן ניתן לאלוהי הגשם להנחות אותנו מתי ואיך לשתול. הבעיה מסתבכת כי הגשם לא משקה רק את פרחי הבר והוא נותן יחס דומה גם לעשבים שמיטבים לגדול לממדי ענק במהירות מדהימה ובכך מונעים מהפרחים העדינים יותר כל הזדמנות לנבוט ולצמוח.

את הפקעות והזרעים של פרחי הבר אפשר לשתול בין ספטמבר לדצמבר וכנראה שהמועד הטוב ביותר הוא כשבוע לאחר גשמי היורה. אם ירד גשם משמעותי ינבוט גל ראשון של עשבי בר בימים שלאחריו. אך אנו לא נתן להם לבצע את זממם ונחכה להם עם קלשון.

מאחר והעשבים יגדלו מהר יותר מהפרחים שזרענו הם לא יאפשרו לזרעי הפרחים לקבל די אור שמש, מים ומקום כדי לנבוט ולכן יש להקפיד לסלק את העשבים. גם לפני הזריעה יש לתחח את האדמה עם הקלשון כדי לפתוח אותה ולהשקות שוב. לאחר מכן נטמין את הפקעות באדמה, רצוי בריכוזים כפי שהם בטבע ונפזר זרעים ונכסה אותם במעט אדמה.

כשרוצים להבטיח נביטה ופריחה מירבית וכשזמננו בידינו נוקטים גם באמצעים נוספים. מקפידים על השקיה יומיומית בממטרה או ריסוס מים למשך שבוע עד הנביטה ולאחר מכן השקיה נוספת אחת לכמה ימים, אלא אם יורד גשם משמעותי (לפחות שעתיים) ואז אין צורך להשקות במשך שבוע. כמו כן מקפידים על עקירה של עשבים זרים במהלך החורף ועד לנביטת וגדילת פרחי הבר. בגינון מקצועי מוסיפים דשן להשקיה וכך מקבלים מצע פרחים בוהקים פי כמה מאשר בגינה הטבעית. גישה אחרת שדורשת גם היא השקעת זמן מבוססת על זריעה בעציצים או כוסיות משתלה והעברת השתיל לאדמה רק לאחר הנביטה ולאחר שסילקנו לחלוטין מחלקת האדמה את העשבים שנבטו עליה לאחר תחילת הגשמים.

מומחים של ממש לשתילת צמחי בר מיטבים עם הזרעים בטיפולים שונים ומשונים לפני הזריעה. למשל יש הטובלים את התורמוס במים רותחים למשך כמה שעות ומחממים את זרעי הלוטם לפני הזריעה.

צמחי בר ותבלין רבים מומלץ לגדל דווקא מייחורים. העונה המתאימה להשרשת ייחורים מעוצים (עם ענף חום) היא בדצמבר-ינואר ולייחורים ירוקים (עם לבלוב ענפים צעירים) בפברואר עד מרץ.

איסוף ושימור זרעים

בשלהי חודש מאי ניתן ללקט זרעים יבשים משיחי הלוטם

צמחי הבר והפרחים יגיעו לשיא פריחתם בשלהי החורף ובאביב אבל הזרעים יהיו זמינים רק כמה חודשים לאחר מכן ולכן צריך לזהות כבר בזמן הפריחה את מיקום הצמחים מהם נרצה ללקט זרעים לקראת עונת החורך הבאה. החל מסוף אפריל ובעיקר בחודש מאי אפשר להתחיל במלאכת איסוף זרעים מהפרחים. לאחר האיסוף אפשר לנקוט בשיטה הפשוטה ופשוט לפזרם בגינה ולקוות לטוב או להתפלל ולבקש ברכה. אפשר גם לפעול בצורה יסודית יותר כדי לאחסן את הזרעים ולפזרם רק כשיבשילו תנאי הנביטה, כלומר בתחילת עונת הגשמים הבאה. לשם כך יש לסנן את הזרעים מהמוץ שסביבם באמצעות מסננת. חשוב מאד לוודא שהזרעים יבשים לפני האחסון. את האחסון צריך לעשות בצנצנות או מעטפות שיושמו במקום קריר וחשוך. זרעים רבים ובמיוחד הקטנים שבהם לא מחזיקים יותר משנה, כך שכדאי לנצל את כל רוב המלאי בעונת הגשמים הבאה.

כמה מפרחי הבר קלים יחסית לשילוב בגינה הביתית:

בשתילת רקפות – להקפיד לשים את הצד הקעור כלפי מעלה כמו בתמונה

ציפורנית (ציפורנית ארץ ישראלית וציפורנית מצרית) היא פרח חד שנתי שגדל מזרעים ונקלט בקלות ויוצר מרבדי פריחה ורודים-סגולים יפים מינואר ועד אפריל. היא דומיננטית סביב שדות חרושים ובמטעי זיתים.

הכרמלית הנאה היא פרח חד-שנתי סגול בצורת צלב שגדל מזרעים ונקלט בקלות באזורים עם מסלע. הכרמלית דומה לציפורנית המצרית אך יש לה 4 עלי כותרת במקום 5. היא ממהרת לפרוח מתחילת החורף ובולטת כבר מינואר כאשר מרבית הפרחים עדיין רדומים. צורת הפרח כצורת צלב ולפי הסיפור הוא שמשה כמקור ההשראה לסמלם של מסדר הכרמליטים שחבריו הקימו שורת מנזרים בכרמל בימי הביניים.

כיוון השתילה: בשתילת פקעות חשוב להקפיד לזהות נכון את הצד עם השורש ולשתול את השורש כלפי מטה. ברקפת הצד הקעור כלפי מטה והצד השטוח כלפי מעלה. לעתים ניתן לראות בצד העליון את שאריות גבעולי הפריחה כאשר בצד התחתון נותרים לעתים שורשים. בכלנית יופנה החלק המחודד כלפי מטה. הפקעות לא יצמחו באדמות כבדות מדי ולא מנוקזות. אין גם צורך בהשבחת האדמה עם קומפוסט. זה מפריע לצמחי הבר. רובם יצליחו גם באדניות ולא רק באדמה.

עומק השתילה: את רוב הפקעות שותלים בגומה בעומק של פי 2-2.5 מגובה הפקעת, כלומר שהפקעת השתולה תכוסה בשכבת אדמה בגובה של מעט יותר מגובה הפקעת. רקפות בעומק של 5-10 ס”מ (בהתאם לגודל הפקעת), נרקיסים בעומק של כ-15 ס”מ, צבעוני בעומק של כ-10 ס”מ, יקינטון בעומק של כ-20-30 ס”מ. במקרה של בצלים קטנים יותר כגון כלניות ונוריות יש לשתול בעומק של כ-6-5 ס”מ. 

חלק מהפקעות יגדלו טוב יותר בצל ואין לשתול אותם במקום עם שמש מלאה, כמו הרקפת שמשגשגת דווקא בצל וכך גם היקינתון, הנרקיס, הכרכום והשושנים.

פרגים קל יחסית לגדלם ונם מומלצים בגינה הביתית. להבדיל מהכלנית והנורית שהם צמחים רב-שנתיים הגדלים מפקעות, הפרג גדל מזרעים והוא פרח חד-שנתי. למרבה המזל יש לו זרעים רבים והוא מתרבה בקלות יחסית משנה לשנה. פשוט צריך לפזר זרעים בתחילת עונת הגשמים במקומות חשופים לשמש ברחבי הגינה על חלקות אדמה פנויות (או לאחר שפינינו אותם מעשבים). מאחר שהזרעים זעירים אין צורך לכסות באדמה, מספיק להדק לתוכה ולתת להשקיה להחדיר את הזרע לאדמה. בניגוד למה שאפשר לצפות הפרג איננו פרח מוגן. הזן הנפוץ ברחבי הארץ הוא הפרג האגסני. אחד הזנים האחרים שלא גדל בר הוא הפרג התרבותי, המכונה גם פרג האופיום, שממנו מפיקים סמים כאופיום והרואין ומשתמשים בזרעים שלו כמילוי לעוגות פרג ואוזני המן.

פרגים ניתנים לשתילה כשתיל בתחילת החורף או מזרעים. בקיץ זרעי הפרג יתפזרו ויש סיכוי טוב לקבל מרבד גדול יותר בשנים הבאות

פרגים – בסוף עונת הפריחה לקטי הזרעים מתייבשים והם מוכנים לפיזור טבעי או לאיסוף ידני כדי לשמר זרעים לעונה הבאה

איסוף זרעי הפרג: בחודש מאי, בסיום הפריחה יקמלו הפרגים והפרחים יתחלפו בפירות שנקראים הלקטים שהם למעשה מארזים של אינספור זרעים שחורים וקטנטנים. המנגנון של הפרג פשוט להבנה  גם לבני אדם ונדע שהזרעים הבשילו כאשר הצבע הירוק של ההלקט הופך חום-צהבהב ונפתחים בחלקם העליון הם פתחים קטנים. בעוד כמה ימים יתכופף הענף וההלקט ישפוך את הזרעים לאדמה וחלקם ינבוט מן הסתם בשנה הבאה. אם נרצה לאסוף את הזרעים ולשמרם נצטרך להיות ערניים בתקופה הזאת ולהצטייד בקערה ומספרים ולצאת ולקטום את ההלקטים אל הקערה ואז לשבור ולנער את הפירות. נשפוך למסננת דקה כדי לסלק את השאריות הלא רצויות ואת הזרעים הזעירים נאחסן.

המרוות ששייכות בוטנית למשפחת השפתניים כגון מרוות ירושלים, מרוות יהודה, מרווה כחולה,, מרווה מנוצה ומרווה דגולה. להוציא האחרון כולם רב-שנתיים הגדלים בחורף, פורחים באביב ומתייבשים בקיץ. קל יחסית להשיגם במשתלות וקל להם יחסית להיקלט בגינה. מרוות הבר הנפוצות, מרוות ירושלים ומרוות יהודה שמשמשות במטבח הערבי להכנת ממלואים גדלות בטבע בצל או צל חלקי ולרוב הן נמצאות בחורש וכדאי לשתול אותם בגינה בתנאי צל דומים.

חוטמית זיפנית שהיא פרח חד-שנתי גבוה ומרהיב כמו חבריה למשפחת השפתניים (מעוג מנוקד, מעוג אפיל וגם החוביזה הידועה שלכולם פרחים ורודים) דורשת בדיקה מקדימה שהזרעים אינם אכולים. נלקט זרעים מהצמח בתחילת הקיץ ונשים בקערת מים. אלה שצפים אכולים ורק אלא ששקעו טובים.

לוטם: שיחי הלוטם יפים להפליא בשל פריחתם העזה בסוף החורף ובאביב. את הלוטם ניתן לגדל מזרעים (אותם יש ללקט בקיץ) וניתן להשיגו גם במשתלות. ללוטם שני סוגים – לוטם מרווני שלו פרח לבן, ולוטם שעיר שלו פרח ורוד ועלים בצבע ירוק עז יותר משל אחיו. הבעיה של הלוטם היא שלא ניתן לגדלו באדמת גינה גננית רגילה.

ללוטם דרושה אדמה מתאימה: הלוטם יצמח רק אם נגדלו באדמה המתאימה לו, קרקעות גיר רך (רנדזינה-קירטון הנפוצות בכרמל, בגליל התחתון, בשפלת יהודה ואזורי הר אחרים ברחבי הארץ) או חוואר (אדמת גיר עשירה בחרסית, הנפוצה בהרי יהודה). לוטם שיישתל באדמה קלה יותר יתנוון וימות. מומלץ להעשיר את הקרקע בפטריית מיקרוזיה שנלקחה מאזור הגידול הטבעי שלו.

כלנית

תורמוס: התורמוס הוא אחד הפרחים היפים והידועים בפרחי הבר. אפשר לגדל אותו מזרעים והוא אפילו זמין כשתיל במשתלות רבות. בחודש מאי, לאחר קמילת הפרח, נצטרך לעקוב אחר התרמילים שצבעם הופך מירוק לזהוב ואז יום אחד הם נבקעים בקליק רעשני והזרעים הגדולים עפים להם.  אם נרצה לשמור את הזרעים אצלנו בהשגחה נצטרך לאסוף את התרמילים ולשמור אותם בקערה סגורה עד שיבקעו ויצאו הזרעים.

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

16/06/2018 0

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

By asaf

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

23/05/2018 2

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

By asaf

גידול ירקות בגינה הביתית

24/02/2018 0

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

By asaf

גיזום עצי פרי

12/12/2017 0

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

By asaf

נטיעת עצי פרי

28/09/2017 0

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

By asaf

תות שדה

02/09/2017 0

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

By asaf

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

13/04/2017 4

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

By asaf

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

10/04/2017 0

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

By asaf

שתילת פרחי בר בגינה

23/02/2017 3

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

By asaf