תגית: גפנים

גפן בגינה – איש תחת גפנו

גפן בגינה – איש תחת גפנו

אוי תל אביב, כמה הכל יפה לך. לא סתם אומרים יין ישמח לבב אנוש…” טודו בום, שירם הפופולרי של סטטיק ובן אל תבורי הוא לא סתם אוסף אקראי של מילים. המקור לפתיח הוא בספר תהילים ק”ד. שם מתוארות נפלאות הבריאה שאחת מהן היא המצאת היין שמתומצתת בביטוי  “יין ישמח לבב אנוש“. מאז ימי בראשית מגדלים בני האדם גפנים למאכל ובעיקר להכנת יין.

לטייל

בסטף שבהרי ירושלים מטפחת הקרן הקיימת בוסתן מופלא המאכלס ומקיים כמו מוזיאון חי עשרות זנים של זני הבלאדי המקוריים של גפני ארץ ישראל (לכתבה על סיור בסטף).

ביד השמונה, גם היא בהרי ירושלים, למרגלות בית ההארחה, משתרע גן תנ”כי מטופח שפתוח למבקרים. בגן טרסות, כרמי ענבים, מטעי זית, שביל טיול ושחזור מתקני חקלאות עתיקה.

חרבת צרמן (גם צורמן) שבמרכז רמת הגולן נמצאת בסמוך לגבול הסורי, מזרחית לעין זיוון. האזור ממוקש ומחייב הליכה בשבילים בלבד. בין חורבות הכפר צרקסי החרב לבין הגבול ישנם בוסתנים ובהם עצי משמש, שקדים שלא כולם הפכו מרים, גפנים, תות שאמי שחור, אגוזי מלך ותאנים רבות.

לאכול

עלי גפן

עלי גפן טריים, כאלה שנקטפו קטנים ובצבע ירוק עז בתחילת העונה (עד תחילת מאי) טעימים כפי שהם. בלי בישול ובלי החמצה. ניתן לשלב אותם בכל סלט, תבשיל אורז או קדרה.

אם נותרו לנו בסוף עונת הקיץ ענבים יבשים על הגפן – אל חשש – כי נוכל להכין מהם צימוקים (קישור לכתבה על יבוש פירות וצימוקים).

מסעדות ערביות טובות לעלי גפן (ובכלל לאוכל מקומי אמיתי): שראביכ בכפר ראמה, ואל-תנור שבתחנת דלק בין ריינה לנצרת.

 

זני גפנים מקומיים

בארץ גדלים עשרות זני גפנים מקומיים. הם נפוצים הרבה יותר בחקלאות המסורתית והערבית ונעדרים לחלוטין מהחקלאות המודרנית והמתועשת שבה מעדיפים זנים מיובאים. ברשימה שלמטה מופיעים כמה מהבולטים שבהם. ניתן לטעום מכולם בעונת הקיץ בחלקת הבעל בסטף.

כמעט כל זני הגפן המקומיים הם של ענבי מאכל. למרבה הצער, זני ענבי היין המקומיים נעלמו כמעט כולם באלף שנות שלטון מוסלמי בארץ שבהן נאסרה שתיית אלכוהול והוכחדו אט-אט כמעט כל כרמי היין, להוציא הכרמים המעטים שהיו מוגנים בתוך חומות המנזרים או בבעלות הקהילה היהודית.

דבוקי / בלאדי / חברונית– ענב ירוק של פעם במתיקות עדינה, מומלץ וטוב. ענבים גדולים ומאורכים עם גרעינים רבים, פורה מאד. הדבוקי הוא הנפוץ בזני הבלאדי של ארץ ישראל בשל טעמו הטוב, קצב הצימוח המהיר, העמידות הגבוהה, יכולתו לשגשג בסוגי אדמות שונים ובמקומות שונים בארץ והתאמתו למאכל, צימוקים, חומץ ובשל מתיקותו הרבה גם להכנת עראק ויין. גם כיום ישנם יקבים בארץ, כמו במנזר הכרמיזאן שמדרום לירושלים, המכינים יין לבן מזן הדבוקי. הדבוקי מכונה גם אל-חלילי, כלומר גפן חברונית (שמקורה מהעיר חברון) או אל-בלאדי, כלומר המקומי או הכפרי. הדבוקי נפוץ בכל רחבי הארץ מהרי יהודה והשפלה ועד הגליל העליון והתחתון והוא גדל בתנאי בעל בכרמים ובבוסתנים נטושים.

ואדי פוכין – סוכת גפנים מעל בריכת אגירה ושדות ירק

שאמי – ענב מצוין, אדום, גדול עם גרעינים גדולים, מבשיל מאוחר, פורה. ענב השאמי הנקרא על שמה של דמשק או סוריה הגדולה, נחשב אחד מענבי הבלאדי החשובים והוותיקים של ארץ ישראל ויש עדויות כתובות לגידולו בארץ החל מהתקופה המוסלמית הקדומה.
בלוטי
– אדום, טעים ומתוק, מבשיל מוקדם, פורה מאד.
תמר חולתי – ירוק ללא גרעינים.
חלוואני  – חמצמץ עם גרעינים רבים.
סיקוטי – טעם מיוחד, גרעינים, הבשלה מאוחרת, פורה מאד.
חדוואר – טעים למדי, ירוק ופורה מאד.
חרובי – אדום, מתוק עם חמיצות טובה, גרעין, פורה.
תופאחי/תופחי – אדום במתיקות מתונה, גרעין. אשכולות גדולים עם ענבים עגולים. זן עתיק המתועד באזורנו מימי הביניים.
סולטנינה – ענב ללא גרעין. מתאים לצימוקים.

זנים מודרניים

לא כל שימושי הגפן שרדו. כיום דבש הענבים הוחלף על ידי הסוכר המזוקק הזול והמזיק שמציף אותנו. גם הצימוקים שאנחנו אוכלים בארץ מיובאים ומכילים גופרית כחומר משמר ותזקיק נפט בשם פראפין שמספק להם את הברק הנוצץ. מעלי הגפן עדין מכינים תבשילים מסורתיים, בעיקר במטבח הערבי.

ענבי מאכל נפוצים שניתן להשיג כשתילים במשתלות: ענבים לבנים למאכל כוללים את זן ג-1/סופריור (שמבשיל מוקדם אך טעמו תפל מעט), תומפסון/סולטנינה (מבשיל לאחר הסופריור וטעים ממנו). זנים אדומים למאכל: איזבלה (זן עמיד ביותר ולכן ישרוד מזיקים בלא ריסוס. מומלץ מאד לכל גינה) אך יש בו גרעינים ועליו אינם מתאימים לבישול, אוטום בלאק/אוטום רויאל, פלם סידלס, קרימזון, רד גלוב (זן טעים מצ’ילה עם חרצנים ומשך חיי מדף מופלגים). זני היין כוללים את כל השמות הצרפתיים הנודעים.

ענבי טלי הנפוצים והמוכרים לנו היטב מהפרסומות וממדפי הסופר מכונים בעגת המשתלות ענבי ג-1. הזן המקורי נקרא סופריור ובמקור הוא זן פטנטי מקליפורניה שהובא לארץ. לעומת ענב הדבוקי המקומי הנפוץ שחיי המדף שלו הם ימים ספורים מצטיינים הזנים המודרניים בחיי מדף ארוכים מאד מה שמבטיח הם מקום של כבוד במדפי הסופר.

ארץ ישראל והגפן

ראשון הייננים בארץ היה לא אחר מאשר נח שנזקק כנראה לכוס יין גדולה כדי להתאושש מתלאות המבול. מיד לאחר צאתו מהתיבה מיהר לטעת כרם: “ויחל נח איש האדמה וייטע כרם, וישת מן היין וישכר...” (בראשית, ט’, כ’). ואכן הוא השתכר כהוגן כפי שמתאר המשכו העגום של הסיפור, ואחריו הגיע לוט ששתה לשוכרה, והותיר לנו את הביטוי “שיכור כלוט”. מאז נח ועד ימינו, גידלו תושבי הארץ גפנים בחצרות ביתם והכינו בעצמם מהענבים יין, חומץ, צימוקים ואף דבש ענבים שהיה הסוכר של העת העתיקה. אבותינו שתו יין באופן יום-יומי, והרבה. מצוות שתיית 4 הכוסות בסדר פסח משקפת כנראה את מציאות החיים בעת העתיקה. היין זרם כמים.

“מה גפן זו? בהתחלה היא נרפסת ברגל ואחר כך עולה על שולחנות מלכים, כך ישראל…” (ויקרא רבה ל”ו). הגפן היתה חלק מרכזי מחייהם של אבותינו, ועל כן התנ”ך, שלא היה ספר גינון או בישול, נזקק לגפן כדי להמשיל עשרות משלים ונבואות על גורל עם ישראל. הגפן דומה לעם ישראל. היא שורדת בכל מצב אך זקוקה להשגחה כדי לשגשג ולהניב פרי. אחד היפים שבמשלי התנ”ך האלה הוא משל הכרם מספר ישעיהו. שם אלוהים נמשל ליוגב, כלומר לחקלאי, ועם ישראל נמשל לכרם שלו ומתואר בו תהליך בניינה החקלאי של הארץ וחורבנה (הרחבה על משל הכרם – בכתבה על הסטף).

לבלוב הגפן בחודש מארס – ניצני הסמדר גדלים על השריגים

מילון למונחי הגפן (מקור כל המילים בתנ”ך): בדים – ענפי הגפן העבים והחומים מהשנים הקודמות. זמורות – הענפים מהשנה שעברה שהחלו להתעצות ומהן ניתן לעשות יחורים ולשתול כגפנים חדשות (לכתבה על גידול גפן מיחורים). שריגים – הזמורות הצעירות, בנות פחות משנה, שעליהן גדלים הענבים. סמדר – פריחת ניצני הענבים (“והגפנים סמדר נתנו ריח)”.  קנוקנות – בעונת הצמיחה באביב מצמיחה הגפן חוטים עגלגלים שמסייעים לה לטפס על ענפים או על סוכה. עוללות – שאריות הבציר שנותרו על הגפן. שורק – גפן מובחר.

גידול גפנים

הגפן נעלמת בכל שנה לקראת החורף ושוקעת בתרדמת עמוקה עד לצמיחתה מחדש בעצמה רבה באביב. את הגפן כדאי לשתול לקראת סיום התרדמת, בשלהי החורף. בתחילת האביב, הגפן מתעוררת לחיים בפרץ של לבלוב ופריחה ואז גדלים מדי יום עלים חדשים ולאחריהם יוצאים ניצני הפרי, הסמדר.

הגפן היא צמח חזק. גפנים ישרדו גם בתנאי בעל בלי השקיה כלל, באדמות שונות ומשונות, וגם באזור סלעי עם אדמה מועטה. שורשי הגפן חודרים לעומק וגם לסדקים בין סלעים ולכן היא מצליחה כגידול בעל באזורי ההר הטרשיים. גפנים גדלים במדבר החם וגם בהרים הגבוהים והקרים.

הגפן אמנם תשרוד כמעט בכל מצב, אך כדי לשגשג זקוקה הגפן להשגחת אדם ויד אוהבת. תשומת הלב נדרשת הן בעת השתילה והן בכל עונה לאחר מכן, במיוחד אם רוצים לקבל הרבה פרי ולאורך שנים.

סוכת גפנים באפריל. הגפנים מוקפות גדרות כדי להגן מנמיות ושפני סלע. האשכולות מוגנים בשקיות מחוררות מפני ציפורים רעבות.

ראשית יש להגן על הגפן ולגדרו מפני חיות הבר שישמחו להתחלק איתנו בפירות ובעלי הגפן. שפן סלע שמן אחד יכול לזלול גפן שלם בפחות משעה. שנית, בעונת החורף רצוי לעבד או לקלטר את האדמה שסביבו. שלישית, וגם זה בחורף כשהגפן בתרדמת, כדאי להקפיד על גיזום נכון של ענפי הגפן. רביעית, והפעם באביב כשהענפים גדלים, יש לפרוס את ענפי הגפן על מוטות (הדליה), וחמישית בתחילת הקיץ עם גדילת הפירות, יש להקפיד על השקיה סדירה וגם להגן עליהם מציפורים באמצעות עטיפת האשכולות בשקיות נייר או ניילון מחורר.

קישור לכתבות הדרכה על:
– גיזום הגפן בשנותיו הראשונות ובניית ההדליה.
גידול גפנים מיחורים.

השקיה: לכל אורך תקופת גידול הפרי, משלב פריחת הסמדר (אפריל) ועד לאחר הקטיף (סביב ספטמבר). ההשקיה צריכה לעשות פעם או פעמיים בשבוע. כמות הענבים ומשקלם עולה ככל שמשקים יותר ולכן החקלאים שמוכרים לפי ק”ג נוטים להשקות הרבה. דווקא בגידול ענבי יין איכותיים מקפידים על השקיה מעטה וכך מקבלים טעם חזק יותר.

לאחר נטיעת גפנים אין לצפות לתוצאות מהירות. הגפן נותנת פירות ראשונים רק לאחר 4-5 שנים כך שבמידה ושתלנו יחורים נצטרך להמתין 3-4 שנים. במידה וקנינו שתיל רגיל ממשתלה נצטרך להמתין כנראה שנתיים עד לקבלת ענבים.

ישנה אמת רבה במשפט התנכ”י האלמותי “וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו” (מלכים א’ ה’, ה). גפנים ותאנים גדלים היטב יחד באותה חלקה ונראה שהם מסייעים זה לזה לגדול.

 

 

גיזום עצי פרי

גיזום עצי פרי

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.

קיימות שתי גישות לגיזום: במטעים מעצבים החקלאים את העצים בגובה נמוך במיוחד כדי להקל על הקטיף מה שחיוני במיוחד עבור הפועלים התאילנדים שלא מצטיינים בקומה גבוהה. לעומתם מעצבים הגננים בגינות הבתים את עצי הפרי  לרוב כאילו היו עצי נוי כלומר שומרים את נוף העץ גבוה כך שיהיה ניתן לעבור מתחתיו וליהנות מיופיו וצלו. בבוסתנים ניתן לבחור מבין שתי השיטות.

גיזום עצים נשירים

גיזום גביע מתאים לעצי פרי עסיסיים כגון שזיף, שקד, תפוח, משמש, אגס, אפרסק ונקטרינה (משפחת הורדיים). בגיזום גביע מקצרים את הגזע הראשי והמטרה היא לגזום את העץ כך שיצאו ממנו בגובה נמוך יחסית 3-5 זרועות חזקות שיצרו צורת גביע. המשתלות מוכרות עצים יפים למראה אך הם לא תמיד מותאמים לשתילה. לכן בבואנו לשתול עצים ולפני שנוטעים עץ פרי נשיר צעיר שנרכש במשתלה ולא נגזם בה כהלכה נעשה לו תספורת כסאח ע”י גיזום הגזע לגובה של עד 80 ס”מ בלבד והותרת 3-5 ענפים חזקים היוצאים ממנו בלבד. נבחר ענפים שגדלים כלפי מעלה בזוית של סביב 45°. במטעים חקלאיים התספורת הראשונה קשוחה עוד יותר ונוהגים להסיר את כל הענפים כדי לפתח בעונה הבאה מספר מצומצם של ענפים חזקים יותר. אזהרה – גיזום ראשוני של נשירים נראה כפעולה חסרת רחמים שבסופה הופך עץ יפה שקנינו במשתלה לגזע קצר ואומלל וקשה לדמיין כיצד הוא יתחדש ומתי אם בכלל, אבל מה לעשות שלעתים צריך להכאיב בטווח הקצר כדי לקבל פירות בטווח הארוך.

סרט הדגמה – גיזום ראשוני של עץ פרי נשיר לאחר רכישתו מהמשתלה לצורת גביע

לאחר הגיזום הראשון, באביב שלאחר השתילה יצמחו ענפים חדשים ובחורף הראשון, כשנה לאחר השתילה, נסיר את מרבית הענפים שצמחו כך שיישארו רק 3-5 ענפים חזקים היוצאים מהגזע לכיוונים שונים ויוצרים צורת גביע. וכמו כן קוטמים את הענפים שהותרנו ומותירים אותם באורך של כ60 ס”מ לערך כדי שלא יהיו ארוכים וחלשים מדי. במידה ולא נעשה זאת נקבל עץ עם ענפים חלשים שישברו מכובד הפרי מדי שנה. במטעים חקלאים אף נוהגים לקשור את הענפים לאדמה ולייצר צורת ברך כלפי מעלה כדי לעודד גדילת פרי נמוך לקטיף ולאפשר לאור השמש להיכנס לתוך העץ. בקיץ הבא יגדלו מהענפים הגזומים הסתעפויות נוספות. לאחר מכן בחורף השני נמשיך בעיצוב צורת הגביע על ידי קיטום נוסף של הענפים שהסתעפו מהענפים הראשיים ותומכים בבניית צורת הגביע ונותיר גם אותם באורך של כ60-80 ס”מ לערך. את יתר הענפים שלא תורמים לצורת הגביע נסיר על ידי גיזום בבסיסם. בחורף השלישי נמשיך בהסרת ענפים שגדלים לתוך מרכז הגביע או מחוצה לו. כעבור שנים ספורות נקבל עץ בצורת גביע עם ענפים יציבים וחזקים לנשיאת פרי.

סרט הדגמה – הסברים מפורטים על אופן גיזום עצים נשירים שנה אחר שנה בארבעת השנים הראשונות

גיזום לעצים עם ענף מוביל

גיזום עם ענף מוביל ליצירת גביע צירי מתאים לעצים הנוטים להישבר כולל אפרסמון, אגוז מלך, פקן ואגס ואפשרי גם באפרסק ותפוח אם נרצה לגדלם לגובה. כאן המטרה היא לפתח גזע או ענף מוביל ראשי וממנו מספר מצומצם של ענפים היוצאים כלפי מעלה מנקודות שונות וגבהים שונים. בגיזום הראשון מקצרים את הגזע לגובה של שני מטר לערך ומותירים רק 3-5 ענפים הנוטים בזוית של לפחות 45° כלפי מעלה. קיצור הגזע יוביל לכך שאביב הבא יצא מראשו ענף חדש וחזק יותר הממשיך אותו כלפי מעלה. גם כאן לאחר שנה נקצר את הענפים האלה לאורך של כ60 ס”מ כדי לחזקם ונסיר ענפים אחרים שצמחו מהענף המוביל וכאלה שצמחו כלפי פנים.

גיזום לעץ אפרסק עם ענף מוביל קטום

גיזום עצי שבעת המינים והדרים

גיזום רימון: באופן טבעי הרימון הוא שיח קוצני וסבוך וצריך לעצב, לקצר ולספר אותו מדי שנה כדי לעצבו בצורה יפה ונוחה לגידול פרי. הרימון נוטה להוציא חוטרים מהאדמה וכך להתרבות. כדאי להסירם ולהשאיר רק גזע אחד אם נרצה לקבל עץ יפה או להותיר שניים-שלושה גזעים אם נרצה לקבל שיח נאה ואת כל שאר החוטרים להסיר כל אימת שהם גדלים. גם נוף עץ הרימון נוטה להתפתח כלפי מעלה עם ענפים אנכיים הפונים אל השמיים שעליהם לא יגדל פרי. לכן בכל שנה בחורף שלאחר קטיף הפרי נגזום את הענפים האלה ונעודד את צמיחת הענפים לצדדים ובמיוחד את אלה שבגובה נמוך יחסית שיהיה נגיש לנו לקטיף כך שעליהם יגדלו הרימונים שאותם נוכל לאסוף בקלות.

גיזום תאנה: עץ תאנה מתפתח יפה גם בלי גיזום כפי שרואים בטבע. בגינון בד”כ מסירים את הענפים הנמוכים והחוטרים כדי לעצב את צורתו.

גיזום גפן: ישנם סגנונות גיזום רבים לגפן. אחד הנפוצים בהם מתחיל בנעיצת עמודי ברזל באדמה וקושרים בינם חוטי תיל.
בחורף הראשון שותלים שתיל גפן ליד כל עמוד וקושרים אותו אל העמוד. בקיץ יצמח הענף המרכזי וממנו יפרצו ענפי משנה.
בחורף השני כאשר הגפן תהיה בתרדמת נגזום את הענף המוביל לאורך של פחות מ-2 מטר (בגידול בכרם מסחרי מקצרים למטר אחד) ונדלל את כמות הענפים שיוצאת ממנו. לגידול על סוכה או חוטים כמו בכרם נשאיר רק שני ענפים שיהפכו לבדים (ענפים עיקריים). בפרגולה או גפן מטפס אפשר להשאיר יותר ענפים ואת אלה נגזום כך שיישארו X עיניים בכל אחד.
בחורף השלישי נראה שמהענפים שהשארנו בשנה הקודמת (שהפכו לבדים, כלומר ענפים ישנים שהתעצו) יצאו זמורות, כלומר ענפים חדשים. כעת נצמצם את מספרם ונקצץ את אורכם של אלה שנותרו כך שיישאר עליהם רק X עיניים.

(X) היא כמות העיניים שמותירים בגיזום והיא תלויה בזן: גיזום קצר (2-4 עינים) מבוצע בגפן איזבלה, רד גלוב, ארלי סוויט, פלם סידלס וברוב גפני היין בגידול המסחרי. גיזום בינוני (5-9 עיניים) בגפן שאמי. וגיזום ארוך (10-12 עיניים) בסופריור וטומפסון.

גיזום והדלית גפנים – הנחיות שנה אחר שנה (מאתר משתלות יגור)

סרט הדרכה לגיזום גפן בוגר (מיער המאכל בקדרון)

גיזום זית: המועד המתאים לגיזום הזיתים הוא בתחילת החורף, לאחר קטיף הזיתים. פרי הזית גדל בקיץ על ענפים שצמחו בשנה הקודמת ולכן יש לגזום במתינות ולהימנע מכיסוח העץ. מטרת גיזום עץ זית היא לעודד צמיחה חדשה ולסדר את צורת העץ. אך ראשית נדלל ענפים לא רצויים, כלומר גזום ונסיר ענפים יבשים, שבורים וגם כאלה היוצרים סבך או גדלים כלפי הרצפה או לפנים העץ. הגיזום צריך להיעשות בהסחה, כלומר בחירת ענף שימשיך את הצמיחה וגזימה מיד אחריו כדי לעודד את גדילתו בעונות הבאות. במידה ונבצע קיטום לענף התוצאה שנקבל בקיץ תהיה סבך מיותר של ענפי משנה בצורת מטאטא מכשפה.

גיזום הדרים: ניתן לגזום עצי הדר בכל השנה אך העונה המתאימה ביותר היא בסוף החורף לאחר איסוף הפרי ולפני שמופיעים ניצני הפריחה של העונה הבאה. בהדרים, כמו בשאר עצי הפרי ירוקי העד (למשל זיתים ומנגו), יגדל הפרי על הענפים שיצאו בשנה הקודמת. אין צורך לגזום הדרים מדי שנה ורצוי לגזום במתינות.

גיזום לימון: בדומה לרימון, יש להסיר ענפים המתפרצים לגובה כדי לשמר את נוף העץ יפה ושימושי לקטיף. לגזום במתינות.

גיזום עץ תות: עץ התות הלבן גדל במהירות ובפראיות ויש לגזום מדי שנה את העץ כדי לשלוט בגובהו. על כן בגינה קטנה עדיף לנטוע עץ תות שאמי שגדל במתינות.

טכניקות ועקרונות יסוד בגיזום

טכניקות גיזום: קיימות 3 טכניקות לגיזום ענפים: דילול, קיטום והסחה.
דילול – חיתוך עד הבסיס להסרה מוחלטת של הענף. מיועד למשל להרים את נוף העץ כך שניתן יהיה ללכת מתחתיו או להסרה מוחלטת של ענפים שבורים וענפים לא רצויים אחרים.
קיטום – קיצור ענף משום שהוא ארוך מדי או כדי לעודד ממנו לבלוב של ענפים קצרים בשנה הבאה. מקצה ענף שקוצר יפרצו בעונה הבאה מספר ענפונים קטנים שיקשו על התעבות של הענף המקורי.
הסחה – מיועדת לכוון את צמיחת העץ לכיוון הנכון. בהסחה גוזמים את הענף בצמוד למקום ממנו יוצא ענף קטן שאת גדילתו נרצה לעודד. חשוב מאד לבחור ענף קטן שיוצא כלפי מעלה ולא כזה שיוצא למטה או לתוך העץ. בניגוד לקיטום שמועיל לטווח הקצר, ההסחה פועלת לעיצוב העץ בטווח הארוך.

הנחיות כלליות לגיזום עצים:
א. אין למהר. את הנעשה אין להשיב. לפני הגיזום יש להתבונן בעץ מכל עבר ולתכנן את הגיזום היטב. לאחר שנסיר כמה ענפים נעצור ונתבונן לפני המשך הגיזום.
ב. אין לגזום יותר משליש מנוף העץ.
ג. יש להסיר את הענפים התחתונים של העץ בגובה שנקבע בהתאם למטרתו – צל, מעבר לאנשים או קטיף.
ד. גיזום חובה הוא גיזום לצרכים בריאותיים – ענפים חולים, ענפים המשתרכים אל הרצפה, ענפים הפונים פנימה ויוצרים סבך.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

גפן בגינה – איש תחת גפנו

21/04/2018 0

“אוי תל אביב, כמה הכל יפה לך. לא סתם אומרים יין ישמח לבב אנוש…” טודו בום, שירם הפופולרי של סטטיק ובן אל תבורי הוא לא סתם אוסף אקראי של מילים. המקור לפתיח הוא בספר תהילים ק”ד. שם מתוארות נפלאות הבריאה שאחת מהן היא המצאת היין שמתומצתת בביטוי  “יין ישמח לבב אנוש“. מאז ימי בראשית מגדלים בני האדם…

By asaf

גיזום עצי פרי

12/12/2017 0

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

By asaf