תגית: גינת מרפא

האט! גינה לפניך

האט! גינה לפניך

בטבע יש שני שעוני זמן והם נמצאים במרחק פסיעה אחת מהבית

מדרגה אחת קטנה מפרידה בין הבית לגינה. פסיעה קטנה אחת ומיד הגוף והנפש נרגעים. תקרת הבית מתחלפת בשמי התכלת וכמו בפעולת רפלקס, הדופק יורד והנשימה מתארכת ומתמלאת באוויר טוב. אחרי כמה רגעים נוספים המתח בגוף הולך מתפוגג, הכעסים נשכחים וגם לחצי היום-יום חולפים ונעלמים כלא היו.

אפשר לגדל בגינה צמחי מרפא אך גם בלעדיהם היא פועלת כגינת מרפא לגוף ובעיקר לנפש.

מה עושה את הגינה לגינת מרפא? אפשר לענות לשאלה באמצעות מבט מדעי חוקר ואפשר גם לענות עליה תוך נמנום והרהור מתחת לעץ הלימון. מחקרים מראים שחשיפה לטבע או שהות בגינה מורידה את הורמון הלחץ קוריטזול שפעולתו רעה ומצד שני מגבירה את פעילות הסרוטונין שפעולתו טובה ומביאה לנו אושר ורוגע ומסייעת למניעת דיכאון. מחקרים גם מראים שהשהות בטבע ובגינה תורמת לרוגע ולתפקוד של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. הגינה פותרת לילדים (לפחות לאלה שיוצאים אליה) את סינדרום החוסר בטבע שקיים בעידן בו אנו חיים ומציעה לנו מקום מרפא ממגיפת המסכים שתוקפת את העולם בלא רחמים.

ההסבר המדעי לסגולות המרפא של הגינה אמנם חשוב ומעניין, אבל אותי אישית משכנע הרבה יותר רגע ארוך של מנוחה מנומנמת מתחת לעץ הלימון. שם אפשר להאזין לשירי הציפורים המתערבבים עם קריאות תרנגול החופש שגר ביער הסמוך או סתם כך לעקוב בחצי עין עצלה אחרי הדבורים והפרפרים שסובבים את הפרחים ואת עצי הפרי ולשכוח מרעשי העיר ההולכים ונחלשים. רגע כזה יכול להתארך עד מאד עד ששעוני הזמן שבתוך הבית, או אחד הילדים, יקראו לחזור למציאות.

אלוהים שם את בני האדם שברא בגן העדן ולא בארמון מפואר או בפסגת פירמידה וגם לא בפנטהאוז של מגדל יוקרה או במרכז קניות חדיש עם כל המותגים והחנויות הנחשבות. האדמה, האוויר, המים, הציפורים, הפרפרים, העצים, הפרחים וכל הטבע שממנו עשויה הגינה מזכירים מדוע אלוהים שם את בני האדם שברא דווקא בגן העדן ומדוע בני האדם מתגעגעים מאז לאותו גן עדן אבוד. מה חבל שרוב בני האדם התרחקו כל כך מהטבע ומחפשים את אושרם דווקא במקומות בהם לא ניתן למצוא אותו כמו אותם ארמונות, מגדלי יוקרה וקניונים.

עבודת הגינה היא תרפיה של ממש. יש בה כמובן פעילות גופנית מועילה אבל היא גם מלמדת אותנו כמה שעורים חשובים ומועילים. השיעור הראשון הוא על זמן. השעון של הטבע איטי, אפילו איטי מאד. הוא מאיץ רק ברגע הנדיר שבו החתול מזנק על הציפור שירדה לשתות והיתה צמאה מכדי לשים לב למוות האורב לה מאחורי העץ. חוץ מרגעי דרמה מעטים שכאלה הטבע לא ממהר לשום מקום. כשמתבוננים ביסודיות במתרחש בגינה רואים שיש בטבע בעצם שני שעונים נפרדים שאינם תלויים זה בזה – שעון הזמן הקווי ושעון הזמן המעגלי.

השעון הראשון הוא שעון הזמן הקווי או הזמן הישר. זהו הזמן שמבחינתו של כל בן אנוש מתחיל בלידה ונגמר במוות ומבחינת אדם דתי הוא התחיל בבריאת העולם ויגמר בביאת המשיח. מבחינת הטבע אותו שעון קווי משתקף בנביטת הצמחים, התבגרותם, מותם ולבסוף צמיחה של עצים חדשים במקומם. השעון השני הוא שעון מעגלי. זהו שעון העונות. הזמן שלו פועל לפי הכלל שכל דבר קורה בעיתו, אין חדש תחת השמש ומה שהיה הוא שיהיה. הגפן מתעורר ופורץ בסערה בסוף החורף. הוא פורח באביב, נותן את פרי הענבים המתוק בקיץ ומת בסתיו שאז הוא נעלם כלא היה. מעגל העונות שלו יתחיל מההתחלה בשלהי החורף הבא כשביום חמים, באחד מאותם חמסינים שמגיעים בשלהי החורף, הגפן כאילו יוולד מחדש. וכך יהיה עונה אחר עונה, שנה אחר שנה, אלא אם יתערב השעון הראשון, שעון הזמן הקווי, והגפן שלנו יגיע לסוף ימיו או שיבוא שפן סלע שמן ורעב, כמו כל שפני הסלע, ופשוט יזלול אותו.

רוב חיינו אנו עסוקים בבריחה מהזמן. כל הזמן אנחנו ממהרים. לא ברור לאן ובשביל מה. רוצים להספיק עוד ועוד ואף פעם אין מספיק זמן. בטבע שעוני הזמן חזקים בהרבה מאיתנו והם מכתיבים את הקצב שלהם. היציאה לגינה מצליחה להשכיח את שעון הזמן הרגיל של בני האדם שרודף אחרינו. לעומת הזמן החמקמק של בני האדם, הזמן של הטבע אטי בהרבה אבל הוא גם מוכתב מראש. המוות בטבע הוא רק עוד שלב, לרוב ידוע מראש, ובעקבותיו יבואו חיים חדשים. אולי גם בזה יש שיעור מנחם עבורנו.

כמו אדם, העץ נולד, גדל, מגיע לשיאו ונותן פרי, מתבגר, מזדקן ולבסוף מת. במקומו יגדל עץ חדש, אולי הוא ימשיך את העץ שמת ויגדל מזרעו או יפרוץ ממנו כחוטר ואולי לא. בכל מקרה הטבע חוזר מיד למסלולו ושעוני הזמן של הטבע ממשיכים לתקתק, באיטיות ידועה מראש. שעוני הטבע נראים כאדישים לדאגות ולטרדות של בני האדם וגם בזה יש משהו שעוזר להבין את מקומנו ביקום ואת העדר הטעם במירוץ העכברים האינסופי ששולט בחלק נכבד מחיי בני האדם.

לא כל בני האדם דומים ולכן גם לא כל הגינות דומות ויש בהן שעוני זמן שונים. רק בגינה המקומית, שמבוססת על צמחי הארץ, פועלים שני שעוני הזמן של הטבע בלא הפרעה. גינת הבר המקומית חוגגת את החורף והאביב בירוק עז ושלל צבעי פריחה אך היא דועכת במהירות ובלא התרעה לקראת הקיץ ונשארת חומה, צהובה ויבשה עד לפריחת החצבים בסתיו שמבשרים את גלי הפריחה שיבואו בסוף החורף הקרב ובא. כמוה גם גינת המאכל המקומית שמציעה תפריט עונתי כזה שמשקף את פעולת שעון הזמן השני. בחורף מספקת גינת המאכל סלט עלים ירוקים ולקינוח תותים אדומים, באביב פשטידות תרד וחוביזה ובקיץ מגיע תור הפירות המתוקים כשמבשילים האבטיחים, הענבים והתאנים.

לעומת הגינה המקומית שנכנעת בהנאה לשעוני הזמן הטבעי דווקא בגינה הרגילה, זאת שנמצאת במרבית הבתים ובחוצות הערים, הזמן נחשב לעתים רבות לאויב אכזר שנלחמים בו כדי להסתירו ולסלקו. מדי יום, בגינות בכל רחבי הארץ גננים עמלים כדי לייצר גינה ירוקה תמיד, כזאת שפורחת בכל עונות השנה סביב דשא בוהק ושנראית יפה בכל עת. גינה שלא משתנה כמעט ושאין בה כל רמז לזמן, לא לחלוף השנים ולא לעונות השנה.

בגינת המאכל הכל קורה בזמן שלו ולפי השעון של הגינה. אין קיצורי דרך. רק בגינה אפשר לגדל תות טעים, מתוק ועסיסי. תות אמיתי, כזה שלא גדל על מדפי הסופר. ומה לעשות אם בדיוק עכשיו בא לי לאכול תות כזה? הוא יגדל רק בסוף החורף ולא קודם, אבל בשביל שזה יקרה צריך קודם לעדור ולהכין את האדמה, לשתול אותו במועד, להשקות כל יום ולסלק מזיקים. הגינה דורשת ממני ללמוד לדחות סיפוקים ולחכות בסבלנות. זה שיעור טוב במיוחד לילדים שעוזרים לשתול ולגדל ירקות ועצי פרי. כמו דברים טובים אחרים, גם את שעוני הטבע אי אפשר להאיץ. לקלקל זה קל אבל לבנות נכון לוקח זמן ומאמץ. בגינה שותלים ואז מטפחים את השתיל ואחרי כן קוצרים את הפירות. הגינון הוא בעצם יצירה של חיים. כשאתה עובד בעבודת הגינה אתה מטפל, משקה ומגדל צמח כמו שאתה מגדל ומטפח ילד או את עצמך. אתה מטפל במשהו ועושה משהו טוב וזה מספק מאד.

גם חכמי חז”ל כתבו לא מעט על זמן הגינה ועל הסבלנות וחיברו משלים נפלאים כמו סיפורו של חוני המעגל.
“יום אחד היה חוני המעגל הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. שאל אותו חוני את האיש: מתי העץ יניב פרות?
ענה לו האיש: לאחר שבעים שנה.
אמר לו חוני: כי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה?
אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פרות. כמו שאבותי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בני “ (תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כג, עמוד א).

הגינה מלמדת אותנו לא רק על הזמן והסבלנות. היא מעניקה שיעורי חינם גם על נושאים חשובים ומרתקים לא פחות כמו התמדה והתמודדות עם כישלון, יצירתיות, תחרותיות, עצמאות, תזונה טבעית ומקומית, פשטות והסתפקות במועט. אך כל אלה יצטרכו להמתין לפוסט אחר. שעון הגינה מצלצל כעת וקורא לי לצאת ולהשקות.

פוסטים קשורים:
הגינה הארץ ישראלית – מהו הגן הארץ ישראלי המקומי?
בעקבות הגן הארץ ישראלי – תולדות הגן המקומי מגן העדן, דרך התנ”ך והחאכורה הפלסטינאית ועד ימינו
האט! גינה לפניך – על מעלות הזמן האיטי של הגינה

ולסיום – סרט על אורח שבא להתקלח והתבלבל בין הלילה ליום

 

 

האט! גינה לפניך

29/04/2017 0

בטבע יש שני שעוני זמן והם נמצאים במרחק פסיעה אחת מהבית מדרגה אחת קטנה מפרידה בין הבית לגינה. פסיעה קטנה אחת ומיד הגוף והנפש נרגעים. תקרת הבית מתחלפת בשמי התכלת וכמו בפעולת רפלקס, הדופק יורד והנשימה מתארכת ומתמלאת באוויר טוב. אחרי כמה רגעים נוספים המתח בגוף הולך מתפוגג, הכעסים נשכחים וגם לחצי היום-יום חולפים ונעלמים כלא…

By asaf