תגית: גינת ירק

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף ופרחי בר והכנת יחורים

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף ופרחי בר והכנת יחורים

עד לפני כמאה שנים, על גגות הבתים בארץ ישראל הוקמו סוכות שנועדו לשינה בימות הקיץ החמים. בכפר בניאס, מתוך Picturesque-Palestine 1881

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה (תשרי, כלומר ספטמבר או אוקטובר) ובסופם חג סוכות, הרי הוא חג האסיף, חג שנטוע עמוק באורח החיים של אבותינו, תושבי הארץ הקדומים.

חג האסיף משקף את סיום השנה החקלאית בארץ ישראל. זהו המועד בו מסיימים את איסוף התבואה מהשדות ואת קטיף פירות הקיץ ונערכים לשימור עודפי מזון לחורף (את התאנים מייבשים, את החיטה הופכים לקמח, את הענבים ליין ואת הזיתים לשמן). גם הסוכה משמרת את המנהג הקדום של תושבי הארץ לשבת בסוכות לצד שדותיהם בתקופת סוף הקיץ והסתיו בה נדרשה עבודה רבה לאיסוף התבואה. עדות לסוכות קדומות כאלה נראית עדין בשומרות החרבות הרבות שפזורות בטרסות של הרי יהודה וגם בשדות ערביים רבים אליהם מגיעים החקלאים בעונת האסיף.

עצי הפרי המקומיים, ובהם עצי שבעת המינים, מניבים את פירותיהם המתוקים בעיקר בקיץ. התאנה והגפן הבשילו זה מכבר. מסיק הזיתים מתחיל, קטיף הרימונים מסתיים וגדיד התמרים בעיצומו.

שלהי הקיץ במטע הגפנים בחלקת הבעל בסטף

נמשיך בהכנת הגינה לחורף – עצי פרי

שתילת עצים, בייחוד עצי ארץ ישראל כולל עצי שבעת המינים ועצי הדר. עצים שנשתלו בשתילה סתווית (מסוף ספטמבר, במהלך אוקטובר ועד תחילת נובמבר) יחלו לרוב לצמוח באביב לפני אלה שנשתלו בעונה הרגילה (בסוף החורף, לאחר ט”ו בשבט). מצד שני יש להקפיד להשקות באופן סדיר את העצים לאחר שתילתם עד לבוא גשמי החורף הרצופים.

העצים הנשירים סיימו את עונת הפרי בחודשי הקיץ וכעת משילים את עליהם ונכנסים לתרדמת החורף. ניתן להפסיק כעת את ההשקיה עד לחניטת הפירות בתחילת האביב.

עזרה ראשונה לעצי הפרי הנשירים לקראת החורף – העצים נכנסים לשלכת ולאחר הסרת רשת הפרי נצטרך לשקם את העצים ולתת תמיכה לענפים צעירים וחיזוק הענפים הצעירים שעליהם יגדלו פירות השנה הבאה. במידה וצריך גיזום מסיבי נמתין ונעשה אותו רק בפברואר כשהעצים בסוף התרדמת ומוכנים לקראת העונה הבאה.

שתילה ראשונה של ירקות החורף

לאחר שהכנו את הגינה לחורף בחודש שעבר והתחלנו בשתילות ירקות החורף, נוכל כעת להמשיך בזריעה ובשתילה של כל סוגי ירקות החורף. בחורף גדלים בעיקר ירקות עלים וירקות שורשים כמו חסה, תרד, גזר וצנון. 

נבטים של חרדל ממשפחת המצליבים. את ירקות החורף ניתן לזרוע בגינה החל מסוף ספטמבר.

שתילה – חסה, מנגולד, עלי רוקט, עלי בייבי, עלי סלק, גרגיר הנחלים. בצל, שום, כרישה, שורש סלק, כרובית, ברוקולי, סלרי, קולרבי, כוסברה, שמיר, תרד, צנון, לפת, ארטישוק ותפו”א וכמובן תות שדה.

זריעה – פטרוזיליה, צנונית, גזר, אפונת גינה, דגנים (שעורה, חיטה, חומוס, קצח).

דילול נבטים – לאחר שהירקות שזרענו ינבטו בהצלחה צריך לדלל אותם על אף כאב הלב שבעקירת השתילים הצעירים. אפשר להעביר חלק מהשתילים  למקומות אחרים, צפופים פחות. עדיף שיהיו פחות שתילים מאשר צפיפות יתר.

תבלינים – כעת ניתן לשתול מגוון סוגי תבלינים.

חיפוי האדמה – לאחר הזריעה או השתילה יש לשים חיפוי של עלים יבשים וגזם על האדמה. חיפוי האדמה הוא כמו שמיכה לאדמה. החיפוי מונע התאיידות, מגן מפני התחממות יתר, מקשה על עשבים רעים לנבוט ונותן חומר אורגני שיספק לאדמה מזון. יש להימנע משימוש במחטי אורן, עלי אקליפטוס ועלי עץ אגוז מאחר ויש להם תכונות מעקבות נביטה כמו לקוטלי עשבים.

פרחים וצמחי בר – זה הזמן לשתילת צמחי הבר ופקעות פרחי הבר של א”י, כלנית, רקפת, יקינטון, חצב ותורמוס, וגם פרחי חורף וחד-שנתיים כחוטמית זיפנית, ציפורן חתול, אפונה ריחנית וכובע נזיר. מועד השתילה המתאים לפקעות וצמחי בר הוא בין ספטמבר לדצמבר. לקבלת צמיחה רב שנתית רצוי מאד לשתול את רוב צמחי הבר באזורים שלא מקבלים כל השקיה בקיץ אם כי ישנם פרחי בר כמו יקינטון ורקפת שישגשגו גם בסביבה מושקת. אדמה מתאימה – חלק מהצמחים לא יצליחו אלא אם נתן להם סוג אדמה שדומה לאדמה בה הצמח גדל בטבע. אדמת המילוי ומצע השתילה הגנני לא מתאים לרבים מצמחי הבר ונצטרך להשיג אדמה מתאימה לכל זן.

הכנת יחורים – הסתיו (אוקטובר) וסוף החורף (פברואר עד תחילת מארס) הן שתי העונות הנוחות להכנת יחורים של צמחי תבלין ותה כרוזמרין, זעתר, אורגנו, ומרווה. קישור לכתבה על הכנת יחורים.

בזיליקום בסוף הקיץ. זה הזמן לאספו ולהכין ממנו פסטו.

שתילת תות – את התות אפשר לשתול מהסתיו ועד סוף החורף (לכתבה בנושא גידול תותים). ניתן לרכוש שתילים או לבצע ריבוי באמצעות שלוחות. גידול תות מזרעים דורש מומחיות ואינו מומלץ. במהלך החורף התות מנמנם ולכן אם נרצה תנובה משמעותית כבר בחורף נצטרך להקים חממה, כלומר לפרוס מנהרת ניילון מעל השתילים ואז נשתול בחודש אוקטובר או נובמבר. בלי חממה עדיף לשתול בחודש פברואר או מארס שבסוף החורף מאחר ותות שגדל בלא כיסוי לא יגדל לפני סוף החורף אז נסתפק בפירות באפריל-מאי. את התות כדאי מאד לשתול על יריעה של ניילון או פלריג שמתחתיה נשים את צנרת ההשקיה ומעליה נעשה חורים לשתילים שימוקמו לצד פתחי הטפטפות. היריעה מונעת ריקבון הפרי מהאדמה וגם מקלה על הגדילה באמצעות חסכון במים ושמירת טמפרטורת אדמה גבוהה יותר.

איסוף זרעי קיץ – כעת ניתן לאסוף את זרעי הבזיליקום והשומר לאחר שיבשו על השיחים.

פוסטים קשורים:

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

הימים מתקצרים במהירות אך אין סיבה לדכדוך. הגינה קוראת לנו והעבודה מרובה. את הפירות נקצור בחודשים הבאים.

העצים כעת בשלכת. הגננים אוספים ומפנים ערימות עלים ענקיות מהגינות הפרטיות והציבוריות ומשליחים אותם בלא מחשבה שניה אל פחי האשפה. אך בגינה המקיימת נתייחס אל העלים לא כאל פסולת או מטרד שיש לטפל בו אלא כאל משאב חיוני ומנוע לצמיחה. בגינה המקיימת לא זורקים מאומה. נאסוף כעת את כל עלי עלי השלכת ונערום בערימת הקומפוסט כדי שיבשיל עם בוא סוף החורף וישמש אותנו להזנת האדמה ולצמיחת העצים באביב הבא. כך נמחזר את הפסולת של הגינה ונחזיר לאדמה את מה שלקחנו ממנה. אם יישארו לנו עודפי עלי שלכת (אפשר לבקש גם מהשכנים שמתכוונים לזרוק לזבל) נחפה את הקרקע שסביב העצים והירקות וכך נגן על האדמה החשופה מהגשם ומהקור ואף נפרה אותה בחומרים מזינים שיתפרקו אט-אט.

עונת מסיק הזיתים כעת בשיאה, ואל מטעים בגליל, בהרי השומרון, ובשאר הארץ מגיעות משפחות שלמות לעבודת המסיק.

ירקות חורף: בנובמבר ממשיכים בזריעה ושתילה של ירקות חורף (למאמר המפרט על סוגי ירקות החורף ואופן גידולם). בשיא החורף לא ניתן לשתול כך שבהרים ובאזורי הארץ הקרים יהיה חודש נובמבר החודש האחרון לשתילת ירקות חורף.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.

ירקות החורף בגן הירק השיתופי בקיבוץ צבעון שבגליל העליון

זריעת דגנים וקטניות, כמו חיטה, שומשום, קצח, דורה, חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, נעשית בנובמבר ועד תחילת דצמבר. אין טעם לנסות לפני נובמבר כי דגנים וקטניות הן גידולי בעל הזקוקים לרצף גשמים ולכן יש לשתול אותם לקראת שיא עונת הגשמים, אך גם לא להתעכב ולשתול לאחר אמצע דצמבר כי הזרעים לא יכולים לנבוט כשיגיע שיא הקור של ינואר-פברואר.

שתילת תבלינים: בתחילת החורף ניתן לשתול את כל סוגי התבלינים – זורעים פטרוזיליה, כוסברה ושמיר. שותלים נענע, זעתר, אורגנו, קורנית, רוזמרין, מרווה, לוונדר, עשב לימון, לואיזה. כדאי להגזים בשתילת תבלינים – בפינות הגן, בעציצים, בחלקה ייעודית ועצם בכל מקום. הם יפים, טעימים, בריאים, מסייעים למשיכת חרקים מועילים ולסילוק מזיקים ואינם צורכים טיפול רב או השקיה רבה מדי. למאמר על ריבוי וגידול תבלינים.

שתילת פקעות פרחי ארץ ישראל – בנובמבר עדין ניתן לשתול פקעות פרחים (למאמר על שתילת פרחי ארץ ישראל).

ליקוט צמחי בר – לאחר בוא הגשמים מתחילה עונת הליקוטים. ניתן לזהות בקלות יחסית את נבטי החרדל ושאר המצליבים (הרחבה למטה), וגם את אלה של החוביזה והגדילן (שלהם עלי נבט המזכירים את אלה של הצמח הבוגר) לזלול אותם בשיא טריותם בלא הגבלה. את כל אלה נזהה באמצעות נבט דו-פסיגי (כלומר שני עלים יוצאים מאותו גבעול צעיר).

כיצד נזהה נבטים ממשפחת החרדל?
החרדל ואחיו ממשפחת המצליבים טעימים ובריאים. כדאי לדעת לזהות אותם כבר בשלב הנבט בו הם מזינים פי כמה. נזהה את הנבטים הצעירים בשדה בקלות – הגבעול הטרי מוציא 2 עלים צמודים שלכל אחד צורה של לב מעוגל (תמונה למטה), והם בעלי ריח צנוני-חרדלי. את המצליבים ניתן לאכול בכל שלבי הצימוח – מנבט ועד לזרע.
למשפחת המצליבים המפוארת שייכים מיני תרבות ידועים רבים כגון: כרוב, כרובית, רוקט, צנון, ברוקולי, קייל, בוק-צ’וי, וגם מיני בר ובהם נפוץ במיוחד החרדל, ואחרים מוכרים פחות כגון ילקוט הרועים. 

נבטים של חרדל ממשפחת המצליבים

פריחת החורף: בתחילת החורף נראה סתווניות פורחות למרות החום וחוסר הגשמים ושלל עלי נרקיסים פורצים מתוך האדמה. זהו כוחו של הבצל שמנצל כעת מזון ומים שנאגרו בחורף הקודם כדי לאפשר לפרח להזדקף במלוא יופיו לקראת עונת הגשמים והאביב שלאחריה.

תיחוח– בתחילת החורף מומלץ לתחח ולעשב את הגינה ובעיקר את חלקות הירקות וסביב עצי הפרי. פתיחת האדמה מאפשרת למי הגשמים לחלחל היטב, היא מספקת אוויר למערכת השורשים, נותנת מקום לזרעים ושתילים להתפתח ומונעת התקשות פני הקרקע. יש להשתמש בקלשון או מעדר לתיחוח פני השטח בין שורות הצמחים לעומק 10-15 ס”מ. רק להיזהר ולא לתחח בעת שהאדמה רטובה כי כך רק נהדק אותה וזה בדיוק ההיפך ממה שנרצה להשיג.

השקיה – בחורף יש לעצור את ההשקיה מהדשא ועצי הפרי. ירקות ושתילים צעירים רכים וצריכים השקיה רק במידה ואין רצף גשמים (שבוע ללא גשם).

איסוף מי גשמים – כדאי לפזר כלים גדולים לאיסוף מי גשמים.

 

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

ירקות בעונתם

עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום מובלים ירקות ופירות לסופרמרקט השכונתי שלנו מארצות רחוקות ואין לנו דרך לדעת האם התפוחים, האגסים, הענבים, הקיווי ואפילו העגבניות והמלפפונים גדלו כאן או הגיעו מארצות אחרות. מעבר לכך שוכללו טכניקות המאפשרות להתגבר על העונתיות החל מגידול בחממות, דרך שימור פירות בחדרי קירור או בעזרת חומרים משמרים ועד פיתוח זני ירקות שפותחו כדי להאריך את משך החיים שלהם (לעתים על חשבון הטעם, כפי שקרה לעגבנייה שאיבדה את טעמה בדרך זאת).

אבל בגינה הביתית או הקהילתית עונות השנה עדין ממלאות תפקיד מפתח. כל ירק גדל בעונתו ונקטף לצלחת רק כשהוא בשיאו, הן מבחינת טעמו והם מבחינת ערכיו הבריאותיים.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מפרט את ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף ופורס את רשימת הירקות המתאימים לגידול בגינה הביתית תוך עמידה על הקשיים המיוחדים לכל אחד מהם. הפרק הבא במדריך עוסק בטכניקות לגידול ירקות בגינה, התמודדות עם הקשיים המיוחדים בגידולם בגינה הביתית, ומציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה.

ירקות החורף

סלט חילופי עונות (מחודש מאי): עגבניות השרי הראשונות פוגשות בקערת סלט את אחרוני העלים והפרחים של האביב – רוקט, פטרוזילה, ופרחי שום הבר.

אם חושבים על זה יש הגיון רב בחלוקה בין ירקות קיץ וירקות חורף. ירקות החורף הם אלה שיודעים להתמודד עם תנאי החורף, כלומר עם קור וגשם. לכן מתחת לאדמה מתפתחים שורשים ופקעות גדולות ומעל לאדמה גדלים עלים, אך פרחים יתחילו לגדול רק בסופו. בהתאם לכך ירקות החורף הם ירקות עלים, ירקות שורש, פקעות ובצלים, ובהמשך גם ניצני פריחה.
את ירקות החורף זורעים ושותלים (קישור למאמר על ריבוי ירקות ותבלינים) החל מתחילת הסתיו, בחודש ספטמבר ועד מארס. בשיא החורף (ינואר-עד אמצע פברואר) הצמחים כמעט ולא גדלים וברוב הארץ אין טעם לזרוע ירקות, אבל כן ניתן לזרוע במשתלה מחופה בניילון ולהעביר את השתילים לגינה החל מסוף פברואר ולאחר שהשתילים יגדלו ויתחזקו.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.
קטניות ודגנים: בסתיו ובתחילת החורף שותלים גם קטניות כמו חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, וגם חיטה, דורה ודגנים אחרים. כל אלה גדלים בעל בלא השקיה. לקטניות חשיבות רבה בהשבחת הקרקע ועל כך בקישור הזה.
יוצאים מהכלל: תותים הם פירות הנאכלים בשלהי החורף.

ירקות הקיץ

הירקות אינם שונים משאר הצמחים. עם בוא האביב ולקראת הקיץ הירוק שבטבע מתחלף בפריחה ולאחר מכן בזרעים. זהו מחזור הגדילה השנתי של הטבע. כך גם ירקות הקיץ שהם צמחים שבהם אנו אוכלים את הפירות שלהם (שגדלו לאחר הפריית הפרח, למשל על ידי דבורה או חרק) ואת הזרעים שלהם.

את ירקות הקיץ זורעים ושותלים (קישור למאמר על ריבוי ירקות ותבלינים) החל מסוף החורף, מחודש מארס ועד תחילת הקיץ בחודש יוני (או יולי ואף אוגוסט במקומות מוצלים)

פירות: עגבניה, מלפפון, פלפלים מכל הסוגים, דלעות ודלועים מכל הסוגים כולל קישוא, דלורית, אבטיח, מלון, וגם חציל, במיה דומיהם.
זרעים: תירס, חמניה, שומשום, קצח, שעועיות.
יוצאים מהכלל: בזיליקום ונענע הם ירקות קיץ בהם אוכלים את העלים. גם הפקעות של הבטטה, הארטישוק הירושלמי והשומר הן ירקות קיץ.

לזרוע או לשתול?

ירקות שקל יותר לגדל בזריעה: גזר, פטרוזיליה , שמיר , כוסברה , תרד, רוקט, רשד, על בייבי לסלט, צנון , צנונית , בצל ירוק, שום. ירקות אחרים עדיף לשתול (אך כל שתיל מתחיל מזרע…)

רשימת הירקות

אבטיח
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ שזורעים באביב.
האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים.
האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

ברוקולי
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים בין ספטמבר לדצמבר.
בברוקולי אוכלים את ראשי הברוקולי (שהם ניצני הפרחים לפני הפריחה) שמוכנים לקטיף כ-60-90  יום לאחר השתילה. ברוקולי זקוק להפריה חיצונית מדבורים או מזנים אחרים של משפחת הכרובים שיפרו אחד את השני אם יגדלו בסמוך.

בצל
ירק קיץ ששותלים בחורף בשל זמן הגידול הארוך.
בתחילה הוא מפתח עלים ושורש עד הקיץ בו הוא מתבצל ומוכן לאכילה.
הוא אוהב אדמה אוורירית. יש להפוך את האדמה לפני השתילה.

גזר
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים (רק זורעים. לא לשתול) מסוף הקיץ ועד תחילת החורף. הגזר נאסף כעבור 4-6 חודשים.
את הגזר שותלים בעומק עמוק יחסית של ס”מ, ולאחר שיוצאים הנבטים (שבוע-שבועיים) יש לדלל את השתילים למרחק של 10-15 ס”מ האחד מהשני כדי להשאיר מספיק מקום לצמיחת העלים. לא להתאכזב אם נקבל גזר מקומט וקטן. הוא יהיה טעים ובריא פי כמה מאחיו היפה שנרכוש בסופר.
הגזר אוהב הרבה מים וזקוק גם לאדמה אוורירית.
ירק קשה לגידול בגינה ביתית. ראשית יש לתחח את האדמה היטב לעומק של 30 ס”מ כדי שהשורש יוכל להעמיק ולגדול ולהפוך לגזר. שנית, בגזר הזריעה עדיפה על שתילת שתיל מאחר שהעברת שתיל תקלקל את השורש שהוא הגזר האכיל. שלישית, יש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר גינת הירק, ולבסוף – משך הגידול ארוך מאד – סביב 4 חודשים ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן את האדמה.

דלעת
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ. זקוק למרווח רב בין שתילים.
הדלעת, כשמה כן היא, משתייכת למשפחת הדלועים ועל כן זקוקה בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

כרובית
ירק קשה לגידול בגינה.
הכרובית נמנית על ירקות החורף ומומלץ לזרוע בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או לשתול עד תחילת החורף (נובמבר-דצמבר). נזרע בעומק 0.5 ס”מ ולאחר שינבטו השתילים (כעבור שבוע-שבועיים) נדלל. הכרובית זקוקה למרווח גדול של 30-40 ס”מ בין שתיל לשתיל.
בכרובית אנו אוכלים למעשה את הפרח.
הצלחת הגידול דורשת התמודדות עם מספר אתגרים. ראשית נדרשת אדמה עשירה בחנקן ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן במרץ, בנוסף במידה ואין גשמים בתקופה בה גדל הפרח נדרשת השקיה רציפה. כמו כן נצטרך להתמודד עם כנימות, זחלים וחלזונות שירצו לאכול את פרח הכרובית לפנינו. ואם לא די בכל אלה יש להקפיד בדיוק רב על מועד הקטיף. כ3-4 חודשים אחר הזריעה מתחילה פריחת הכרובית. אם נקדים בקטיף נקבל ירק שאינו אכיל ואם נאחר בכמה ימים יפרוץ הפרח ויוציא ממנו פרחים קטנים שיעידו על כך שפספסנו את המועד.

מלפפון
ירק קשה לגידול בגינה.
הבעיה הראשונה במלפפון הוא שהוא משתייך למשפחת הדלועים משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בעיה מרכזית נוספת במלפפון היא שהפרח הנקבי לא גדל בחום שמעל 30 מעלות ולכן מלפפון חייב לגדול בחממה או בהצללה שתגן בשיא החום.
ירק קיץ שניתן לזרוע או לשתול החל מתחילת האביב.
מטמינים באדמה 2-3 זרעים כל 25-50 ס”מ לאורך הערוגה. מעל הערוגה כדאי להכין רשת הדליה, אליה נכוון את הצמחים לקבלת תמיכה כשיגדלו. המלפפון אוהב מים.
המלפפונים שאנו קונים בסופר גדלים רובם ככולם בחממות ומעניין שכמעט כולם מגיעים ממקום אחד – החממות של מושב אחיטוב שבעמק חפר שבשטחיו גדלים 3/4 מכל המלפפונים בארץ. המלפפפונים הגדלים בחממות הם מזן שלא זקוק להפריה, אך לא כך המלפפונים מהזנים הגדלים בלאדי בשדה או בגינה. בימינו כבר כמעט שלא מגדלים מלפפוני בלאדי בעונתם מחוץ לחממות על אף שטעמם חזק ומרענן. הסיבה פשוטה. הקונים מעדיפים מלפפון גדול ונוצץ שמחזיק מעמד שבועות ארוכים, וזמין בסופר בכל ימות השנה. מלפפוני הבלאדי המעטים שנותרו גדלים בעיקר בכפרי הגליל המערבי ומגיעים במאי-יוני לשווקים הערביים או משמשים להכנת חמוצים.

פלפל
ירק קיץ שזורעים או שותלים מאמצע מארס ועד הקיץ.
אוהב שמש מלאה וחייב לא פחות מ- 5 שעות שמש ביום. אחרת הצמח יהיה שברירי וחלש. צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, הם נחלשים בחורף אך במידה ושרדו הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו.

צנון והצנונית
ירק חורפי שיש לזרוע בסתיו או בחורף.
זורעים בעומק עמוק של 2 ס”מ. תקופת גידול מלאה של צנון/צנונית היא כ 100 יום, אך ניתן ליהנות מצנון צעיר כבר לאחר כ 45 יום.

קישוא
ירק קשה לגידול.
ירק קיצי שזורעים באביב.
זקוק למרווח גידול רב – בשדה חקלאי נהוג רדיוס של 150 ס”מ בין השתילים.
אין צורך בהשקיה מרובה.
איסוף הקישוא: את הקישוא קוטפים ואוכל בוסר. יש לקטוף אותו 7-10 ימים לאחר ההפריה, כלומר לפני שהוא מבשיל ומגיע לשיא גודלו. קישוא שיגדל יותר משבועיים יתמלא זרעים גדולים וטעמו יהיה מר.
הקישוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בנוסף, בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדולה דבר המחייב להפוך את האדמה לעומק ולאוורר את הקרקע היטב לפני השתילה.

שומר

שומר

השומר הוא צמח גבוה ומיוחד שהפך פופולארי בשנים האחרונות בשל טעמו המיוחד וגילוי סגולותיו הבריאותיות המבוססות בין היתר על פיטוכימקל נוגד דלקות שכפי הנראה אף מקטין את הסיכון לחלות בסרטן. קיימים שני סוגי שומר. הראשון הוא שומר הבר, אותו ניתן לראות גדל לגובה של מטר או שניים בטבע בכל רחבי הארץ והשני הוא הזן המתורבת של השומר אותו מגדלים בשדות חקלאיים פתוחים ושייחודו בפקעת הגדלה מעל האדמה ואותה אוכלים. השומר קל לגידול וכמעט שלא נתקף על ידי מחלות ומזיקים והוא יתאים כמעט לכל סוג קרקע. משומר הבר אוכלים את העלים שלהם טעם עדין של אניס (שהוא צמח מאותה המשפחה) וגם את הזרעים הגדלים בקיץ. הזרעים משמשים בתערובת הזרעים הנודעת, הרב-דה-פרובאנס. מהשומר המתורבת אוכלים את הפקעת שניתן לפרוס אותה דק לסלטים או להכין ממנה תבשילים ואנטיפסטי.

שום
ירק חורפי שזורעים בסתיו או בחורף אך בתנאי צל ניתן לגדלו כל השנה וכך לקבל עלים חריפים ורעננים לתיבול כל סלט או חביתת ירק. כ-3-4 חודשים לאחר השתילה נוכל לקבל ראשי שום אך אין טעם לחכות. העלים הירוקים דמויי הבצל ירוק טובים לא פחות.
זקוק לשמש מרובה ועדיף השימוש בערוגות מוגבהות בהן הניקוז טוב יותר.
הזריעה נעשית על ידי הפרדת פקעת השום לשיני שום בודדות. כדי לגדל שום יש לרכוש בסופר שום ישראלי (בצבע סגלגל) ולא את הזן הסיני (הלבן) הנפוץ יותר שלא יצליח לגדול אצלנו. כעת נפריד את שיני השום בלא לקלף את הקליפה ולאחר שנהפוך את האדמה עם קלשון יש לזרוע בעומק 3-5 ס”מ כאשר הקצה החד פונה כלפי מעלה.
שום הבר: השום שגדל בשדות החקלאיים תורבת משום הבר. זן הבר הנפוץ בארץ הוא השום המשולש שפרחיו לבנים וקטנים והוא יוצא מפקעת קטנה בהרבה משל השום המסחרי. לאחר שתורבת בעת העתיקה היה נפוץ ברחבי המזרח הקדום כצמח מאכל וצמח מרפא חזק והיה ידוע כבר בימי יציאת מצרים כמסופר “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם , את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים” (במדבר יא ,ז).

תירס
ירק קשה לגידול בגינה ביתית.
ירק קיץ. התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם. ההשקעה בגידולו קטנה ביחס ליבול המתקבל ממנו ולכן הוא כדאי מבחינה כלכלית ומשמש להפקת מגוון מרכיבים המשמשים כחומרי גלם למזון תעשייתי וכאוכל לחיות. התירס זקוק לאדמה מתוחחת לעומק המועשרת במנות גדושות של דשן או קומפוסט, וכמובן גם לשמש ומים. נהוג לזרוע תירס באפריל ונדרשים 90 יום להבשלה. את התירס יש לזרוע בעומק עמוק יחסית של 3 ס”מ. הסיבוך המרכזי בגידול ביתי (מעבר לתיחוח העמוק ולדישון האדמה) הוא שחייבים לשתול קבוצה גדולה וצפופה של שתילים, לפחות חלקה של 1-2 מ”ר ורצוי יותר. התירס מפרה את עצמו באמצעות הרוח. כדי שתהיה הפריה חייבים לגדל קבוצה צפופה וגדולה של צמחים שיפרו זה את זה.

תפוח אדמה
ירק חורפי הגדל מתחת לאדמה. ישנם שני מחזורי גידול בישראל – סתווי (שתילה באוקטובר-נובמבר) ואביבי (פברואר-מארס). כשבועיים לאחר השתילה נצפה לראות ניצנים ירוקים ובחלוף 3-4 חודשים, כשעלי הצמח מתחילים לנבול, נדע שהפרי מוכן ונחטט באדמה להוציא את תפוחי האדמה.
השתילה היא של תפוחי אדמה ישנים (כאלה שיש להם עיניים ירוקות). כדי לשפר את התנובה רצוי לחתוך כל תפו”א כזה לכמה חתיכות שבכל אחת יש עיניים ולשתול בעומק של 2-5 ס”מ. מאחר שתפו”א גדלים מתחת לאדמה חשוב לאוורר קודם את האדמה לעומק ולרוחב גדול ככל האפשר כדי לתת לשורשים להתפשט ולהפוך לתפו”א גדולים. האדמה צריכה להיות מועשרת בחומר אורגני ולכן תפו”א גדלים יפה דווקא בערימות קומפוסט. תפו”א אוהבים גם מים ושמש.
טיפים לקבלת יבול רב יותר – גידול בשכבות – לאחר שיוצא הצמח הירוק רצוי לכסות בשכבה של אדמה נוספת כדי לאפשר מקום לצמיחת תפוחי אדמה נוספים. תפו”א גדלים היטב גם בערימת הקומפוסט וכדאי לכן להשליך בחורף תפו”א ישנים לקומפוסט ולחכות להפתעה ירוקה שתנבט מתוך הערמה. אסור לאכול תפוחי אדמה לא מכוסים שצבעם ירוק מאחר והם רעילים.

תרד
מסובך יחסית לגידול.
התרד הוא ירק חורפי הזקוק לתקופת קור ממושכת כדי לגדול. בתנאים טובים התרד יבשיל כ45 יום לאחר זריעתו.
הקושי בגידולו מתחיל ברגישות למחסור בחנקן  (מתבטא בעלים צהובים ועיכוב התפתחות) לכן יש להעשיר את האדמה, באמצעות שתילה מוקדמת של קטניות או פיזור קומפוסט איכותי לפני שתילת התרד או הוספת אבני גיר מרוסקות.
את התרד קשה להעתיק ולכן עדיף לזרוע ביעד הסופי. התרד זקוק להמון מים ויש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר החלקה.
זני תרד:
♦ תרד ניו-זילנדי – ניתן לזרוע כל השנה אך עדיף בסתיו/חורף. עלים קטנים ובשרניים. מתאים לבישול ומילוי אך זקוק לחליטה קצרה מאד (כדקה) להוצאת המים העודפים מהעלים.
♦ תרד טורקי – זריעה בסתיו/תחילת החורף. העלים גדולים יותר ודקים. זקוק לחליטה של דקה או שתיים. טעמו מעודן יותר ולכן מתאים גם לאכילה בסלט וגם למילוי.
♦ תרד בלאדי – זן של תרד טורקי שגדל בשדה ולא בחממה.

ירקות רב שנתיים
את רוב הירקות זורעים בעונתם אך ישנם גם ירקות רב שנתיים שכדאי לנסות ולהשקיע בגידולם כולל ארטישוק (צמח גדול שדורש מקום רב – שתילה בחורף), ארטישוק ירושלמי (צמח גבוה הדומה לחמנייה שלצד דורשיו גדלות פקעות אותם אוספים ואוכלים אך אם נשאיר כמה מהן יגדלו צמחים נוספים בעונה הבאה), בטטה ואספרגו (עבורו נדרש ידע מקצועי להצלחה). ישנם גם צמחי עלים שמזריעים עצמם משנה לשנה במידה ומותירים חלק מהצמחים ולא מפריעים להם בתהליך הטבעי של גידול זרעים ופיזורם באדמה שסביב  (צמחי חרדל, מנגולד, פטרוזיליה, גרגר הנחלים, סלרי, שומר, שמיר, בצל ושום).

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C.

את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים פירות במאי-יוני. לאחר מכן, בשיא הקיץ לא ניתן להצליח בגידול דלועים.

הדלועים היו חלק מהתפריט המקומי שלנו מאז ומעולם. בני ישראל, בנדודיהם הארוכים במדבר התרפקו על זכרון הקישוא המקראי: “זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה”. הקישוא שאנו אוכלים היום הגיע מאמריקה כך שמדובר כנראה בפקוס או בזן מלפפון קדום אחר (במדבר, י”א, ה’).

עד כאן הכל טוב, אלא שכדי להצליח בגידול דלועים בגינה הביתית חייבים לשים לב לשלושה דברים

ראשית, הפרית דלועים

בסופר קונים מלפפונים בזול ובלי קושי אבל אם נרצה לגדלם בגינה שלנו נצטרך להשקים קום בבוקר ולעבוד.

משפחת הדלועים זקוקה לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. אם נתן לטבע לעשות את שלו נקבל יבול דל מאד. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שרוב הפרחים הופכים לפירות קטנים אך קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים.  לכן בשדות החקלאים מפזרים כוורות. הדבורים נמשכות לפרחים הצהובים והן עושות את העבודה, אך לנו בגינה אין כמעט דבורים ונצטרך לעשות את העבודה בעצמנו.

פרחי הדלועים הנקביים נפתחים בבוקר וזה הזמן לצאת לשדה. ראשית נצטרך להבדיל בין הפרח הזכר לנקבה. את הזכר נזהה לפי שהוא פורח בקצה גבעול משלו (באורך כ 20 ס”מ) ובתוכו עמוד של אבקנים דביקים. הדלועים חונטים פרי עוד לפני ההפריה ולכן את הפרח הנקבי נזהה בכך שהוא צומח בקצה הפרי הקטן  (קישוא, מלפפון או דלעת) ובתוכו פתח דמוי צלקת או פלחי פרי קטן. נזהה את פרח המלפפון הנקבי בכך שהוא גדל על מלפפון קטן. שני סוגי הפרחים מייצרים צוף שמושך חרקים מכל סוג.

אז מה עושים? קמים מוקדם בבקר ומחפשים צמחים בהם יש פרחים פתוחים משני הסוגים – זכר ונקבה. קוטפים פרח זכרי, ומקפלים מעט את עלי הכותרת על מנת לחשוף את עמוד האבקנים. כעת ניקח אותו כאילו היינו אנחנו הדבורה ונביא אותו לגעת בבליטה שבלב הפרח הנקבי. במלפפון התהליך דומה אבל מאחר ויש לו פרחים קטנים מאד ישנם כאלה שמבצעים את הזיווג בעזרת נגיעות של מכחול קטן במקום לקטוף.

טיפ: לעתים נראה רק פרחי זכר. מצב זה נפוץ בשלב הראשון של גדילת הצמח. כך הוא קורא לדבורים ומודיע להם שכדאי להגיע. פרחי הנקבה יופיעו בד”כ תוך כמה ימים. לעתים פוחתת כמות פרחי הנקבה, במיוחד כאשר הטמפרטורה חמה מדי או כאשר הצמח חולה או במצוקה ופשוט אין לו יכולת להשקיע בהעמדת צאצאים.

הבעיה השניה בגידול הביתית היא שהדלועים לא גדלים בחום של שיא הקיץ

את הדלועים חייבים לשתול מוקדם יחסית, כלומר מסוף פברואר ועד אפריל ומקבלים פירות במאי-יוני. לאחר מכן, בשיא הקיץ לא ניתן להצליח בגידול דלועים. החום של שיא הקיץ מקשה מאד על הפריה, מעודד מחלות בצמח ומושך כנימות מציקות.

הבעיה השלישית בגידול דלועים בגינה היא מתי לקטוף את הפרי?

קל לטעות במועד הקטיף ולקטוף פרי בוסר או פרי בשל מדי שאינו אכיל. תיאור מפורט יותר מופיע בתגובה בתחתית הכתבה.

למידע נוסף:

א. קישור לסרט של מתן הגנן על הפרית דלועים

ב. קישור לתיאור של תהליך מסובך יותר הכולל מספר שלבים בימים ושעות שונות כמתואר באתר של זרעי מורשת.

ג. סדרת התמונות למטה מדגימות את השלבים עבור מלפפון וקישוא:

מלפפון – פרחי זכר

הפריית מלפפון – לקיחת פרח זכר, קיפול עלי הכותרת וקירובו לפרח הנקבה

שיח מלפפון

מלפפון – הפרית פרח הנקבה באמצעות מגע עם פרח הזכר

קישוא – מימין פרח נקבה פתוח לרווחה ומוכן להפריה, משמאל למטה פרח נקבה סגור. שניהם קלים לזיהוי בשל פרי הקישוא הקטן שעליו גדל הפרח. משמאל למעלה פרח זכר שגדל על עמוד פריחה.

קישוא – פרח זכר – ניצב על עמוד זקוף ולכן קל להבדיל אותו מפרח הנקבה שגדל על פרי קישוא קטן

הפרית קישוא – קוטפים ומביאים את פרח הזכר אל הנקבה

קישוא – שבוע לאחר ההפריה

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
גידול ירקות בגינה הביתית

גידול ירקות בגינה הביתית

 
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה, והתמודדות עם הקשיים בגידולם בגינה הביתית. הפרק הבא במדריך כולל את רשימת הירקות מ-א’ עד ת’ ובו פירוט על סוגי הירקות השונים ועל ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף.

הכול מתחיל באדמה טובה

 פוריות האדמה היא הבסיס לחקלאות אורגנית. האדמה היא המקום. בשפה הערבית למילה ‘ארד’ יש משמעות כפולה – היא גם אדמה וגם ארץ. משימתו החשובה ביותר של הגנן היא להקפיד על טיפול קבוע באדמה להשבחת הפוריות, כדי שיוכל לקבל תנובת פרי וירק טובה. 

את איכות האדמה אפשר לחוש לפי המבנה שלה ולפי בעלי החיים שבה. ככל שיש בתוך האדמה יותר בעלי חיים קטנים, מוזרים ואף מכוערים כמו שלשולים, חיפושיות וטחבים, כך היא בריאה ומניבה יותר. ניתן לחפון ביד מתוך הקרקע גוש אדמה ולעמוד על טיבו. אדמה במבנה פתיתי עדין ורך היא סימן לאיזון נכון בין מרכיביה השונים.

חומר אורגני – אדמה חיה

כדי להגיע לרמת פוריות גבוהה צריכה האדמה להכיל מספיק חומר אורגני שהוא הבסיס לצמיחת הצמחים. אדמת גינה טובה מכילה לפחות 10% חומר אורגני, אך בגינת אוכל אפשר להגיע גם ל40% וכל המרבה הרי זה משובח.

החומר האורגני הוא הבסיס לאדמה חיה שהיא תנאי להצלחת גינת מאכל. החומר האורגני מאוורר את האדמה ובכך מאפשר לצמח להשתרש, משפר את השפעת ההשקיה, מעודד גידול מיקרואורגניזמים חיוניים, מאזן את חומציות הקרקע ומשחרר באיטיות ועל פני זמן חומר מזין לאדמה.  אדמה שאיבדה את החומר האורגני היא אדמה מתה ולא נוכל לגדל בה ירקות וצמחי תועלת אחרים. אדמה כזאת קשה ואטומה ורק עשבים שוטים יגדלו בה. על כן כדאי לגנן להיטיב עם האדמה ולהקפיד להעשיר אותה בחומר אורגני לפני כל עונת שתילה.

 הגדלת אחוז החומר האורגני באדמה נעשית באמצעות הוספת חיפוי קרקע אורגנית כמו עלים וגזם דשא, שתילת צמחי כיסוי או זבל ירוק, פיזור והטמעה של קומפוסט, ובגידול במיכלים גם הוספת הומוס, הידוע גם בשמו התלמודי “רקבובית”. נדע שהצלחנו כשהאדמה תהיה עמוסה בבעלי חיים קטנים הזוללים אותה ללא הרף. 

 

כיצד נדע האם האדמה שלנו עשירה בחומר אורגני?
אדמה עשירה בחומר אורגני היא אדמה חיה. היא אינה מהודקת מדי וחיים בה שלל יצורים, כולל שלשולים (שהם חיות מבורכות וכמעט קדושות בגינה בשל יכולתם לבלוע אדמה בלתי מאוזנת ולהוציאה ניטרלית מבחינת חומציות – כלומר pH7 – כפי שנדרש לרוב הצמחים). לצידם מכילה אדמה עשירה בחומר אורגני גם תולעים, חיפושיות אורי כדורי, חיפושיות צבתנים מפחידות, חיפושיות זבל וגם חיות מזיקות לגינת הירק כמו חלזונות וחשופיות (חלזונות בלי הבית) ובעיקר אין ספור יצורים זעירים, הנקראים מיקרואוגניזמים. אלה משמשים כפועלי התברואה של הגינה. הם מאווררים, מנקים, מתחחים, מפרקים פסולת, מעבירים חמצן, ממחזרים, קוברים ונותנים חיים.

איזה סוג אדמה יש לי?
מבדילים בין קרקע כבדה לקרקע קלה. בכל אחת צריך לטפל אחרת ולכן חשוב להכיר את האדמה שלנו.
קרקע קלה מאופיינת בחוליות, ולכן אחיזת המים נמוכה ומי השקיה או גשם מתנקזים מהר והיא נותרת יבשה.
בקרקע כבדה המצב הפוך. המים לא מתנקזים ממנה והיא נשארת רטובה זמן רב. מצד שני יש בעיות שנגרמות בשל ניקוז לקוי ובהתהדקות הקרקע

לעתים יש גינות עם ערבוב בין סוגי אדמה, למשל גינות רבות בחיפה ובכרמל כוללות שילוב של אדמה מקומית כבדה ופוריה מסוג טרה-רוסה (אדמת הרים שצבעה אדום בשל תכולת הברזל שבה, ומופיעה לרוב כשכבה דקה משובצת באבנים על מסלע אבן גיר קשה) עם אדמת חמרה חולית שהיא אדמת מילוי קלה-בינונית (לרוב זוהי למעשה תערובת אדמה גננית המורכבת מ40% חול, 40% טין ו20% חרסית) שהובאה למקום כדי ליישר חלקות משופעות. אם חייבים לערבב סוגי אדמה שונים, אסור לשים אדמה כבדה על קלה, אבל ניתן לשים קלה על כבדה.

אז כיצד נדע איזה אדמה יש בגינה שלנו?
> קישור למפת קרקעות בישראל– אדמה קלה נפוצה בעיקר במישור החוף, ואדמה כבדה בהרים ובעמקים. לעתים בגינה יש מילוי שהגיעה ממקום אחר.
> קרקע קלה עשירה בחול ולעומתה קרקע כבדה עשירה בחרסית. גרגירי החול גדולים יותר וכך אפשר להבדיל.
> לאחר השקיה בהצפה או גשם נותרת קרקע קלה רטובה לכל היותר במשך יומיים, קרקע בינונית 3-5 ימים וקרקע כבדה מעל 5 ימים.

מה המשמעות?
> השקיה – אדמה קלה יש להשקות באופן תכוף יותר (ופחות מים בכל פעם) ואדמה כבדה עדיף להשקות במנות גדולות אף במרווחי זמן גדולים יותר.
> הוספת קומפוסט – מועילה לשיפור המבנה של שני סוגי האדמות. לאדמה כבדה היא מאפשרת אוורור ולאדמה קלה היא משפרת את אחיזת המים.

גידול בעציצים ואדניות
לגידולים במיכלים שאינם במגע עם הקרקע עדיף לא לעשות שימוש באדמה, לא קלה ולא כבדה. הן לא מתאימות. באדמה קלה יש ניקוז יתר ובאדמה כבדה אין ניקוז טוב ואין מספיק אוויר לשורשים. לכן אין טעם למלא את העציץ באדמה מהגינה. במקום זאת יש לרכוש  במשתלה תערובת שתילה לעציצים. מדובר במצע שתילה שמכיל תעורבת חומרים שהותאמה במיוחד למיכלים והוא נותן תוצאות טובות בהרבה. תערובת השתילה כוללת גם דשן כימי בשחרור איטי (בצורת כדורים) המאיץ את צמיחת השנים אך משך החיים שלו כשנה. לאחר שנה יש להוסיף מדי שנה מנה חדשה של קומפוסט או הומוס ולתחח לתוך האדמה. בגידול במיכלים יש להומוס יתרון. בגידול במיכלים כדאי להשתמש בעציצים גדולים ועמוקים ככל האפשר

אבות המזון
המזון של הצמח נמצא באדמה ועליה להיות עשירה במזון כדי שהצמח לא יישאר רעב והוא כולל:
> מקרו-אלמנטים: 3 העיקריים והחשובים הם K אשלגן (ליצור עמילן), N חנקן (ליצור חלבון), P זרחן (כנ”ל). בחקלאות משתמשים בדשן כימי כדי להוסיף את מרכיבי הN,P,K. הוספת קומפוסט איכותי או הומוס נותנת תוצאה דומה.
> מיקרו-אלמנטים: ובהם ברזל, אבץ ומנגן. החשוב שבהם הוא הברזל. בחקלאות משתמשים בדשן אורגני להוספת מרכיבים אלה. ניתן להשתמש גם בהומוס או קומפוסט אם כי האפקט חלש יותר.

הקמת ערוגה חדשה

בניית ערוגה חדשה בגינה מתחילה בחירת מיקום נכון, נמשכת בהקמת תשתית להגבהה והגנה ומילוי אדמה וחומר מתאים.

מיקום הערוגה: ירקות הקיץ זקוקים לשמש, שמש ועוד שמש. כמה שיותר שמש. ירקות העלים הגדולים של החורף יסתדרו היטב גם בשמש חלקית.

הגבהת הערוגה מעל פני השטח: ההגבהה מיועדת לשיפור אוורור הקרקע ומחזקת את ניקוז המים וכך תורמת לצמיחה. הערוגה המוגבהת מקשה מעט גם על הגעת זרעים של עשבים שוטים ומצמצמת דריכה על האדמה בטעות. את ההגבהה מבצעים לרוב באמצעות תחימת שטח באבנים, לבנים, עצים או חומר טבעי אחר ומילוי הפנים באדמה. אין להשתמש בעץ מעובד או עץ מחוטא שמכילים רעלים. עדיף גם שלא להשתמש בקרשים כי אלה יתפרקו תוך שנתיים-שלוש. לאורך עונת הגידול מצטמצם נפח האדמה בערוגה ולכן לקראת כל עונת הגידול יש לשפוך קומפוסט מחדש ולקלטר את האדמה פנימה באמצעות קלשון או מעדר ובכך להשלים את החסר בנפח ובחומר אורגני.

הופכים את הקרקע: ישנן שיטות שונות לבניית האדמה בערוגה חדשה ובהן הפיכת הקרקע לעומק רב ושיטת השכבות. בשיטה הראשונה, נהפוך את הקרקע לעומק רב ככל שכוחנו יאפשר לנו, אפילו 30-50 ס”מ אם נצליח. זה עומק שורשי ההזנה של הצמחים (שורשי המים עמוקים יותר). לשם כך נשתמש כאת חפירה או קלשון. לאחר שלב החפירה וההעמקה נערבב לתוך האדמה קומפוסט (10 ק”ג, כלומר שקית קטנה, לכל 1 מ”ר אדמה) ורצוי גם חומר אורגני גס יותר וכדאי להוסיף חומרים לשיפור מבנה האדמה ובהם חול, ואף מעט אבני טוף קטנות או אדמת כבול כדי שאויר ומים יחלחלו לעומק וכדי שלשורשים יהיה נוח להתפשט. אם יש על האדמה עשבים נוסיף גם אותם לחגיגה. כל אלה יביאו גם להגבהה האדמה.

גן הירק בקיץ – שיחי עבגניה, ארטישוק, מנגולד, עלי שום ירוקים, ומאחור שתילי קייל ושומר.

שיטת השכבות: קיימת תורה שלמה כיצד להרכיב את אדמת הערוגה משכבות של חומר אורגני כדי להבטיח צמיחה מרבית לאורך שנים. העיקרון המרכזי שבבסיס השיטה הוא שהשכבות התחתונות יהיו עשירות בחומר אורגני ומטרתן להעשיר את האדמה בחומר אורגני גס שיתפרק בהדרגה, ואף לאורך שנים, לדשן ויחסוך מאתנו את הצורך להעשיר את האדמה בחומר אורגני בכל עונה מחדש וכמובן למנוע צורך בדישון כימי. השכבה התחתונה בערימה תהיה חומר אורגני גס כולל חתיכות בולי עץ דקות, כפות תמר חתוכות לגודל קטן ושברי ענפים. השכבה הבאה שמעל תהיה שכבת חומר אורגני עדינה יותר, כולל ענפים קטנים וחומר אורגני גס מערמת הקומפוסט שנמצא במצב ריקבון חלקי או גזם ועלי שלכת. מעליה נשים שכבת אדמה רגילה. את החלק העליון של שכבת האדמה נרכיב מאדמה באיכות גבוהה מעורבבת עם קומפוסט. לבסוף נשים שכבת חיפוי מעל האדמה (mulch) של כ 5 ס”מ גזם, קש, רסק שאספנו ביער, ואפילו חתיכות קרטון או כל חומר אורגני עדין אחר חוץ ממחטי אורנים שמונעות נביטה.

שכבת החיפוי היא השמיכה שמגנה על האדמה שלנו. החיפוי מונע מגוון בעיות – אידוי מים בקיץ, קור קטלני בחורף, הוא מקשה על נביטת עשבים פולשניים, מאפשר בית גידול לחרקים מועילים ולבסוף הוא מתפרק וכך מעשיר את האדמה בעוד חומר אורגני. הערת אזהרה: מאחר והחיפוי מונע צמיחת זרעים יש להיזהר שלא לשים חיפוי מעל זרעים שנשתלו, אלא רק מעל שתילים ששתלנו או לאחר שהנבטים הפכו לשתילים.

אבל לפני השמת שכבת החיפוי יש לבצע הכנה לאדמה לזריעה ושתילה: לאחר סיום ההקמה ולפני הזריעה או השתילה, חשוב לתת לאדמה זמן להתאושש, לקלוט את הקומפוסט ובעיקר להוציא עשבים שוטים שיכולים להפריע מאד לגידול ירקות שהם מטבעם עדינים וחלשים יותר. לשם כך יש להשקות במשך שבועיים על מנת שזרעי העשבים ינבטו ואז נקלטר את העשבים שצמחו ונהפוך שוב את החלק העליון של האדמה פנימה לתוך האדמה על מנת שתהיה נקייה ככל האפשר מזרעים ונביטה של עשבים זרים.

כעת הערוגה החדשה מוכנה לשתילה או זריעה.

 רק לשים לב: בניית ערוגה בשיטת שכבות והפיכת הקרקע הם שיטות שמתאימות לערוגה חדשה בלבד או בעת שיקום ערוגה שאדמתה מתה. בתחזוקה שוטפת של ערוגה אסור להפוך את האדמה לעומק רב כי כך נעקור את מרקם החיים שהתפתח בתוכה המבוסס על איזון עדין של בעלי חיים, שורשים ופטריות מיקורזים. ולכן במקום הפיכת האדמה נקלטר אותה לעומק של 10 ס”מ או נשפר על ידי גידולי זבל ירוק. 

הכנת קומפוסט

המטרה בהכנת קומפוסט היא להפוך את פסולת המטבח והגינה שלנו לאדמה ריחנית ומזינה. סוד ההצלחה טמון בהקפדה על שכבות. יש שני סוגי חומרים שצריך לשים בשכבות, זה על גבי זה, וחוזר חלילה – חומרים ירוקים חומרים חומים.

א. שיטת השכבות:
♦ החומרים הירוקים הם חומרים רטובים (ולעתים מסריחים ומושכים חיות) לרוב פסולת מטבח טרייה (קליפות ירקות ושאריות פרי, פסטה, אורז, ביצים ולמעשה כל דבר חוץ מבשר וגבינות) או גזם דשא, עשבי בר טריים וזבל עופות.
♦ החומרים החומים הם חומרים יבשים כגון עלי שלכת, קש וענפים דקים ובעצם כל חומר יבש חוץ מעשבים רעים שעליהם זרעים.
♦ איך זה עובד? הירוקים עשירים בחנקן והחומים עשירים בפחמן. הפחמן שבחומרים החומים מספק את החלבון הנדרש למיקרואורגניזמים לבצע את פעולת הקומפוסטיזציה, כלומר לפרק את החומר האורגני שמרוכז בחומרים הירוקים.
♦ איך בונים שכבות? לאחר השמת כל שכבה ירוקה יש לכסות  מיד בשכבה חומה. אם לא נכסה את השכבה הירוקה מיד יבואו זבובים. חשוב לשים פי 2-3 חומר חום מחומר ירוק.

ב. טעויות נפוצות:
מחסור בחומר חום הוא אחת הטעויות העיקריות שמכשילות הצלחה בהכנת קומפוסט. ערימה שלא קיבלה די חומר חום תהיה דחוסה ונוזלית.

ג. הטיפול השוטף:
♦ אפשר לערבב מדי שבוע-שבועיים את הערימה עם קלשון או מגרפה ובכך להאיץ את התהליך.
♦ חייבים לשמור על לחות – בקיץ יש להשקות מדי שבוע. תהליך הקומפוסטיזציה מבוסס על עבודה של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים ולכן יש להתייחס לקומפוסט כאל יצור חי ולהשקות בהתאם. אם הערמה לא מתחממת זהו סימן שצריך להשקות.
♦ בחורף עדיף לכסות כל הזמן מפני רטיבות יתר.

ד. לסיום – מבשלים:
לאחר מילוי הערימה לגודל של מטר על מטר צריך לבשל אותה. זהו תהליך הקומפוסטיזציה ובה היא מתחממת באופן טבעי. נדע שהערימה עובדת ומצליחה אם הליבה שלה חמה. החום מתקבל מהפירוק שמבצעים המיקרואורגניזמים והיעד הוא להגיע לחום של 50-60 מעלות. ממשיכים בהשקיה אחת לשבוע וניתן גם לערבב. ההשקיה והערבוב מאיצים את התהליך. יש לתת לערימה להתחמם ולהתבשל למשך שלושה חודשים עד שהיא מצטמצמת ומתקררת ונראית ומריחה כאדמת יער טובה ורעננה.

כדאי לקיים כל הזמן במקביל שתי ערימות, אחת במצב בישול והשנייה במצב התחלתי.

 

שמירה על בריאות האדמה

 הקומפוסט הוא כל מה שהיה פעם חי או צומח. זאת המצאה גאונית של הטבע והוא מזונם הטבעי של הצמחים. 


ההבדל בין קומפוסט והומוס

ערימת הקומפוסט תשמח לבלוע את כל הגזם והעלים שנשרו בגינה

הקומפוסט פועל פעולה כפולה – הוא מטייב את האדמה מבחינה טכנית וגם מדשן אותה. הקומפוסט מתפרק לאט ולכן מיטיב עם האדמה לאורך זמן. חומרי הדישון שבו משפרים את כמות ואיכות המינרלים הזמינים כמזון לצמחים ולחיזוק והגדלת האוכלוסייה האורגנית בקרקע. כדאי לתחח את הקומפוסט לתוך האדמה אך אפשר גם לחפות מעליו בעלים יבשים ואז לחכות לגשם שיספח אליו את החומר ויחדיר אותו לעומק האדמה.

ההומוס הוא התמצית של החומר האורגני בקומפוסט לאחר שהיגע לרמת פירוק מירבית והוא פועל רק כדשן מהיר המכיל את המרכיבים המזינים של החומר האורגני אך בלא השפעה מטיבה על מבנה הקרקע. לכן הוא פחות מתאים להשבחה ארוכת טווח של פוריות האדמה ופחות שימושי מקומפוסט בגינון רגיל. הומוס מיועד לחזק שתיל במצוקה, לאיזון אדמות חומציות מדי ובעיקר נדרש לפיזור במיכלים שאינם מחוברים לאמא אדמה.

הכמויות הנדרשות
בתחזוקה שוטפת של גינת ירק – לפני כל עונת שתילה לפזר כ-5 ליטר קומפוסט, או 2 ליטר הומוס, למ”ר אדמה קרקע.
בהקמת ערוגה חדשה או בריפוי אדמה חולה – מומלצת כמות קומפוסט כפולה (10 ק”ג למ”ר אדמה).
גם לעצי פרי כדאי להוסיף קומפוסט לפני תחילת עונת הצמיחה שלהם (להדרים בסתיו, לנשירים בסוף החורף).
בערוגות של עשבי תבלין או תמחים רב שנתיים אין צורך בהוספת קומפוסט (מספיקה פעם אחת בשתילה).

לקלטר את האדמה
עקרון בסיסי בגינון האורגני הוא שאין להפוך את האדמה לפני כל מחזור שתילה (חוץ מבפעם הראשונה בעת הכנת הערוגה) כדי לא לפגוע במיקרואורגניזמים שמזינים את האדמה. במקום זאת לפני כל עונת שתילה צריך לקלטר את האדמה. הקילטור דומה להפיכת האדמה אך הוא עדין בהרבה ונעשה רק לשכבת האדמה העליונה. את החירור נעשה באמצעות מעדר, מגרפה או קלשון לעומק של 10 ס”מ בלבד. פעולת הקלטור מביאה לכך שאוויר ומים יחלחלו לשורשים וחשוב לא פחות היא עוקרת את העשבים הלא רצויים ובכך נותנת לזרעי הירקות שנשתלים יתרון בצימוח על פני זרעי העשבים.  אין צורך לפנות את העשבים לאחר הקילטור. להיפך, הם ישתלבו בתוך הקרקע ויזינו אותה.

מחזור זרעים
כדי שהגינה לא תתעייף ותמשיך להניב שנה אחר שנה נהוג בגינון האורגני לקיים מחזורי זרעים, כלומר גידול של צמחים שונים ממשפחות שונות בזה אחר זה באותו מקום על מנת שלא תתפתח ותתחזק בקרקע אוכלוסיית מזיקים מסוג מסוים שהתפתחה בתגובה לגידול אחיד לאורך שנים. כך ניתן ליצור ‘גינת עוגה’ העשויה למשל מ-7 כאשר בכל שנה זורעים ירק אחר באחת הפרוסות וכל שנה נותנים לאחד החלקים לנוח ומאפשרים בו לעשבים לצמוח. עשבי בר מחזירים חומרים חיוניים לקרקע.

שכבת חיפוי
לא לשכוח לפרוס את השמיכה של האדמה – 5-10 ס”מ של חומר אורגני מכל סוג לאחר כל שתילה. אדמה חשופה בלי חיפוי היא אדמה לא טבעית  ולכן אדמה חולה. התועלת משכבת החיפוי נצברת בהדרגה ולאורך שנים. לחיפוי תועלות רבות. בין היתר הוא מצמצם את הצורך בהשקיה, מגן מפני קרה ושרב, מונע נביטת עשבי בר ומזין את האדמה ולכן משפר את הצמיחה.

לא לדרוך
אין לדרוך על האדמה, במיוחד לא כשהיא ספוגה במים. אדמה שמתקשה היא אדמה מתה.

סינרגיה בין צמחים  1+1=3

ערוגת תירס ודלועים. תחילת הקיץ בגינה המאפשרת שברמות הנדיב.

בגינה האורגנית משלבים בין צמחים. זאת תפיסה מנוגדת למונוקולטורה שבלב החקלאות התעשייתית שבה מגדלים גידול אחיד על פני שטח עצום ביעילות כלכלית גבוהה, בעזרת מיכון, כוח אדם זול מארצות רחוקות ושלל חומרי הדברה ודשנים כימיים המזיקים לאדם ולסביבה. באופן מעניין בחקלאות התעשייתית המודרנית מגדלים מעט מאד סוגי גידולים ובעיקר תירס וחיטה שמהם מזקקים את מרבית החומרים להכנת האוכל התעשייתי.

לעומת זאת, בערוגה משולבת, צמח אחד מגן על צמח סמוך מפני מחלות ומזיקים או מסייע לו בחומרי הזנה. בגידול משולב יש להבחין בין גידולים המעשירים את הקרקע לבין גידולים המנצלים את הקרקע, כאשר על ידי התמדה במחזורי זרעים מגיעים לשיווי משקל בינם.

באופן דומה, אפשר גם לשתול פרחים ליד הירקות כדי לסייע במשיכת דבורים וחרקים להאבקה. צמחי תבלין כרוזמרין ומרווה יגנו מפני מזיקים וימשכו דבורים ופרפרים הדרושים להאבקה של חלק מהירקות ובעיקר דלועים. את צמח השיבה יש לשתול לצד עצים כאפרסק ונקטרינה. השיבה מושך אליו כנימות ובכך מנקה את עצי הפרי מהם במקום שיפגעו מהם. גם אלת המסטיק דוחה כנימות ומזיקים וכדאי לשלב אותה סביב עצים וירקות הפגיעים למזיקים.

שילוב צמחי בר
בין הערוגות כדאי לשמור ואף לטפח צמחי בר מועילים כמו חרדל (ממנו נלקט באביב עלים ותרמילים בטעם חרדלי חריף), בבונג (פרחי הקמומיל הלבנים-צהובים שניתן לייבשם לתמצית תה), חוביזה (מעולה להכנת פשטידות וחביתות ירק בחורף) וגם סרפד (קוצני אך מלא חומרים מיטיבים לאדמה). בגינון הרגיל נוהגים לעקור ולהדביר אותם בשל חוסר מודעות או רצון בגינה נקייה.

מזיקים ועשבים
חשוב לגדל כל ירק בעונתו. צמח הגדל בעונה המתאימה לו ובתנאים מתאימים של אור, מים ואדמה טובה כמעט ולא יזדקק לסיוע וטיפול. הוא יתגבר בעצמו על המזיקים והמחלות.

בגינון אורגני לא נלחמים בעשבים שוטים עד למיגורם, אלא פועלים לשלוט בהם ומכבדים את יתרונותיהם שכוללים העשרת האדמה בחומר אורגני ותוספת יופי וגיוון. יפה לשמור על חלקים מהגינה כחלקות בר עם צמחי בר שגדלים באופן טבעי וגם כאלה שנשתול בעצמנו להוסיף גיוון ויופי ועוד דבר חשוב לא פחות – שיקוף הזמן ועונות השנה בגן.

כדאי לזכור גם שמה שאנו מכנים עשבים שוטים הם בעצם צמחי הבר המקומיים שחשובים לאיזון הטבעי בגינה ומושכים אליה חרקים טובים כמו פרות משה רבנו הנלחמות בכנימות וגם דבורים ופרפרים שיוסיפו נוי לגינה ויפרו את עצי הפרי וירקות הזקוקים להפריה. צמחי בר גם מונעים ממזיקים להתמקד אך ורק בזלילת צמחי המאכל.

חרקים – ממזיק למועיל
עקרון יסוד בגינון בר-קיימא הוא לעבוד עם הטבע ולא נגדו. לפעול להשגת איזון טבעי בגינה. להשתמש בעשבים היבשים ובחיות ולא למגר אותם באמצעות שריפת עשבים, פיזור חומרי הדברה מזיקים ודשנים כימיים. במקום לרסס כנגד חיות המגיעות לאכול מפרי הגן נעדיף לשתול צמחים מקומיים ובעונה המתאימה. אלה פגיעים הרבה פחות למזיקים ומחלות ולכן אינם מושכים אותם לגינה.
ישנם חיות מזיקות כמו חלזונות, חשופיות, כנימות וזבובי פרי. כל אלה מתרבים כשהגינה יוצאת מאיזון טבעי. כנגד המזיקים נזמין לגינה מועילים. המועילים חיים מתחת לאדמה (השלשולים ושאר החיות הזעירות שגרות באדמה אורגנית ובערימת הקומפוסט) ומעילה. ראשונה במעלה היא חיפושית משה רבנו הזוללת כנימות. יחד עמה נרצה לעודד ציפורים המוסיפות חיים וטורפות מזיקים, דבורים שחיוניות להפריה, ולהרבות בלטאות, חיפושיות זבל, צבתנים, שפיריות ואפילו עכבישים משום שעיקר מזונם הם חרקים מזיקים. כל אלה יסייעו להשגת איזון טבעי בגינה.
אז איך מושכים חיות מועילות כאלה? פיזור כלים עם מים יסייע למשיכת ציפורים. ערוגות צמחי תבלים ימשכו דבורים. וסביבה טבעית תמשוך חרקים מועילים. סביבה טבעית היא ההיפך מהגינה הגננית המטופחת הרגילה. כדי להשיגה נפזר כמה גזעי עץ רקובים, נכין ערימות אבנים,נערום חומר אורגני ונשתול ערוגות פרחים ממשפחת הסוככים (כמו שומר וגזר) וממשפחת המורכבים (כמו חסה, בבונג, דרדר,עולש וכוון).

הכלי העיקרי לשליטה בעשבייה הוא הכיסוח/גיזום. אין הכרח לעקור מהשורש במיוחד שלעתים השורש עמוק מכדי להצליח בכך. מספיק להקפיד על גיזום בשלהי החורף או בתחילת האביב לפני הפריחה או מיד לאחריה, אבל בכל מקרה יש לגזום לפני שהעשב מפיץ זרעים וכך נקטין את כמות העשבים שתגדל בעונה הבאה.

אמצעי שני להיפטר מעשבים היא חיטוי סולארי, כלומר באמצעות שריפת העשבים והזרעים שמחכים לעונה הבאה באמצעות חום השמש. לשם כך יש להניח יריעה שחורה על הקרקע למשך הקיץ.

דרך טיפול נוספת בעשבים היא קילטור האדמה, כלומר חפירה עדינה לעומק כ10 ס”מ באמצעות קלשון או מעדר כדי להפוך את האדמה פנימה ולאוורר אותה. פעולה זו עוקרת את העשבים והופכת גם אותם לתוך האדמה ושם הם מתפרקים ומעשירים אותה.

לצד שמירה על חלקות צמחי בר בגינה, חשוב לטפח מקום מזמין לבעלי חיים מועילים שיעזרו לנו בציד המזיקים שזוללים את הפרי והירק של הגן. כך חרקים קטנים כמו חיפושית פרת משה רבנו, שפיריות, ארינמל וגמלי שלמה, כמו גם ציפורים, קיפודים ואפילו צפרדעים מועילים בציד מזיקים.

 

זיהוי מחסור בברזל וחנקן
בעיות רבות בצמחים נגרמים בשל מחסור בברזל וחנקן.
> כיצד נעשה מחסור בברזל? גם כאן העלה בהיר מהרגיל וגם נראה את העורקים שלו. ומה נעשה? להוספת ברזל לקרקע ניתן להשתמש בדשן אורגני המכיל ברזל, תה סרפדים, וגם הוספת הומוס.
> כיצד נזהה מחסור בחנקן? העלה יהיה בהיר מהרגיל. ומה נעשה? הפרק הבא עוסק בהעשרת אדמה בחנקן.

ריפוי אדמה חולה – העשרת הקרקע בחנקן

 כשהאדמה חולה, בדיוק כמו כשבני אדם חולים, אפשר לטפל בסימפטומים אבל עדיף לטפל בבעיה. הוספת דשן או חומרי הדברה רק מטפלת בסימפטום ובטווח הארוך היא רק מחריפה את הבעיה. בגינת המאכל נפעל כרופאי אדמה. ארגז הכלים של רופא האדמה כולל תרופות פשוטות וטבעיות – להרבות בקומפוסט, לתחח לפני שתילה, להוסיף חיפוי, שימוש שתילים שמתאימים למקום, וגידול זבל ירוק.

תרופה טובה לריפוי אדמה חולה היא שתילת זבל ירוק ממשפחת הקטניות. התרופה עובדת לאט יותר מאקמול וידרשו כמה חודשים כדי להשפיע לטובה, אבל התוצאה הסופית היא ריפוי של ממש לא רק הקלת התסמינים.  

העשרת האדמה בחנקן היא תנאי להצלחה בגידול עגבניות, תרד, תירס וכרוב

חלק גדול מהקשיים בגידול ירקות בגינה נובע ממחסור בחנקן. אדמה דלה בחנקן תניב לנו ירקות קטנים, צהובים ועלובים במראה ובטעם (*). בחקלאות המסורתית התקיים מעגל חיים כאשר העזים והתרנגולים אכלו את העשבים עשירי החנקן שסביב השדות והצואה שלהם העשירה את השדות החקלאיים בחנקן. בגידול החקלאי המודרני (לרבות חקלאות אורגנית) משתמשים בדשנים כימיים רבי עוצמה המעשירים את האדמה בחנקן. לעומת אלה, בגינה הביתית קשה יותר להעשיר את האדמה בחנקן.
אחת השיטות בחקלאות בת-קיימא היא פיזור קומפוסט ותיחוחו לתוך האדמה. קומפוסט איכותי מכיל את אבות המזון של האדמה הטובה – חנקן, זרחן ואשלגן (**). שיטה אחרת היא מחזור זרעים או גידול מחזורי של יבולים עתירי חנקן ולאחר מכן גידול מחזור או שניים של ירקות הזקוקים לחנקן. בשיטה זאת, נשתול בערוגה חדשה צמחים מיטיבי קרקע המכונים גם גידולי חלוץ או זבל ירוק. אלה משפרים את מרקם האדמה ומעשירים אותה במינרלים והם יבואו במקום העשבים המקומיים שאותם נעקור לפני השתילה כדי שלא יפריעו לערוגה. צמחי חלוץ/זבל ירוק המעשירים את האדמה בחנקן כוללים קטניות למיניהן (שעועית, אפונה, עדשים, פול, חומוס, פולי סויה, אספסת/אלפלפא ותלתן) וגם חרדל, בבונג/קמומיל, שעורה, חיטה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. הקטניות ורוב צמחי הכיסוי הם צמחי חורף כך שעונת השתילה היא בין ספטמבר לדצמבר.

לא תמיד צריך לשתול קטניות. לעתים רבות הם באים לבד לגינות שאדמתם חולה, למשל צמח הינבוט שנפות באדמות רעות ונחשב על ידי גננים לעשב רע דווקא מועיל לפוריות האדמה. את הקטניות נזהה בזכות עליהם המיוחדים – תמיד מסודרים בשורות בצורת נוצה ופירותיהם בתרמילים מאורכים.

הנחיות לזריעת נבטי קטניות: כדי להבטיח נביטה טובה רצוי להשרות את הקטניות במים למשך יומיים כאילו שאנו עומדים להכין חמין או נבטים. לאחר מכן לפזר כמויות גדולות של זרעים, לקלטר לתוך האדמה ולהשקות בהתמדה. כעת מניחים לצמח לצמוח וקוצרים לפני הפריחה. חשוב לשים לב לשתי עקרונות: חייבים לקצור לפני הפריחה מאחר שבפריחה הצמח מנצל את החנקן לעצמו במקום להעשיר את האדמה. כמו כן, לא עוקרים את הצמחים מהשורש כי בכך נקטין את אפקט פיזור החנקן. כדאי להשאיר את הגבעולים הקצורים על האדמה כחומר חיפוי.

כעת נוכל לשתול את שתילי הירקות הזקוקים לחנקן, כמו למשל עגבניות, כרוב/ותירס. בשיטת מחזורי הגידול לאחר עונה של גידול ירקות הזקוקים לחנקן נעבור למחזור גידול של ירקות שדורשים פחות חנקן כמו חברי משפחת הדלועים (למשל קישוא וחציל) או אפונה המשתייכת למשפחת הקטניות המעשירות את האדמה בחנקן.

(*) קישור למצגת של משרד החקלאות המאפשרת זיהוי הנזקים הנגרמים לצמחים ממחסור/עודף בכל אחד מחומרי היסוד כולל חנקן, אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום, גופרית, בורון ואבץ.
(**) בקומפוסט לא בשל שעדין לא סיים את תהליך הקומפוסטיזציה יהיה יחס הפחמן/חנקן גבוה מדי ולכן הוא דווקא יפחית את כמות החנקן באדמה.

 

הפרית דלועים

בסופרמרקט קונים מלפפונים בזול אבל אם נרצה לגדלם בעצמנו נצטרך לקום מוקדם בבוקר ולעבוד בגינה.

משפחת הדלועים, שחבריה המפורסמים הם דלעת, קישוא, מלון, אבטיח ומלפפון, זקוקה לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שרוב הפרחים הופכים לפירות קטנים אך קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים. נצטרך לעשות את ההפריה באמצעות האבקה ידנית.

קישור לכתבה מפורטת על האבקה ידנית להפריית דלועים

 

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

4 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

פברואר (טבת) – עונת הליקוט

פברואר (טבת) – עונת הליקוט

צינת החורף חולפת, הימים הולכים ומתארכים אט-אט ועם חלוף ימי החודש ניתן לראות כיצד החורף מתקרב לסיומו והאדמה אוגרת כוח לקראת האביב שכבר נראה באופק.

מנוחת החורף נגמרה וכעת מחכה לנו עבודה רבה בגינה. הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר מחזור צמיחה חדש של שתילים וזרעים. ההתחממות והימים המתארכים מאיצים את הצמיחה ולאחריה את הפריחה בתקופה הקצרה שעד בוא החום המצמית של הקיץ. 

כעת השקד כבר פורח ולאחריו יפרחו גם יתר העצים הנשירים, כמו האפרסק, השזיף והתפוח ובקרוב יתמלאו שיחי הלוטם בפריחה ורודה ולבנה. פרחי הבר יצאו מהפקעות והם מלבלבים בשיאם ועמם מגיעה עונת הליקוט לשיאה עם שלל צמחי בר צעירים וטעימים.   

גיזום ושיקום הבוסתן לקראת האביב

שתילת עצי פרי חדשים – מאמצע פברואר, במהלך מארס ועד תחילת אפריל: נטיעת עצים נשירים, רימון, תאנה, גפן, פסיפלורה ותות.

גיזום – בשיא החורף (ינואר וחלקו הראשון של פברואר) רוב הצמחים כמעט ולא מתפתחים. קר להם מדי מכדי לגדול ועל כן הטיפול בגינה מתמקד בגיזום ושיקום נזקי הגשם והרוח. עצים ושיחים רבים שרויים בשלכת וזה הזמן המתאים לגזום אותם לקראת עונת הצמיחה הבאה. המטרה בגיזום היא חידוש, חיזוק ורענון לקראת עונת הצמיחה הבאה. נגזום כעת את עצי הפרי הנשירים והגפנים (קישור למאמר), ונגזום באותה הזדמנות גם שיחים רב שנתיים כמורן החורש, אוג, מרוות נוי וורדים.

יחורים – כעת כשעצי הפרי (במיוחד בגפן, תאנה, רימון, תות ופסיפלורה) נמצאים בסוף עונת השלכת זה הזמן הנכון לנצל את כוח הריבוי האדיר שגלום בהם ולהרבות אותם באמצעות יחורים. בחודש פברואר, נוכל לנצל את הענפים ששאנו גוזמים מעצי הפרי כדי לטעת כמה מהם כיחורים.

הרכבת עצי פרי – נשירים בפברואר והדרים במארס.

הוצאת העשבים שצמחו סביב עצי הפרי כדי שלא יתחרו עמם על המים כשנחדש את ההשקיה עם בוא האביב. סביב לעצים נשירים הפגיעים לכנימות (כמו אפרסק ונקטרינה) נשתול צמחי שיבא שמונעת מהכנימות לפגוע בעץ וננצל את האזור שסביב העץ גם  לשתילת צמחי תבלין אחרים או ירקות שינצלו את מי ההשקיה שנתן באביב ובקיץ.

הוספת קומפוסט סביב עצי הפרי כדי לסייע להם ולחזקם לקראת הלבלוב והצמיחה של האביב. ניתן לפזר סביב העצים גם עלי שלכת או עשבים שנעקרו כדי שיהפכו בהדרגה לקומפוסט.

גינת ירק בחורף – מנגולד, חסה, עלי רוקט ועלי בייבי, שום ירוק ובצל.

גינת הירק

מנה אחרונה של ירקות חורף – לאחר חודש ינואר בו היה קשה לזרוע ולשתול (להוציא באזורים חמים או בחורפים חמים) ניתן לשתול מנה נוספת ואחרונה של ירקות חורף כמו חסות, עלי בייבי, רוקט, מנגולד, קייל, סלק, כרישה, בצל ופטרוזיליה. תחילה הצימוח יהיה איטי אך ככל שיתחממו ויתארכו הימים בחודש מארס נראה זינוק בצמיחת ירקות החורף. אם אין גשם חשוב מאד להשקות לאחר הזריעה ולהמשיך בהשקיה ככל שהאדמה יבשה.

גינת צמחי התבלין – כדאי לגזום באופן נמרץ (עד 50% מנוף הצמח) את צמחי התבלין הרב-שנתיים כמו אורגנו, אזוב, מרווה, לבנדר, טימין, מליסה ולואיזה. את חלקם נוכל לייבש ולשמר. כמו עצי הפרי, גם צמחי התבלין עומדים להתעורר ולהתפרץ באביב וזאת העונה לקטום את הקצה הירוק והחדש שלהם ולעשות גם מהם יחורים בגינה (מאמר על יחורים בירקות וצמחי תבלין).

ניקוי הגינה מעשבים – בגינות רגילות, כאלו שמטופלות על ידי גנן, קשה יהיה לראות עשבי בר ושם ימהרו לעקור או להדביר כל עשב שצומח בלא הזמנה. אך אם לא נפחד מעשבי הבר נראה שרבים מהם דווקא מועילים, את חלקם ניתן לאכול, יש בהם יופי רב והם מחברים לטבע, לעונות השנה ולזרימת הזמן בעולם.

על אף זאת, עשבי בר נוטים להתרבות משנה לשנה וכמות מוגזמת שלהם יכולה להפריע ולכן כדאי לשלוט בכמות העשבים בגינה. לא מדובר בעבודה קלה. אם נרצה לדלל את כמות עשבי הבר בגינה, נצטרך לעקור את העשבים מהשורש כדי שלא יצמחו שוב. נצטרך לעשות זאת בחורף ולפני שהפריחה של האביב תביא לפיזור הזרעים שיבטיחו את המשך התרבות העשבים גם בשנים הבאות. הזרעים שכבר התפזרו באדמה יכולים להמתין בה חבויים לשעת כושר מתאימה לנביטה גם מעבר לשנה אחת. במידה ונשמור על גינה נקייה מעשבים במשך 3 שנים כמעט ולא יצמחו עשבים חדשים בשנה שלאחר מכן.

ארוחה בשדה בגמר סיור ליקוט ברמות מנשה בהובלת אורי מאיר ציזיק.

טיולי ליקוט ותבשילי חורף

פריחת עצי השקד מתחילה והשדות שסביב נצבעים ירוק בוהק, צמחי הבר גדלים והפריחה הצבעונית מתחזקת. צמחי בר רבים נובטים וגדלים בגינה או בשדות ובטבע שסביב ובהם מיטב צמחי המאכל של ארצנו. עונת הליקוט בשיאה. נוכל לצאת ולאסוף עלי חוביזה, חרדל, אספרג החורש, עולש, סרפד, גדילן, ברקן, מרוות ירושלים ורבים אחרים. לאחר שנחפש אותם ונלקט מעליהם נוכל להכניסם לתוך הסלט, להכין לצידו חביתת ירק או קציצות חוביזה וכמובן להינות מתה חם עם עלי מרווה וזוטה לבנה שגם אותם קל יחסית למצוא.

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

 

דצמבר (כסלו) – הסלט הירוק

דצמבר (כסלו) – הסלט הירוק

דצמבר הוא החודש הירוק

גשמי החורף הראשונים כבר שטפו את שאריות העשבים היבשים וסילקו את הקוצים הצהובים מעל הארץ אך הפריחה הצבעונית שתבוא עם סוף החורף עדין לא נראית באופק. בינתיים הזרעים נבטו וכל הארץ מתמלאת צמיחה ירוקה עזה. שלל צמחי בר נובטים ולצידם הנרקיסים והרקפות הראשונות מבשרים את בוא החורף. גם בגינת הירק נקטפו העגבניות האחרונות ואת מקומם תפסו ערוגות עם עלי סלט ירוקים, חסה, כרוב, בצלים ושומים טריים ורעננים.

מה נאכל?
בחורף אוכלים בעיקר ירקות של פקעות, שורשים ועלים. אם שתלנו בקיץ ובסתיו פקעות תפוחי אדמה וארטישוק ירושלמי נוכל לחכות עד שהעלים יצהיבו ויחלו לנבול וכך נדע שהגיעה הזמן לנבור באדמה ולהוציא את הפקעות ולהכניסם לתבנית האפייה, לסיר הבישול או לקדירה שתחמם את ליבנו בימי החורף הקרים.
החורף היא עונתם של עצי פרי ההדר. בדיוק כאשר עצי הפרי הנשירים ועצי שבעת המינים שוקעים בתרדמת החורף, גדלים ומבשילים התפוזים, האשכוליות, הקלמנטינות והלימונים שהופכים גדולים, טעימים ומתוקים מיום ליום.

עלי רוקט ענקיים בשיא החורף

מה נשתול?
בדצמבר, וכל עוד לא הגיע הקור העז של שיא החורף, עדין ניתן לשתול ירקות חורף כמו חסות, פטרוזיליה ועלים מכל סוג, בצלים, תרד, כרוב, שום, אפונה וכמובן שתילי תות שדה ולצידם לזרוע את ירקות השורש של החורף ובהם תפוח אדמה, צנון, צנונית, סלק וגזר.
קישור לפוסט הראשי על שתילת ירקות.

הטיפול בגינה
בתחילת החורף נעצור את ההשקיה ונתן לגשם ולאלוהי הבעל לעשות את שלהם במהלך החורף. במידה ותפילות הגשם לא יענו ויחלפו שבועות שלמים בלא גשם לא נתן לגינה להתייבש אלא נחזיר את ההשקיה לשתילים הצעירים בכמות מדודה.
כדי להגן על ערוגות הירק נוסיף מעל האדמה  שכבת חיפוי שתגן על השתילים הצעירים מפני הקור העז וגם כדי להפחית מצמיחת העשבים הנוטים להתפרץ בעוז בתחילת החורף.

עציץ פטרוזיליה ושעועית

גם שתילי עצי פרי זקוקים לעזרה כדי לעבור את סערות החורף ולכן נקשור תמוכות לעצים צעירים כדי להגן מפגעי הרוח. חשוב שלא לקשור את התמוכות בצמידות לעץ אלא לתת לעץ מרווח לנוע מעט, כדי שילמד להתחזק בעצמו.

זאת העונה שבה ניתן לצמצם  את כמות עשבי הבר בגינה. הם נובטים בתחילת החורף ומתרבים בסיומו ובאביב. לכן אם נרצה לצמצם את כמות העשבים בשנים הבאות יש לעקור אותם בתחילת החורף או לגזום אותם בהמשכו לפני שיוציאו את הפרחים שיפיצו את הזרעים שמהם יתרבו העשבים בשנה הבאה. בימים שלאחר רדת גשמים האדמה רכה במיוחד וקל לעקור את העשבים מהשורש.

ארטישוק ירושלמי

ארטישוק ירושלמי – בחורף מגיע השתיל לגובה קומת אדם ואז ניתן לנבור באדמה ולהוציא פקעות מבין שורשי הצמח

צמח עם שם מוזר ומראה מטעה. לא מדובר בארטישוק וגם אין לו קשר לירושלים. הארטישוק הירושלמי נראה בכלל כחמנייה. הוא גבוה כקומת אדם, נושא עלים גדולים ובראשו פרחים צהובים ענקיים. מקורו בצפון אמריקה ושמו הוא גלגול ובלבול בין שפות. מתיישבים איטלקיים באמריקה פשוט קראו לצמח  Girasole, כלומר חמנייה באיטלקית, ושכניהם האנגלים שהיו פרוטסטנטים אדוקים שראו עצמם כבני ישראל החדשים ואת אמריקה כארץ הקודש שינו רק במעט את השם לJerusalem וכך התקבע המוצא הירושלמי של הצמח. הארטישוק ניתן לצמח על שום טעמו של השורש המזכיר את טעמו של הארטישוק. סודו של הארטישוק הירושלמי טמון דווקא מתחת לאדמה, שם גדלות הפקעות הטעימות שלו. יש לו טעם עדין ומיוחד והוא מתאים לשיפור תבשילים, מרקים ומאפים. הוא מככב במיוחד במטבח המרוקאי, שם מכונה הפקעת בטטה קסבייה.

כדי לגדל ארטישוק ירושלמי פשוט טומנים פקעות שקנינו בסופר כמה ס”מ בעומק האדמה כאשר ניתן לשתול את הפקעת מהאביב ועד תחילת הסתיו. הארטישוק אוהב הרבה שמש והמון מים. הצמח גדל במהירות אך הפקעות מתרבות רק עם בוא הקור של תחילת החורף והן גדלות ומשתרעות ב.מהלך החורף עד לנבילת הצמח.

זריעת בלוטים של עצי אלון
האלון הוא אחד העצים החשובים והיפים בחורש הארץ ישראלי. האלון גדל מבלוטים ואם נרצה לגדל אלונים בעצמנו נוכל לאסוף בלוטים ולשתול אותם. את הבלוטים יש לאסוף במועד הנכון, כלומר יש ללקטם כאשר הם בשלים מספיק כך שניתן להפריד אותם מהספלול אך לפני שהם מתחילים להתייבש, מה שקורה תוך שבועיים-חודש מנפילתם על הקרקע. את זרעי האלון המצוי אוספים בדצמבר-ינואר ואת זרעי אלון התבור באוקטובר-נובמבר.
את הבלוטים יש לשתול מיד לאחר האיסוף כדי שלא ירקבו. אך לפני כן רצוי להרטיבם במים כדי לוודא האם הם טובים לזריעה. אלה שישקעו טובים ואלה שיצופו אינם טובים.

כדי לשתול יש לחפור בור באדמה ולמלט באדמה עשירה או קומפוסט ולשים את הבלוט בעומק 5-10 ס”מ ולהשאיר גומה להשקיה. רצוי לשתול קבוצה של בלוטים כי רק מעטים יצליחו. בחורף הראשון ינעץ האלון שורש עמוק לתוך האדמה ויחל בצמיחה איטית. שתלנים מומחים נוהגים להציב סביב הבלוט או השתיל שרוול שתילה מפלסטיק כדי להגן מרוח וחיות. אם הבלוט נבט אין חובה להשקות, אך אם נשקה  בעונה הראשונה יעלו סיכויי ההצלחה. שיטה שנייה היא להכניס ערימת בלוטים לעציץ ולערבב עם מצע שתילה ולהשקות את העציץ מדי יום. תוך כמה שבועות נקווה לראות שחלק מהבלוטים נבטו ואז נעביר אותם לשתילה באדמה.

עדיף שלא לקנות עץ אלון ממשתלה מאחר ועץ אלון שגדל בעציץ מאבד את היתרון של השורש העמוק ולכן לא יוכל לשגשג כמו עץ שבקע מהבלוט באדמת היער. לכן גם אין טעם לנסות להעתיק ממקומו אלון שנבט ביער. רצוי להשקות בקיץ בשנים הראשונות. האלון גדל באזורים בהם יש לפחות 500 מ”מ גשם בשנה. בטבע האלון גדל במקומות בהם לאט אך בגינה הוא יגדל מהר יותר אם יקבל השקיה. קישור למאמר נרחב ממשתלת עצי אלון.

מתכון החודש: קציצות חוביזה
קציצות חוביזה הן וריאציה על קציצות תרד. בחודשי החורף והאביב החוביזה גדלה בכל פינה והיא שימשה מזון של עניים לתושבי הארץ מאז ומעולם ונותרה מלכת צמחי הליקוט ואצל הערבים היא נחשבת לחם של ממש ואם כל זה לא מספיק, החוביזה גם בריאה מאד וערכיה התזונתיים, כמו גם טעמה, דומה לשל תרד. את עלי החוביזה יש ללקט כשהעלים צעירים וירוקים ולכן המתכון במיטבו בדצמבר וינואר. להמשך המתכון – בדף המתכונים – קציצות חוביזה.

מתכון עונתי: דלעת ערבית (קרעה)

דחליל ודלעת ערבית – קרעה

הדלעת הערבית קשה להשגה וצריכים לחפשה בשווקים הנכונים בסתיו ובתחילת החורף, אך אם קונים פעם אחת ניתן לתת לה להתייבש ואז נאסוף את הגרעינים הרבים ונשתול בגינה לקראת החורף הבא. לדלעת המוזרה והגדולה הזאת יש שמות רבים – דלעת לבנה, דלעת ירוקה, דלעת בלאדי או קרעה שהיא המילה הערבית לקישוא מכל סוג. למאכל כדאי להעדיף דלעת קטנה יחסית משום שטעמה יהיה עסיסי ועז יותר. את הדלעת אופים בתנור בחום של 200º. אחרי 3/4 שעה מוציאים ופורסים לשני חצאים כמו חציל ומחזירים לתנור לחצי שעה נוספת. לאחר מכן מטפלים כמו בחציל – יוצקים טחינה גולמית או סילאן או שמן זית עם מלח ופלפל. במטבח הערבי מכינים מהם גם ממולאים בשרניים ברוטב עגבניות.

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) – פירות הקיץ המתוקים

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) – פירות הקיץ המתוקים

הקיץ לוהט. החום בשיאו. האדמה, כמו בני האדם, זקוקה כעת למנוחה. זה לא הזמן לשתילה ועבודה מאומצת. 

זאת העונה לצאת לבוסתנים האבודים וללקט משלל פירות הקיץ – תאנים מתוקות, ענבים, רימונים ותות עץ. את טעמי הקיץ המתוקים ניתן לשמור כדי שנהנה מהם במשורה כל השנה. את התאנים והענבים ניתן לשמר ולהפכם לדבלים וצימוקים, אך בעונת הקיץ החמה עדיף להקפיא חלק מהם ולקבל ארטיק טבעי נפלא בלא סוכר וצבעי מאכל.

בעבודת הגינה, נסתפק בחיזוק ההשקיה, הוספת חיפוי מרבי לאדמה להגנה מיבוש והתאיידות, ושאר מלאכות שלא ניתן לדחות לימים קרירים יותר. אם שתלנו בחודשים הקודמים יבולי קיץ, נוכל כעת להינות מקטיף עגבניות ומלפפונים להכנת סלט ולקנח בתירס, גרעיני חמניה ואבטיחים. גם פירות הקיץ מבשילים כעת והם מגיעים לשיא מתיקותם.

ליקוט מזון מהטבע היא מסורת עממית ומקומית
ליקוט מזון מהטבע היא מסורת עממית ומקומית שבסיסה בחיי מחסור ועוני שהיו מנת חלקם של מרבית תושבי הארץ בעבר. אך כפי שהמטבח האיטלקי התפתח מעוני ודלות והצליח בזכות המרכיבים הפשוטים, הטבעיים, הבריאים והמשביעים שבו, גם לליקוט מזון יש תכונות דומות. שנים רבות נדחק הליקוט לפינה בשל תדמית העוני וה”ערביות” שדבקה בו, אך בשנים האחרונות השתנה המצב לטובה ובשבתות כבר אפשר לראות משפחות שלמות יוצאות ללקט בטבע, בעיקר בחורף ובאביב שבהן מלקטים עלים טריים ועסיסיים. למרבה השמחה ניתן ללקט גם בקיץ. 

אשכול ענבי איזבלה מבשיל לאיטו בחום הקיץ

ליקוט תאנים ושאר פירות הקיץ
פוסט על הבוסתן הנפלא בחלקת הבעל בסטף (בקיץ ניתן לטעום כאן תאנים, רימונים, ענבים ופיסטוק, וכולם מזני הבלאדי של ארץ ישראל).
פוסט על עץ התאנה והיכן ניתן למצוא וללקט תאנים טובות.
פוסט על עץ התות השאמי וליקוט מעצי תות.
> בקיץ ניתן ללקט גם חרובים, פטל וסברס.

ליקוט זרעים וצמחי בר בקיץ
> בקיץ, צמחי הבר נבלו התייבשו וניתן לאסוף בעיקר זרעים. זרעי הקיץ בריאים להפליא ולא נופלים מכל מולטי ויטמין שנמכר בחנויות הטבע.  הזרעים הנפוצים כוללים: שומר (שקל לזיהוי בשל הגבעול שמגיע בקלות לגובה קומת אדם), חרדל (3-4 מהם בכל תרמיל שעל הגבעול היבש) וגם סרפד (הוא כבר לא דוקר בקיץ) ולהשתמש בהם לתיבול.
> זאת העונה לקטוף בזהירות את פרי הצלף ולשמר אותם באמצעות כבישה.

הכנת פירות יבשים: פוסט על ייבוש תאנים ופירות אחרים באופן טבעי בשמש

איסוף עלי תבלין ויבוש תבלינים כמו הרוזמרין, בזיליקום, לואיזה, אזוב, דפנה, שיבא, מרווה  – פוסט על ייבוש תבלינים.

ריבוי תותים משלוחות: זאת העונה לעשות ילדים לשיחי התות מהחורף הקודם – פוסט על גידול תותים באמצעות שלוחות

הפרית דלועים
הירקות הדלועים (דלעת, קישוא, מלון, אבטיח, מלפפון) זקוקים לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. אם נתן לטבע לעשות את שלו נקבל יבול דל מאד. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שפרחים הופכים לפירות קטנים אך אלה קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים.

דחליל הגינה שומר על הקרעה הלוא היא קישוא הבלאדי הערבי. הקרעה מצויינת להכנת תבשילים מקומיים ויכולה להחילף קישוא או דלעת. כדי לגדל קרעה יש לקנות את הירק בקיץ באחד השווקים הערביים ולתת לו להתייבש ואז ולשתול את הגרעינים בעונה הבאה.

שני הפרחים, הזכר והנקבה, מייצרים צוף שמושך חרקים מכל סוג ולכן בשדות החקלאים מפזרים כוורות בשדות והדבורים נמשכים לפרחים הצהובים ועושים את העבודה, אך לנו בגינה אין כמעט דבורים ונצטרך לעשות את העבודה בעצמנו כפי שמתואר בקישורים הבאים:
> לכתבת הדרכה בגינת בוסתן על הפרית דלועים.
קישור לסרט של מתן הגנן על הפרית דלועים.

קולורבי גדל בגינה, סגול לצד לבן

הכנת הגינה לעונה הבאה – בסוף אוגוסט הימים מתקצרים ואפשר להתחיל במלאכת הכנת הגינה לעונת החורף (מתואר בקישור על ספטמבר בגינה).

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

חודש יוני (סיון) בגינת המאכל

 

אפריל (ניסן) – קומפוסט וחיפוי לקיץ

אפריל (ניסן) – קומפוסט וחיפוי לקיץ

גינת פרחי הבר

הגן פורח והטבע בשיאו. עצי הבוסתן והגפנים שבגינה יצאו מתרדמת החורף וגם הם התכסו ירוק. צמחי הבר של החורף מתחלפים בצמחי האביב. שדות חיטה ודגנים צובעים בירוק את השטחים החקלאיים ברחבי הארץ, ומכל עבר שדות חרדל וחרצית צהובים מכסים את הנוף. 

חיות הבר יצאו מהחורים בהם הסתתרו מהקור והן משוטטות עם צאצאיהם שנולדו זה עתה. פרפרים, דבורים, וחרקים נראים מסביב. רק החלזונות המזיקים שזללו את גן הירק בחורף נעלמים עד לחורף הבא. הציפורים הקימו קן על העץ ועל האדמה מצטרפים גדודי מזיקים לחגיגה בגינה.

החגיגה תהיה קצרה. כך מכתיב שעון העונות. עוד רגע קט, לאחר הפסח, תחל העונה החמה, פרחי הגינה ינבלו וצמחי הבר ינבלו ויכנסו לתרדמת הקיץ.

הגנה על עצי הפרי הנשירים – פריסת רשת הגנה צפופה מסביב לעץ נקטרינה לאחר חניטת הפירות. למרגלות העץ צמח שיבא המגן על הנקטרינה באמצעות משיכת הכנימות כדי שלא יזיקו לעץ הפרי

אז מה נעשה בגינה באפריל?

הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר מחזור צמיחה חדש של שתילים וזרעים. החום והימים המתארכים מאיצים את הצמיחה בתקופה הקצרה שעד בוא החום המצמית של הקיץ.

אם עוד לא הספקנו להכין את גן הירק ועצי הפרי למעבר מהחורף לקיץ כדאי שנמהר לעשות זאת.

המשך ההגנה על עצי הפרי הנשירים: עצי הפרי הנשירים רגישים למפגעים רבים ובהם כנימות, זבובי פירות ושאר מרעין ומזיקים. צריך לבדוק אותם מדי כמה ימים בתקופה הרגישה בהם מתפתח הפרי. זה גם הזמן לדלל את צבירי הפרי ולקטוף חלק מהפירות לאחר שחנטו כך שיהיה לכל פרי מספיק מקום לגדול לגודלו המלא. לאחר החניטה והדילול נפרוס רשתות הגנה על צבירי הפירות לאחר החניטה ונכין מלכודות לזבובי הפרי (השיטה מפורטת בפוסט על חודש מארס). נקפיד גם על חיזוק שתילי השיבא סביב עצי הפרי שימשכו אליהם כנימות מזיקות.

הסדרת ההשקיה: החורף נגמר וצריך להסדיר מחדש את צנרת ההשקיה. נקפיד על השקיה יומית בגינת הירק לפחות עד שהשתילים יתפסו ואז ניתן לעבור להשקיה מדי יומיים. את עצי הפרי יש להשקות במנות גדולות פעם בשבוע עד תום עונת הפרי.

בחודשים הבאים ישתלט הצהוב על הגינה. פרחי הבר ינבלו. הירקות הירוקים יתחלפו בעגבניות ודלעות אבל את הבכורה יתפסו עצי הפרי הנשירים ועצי שבעת המינים שיעכלו את המים ששתו בחורף ואת החום והשמש שאגרו באביב ויהפכו אותם אט-אט לפירות בשלים ועסיסיים.

כנימות על עלי עץ אפרסק בעונת הלבלוב. הפתרון הנוח ביותר הוא לגדל שיח שיבא למרגלות העץ כדי שימשוך את הכנימות אליו.

תבלינים – האביב הוא הזמן המתאים לשתילת מרבית התבלינים, כולל תבליני המאכל העיקריים – בזיליקום ופטרוזיליה שתמיד שימושיים, שומר וגם תבליני בישול, תה ומרפא כמרווה, נענע, קורנית, אזוב, רוזמרין, אורגנו, קמומיל, מיורם, לימונית, זוטה לבנה, עשב לימון.

הכנת ייחורים של רוזמרין, פלגרניום ומרווה וגם להרבות נענע ואורגנו בחלוקה. ניתן להכין ייחורים גם מענפי עגבנייה ופלפל אך אין בכך יתרון על פני שתילת שתילים חדשים.

קיטום הוורדים לחידוש הפריחה.

הכנת גינת הירק לקיץ

הכנת הגינה לקיץ נעשית בחודש מארס (בפוסט נפרד) ובאפריל.

בקיץ גדלים בעיקר ירקות נושאי פרי כמו העגבנייה והמלפפון או ירקות נושאי זרע כמו תירס וחמנייה. את הירקות ניתן לגדל במספר מחזורי שתילה, כל שבועיים או חודש, מהאביב ועד תחילת הסתיו כדי לקבל אספקה רציפה של ירקות בשמך חודשי הקיץ והסתיו. מחזור השתילה הראשון של ירקות הקיץ מתחיל בסוף מארס-אפריל.

גן הירק בתחילת אפריל. ירקות העלים של החורף מגיעים לסוף דרכם

שתילת ירקות קיץ – את רוב הירקות קל יותר לשתול מאשר לזרוע. מתאימה במיוחד העגבנייה שהיא קלה יחסית לגידול וניתן להשיג ממנה זנים שונים, וגם פלפל, מלפפון, דלעת, קישוא, שעועית, חציל ותירס, וכמובן אבטיח ומלון. כחלק מההכנה לגידול, לצורך טיוב ודישון הקרקע. הקומפוסט חשוב להבטחת צורכי ההזנה של הצמחים.  כ5 ליטר למ”ר, או בהתאם להוראות היצרן. אפשר לערבב קלות בשכבת הקרקע העליונה. על גידול חמניות, תירס ובטטה – בפוסט של חודש מאי בגינה.

זריעה – לזריעה מתאים במיוחד תירס וחמניות שזקוקים לחלקה שטופת שמש, שומשום, רגלת הגינה ופרחי קיץ (למשל טגטס, ציניות, גרניום, פטוניה).

סוף עונה. חלזונות אחרונים לוקטו משולי גינת הירק וזכו לסעודה אחרונה של מלח. לצידם ערימת עשבים שתלך לקומפוסט.

 

כתבות נוספות:

מארס (אדר) – פריחת האביב

מארס (אדר) – פריחת האביב

האביב מגיע והוא פורח

השקדייה פורחת. רק במשך חודש אחד בשנה משנה עץ השקד את שמו ואז בשיא פריחתו הוא מכונה בפי כל שקדיה.

בחודש אדר העונות מתחלפות. האביב מגיע והוא פורח. ב21 למארס אורך היום והלילה שווים. פרחים צבעוניים נובטים וניבטים מכל עבר. לחגיגה של התחדשות הגינה והטבע מצטרפים דבורים, פרפרים וציפורים.

גידולי ירקות החורף בשיאם אבל השיא קצר והם מתקרבים אל סופם הקרוב והבלתי נמנע. עם בוא האביב יתעייפו ירקות החורף אבל במקום לעקור אותם כדאי לגזום חצי מנפח הצמח ואת עמוד הפריחה שלו ובכך לאפשר לו למקד את האנרגיה שנותרה לו בצמיחה מחדש במקום בהצמחת עמודי פריחה. נסתפק בהשארת מספר קטן של עמודי פריחה מהם נלקט זרעים לאחר שהצמח יתייבש בקיץ ונשמור אותם במקום יבש עד לעונת הזריעה בחורף הבא.

תפוחי האדמה גדלים בחורף והם מצליחים במכלים או בערמת הקומפוסט. כשינבלו העלים יהיו תפוחי האדמה מוכנים לאיסוף.

ימי סוף החורף, מאמצע פברואר ועד מארס, עמוסים בגינה. זאת התקופה האהובה ביותר על צמחי הגן וצריך להספיק לנצל את יתרת הגשמים ואת מזג האוויר שנוח להם כל כך כדי להכין את הגינה לאביב ולקיץ.

היום קצר והמלאכה מרובה

מנוחת הגנן בחורף הקר והרטוב נגמרה והגיע הזמן לצאת לכמה ממלאכות הגינה החשובות ביותר.

שתילת תותים –  אין כמו הטעם וההנאה מתות שדה שגידלנו וקטפנו בעצמנו. מועד השתילה הנוח ביותר הוא סוף החורף. כדי להימנע ככל האפשר ממזיקים נשתול במיכל.

שתילת עצי פרי ובמיוחד עצי שבעת המינים וארץ ישראל.

זריעת פרחי קמומיל כדי שיהיה לנו צבע בגינה ותה טעים גם בקיץ.

שתילת סבב אחרון של ירקות חורף – לאחר הקור של ינואר-פברואר ניתן עדיין לחזור ולשתול ירקות עלים, תפוח אדמה, קולורבי, חסה, פטרוזיליה, בצל ירוק, סלק וכרישה.

עץ הנקטרינה וסביבו צמח שיבא להגנה מכנימות

הגנה על עצי הפרי – הפירות טעימים גם לחיות וצריך להגן עליהם. לאחר חניטת הפרחים ותחילת תהליך הפיכתם לפירות נמהר להגן על העצים. מיד לאחר החניטה של הפרחים לפירות יש לכסות את הפירות הצעירים ברשתות להגנה מציפורים (ניתן לקנות בזול בעלי-אקספרס) ולהתחיל בהכנת מלכודות נגד זבוב הפירותאת מלכודות הזבובים מכינים מבקבוקי שתיה של 1.5 ליטר אותם חוצים באמצע. ממלאים בחלק התחתון תמיסה מתוקה מתרכיז מיץ ומכניסים את הפיה הפוכה לתוך המיכל כדי להשאיר רק פתח כניסה. עושים חורים בבקבוק ומשחילים בהם חוטים שבעזרתם תולים על כל עץ הפרי הנשירים. עצים נשירים רגישים מאד גם לכנימות והתרופה הטובה ביותר היא גידול שיחי שיבה בצמוד לעצים שימשכו את הכנימות אליהם במקום לעץ.

עישוב הגינה – הגינה מלאה בעשבי בר שחלקם לא רצויים. בעונה זאת הם גדלים מדי יום. נצטרך לכסח את עשבי הבר כשהם מתחילים לפרוח לפני שיופצו הזרעים כדי לדלל לשנה הבאה. אין הכרח לעקור אותם מהשורש ולעתים זה גם לא אפשרי. מספיק למנוע את פיזור הזרעים באמצעות עקירת הפרחים.

תבלינים – שתילה של תבלינים וריבוי (באמצעות ייחורים או חלוקה) נעשים בסתיו ובאביב. מארס הוא חודש מצוין לשתילת ערוגות תבלין חדשות ולהכנת יחורים.

באמצע מארס מתחילים בהכנת גינת הירקות לקראת שתילת הקיץ, בדיוק כמו שעשינו כשהכנו את הערוגות לקראת החורף בספטמבר. ראשית יש לפנות מקום בערוגה. נתחיל בגיזום ירקות החורף שיבשו אבל בלי שנעקור את השורשים. סביב השורשים מתפתחים חיים מתחת לאדמה ואלה מקנים לאדמה מבנה בריא וכוח. נמשיך עם פיזור קומפוסט ותיחוח של הקומפוסט לתוך האדמה וכדי לאוורר אותה מעט. לא כדאי לעדור ולהפוך את האדמה כדי לא לפגוע בחיים שבה. לאחר מכן נתחיל בהשקיה סדירה ורק לאחר שבועיים של השקיה בהם ינבטו ויעקרו העשבים הלא רצויים, נבצע שתילה של ירקות קיץ ראשונים. עוד על הכנת הגינה לקיץ בפוסט של חודש אפריל בגינה.

שומר

השקיה – בסיום עונת הגשמים ועם החניטה בעצי הפרי נחדש את ההשקיה בבוסתן ונקפיד על השקיה רציפה במנות גדולות פעם או פעמיים בשבוע עד להבשלת הפרי.

מתחילת מארס אפשר להתחיל בשתילת ירקות הקיץ – עם התארכות הימים מגיע הזמן למחזור ראשון של ירקות קיץ – עגבנייה, מלפפון, פלפל, אבטיח, מלון, חציל, קישוא, דלועים, תירס, בטטה, חמנייה.

ליקוטים
מזונות על גדלים בעונה זאת בכל מקום. שדות חרדל וחוביזה ממלאים את שולי הדרכים וניבטים מכל עבר. החוביזה מזינה במיוחד וכוללת ברזל, מינרלים ושלל ויטמינים. היא יכולה להחליף תרד בכל תבשיל ומאפה. שדות הבר מתמלאות גם בצמחי מאכל טריים ומזינים כמו אספרג החורש, שום הבר, גדילן, עולש ומרוות ירושלים שיכולים להפוך לסעודה נפלאה. 

פעילות עם ילדים: ייבוש פרחים
ממש כמו פעם, כשהיינו ילדים, נצא לקטוף פרחים במגוון צבעים וצורות, כאלה שאינם מוגנים, נמיין ונסדר לייבוש בין דפי ספר או עיתון ונניח עליהם משקולת כבדה. כעבור שבועיים-שלושה נקבל פרחים יבשים. נוציא אותם בזהירות ונוכל להרכיב מהם יצירות אומנות או להדביקם כקישוט על חלון או אגרטל.

מתכון: סלט חורף מעלי גינה וליקוטים
כל עלי הגינה מתאימים לסלט ירוק ובסוף החורף הם בשיאם. בתמונה סלט מעלי הגינה – רוקט, גרגר הנחלים, סלק עלים, פטרוזיליה ובצל ירוק. להוספת טעם עז נוספו מליקוט ביער הסמוך עלי חרדל, שום הבר, זעתר ופרחי מאכל. מעל הכל מפוזרים נבטוטים טריים מתוצרת בית. סלט עלים טבעי מאופיין בטעם חי וחריף והוא אוהב לימון. הרבה לימון וכמובן שמן זית, גרעיני חמנייה ומלח פלפל. להגיש טרי.

טיול החודש: בעקבות חג פורים
סיפור מגילת אסתר התרחש רובו ככולו במשתה שערך המלך אחשוורוש ב”חצר, גינת המלך” של ארמונו. למרבה הפלא ארמון מלכותי מאותה תקופה נמצא, נחשף והוסדר למבקרים בחפירות ארכיאולוגיות בקיבוץ רמת רחל ובליבו נחשף גן מלכותי גדול. הרחבה על הארמון של רמת רחל במאמר “בעקבות הגן הארץ ישראלי”.

סלט חורף מעלי הגינה וליקוטים

 

> מתכונים נוספים
חודש פברואר (שבט) בגינת המאכל
חודש אפריל (ניסן) בגינת המאכל

ספטמבר (אלול) – הכן גינתך לחורף

ספטמבר (אלול) – הכן גינתך לחורף

סוף עונת המלפפונים

בספטמבר גינת הירק עם ירקות הקיץ דועכת. זה הזמן לעבודות להכנת הגינה לעונה הבאה.

ירקות הקיץ בשיא גודלם בשלהי העונה

ראשית יש להכין את השטח ולשקם את גינת הירק לקראת ירקות החורף שישתלו בהמשך. עונת המלפפונים נסתיימה וגידולי הדלועים התייבשו אבל עדיף שלא לעקור את שתילי הירקות הדועכים אלא לגזום בגובה האדמה ובכך לאפשר ליצורים הקטנים שחיים בסביבת השורשים להמשיך לחיות ולהעשיר את האדמה.

כהכנה לזריעה, מפזרים קומפוסט ומתחחים לתוך האדמה עם קלשון עד לעומק 10-15 ס”מ על מנת להחזיר לה את החיות שלה, אבל נזהרים שלא להפוך את האדמה כדי שלא להזיק לבעלי החיים הקטנים שמפרים אותה ולאחר מכן משקמים את מערכת ההשקיה מפגעי החורף ומתחילים בהשקיה רציפה של גינת הירק למשך שבוע לפני השתילה כדי לעודד נביטת עשבים.

לאחר שינבטו, נעקור את העשבים או נקלטר אותם לתוך האדמה ואז האדמה תהיה מוכנה לזריעה או לשתילה. חשוב לעקור את העשבים לפני הזריעה כדי לתת לזרעי הירקות העדינים סיכוי להתמודד מול העשבים החזקים שיצמחו במרץ רב כאשר נשקה את הערוגה.

מחזור שתילה ראשון: בסוף ספטמבר ניתן לשתול או לזרוע מחזור ראשון של ירקות חורף. אם מזג האוויר עדין חם ומהביל, נוכל לזרוע במגשיות גידול (ניתן לרכוש במשתלות או למצוא בפסולת שסביב שדות חקלאיים) אותן נציב בצל. לאחר כשבוע-שבועיים נעביר את השתילים לחלקת הירק.

במידה ונותר לנו עדין בזיליקום בערוגה נמהר להכין ממנו פסטו.

גם מרבית פירות הקיץ כבר סיימו את העונה. הענבים, תותי העץ והתאנים נקטפו זה מכבר אבל הרימונים עדין בשיאם. עם חלוף שיא הקיץ ניתן להפחית את ההשקיה של עצי הפרי הנשירים. הם זקוקים להשקיה רציפה בעונת גדילת הפרי אך לאחר הקטיף ניתן להפחיתה בהדרגה ולהפסיק את ההשקיה באוקטובר-נובמבר.

ליקוט פרי העוזרר: בספטמבר מבשילים תפוחי הבר של ארצנו, הלו הם פירות עץ העוזרר הקוצני שנראים כמו תפוח קטן וגם טעמם מזכיר תפוח אך קליפתם פציחה. כשמו כן הוא, עץ העוזרר הקוצני, מגדל קוצים גדולים להגנה על הפירות מפני עיזים רעבות ועל כן הערבים שמכנים את הפרי זערור – כלומר ‘זעיר’ (תפוח זעיר) – אינם מלקטים את הפירות אלא מנערים את העץ והפירות הבשלים נושרים ארצה. העוזרר פורח בלבן באביב ולקראת הסתיו מבשיל הפרי שמגיע בצבעים שונים, לרוב צהוב או אדום אך לעתים סגול ושחור. בעבר העץ ניטע בבוסתני פרי ברחבי העץ אך כיום קשה להשיגו ויש לחפש בשווקים בישובים הערביים בעונת ההבשלה באוגוסט-ספטמבר או לצאת וללקט בהרי הצפון שם הוא גדל בחברת האלון המצוי ברחבי הכרמל, הגליל והגולן. באזור הר מירון העץ נפוץ במיוחד.

טיולים: פרחי החצב בשיאם בחודש ספטמבר. בתל יודפת שבגליל התחתון ניתן לראות אלפי חצבים בפריחה מרהיבה. גם חרבת קסתרא שבין עתלית לים מצטיינת בפריחת החצבים.

פוסטים קשורים:

אוקטובר (תשרי) – זריעת ירקות חורף ופרחי בר והכנת יחורים

20/09/2018 0

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה (תשרי, כלומר ספטמבר או אוקטובר) ובסופם חג סוכות, הרי הוא חג האסיף, חג שנטוע עמוק באורח החיים של אבותינו, תושבי הארץ הקדומים. חג האסיף משקף את סיום השנה החקלאית בארץ ישראל. זהו המועד בו מסיימים…

By asaf

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

28/08/2018 0

הימים מתקצרים במהירות אך אין סיבה לדכדוך. הגינה קוראת לנו והעבודה מרובה. את הפירות נקצור בחודשים הבאים. העצים כעת בשלכת. הגננים אוספים ומפנים ערימות עלים ענקיות מהגינות הפרטיות והציבוריות ומשליחים אותם בלא מחשבה שניה אל פחי האשפה. אך בגינה המקיימת נתייחס אל העלים לא כאל פסולת או מטרד שיש לטפל בו אלא כאל משאב חיוני ומנוע לצמיחה.…

By asaf

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

16/06/2018 0

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

By asaf

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

23/05/2018 2

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

By asaf

גידול ירקות בגינה הביתית

24/02/2018 0

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

By asaf

פברואר (טבת) – עונת הליקוט

25/01/2018 0

צינת החורף חולפת, הימים הולכים ומתארכים אט-אט ועם חלוף ימי החודש ניתן לראות כיצד החורף מתקרב לסיומו והאדמה אוגרת כוח לקראת האביב שכבר נראה באופק. מנוחת החורף נגמרה וכעת מחכה לנו עבודה רבה בגינה. הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר…

By asaf

דצמבר (כסלו) – הסלט הירוק

02/12/2017 0

דצמבר הוא החודש הירוק גשמי החורף הראשונים כבר שטפו את שאריות העשבים היבשים וסילקו את הקוצים הצהובים מעל הארץ אך הפריחה הצבעונית שתבוא עם סוף החורף עדין לא נראית באופק. בינתיים הזרעים נבטו וכל הארץ מתמלאת צמיחה ירוקה עזה. שלל צמחי בר נובטים ולצידם הנרקיסים והרקפות הראשונות מבשרים את בוא החורף. גם בגינת הירק נקטפו…

By asaf

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) – פירות הקיץ המתוקים

02/09/2017 0

הקיץ לוהט. החום בשיאו. האדמה, כמו בני האדם, זקוקה כעת למנוחה. זה לא הזמן לשתילה ועבודה מאומצת.  זאת העונה לצאת לבוסתנים האבודים וללקט משלל פירות הקיץ – תאנים מתוקות, ענבים, רימונים ותות עץ. את טעמי הקיץ המתוקים ניתן לשמור כדי שנהנה מהם במשורה כל השנה. את התאנים והענבים ניתן לשמר ולהפכם לדבלים וצימוקים, אך בעונת הקיץ…

By asaf

אפריל (ניסן) – קומפוסט וחיפוי לקיץ

30/03/2017 0

הגן פורח והטבע בשיאו. עצי הבוסתן והגפנים שבגינה יצאו מתרדמת החורף וגם הם התכסו ירוק. צמחי הבר של החורף מתחלפים בצמחי האביב. שדות חיטה ודגנים צובעים בירוק את השטחים החקלאיים ברחבי הארץ, ומכל עבר שדות חרדל וחרצית צהובים מכסים את הנוף.  חיות הבר יצאו מהחורים בהם הסתתרו מהקור והן משוטטות עם צאצאיהם שנולדו זה עתה.…

By asaf

מארס (אדר) – פריחת האביב

10/03/2017 0

האביב מגיע והוא פורח השקדייה פורחת. רק במשך חודש אחד בשנה משנה עץ השקד את שמו ואז בשיא פריחתו הוא מכונה בפי כל שקדיה. בחודש אדר העונות מתחלפות. האביב מגיע והוא פורח. ב21 למארס אורך היום והלילה שווים. פרחים צבעוניים נובטים וניבטים מכל עבר. לחגיגה של התחדשות הגינה והטבע מצטרפים דבורים, פרפרים וציפורים. גידולי ירקות החורף בשיאם אבל…

By asaf

ספטמבר (אלול) – הכן גינתך לחורף

19/02/2017 0

סוף עונת המלפפונים בספטמבר גינת הירק עם ירקות הקיץ דועכת. זה הזמן לעבודות להכנת הגינה לעונה הבאה. ראשית יש להכין את השטח ולשקם את גינת הירק לקראת ירקות החורף שישתלו בהמשך. עונת המלפפונים נסתיימה וגידולי הדלועים התייבשו אבל עדיף שלא לעקור את שתילי הירקות הדועכים אלא לגזום בגובה האדמה ובכך לאפשר ליצורים הקטנים שחיים בסביבת השורשים…

By asaf