קטגוריה: בגינת המאכל

התאנה – עץ גן העדן

התאנה – עץ גן העדן

Print Friendly, PDF & Email

 הזקן והתאנה – אגדה מקומית

כמעט כולם מכירים את האגדה המפורסמת על הדייג ודג הזהב אבל מעטים יודעים שיש לה גם גרסה מקומית שנכתבה כמעט אלפיים שנה לפני האגדה המוכרת מסיפורי הילדים. בסיפור האגדה המקומי מככבים זקן, אשה מרשעת, בעלה חלש האופי, קיסר רומאי ועץ תאנה. הזקן נטע תאנים בעת שאיתרע מזלו לפגוש את הקיסר הרומאי אדריאנוס בשעה שהוביל את צבאו לדיכוי מרד בר-כוכבא שבעקבותיו חרבה הארץ והחלה הגלות בת 2,000 השנה. וכך מסופר במדרש תנחומא:

מעשה באדריאנוס המלך שהיה עובר למלחמה והולך עם הגייסות שלו להלחם על מדינה אחת שמרדה עליו. מצא זקן אחד בדרך שהיה נוטע נטיעות תאנים.
אמר לו אדריאנוס: אתה זקן ועומד וטורח ומתייגע לאחרים!
אמר לו: אדוני המלך, הריני נוטע. אם אזכה, אוכל מפירות נטיעותי. ואם לאו, יאכלו בני.
עשה אדריאנוס שלש שנים במלחמה וחזר. לאחר שלש שנים מצא את אותו זקן באותו מקום.
מה עשה אותו זקן? נטל כלכלה (כלומר סלסלה) ומלא אותה בכורי תאנים יפות וקרב לפני אדריאנוס. אמר לפניו: אדני המלך, קבל מן עבדך. אני הוא אותו הזקן שמצאת אותי בהליכתך, ואמרת לי, אתה זקן מה אתה מצטער עומד ומתייגע לאחרים, הרי כבר זכני המקום לאכול מפירות נטיעותי, ואלה שבתוך הכלכלה מהן מנתך.
מיד אמר אדריאנוס לעבדיו: טלו אותה ממנו ומלאו אותה זהובים, ועשו כך.
נטל הזקן את הכלכלה מלאה זהובים, והתחיל הולך ומשתבח בביתו לאשתו ולבניו. סח להם את המעשה.
הייתה שכנתו עומדת שם, שמעה מה אמר הזקן. אמרה לבעלה: כל בני אדם הולכין והקדוש ברוך הוא נותן להם ומזמן להם טובה, ואתה יושב בבית חשוך באופל. הרי שכן שלנו כבד את המלך בסלסלה של תאנים ומלא אותה לו זהובים. ועתה עמוד וטול סל גדול ומלא אותו כל מיני מגדים מן תפוחים ותאנים ושאר פירות יפות שהוא אוהב אותן הרבה, לך וכבדו בהן, שמא ימלא לך זהובים, כמו שעשה לשכננו הזקן.
הלך ושמע לאשתו, ונטל סל גדול ומלא אותו כל מיני מגדים תאנים ותפוחים וטען על כתפו וקרב לפני המלך סל גדול ועמד ואמר: אדוני המלך, שמעתי שאתה אוהב את הפירות, ובאתי לכבדך בתאנים ותפוחים.
אמר המלך לחיילים שלו: טלו אותו ממנו וטפחו אותן על פניו. עמדו והפשיטוהו ערום והתחילו טופחין אותו על פניו עד שנפחו פניו, סימו את עיניו ועשאוהו דוגמא, והלך לביתו בפחי נפש, בוכה.
והייתה אשתו סבורה שהוא בא בסל מלא זהובים. וראתה אותו ועיניו נפוחות וגופו משובר ומוכה. אמרה לו: מה לך?
אמר לה: ששמעתי לך והלכתי לכבד את המלך באותו הסל, וטפחו אותו על פני. אילולי ששמעתי לך והטלתי לסל אתרוגין (שהוא פרי קשה), כבר היו רוגמים אותי את כל גופי בהן.
לפיכך לא יבטל אדם מן הנטיעות. אלא כשם שמצא, עוד יוסיף ויטע, אפילו יהיה זקן.

חלקת הבעל בסטף. ליקוט תאנים ודבלים מעצי תאנה מזני בלאדי

בקריאת האגדה על הזקן ועץ התאנה מקבלים שיעור על אמיתות בסיסיות שלא השתנו על בני אדם ומלכים, על צניעות ושכרה ועל חנפנות ועונשה כמו גם עם תאוות בצע ותוצאותיה. נראה לי שיותר מכל היא מזכירה  את האגדה המפורסמת על הדייג ודג הזהב. בשני הסיפורים מסופר על אדם פשוט וטוב, חקלאי או דייג, שנשוי לאשה מרשעת ותאבת בצע שלרצונה הוא נשמע וגם סופם של שני הסיפורים מר באותה מידה. מעל לקווי הדמיון מוסיף מדרש האגדה נדבכים נוספים. את הרומאים מייצג בסיפור הקיסר שהיה החזק באדם ושהעולם כולו סר למרותו. בעיניו המלחמה והכיבוש היו חשובים מהעבודה. את העבודה השאירו הרומאים לעבדים. אלא שהזקן נוטע התאנים פגש בו במקום הנכון ובזמן הנכון. שנותיו הרבות לא הביאו אותו להתעייף מהחיים ולחדול מעשייה וכששומע אדריאנוס את תשובת הזקן הוא מבין שהזקן לא רואה בעבודה דבר מאולץ כפי שעבד רואה אותה. הזקן בוחר לעבוד. הוא  שותל עץ פרי גם בערוב ימיו כשאינו מצפה לקטוף את פרי עמלו, ובכך מלמד את הקיסר ואותנו שאדם חופשי שמח לעבוד בעבור עצמו ובניו ושלשתילת עץ פרי יש ערך בפני עצמה.

כפי שהמדרש מתאר, התאנה מתחילה לתת פירות ראשונים שלוש שנים אחרי נטיעתה והיא גדלה ומניבה פרי עוד שנים רבות לאחר מכן. התאנה יחד עם הגפן מבטאת במקורות העבריים את השאיפה לשלום ושלווה כפי שכתוב בצורה נפלאה כל כך בספרי הנביאים: “וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה. וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתנו ואין מחריד כי פי ה’ צבאות דיבר” (מיכה ד’, ד’). הזקן לא עסק במלחמה. הוא ישב תחת גפנו וחי חיים שלווים, פשוטים ומספקים והמשיך לטעת עצי פרי, לו ולבנו. מה הפלא שהקיסר הרומאי נפעם וזכר אותו לטובה לאחר ששב מעוד אחת ממסעות המלחמה הארוכים וחסרי התוחלת שניהל כל ימיו.

על כלכלה ומקצועות

בקריאה איטית של המדרש על הזקן והתאנה נוכל לשים לב שהוא מלמד אותנו את מקורה של המילה ‘כלכלה’. סיפורי תאנה אחרים מהמשנה מלמדים אותנו גם את משמעותה של המילה ‘מקצוע‘. במשנה נאמר: “עד הקיץ, עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצועות…” (נדרים ח”פ מ) מה הוא המקצוע? פרשנים מניחים שמקצוע הוא המצע או המחצלת עליה הניחו את התאנים ליבוש.

הבעיה בפרי התאנה שאיננו מחזיק מעמד יותר מכמה ימים לאחר הקטיף אבל יש לכך כמה פתרונות יצירתיים. ראשית התאנה טעימה ומתוקה להפליא כך שהבעיה לא ממש חמורה, ושנית הפירות מבשילים בהדרגה ולא בבת אחת. מעבר לכך פירות התאנה מתאימים ליבוש (מכונים דבלות או גרוגרות) ולהכנת דבש תאנים (דיבס) או ריבות מתוקות ואף גלידות. בעבר, טרם המצאת המקרר, כל מזון שהיה ניתן לייבשו ולשמרו לזמן ארוך זכה לתהילה ולמחיר גבוה וחלק גדול מהתאנים נועדו ליבוש ולשימור ועל כך מסופר במקורות רבים כמו למשל תיאור של איסוף מאורגן וחלוקה של מזון לכל תושבי היישוב בתקופת התלמוד: “הגיע זמן התאנים, שלוחי בית דין שוכרין פועלין, עודרין אותם, ועושין אותן דבילה ומכניסים לאוצר שבעיר…ומחלקים אותם ערבי שבתות כל אחד ואחד לפי ביתו” (תוספתא שביעית פ”ח). כך נראה צדק חברתי בתקופת התלמוד. תפקידו של בית הדין היה לארגן איסוף וחלוקה של אוכל. ממש אחרית הימים. 

ואם כבר עסקינן באחרית הימים קשה שלא להזכיר את חזון אחרית הימים המקורי שגם בו מככב עץ התאנה שלנו: “והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים. והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלים.  ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה.  וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד”. (מיכה ד’, א-ד’). חזון אחרית הימים עוסק אמנם בדברים גדולים מהחיים – פוליטיקה, מלחמות ודת – אבל לגבי האדם הפשוט הוא מתבטא בסה”כ במשפט הסיום הנפלא: “וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד”.

עץ תאנה משובח בבוסתן של נחל עמוד

התאנה אינה עץ מפונק. היא גדלה בסוגי קרקעות מגוונים והיא מסתדרת בחום וגם בקור. היא משגשגת לצד מעיינות אך מניבה פרי מצויין גם בגידולי בעל ממי גשמים בלבד. היא נותנת פרי מתוק, טעים ובריא שניתן לשמרו לתקופת החורף ובנוסף לכל אלה גם קל להרבות אותה באמצעות ייחורים. עם תכונות משובחות כאלה אין פלא שהיא מעצי הפרי החשובים של ארץ ישראל.

הקיץ והתאנה

התאנה והקיץ באים ביחד. פרי התאנה גדל בקיץ. המילה קיץ משמשת במקרא ובמקורות חז”ל לתיאור הבשלת התאנים ומכאן התגלגלה המילה קיץ לעונת השנה במשמעות המוכרת לנו כיום. למעשה ישנם שלושה גלי הבשלה בתאנה. התאנים הראשונות שמבשילות בחודש מאי על ענפי השנה שעברה נקראות בכורות אך הן מעטות ודלות, התאנים הטובות והטעימות שמבשילות בחודשי הקיץ נקראות קיץ והן גדלות על ענפים ירוקים שצמחו באביב האחרון, ולבסוף גל התאנים האחרון נקרא באופן לא מפתיע סתוויות. הפרי הראשון שהיא מוציאה, פרי הבכורות, איננו פרי אמיתי אלא פרי מתחזה. מסתבר שגם עצים יודעים לשקר. פרי התאנה מכונה פגה וגל הפרי הראשון, הבכורות, גדל כמה ימים ואז צמיחתו נעצרת ולבסוף הפרי נושר ועל כך נאמר “התאנה חנטה פגיה” (שיר השירים ב, י”ג).

הפריה והבשלה

מרבית זני התאנים בימינו הן עצי נקבה מזנים שאינם זקוקים להפריה כדי להניב פרי אך גם תאנים כאלה יעשו טעימות, מתוקות ועסיסיות יותר אם יעברו הפריה. בזני תאנים הזקוקים להפריה ינשור מהעץ פרי שלא עבר הפריה. מרבית התאנים הזקוקות להפריה משתייכות למשפחת התאנים מזן הסמירנה מטורקיה שממנו מגיעות אלינו כמעט כל התאנים המיובשות. בארץ כמעט כל התאנים משתייכות לקבוצה שאינה זקוקה להפריית צרעות (אך כאמור טעם הפרי יהיה טעי יותר אם תתקיים הפריה) לרבות התאנה הברזילאית (המכונה גם תאנה קליפורנית או תאנה ארגמנית) וכמעט כל זני הבלאדי של ארץ ישראל שמתוארים בהרחבה בהמשך המאמר.

ההפריה הטבעית לתאנה נעשית על ידי צרעה זעירה (כ-2 מ”מ) שמגיעה מעץ תאנה זכר במידה ועץ כזה נמצא בקרבת מקום. עץ כזה המכונה גם תאנת הבר מניב פרי שאינו מתאים למאכל אלא רק להפריה. כדי לשפר את ההפריה נהגו חקלאים מסורתיים לבצע תהליך המכונה קפריקציה שבו תלו על עצי התאנה ענפים עמוסי פירות שנלקחו מתאנה זכרית. תהליכי הפרית התאנה היו ידועים בימי קדם ותוארו בפרטי פרטים על ידי סופרים יוונים ורומאים וגם בספרות חז”ל.

הבשלה – ברבים מעצי הפרי מבשילים כל הפירות בגל אחד באותו הזמן אך ההבשלה של הפרי עצמו נעשית לאט-לאט וכך שכל יום הוא מעט יותר בשל ומתוק משהיה אתמול. פרי התאנה שונה בהיבטים אלה. הפירות שעל העץ מגיעים לבשלות במשך תקופה ארוכה, של חודש-חודשיים, במהלך שיא הקיץ ולכן ניתן ואף רצוי להגיע לעץ כל כמה ימים ולאסוף פירות בשלים לפני שהציפורים יעשו זאת.  מצד שני, בפרי התאנה עצמו מגיעה ההבשלה בבת אחת ודומה להזרקת סוכר שמביאה לכך שהפרי הופך כמעט בין לילה מפרי בלתי אכיל לפרי עסיסי מתוק ורך.

זני התאנה

התאנה נפוץ בארץ מאז שיצא האדם מגן העדן “ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגורות” (בראשית, ג’ 7). מאז ולאורך הדורות עשרות זני תאנה היו נטועים ברחבי הארץ. אלא שכיום המצב שונה לחלוטין. מרבית הגידולים במגזר היהודי הם מטעים של תאנים סגולות מהזן הברזילאי (נקראת גם ארגמנית) שהובא לארץ רק בשנות ה90 ומצטיין, כמו רוב הפירות שהשתלטו על מדפי הסופר, בעיקר בחיי מדף ארוכים. במגזר הערבי מרבית הגידולים הן עדין מזני בלאדי.

זני הבלאדי החשובים באזורי ההר: חורטמני (תאנה נפוצה וחשובה, פרי ירוק, דבשי ומתוק. גדל בעל בכל הארץ, הבשלה מאוחרת – מאוגוסט לאוקטובר), חמדי (סגולות, מתוקות מאד, הבשלה באוגוסט, נפוצות בגידול מסחרי ביהודה ושומרון ונמכרות בצדי הדרכים), חרובי (שחור, קשה להשרשה, מתוק במיוחד, מבשילה בסוף אוגוסט), ביאדי (ביאד בערבית הוא לבן ואכן התאנה בהירה בגוון ירוק-צהוב, גדלה בגליל ובגולן ומבשילה בסוף אוגוסט-ספטמבר, טעם מתוק-דבשי והיא הזן העיקרי בארץ להכנת דבלים ודיבס, הלא הוא דבש התאנים), שיתוואי (ירוק בהיר, נפוצה בגידולי בעל, הבשלה מאוחרת בסתיו), כבארי (ירוקה וקטנה, זן פורה במתיקות מתונה ונפוץ מאד בגידול בעל, הבשלה באוגוסט).

זני בלאדי נפוצים באזור השפלה והעמקים ומתאימים לגידול באדמת חמרה (*): סבעי (סגול ירוק עם פסים, מתוק מאד, פרי גדול, הבשלה מוקדמת בסוף יולי, נפוץ בשפלה בגליל ובגולן וגם בגידול מסחרי ובשווקים), ספרי (דומה לביאדי אך גדל באזורים נמוכים וחמים יותר – הגליל התחתון והעמקים), ונצרתית (זן בכורות ירוק ופורה עם פרי גדול, אך זקוקה להפריה כדי להניב פרי מתוק), סמיראנית (ירוקה שמוצאה בתורכיה. זקוקה להפריה). כל אלה (להוציא הנצרתית והסמיראנית) יניבו פרי ללא הפריה אך באם תתקיים  הפריה יהיו הפירות מתוקים וגדולים יותר.

זני בלאדי טובים נוספים: קרקעי, חמרי (אדומה), טוואלי (מאורכת הגדלה בגליל העליון), זרקי (סגולה קטנה במתיקות מתונה ומאוזנת), הלחמי (ירוקה בגודל בינוני עם מתיקות מתונה), קוממיות (ירוקה גדולה במתיקות מתונה).

(*) אדמת חמרה: אדמה אדומה-חומה המתאימה לגידולים, מאוורת ומנוקזת טבעי אך מתקשה להחזיק חומרים מזינים ולכן זקוקה לדישון מתמיד וגם נפגעת מעיבוד חקלאי אינטנסיבי המייצר בה כרום שמונע חלחול וצמיחת שורשים.

גידול תאנים

יחור תאנה בשנה הראשונה לאחר השתילה. תאנה מזן עסיסי בשתילת בעל במסגרת שיקום הטרסות של ואדי עבדאלה

ריבוי התאנה בחקלאות המסורתית בארץ ישראל נעשה מאז ומעולם ביחורים. מדרש בראשית רבה (פרשה לא ,יד) מספר על נוח שהכניס לתיבה “זמורות לנטיעות, יחורים לתאנים, גרופית לזיתים“. החכמים שכתבו את המדרש בתקופת התלמוד הכירו היטב כיצד להרבות את עצי הפרי העיקריים של הארץ ושיטות אלה נשמרו מאז בחקלאות המסורתית.  כבר לפני 2,000 שנה בשיא תהילתה של האימפריה הרומאית נכתבו מדריכים מפורטים להפליא על גידול צמחים, עצי פרי והפקת מזון ותרופות מהם. פליניוס הזקן בספרו האינצקלופדי רחב ההיקף על הטבע Historia naturalis מתאר (פרק XVII) בדקדקנות את שיטות ההרביה והגידול של התאנים, כמו גם של שאר עצי הפרי והוא  ממליץ (XVII, XXVII) “לקחת ענף גדול למדי ולנעוץ אותו עמוק באדמה ולהשאיר רק את ראשו מחוץ לאדמה ולכסות אפילו אותו בחול“. מחקרו הרחב של עקיבא לונדון מקשר בין אין ספור הנחיות והמלצות לגידול תאנה במקורות העבריים הקדומים ובחיבורים מהתקופה הרומית והיוונית שקדמה לה, ואף משווה אותם למנהגי הפלאחים בעבר ולנהוג בחקלאות המודרנית בימינו. מעניין לראות שבארצות הים התיכון השונות נתקיימו ונשתמרו לאורך השנים  מנהגים דומים להפליא, כמו נטיעת תאנים לתוך בצלי חצב או הטמנת אבנים לתוך עצי תאנה על מנת לעצבם.

עד היום הפלאחים הערביים נוהגים לנטוע יחורים כאלה בשלהי החורף, חלקם בגנים ובמטעים מושקים ואחרים בשתילת בעל.

תהליך שתילת יחורי התאנה מפורט במדריך עשיית יחורים.

עצי תאנה מכל זני הבלאדי בארץ מטופחים באהבה על ידי הקרן הקיימת בבוסתן הבעל שבסטף ליד ירושלים. כמו כן ישנן משתלות המתמחות בתאנים כמו משתלת שפרעם שעל כביש שפרעם-קרית אתא, ילקוט הרועים בצבעון, בוסתן בהר ליד צומת בילו, ומשתלת חורשים.

הפלאחים מעבדים את מטעי התאנה, בדומה לכרמי הזית, בעזרת קילטור האדמה. הקילטור שנעשה כחריש לא עמוק ,עזר לאדמה לקלוט את מי הגשמים בחורף והביא לעקירת עשבים שוטים. לאחר הקילטור נהגו לפזר קומפוסט או זבל אורגני אחר. מדי כמה שנים קיצרו את הענפים כדי לעודד צמיחה של ענפים חדשים. טיפ של מגדלים: תאני הקץ גדלים על ענפים ירוקים שצמחו באביב האחרון. כדי להגדיל את יבול הקיץ ניתן לקטום את קצה הענף  הירוק (1 ס”מ) לאחר שהופיע עליו הפירות הראשונים.

יבוש תאנים:  ישנם זני תאנה שמתאימים יותר ליבוש כמו החרובי, ביאדי, ספרי ועסלי, אך למעשה ניתן ליבש כמעט כל זן. קישור לפוסט הדרכה על יבוש תאנים.

 

לקריאה נוספתאיך הופכים ענף לעץ? (מדריך לעשיית יחורים) 

מאי (אייר) בגינת המאכל

מאי (אייר) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

שעון העונות לא נח לרגע. העונה החמה החלה והגינה נכנסת לתקופת מעבר. השדות הירוקים שסביב נצבעים צהוב והטבע נכנס לתרדמת קיץ. פרחי הבר הצבעוניים נובלים ונותרים רק מעטים כמו עמודי הפריחה הוורודים של החוטמית זיפנית, החרציות הצהובות האחרונות והפרגים האדומים שגם הם דועכים אט-אט. כולם ייעלמו בקרוב ויפנו את מקומם לצהוב היבש שימלא את הארץ. 

גינת ירקות הקיץ עדין בחיתוליה ואחרוני התותים נקטפים מערוגות התות. על עצי הפרי מבשילים לאטם פירות הקיץ שיהיו מוכנים לקטיף בחודשים הבאים. העצים מעכלים כעת את המים ששתו בחורף ואת החום והשמש שאגרו באביב והם הופכים אותם לפירות בשלים ועסיסיים הגדלים מיום ליום. בחודשים הקרובים יבשילו האפרסקים, השזיפים, התפוחים ועמם גם הפירות המקומיים שבהם נתברכה ארצנו. תחילה יבשילו הענבים והתאנים ולאחר מכן יבוא תור השקד, הרימון והזית.

ירקות קיץ

הקחוון פורח בר ברחבי הארץ וניתן לגדלו גם בגינות. הוא משתייך למשפחת פרחי הבבונג שממנה מכינים את תה הקמומיל הנודע

במאי עדין ניתן להמשיך בשתילת ירקות הקיץ כולל עגבניות שרי ועגבניות רגילות, פלפלים מכל סוג וצבע, מלפפונים, מלונים, אבטיחים ודלעות. באזורים חשופים לשמש מלאה (או לפחות שמש בבקר) כדאי לשתול גם חמניות ותירס.

ירוקים של קיץ: עלים ועשבים ירוקים גדלים בעיקר בחורף אך ישנם כמה מבין עשבי הגינה שגדלים גם במשך כל הקיץ ושום גינת מאכל לא שלמה בלעדיהם: בזיליקום (ריחן), פטרוזילה ותרד ניו-זילנדי.

חמניה היא פרח מרהיב. בזריעת חמניות יש להיזהר מקניית הגרעינים הרגילים, אלה הקלויים והמלוחים שניתן לקנות בכל קיוסק ופיצוחיה. כדי לגדל חמניה צריך להשיג גרעיני חמנייה, מחנות בה יש חמניות לא קלויות. אפשר גם בחנויות זרעים או בחנויות אוכל ציפורים. החמניה זקוקה לשמש מלאה.

תירס לא יתפתח אם לא ניתן לו תנאים מתאימים. חייבים לגדל קבוצת צמחי תירס צפופה להפריה הדדית וכמו כן לתת מים בנדיבות, שמש חמימה ואדמה עמוקה ומתוחחת.

בטטה היא צמח משתרע נוסף שמתאים לשתילה באביב ועד תחילת הקיץ. גידול בטטה נעשה מיחורים שאותם ניתן להפיק מבטטה שנשים בצנצנת מים.

עבודות הגינה במאי

בסוף האביב אפשר להירגע מעט מרצף עבודות השתילה של החודשים הקודמים. החום שהגיע מקשה על העבודה וגם הגינה אינה זקוקה לנו באינטינסביות בעונה זאת. אז מה בכל זאת נעשה כדי להכין את הגינה לקיץ?

כובע הנזיר. פרח אכיל. מתפשט במהירות בגינה בחודשי האביב והקיץ ונעלם בחורף.

השקיה: עם בוא הקיץ חיוני לוודא שהגינה מושקת כראוי. יש לתגבר את ההשקיה בחלקת הירק וגם סביב עצי הפרי שזקוקים כעת לכל טיפת מים כדי לתת פירות גדולים וטובים. אם שתלנו תירס, אבטיחים ומלונים כדאי מאד שנקצה להם השקיה בנדיבות בשלב בו גדל הפרי.

חיפוי האדמה: לקראת שיא החום כדאי להרבות בחיפוי חלקת הירק וסביב עצי הפרי. החיפוי יכול להיעשות מהעשבים היבשים שממלאים את הגינה בעונה זאת ומשברי ענפים, גזם דשא וכל חומר אורגני אחר. החיפוי הוא תרופת קסם לבעיות רבות בגינה. הוא מצל על הקרקע, מקשה על צמיחת עשבים, מצמצם איבוד מים בעת בהשקיה וכך מקטין את הצורך בהשקיה. ובהמשך – מתפרק ומטייב את האדמה.

עצי הפרי הנשירים: הפירות הולכים וגדלים מיום ליום על עצי האפרסק, הנקטרינה, השזיף, התפוח, השסק והאפרסמון. מזיקים מכל סוג וגם ציפורים וחיות אחרות מסתערים מכל עבר והם ישמחו לזלול את הפירות שעמלנו על גידולם, או גרוע מכך ירצו להטיל בהם ביצים. נמשיך לשמור על העצים באותם שיטות בהן החלנו (כך יש לקוות) בחודשים הקודמים ולהתפלל לטוב.

עצי הפרי המקומיים: הגפן והרימון כבר חונטים פירות וכדאי לכסות אותם מיד לאחר החניטה בשקיות מאווררות על מנת שלא יזללו אותם הציפורים. מעלי הגפן אפשר לקטוף עלים צעירים ולהכין מהם מיני תבשילים וממולאים.

איסוף זרעים מירקות ופרחי החורף שסיימו את העונה. ניתן להתחיל באיסוף הזרעים מחודש מאי ובמשך הקיץ. נלקט זרעים מהפרחים שהתייבשו כמו פטרוזילה , מנגולד וחסה וגם מפרחי הבר כמו הפרג, התורמוס, החוטמית זיפנית ושיחי הלוטם.
קישור למידע נוסף על איסוף ושימור זרעים מפרחי בר.

ליקוטים

עונת הצלף מתחילה. הצלף הוא צמח קוצני ירוק ומרהיב עם סיפור מיוחד. הוא מתבלט בצבע ירוק עז ופרחים לבנים גדולים שפורחים דווקא בקיץ. הפרחים גדלים רק למשך 24 שעות ובזמן הקצר הזה הם חייבים לעבור הפריה ולכן הם כה גדולים, בוהקים ומלאי צוף עסיסי שקורא לכל דבורה וחרק. הצלף בולט בנוף דווקא בעונה השחונה כאשר מרבית הצמחים נובלים ומצהיבים. בעוד שאר הצמחים נאלצים להתחרות זה בזה בחורף ולהתמודד על כל פיסת מים, שמש ואדמה פנויה, בוחר הצלף להיות ייחודי וכך מתאפשר לו לגדול בלא תחרות ובלא הפרעה בחודשי הקיץ כאשר מרבית הנוף סביבו נבול ויבש. 

עצי הפרי של הקיץ: בוסתני הפרי ויערות המאכל מציעים מפלט מחום הקיץ. בתחילת מאי עדין ניתן למצוא שקדים ירוקים על עצי השקד, עצי התות מתחילים לתת פרי מתוק וגם עלי התות טובים למאכל, וכמוהם גם עלי הגפן הטריים בתקופה שלפני הבשלת הענבים.

 

אשכולות ראשונים של פרי הגפן מבצבצים מבין לעלים הטריים

מתכונים

כבישת צלפים: בחודשים מאי, יוני ויולי מלקטים את ניצני הפרחים הקטנים ומכינים מהם צלפים כבושים. למתכון המלא.

עלי גפן: עונת עלי הגפן מתחילה. עלים טריים וצעירים הם הטעימים ביותר. למתכון המלא.

שקדים ירוקים: באפריל ותחילת מאי השקדים עדין ירוקים. הם יבשילו והיעשו חומים ובעלי קליפה קשה רק בעוד כמה חודשים. כעת ניתן לקטוף אותם מהעץ או לקנות בשוק ולהינות מטעמם החמצמץ המיוחד בסלטים ותבשילים. להרחבה על פרי השקד ושימושיו.

פרח הצלף בולט בנוף היבש בשלהי האביב ובקיץ

טיולים

הליכות ג’יין נערכות בסופ”ש הראשון של חודש מאי בערים שונות ברחבי הארץ והעולם. ההשתפות חינם והן דרך מיוחדת להיחשף למקומות, סיפורים ובעקר לאנשים שלא נמצאים על מפת התיירות הרגילה.

על בוסתנים ומקומות מומלצים לטיולי קיץ: בכתבות על עץ התותעץ השקד ועל הסטף.

בנימינה: אזור המושבות של זיכרון יעקב, בנימינה וגבעת עדה יפה כל השנה. טיילת שוני שעל כביש 652 בין בנימינה לפארק שוני מציעה חצי ק”מ של הליכה בצל מתחת לשדרת עצי פרי ארץ ישראלי שמציעים (לפחות למי שגבוה מספיק) תותים, תאנים וענבים. אם נמשיך לאורך הכביש כק”מ נוסף נגיע לפניה לביה”ס אורט וממנה לעין צור, ושם סביב המעין היפה וחורבת בית המרחץ הרומאי משתרע בוסתן נרחב על מדרגות חקלאיות ובו עצי תות, תאנה, זית, הדרים, אתרוג, אגוז, תפוח ולימון.

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

הגינה הארץ ישראלית

הגינה הארץ ישראלית

Print Friendly, PDF & Email

הגן הארץ ישראלי המסורתי הוא גן מקומי

הבוסתן בנחל עמוד. הרמוניה של אדם וטבע. עצי תאנה, תות, זית ושקד ובלב הבוסתן מערכת השקיה, מעין, פינות ישיבה ומזרקה.

הוא שייך למקום הזה. גם יופיו וגם פגמיו הם מאפייני הארץ, ותנובתו היא פרי הארץ. הגן המקומי התפתח במהלך אלפי שנות היסטוריה תוך התאמה לתנאי האקלים והקרקע המקומיים, לפי מגבלות המים ובמענה לצרכים של בני הארץ. הגנים של תושבי ממלכתו של דוד המלך דומים מאד לגנים שהיו נפוצים כאן עד לפני כמאה שנה.

זהו גן של תועלת, עם בוסתן עצי פרי מקומיים, גפנים מטפסות על מרפסת או סביב סוכה, גינת מטבח עם ירקות, צמחי תבלין ומרפא ומקום מוצל למנוחה ומפלט מהשמש הקופחת בקיץ. בין הצמחים יש פינות ישיבה, רחבה מרוצפת או שביל מרכזי רחב, בור מים וקישוטים מפוזרים מסביב.

בתי מגורים ובוסתן בשולי הכפר טירה שעל חורבותיו הוקמה טירת הכרמל. אמת המים מעין קדם אל הכפר נראית במורד מהעל הבית.

הגן המקומי קל להחזקה והוא מתאים למקום. בשל המחסור במים בארץ הוא איננו דורש השקיה רבה ומרבית הצמחים בו עמידים ליובש, פגעים ומזיקים. גן כזה משתלב בנוף המקומי ומתאים לאקלים הסביבתי. כמו הטבע שסביב, מראה הגן הארץ ישראלי משתנה לאורך עונות השנה ולכן הצמחים בו לא נשארים ירוקים גם בקיץ כמו בגן האירופאי או הטרופי. להבדיל ממרבית הגינות בארץ, הגן המקומי איננו מבוסס על דשא מדרום אפריקה ועצים מארצות רחוקות שדורשים השקיה נמרצת כל הקיץ כדי להמשיך ולקיים את המראה הירוק כל השנה.

שעון העונות עובד במרץ בגן הארץ ישראלי. מבט חטוף בגינת מאכל או גינת בר מקומית מספיק כדי לדעת את חודש השנה. מראה הגן במיטבו בסוף החורף ובאביב והוא דועך ונובל בקיץ ובסתיו אך דווקא אז הוא מניב את מיטב הפרות העסיסיים ומספק לבעלי הגן תאנים, ענבים, רימונים וזיתים.

הגן המקומי הטיפוסי מוקף חומה חומה או שדרת ברושים כדי להפרידו מהסביבה הרועשת ולהפכו לגן פרטי ולעתים הוא בנוי כחצר פנימית בין בתים. הגן הניב פרי ונתן מזון לבני הבית ונתן להם מקום מבטחים רגוע ומפלט מהמולת היום-יום ומקשיי המציאות כמסופר במקורות:  “יושב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה” וגם”וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד” (מלכים א’, ה’ 5 ומיכה ד’, 44).

גינת מנזר הורטוס קונקלוזוס (הגן הנעול בלטינית) שבכפר ארטאס שדרום לבית לחם. המנזר מתנשא מעל העמק המושקה בשורת המעיינות שסביב בריכות שלמה. המנזר הקתולי מיועד לנזירות והוקם ב1902. העמק שלצידו מעוטר בשדות, מטעים, תעלות השקיה ובריכות. הכפר נמצא בשליטה פלסטינאית. סיורים בקרבת מקום (בריכות שלמה ותל עיטם המקראית) נערכים מעת לעת ע”י בית ספר כפר עציון.

 

 

עקבות הגן המקומי בכפרים ובחורבות

בוסתנים וחלקות ירק בנחל קנה בלב השומרון

גנים כאלה ניתן לראות גם כיום בכפרים הפלסטינאים המסורתיים ביהודה, שומרון ובגליל וגם בחלק מגינות המנזרים. כמה כפרים עדיין משמרים גינות כאלה וגם בשיטוט בחורבות הכפרים החרבים ניתן לראות עקבות שנותרו ולדמיין כיצד נראו גינות ובוסתנים אלה בעבר. בכפר בתיר ובואדי פוכין אפשר לראות מערכות השקיה לגידולי שלחין, טראסות, בוסתנים וגינות ירק שלא השתנו במשך אלפיים שנה. בסטף עשתה הקרן הקיימת עבודה נפלאה של שיקום בוסתנים הגדלים בעל ולמרגלותיהם מערכות השקיה עתיקות המוליכות מים ממעיינות הכפר דרך טראסות אל חלקות ירק שמעבדים תושבי ירושלים השוכרים חלקות במקום.

בכמה מגינות המנזרים בארץ מקיימים גינות ארץ ישראליות מסורתיות ונראה לרוב לצד חלקת הירק גם בוסתן פרי או כרם גפנים ליין ומטע עצי זית. גנים ובוסתנים כאלה אפשר לראות במיטבם במנזר האחיות ציון בעין כרם שבירושלים, מנזר בית ג’מאל שליד בית שמש ומנזר גת שמנים בירושלים עם חלקת עצי הזית הקדומים המפורסמת שבו. בגינות מנזר באירופה של ימי הביניים היו באופן טיפוסי שתי חלקות – גינת צמחי מרפא וגינת מטבח לירקות. מחוץ למנזרים, בוסתן נחל שיח הנטוש בחיפה עם המים הזורמים ובוסתן עצי הפרי הוא דוגמא נפלאה ומיוחדת לגן ארץ ישראלי שמעורר זיכרונות קמאיים של גן העדן האבוד וכך גם מלון אמריקן קולוני במזרח ירושלים עם הגינה הפורחת והמטופחת שבין חומותיו.

תעלת מים יוצאת מהמעין וזורמת בינות לעצי הבוסתן (בוסתן כיאט)

הבוסתן הוא אבן יסוד בעיצוב גינה ים תיכונית. בבוסתן נשתול את עצי הפרי בכל שטח הגן ולא רק סביב הגדר ולעתים יש בו גם תרנגולות או חיות משק אחרות. כל אלה תומכים במטבח הים תיכוני העסיסי והעשיר. הבוסתן הוא אמנם גינה פונקציונלית, אך צריך לעצב אותו כמקום יפה המזמין את האורחים לשבת בצל העצים או הפרגולה ולטעום מפירות וירקות העונה. כאשר יש שיפוע בקרקע משלבים טראסות בנויות מאבנים טבעיות ועליהן נטועים עצי פרי וצמחי תבלין הגדלים בעל.

צמחיית הגן המקומי

צמחי הגן הטיפוסיים כוללים בוסתן עצי פרי – רימון, הדרים, תאנה, זית, לימון, שקד, וחרוב. גפנים מטפסות על המרפסת או על סוכה. “כי יהוה אלהיך מביאך אל-ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורימון ארץ-זית שמן ודבש. (דברים ח’, 7-8). חוץ משבעת המינים ועצי פרי מקומיים אחרים נמצא בעציצי חרס או בפחים גדולים צמחי תבלין כמו נענע, ריחן, אזוב, רוזמרין, פלרגוניום לימוני, מרווה ואחרים, כמו גם ערוגת ירק גדולה לצורכי המטבח.

עין מכורה שליד כרם מהר"ל

עין מכורה שליד כרם מהר”ל – שדות ובוסתנים הנשקפים מהמעיין

בגינה הארץ ישראלית כדאי לשלב יחד עם צמחי התועלת גם כמה מצמחי הבר של ארץ ישראל וצמחי נוי. עצי אלון או חרוב יתנו צל וקרירות בקיץ. מנה של יופי וריח בעונות השנה השונות יתנו שיחי לוטם, אלת המסטיק, שיחי יסמין (פרח לבן. הזנים הערבי, רפואי ואזורי פורחים כל השנה). עץ ער אציל יעניק עלי דפנה לנוי ולהחמצת ירקות ומתאים לשלב גם שיחי הדס (שיח הדס מצוי-פרח לבן, בקיץ) ומורן החורש (שיח שניתן לפסל בגינון, פרח לבן, באביב/קיץ). לצבע ולנשמה כדאי לטפח בגן מצעים של פקעות פרחי בר שיפרחו בחורף ובאביב וגם פרחי גרניום בשלל צבעים בעציצים מושקים שיתנו צבעוניות לגינה במשך השנה, וסביב לחומות או לגדר נפרוש צמחי בוגונוויליה שיתנו מרבדי צבע בקיץ.

אביזרים וקישוטים משובצים, במיוחד קישוטים בגווני כחול או טורקיז כמו פעמוני רוח וכדורי זכוכית התלויים מעל, ועל האדמה כלים חקלאיים עתיקים, שברי עמודים וכותרות משקופים קדומים. בשל צחיחות הארץ מילאו המים תפקיד מרכזי בגן. בגנים קדומים היה כמעטט תמיד בור מים שהיה ליבו החי והפועם של הגן. בגן המודרני בין הטראסות תזרום תעלת מים, מפלון עם צליל פכפוך או אמבט ציפורים. חלק מהגן מרוצף ומתאים למקום לסעודה ולמנוחה. על הרחבה נמצאים מושבים נוחים, ערסל, ספסל, ומעל מצלה סוכת גפנים.

מה בין גינה ארץ ישראלית לגינה הים תיכונית? גינון ים תיכוני הוא מושג שהומצא כנראה בקרב חובבי גינון בריטיים בימי השיא של האימפריה הבריטית שניסו לייבא לארצם סגנונות גינון מהעולם. הגינה הים תיכונית הפכה בשנים האחרונות למושג מקובל בעיצוב גינות בארץ בדומה למוזיקה ים תיכונית ולמטבח הים תיכוני. לעומת סגנונות גינון אחרים, כמו גינון איטלקי או טרופי, הגינון הים תיכוני לא מתיימר לייבא סגנונות גינון זרים ובמקום זאת הוא מבוסס על שילוב הצמחייה והדומם של הארץ. אך בעוד הגן הארץ ישראלי המסורתי הוא בראש ובראשונה גן של תועלת (עם צמחי מאכל ומרפא ומקום למפלט מהחום) שבא לענות על צרכי הקיום בארץ, מיועדת הגינה הים תיכונית לנוי וליופי ובכך היא דומה לשאר סגנונות הגינון.

פוסטים קשורים: 
הגינה הארץ ישראלית – מהו הגן הארץ ישראלי המקומי?
בעקבות הגן הארץ ישראלי – תולדות הגן המקומי מגן העדן, דרך התנ”ך והחאכורה הפלסטינאית ועד ימינו
האט! גינה לפניך – על מעלות הזמן האיטי של הגינה
סקר מ1969 של בית ספר כפר עציון על החקלאות המסורתית באזור הכפר ארטאס

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

חלקת הבעל בסטף. ליקוט תאנים ודבלים מעצי תאנה מזני בלאדי .

יחור תאנה בשנה הראשונה לאחר השתילה. תאנה מזן עסיסי בשתילת בעל במסגרת שיקום הטרסות של ואדי עבדאלה

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי משבעת המינים הגדלים עדיין בבוסתנים הנטושים ברחבי הארץ.

מאמר זה הינו החלק הרביעי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית והוא עוסק בריבוי עצי פרי ומתמקד בעשיית יחורים לעצי ארץ ישראל, כאשר מרבית התמונות צולמו בסדנת שתלנות מסורתית  אצל עמית פומפןהחלק החמישי בדפי הגינה עוסק בנטיעת עצי פרי ומפרט כיצד לנטוע עץ שנרכש במשתלה.

המשתלה הביתית – עצי פרי מקומיים

איך הופכים ענף לעץ?

אין קל מלקחת ענף מעץ פרי טוב, לנעוץ באדמה ולהמתין בסבלנות עד שיצמח ממנו עץ לתפארת. אם נצליח נקבל עץ זהה גנטי לעץ ממנו נלקח הענף המקורי. כך עושים ילדים לעצים שאנו אוהבים.

עשיית יחורים היא דרך קלה להרבות צמחים המתאימה לחלק מעצי הפרי וגם לשיחים שונים ולרוב צמחי התבלין.

העונה לשתילת ייחורים היא החורף, כאשר העץ בתרדמת ואין לו עלים. המועד המיטבי לשתילה הוא בין ט”ו בשבט לאמצע מארס, רגע לפני הצמיחה מחדש. אבל כל התהליך מתחיל בעצם חצי שנה קודם לכן. בקיץ הלוהט, בעונה שבה עצי הפרי המקומיים מניבים פירות עסיסיים, נצא לשוטט בבוסתנים ובמטעים הנטושים שכמותם פזורים רבים ברחבי הארץ, כדי לבחור את עצי הפרי הרעננים והטעימים ביותר שאליהם נחזור בחורף לקחת יחורים.

איזה עצים ניתן לגדל מיחורים?

גידול מיחורים מתאים לארבעה מעצי הפרי המקומיים החשובים – תאנה, רימון, גפן ותות. יחורים מצליחים גם לריבוי פסיפלורה, ועצי בר כער אציל (שיעדיף אדמת גיר קשה כדי לשגשג), עוזרד ומורן החורש. למעשה ניתן לעשות יחורים כאלה מכל העצים הנשירים, כולל גם שקד, אפרסק, שזיף, דובדבן ותפוח, אך כל אלה יהפכו לעץ מניב ובריא רק אם יגודלו בהרכבה על כנה מתאימה ולכן אין טעם בהשקעת המאמץ בגידולם מיחורים.

כיצד נעשה יחור טוב?

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – חפירת בור ליחורי תאנה בעומק 60-70 ס”מ

ראשית יש למצוא עץ פרי משובח ושנית יש לבחור בו ענף טוב ולגזום ליחורים. בשלב ההא נכין את האדמה ולאחר מכן ננעץ את היחור ונכסה בחיפוי. השלב האחרון הוא הטיפול לאחר הנטיעה.

  • הקפדה על עץ פרי משובח – אסור לטעות בבחירת העץ ממנו נקטוף את הענפים ליחורים כי יהיה חבל מאד להשקיע 3-4 שנים בגידול עץ ולבסוף לגלות שאיננו מניב פרי או שהפרי איננו טוב למאכל ועל כן יש לקחת מעץ שמכירים.
  • בחירת ענף טוב – יחור טוב הוא קטע מענף רענן, שנלקח מחלקו התחתון של העץ הסמוך לאדמה. נעדיף ענף לא צעיר מדי אך גם לא זקן, בן שנה-שנתיים. נחפש ענף חצי ירוק וחצי מעוצה, בעובי בוהן, ובאורך 50 ס”מ. חשוב להיזהר מלקיחת ענף מת שאין בו סימני גידול או ענף מחלקו העליון של העץ. מאלה לא יצמח מאומה.
  • חיתוך הענף ליחורים – לאחר שבירת הענף נגזום ממנו כמה מקטעים שכל אחד מהם יהיה יחור. כדאי להגזים בכמות היחורים כי אחוזי ההצלחה אינם גבוהים ורצוי שתול מספר יחורים כדי שלפחות אחד יצליח. בחיתוך נקפיד על כמה עקרונות שרובם קשורים לעיניים. העיניים הן הבליטות שעל הענף שמהן מתפתחים ענפים, עלים או פרחים. עיניים אלה הן המפתח ליחורים. העיניים מהוות תאי גזע שיכולות להתמיין לשימושים שונים בהתאם לצורכי העץ. במקרה שלנו נרצה שיהפכו לשורשים. השורשים לא גדלים רק מהעיניים הבולטות אלא גם ובעיקר מהעיניים הרדומות, אלה הן בליטות קטנטנות שעל הענף. נוודא לכן שאנו בוחרים ענפים עם עיניים רדומות רבות.
    על מה יש להקפיד בחיתוך?
    – בכל קטע ענף שנחתוך יהיו לפחות 5 עיניים ראשיות וגם נקודות קטנות (אלה הן העיניים הרדומות שמבן תתפתח צמיחת השורשים)
    – חיתוך החלק התחתון (זה שינעץ באדמה) – החלק התחתון של הענף הוא זה הסמוך לגזע ואותו יש לנעוץ באדמה. את החיתוך רצוי לעשות כחצי ס”מ מתחת לאחת העיניים.
    – סימון הענף כך שנדע להבדיל מה החלק התחתון של הענף (הקרוב לגזע) ומה החלק העליון. הסיכוי להצלחה נמוך אם נתבלבל וננעץ את החלק העליון באדמה.
  • שימור יחורים עד השתילה –  רצוי לטעת את ענפי היחורים מהר ככל האפשר כדי שלא יתקלקלו מהיובש. אם לא ניתן לשתול תוך יום יש לאחסן אותם באופן ששומר על הלחות והחיות שלהם. ניתן לעטוף בסמרטוט לח ולאחסן במקום מוצל למשך שבוע או במקרר למשך חודש. אפשרות אחרת היא לנעוץ בדלי מים למשך מספר ימים וכך גם ניתן להשרות בחומר השרשה (חיוני במיוחד ליחורים של עצי תות).
  • חפירת בור ושתילת היחור – בשתילת יחור, בדיוק כמו בנטיעת עץ, שלב הכרחי להצלחה הוא חפירת בור עמוק ככל האפשר כדי לאוורר ולשפר את הקרקע. הבור צריך להיות בעומק של לפחות חצי מטר ורצוי 70 ס”מ. לאחר החפירה נערבב לתוך האדמה קומפוסט כמות נדיבה ונמלא חלק מהאדמה שהוצאנו חזרה. כעת נשתול את היחורים, כל עץ לפי ההנחיות שמפורטות למטה, ונכסה בעוד אדמה כדי לכסות ולהשאיר עין אחת בחוץ. לא נכסה עד גובה פני הקרקע אלא נשאיר שקע כדי שתהיה גומת השקיה עמוקה יחסית. בסיום נהדק מעט את האדמה כדי למנוע כיסי אויר שמעודדים רקבון.
  • כיסוי והשקיה ראשונה – לאחר שלב השתילה נכסה בשכבה עבה של חומר חיפוי אורגני כדוגמת קומפוסט חצי בשל, עלים או גזם. לבסוף נשקה בהצפה – 20 ליטר (שני דליים) – אלא אם האדמה רטובה מגשמי החורף.
  • סדנת שתלנות עם עמית פומפן – שתילת 3 יחורי תאנה בבור

    השקיה עד להתבססות העץ – את היחורים שותלים בחורף ועל כן אין הכרח להשקות עד תום עונת הגשמים. נשקה רק אם יעברו שבועיים בלא גשם או שבוע במקרה של ימים חמים במיוחד. לאחר סיום הגשמים חשוב לשים לב לשני נושאים – כיצד להשקות וכיצד

  • השקיה: נרצה לגדל עץ עצמאי, כזה שידע לשגשג בתנאי בעל, כלומר בלא השקיה. לשם כך נרצה להרגיל אותו בהדרגה להסתדר בכוחות עצמו ולשם כך הוא יהיה חייב להעמיק שורשים. לפיכך משטר ההשקיה יהיה של מנות בתכיפות הולכת ופוחתת ובכמות הולכת וגדלה כך שהעץ ילמד להעמיק שורשים כדי להגיע אל המים. בהתחלה נשקה אחת לשבועיים ועד סוף הקיץ הראשון נוריד את תכיפות ההשקיה לאחת לחודש. גם בקיץ השני לחיי העץ נשקה אחת לחודש או חודשיים. במקביל נעלה את כמות המים ל40 ו60 ליטר בכל פעם. לאחר שנתיים העץ אמור להסתדר בכוחות עצמו.
  • הצלחה: נדע האם הצלחנו כמה חודשים לאחר השתילה. במאי, יוני ויולי העץ צריך לפרוץ ולצמוח. צריך לראות גדילה של הענף או צמיחה של ענפים חדשים וכך נדע שהצלחנו. אלא שלא כל היחורים מצליחים. בחלק מהיחורים נראה שהענף מתייבש או קופא במצבו ואחרים מוציאים כמה ניצנים ועלים בלבד אך אלה נובעים מכוח החיים שהיה אגור בענף ולא מקליטה של היחור באדמה. במצבים אלה אין ברירה אלא לעקור נטוע ולנסות שוב בשנה הבאה.

יחור בעציץ או ישירות באדמה?

במשתלות עושים יחורים בעציץ המיועד למכירה, אך בחקלאות המסורתית שהיתה נהוגה בארץ מימי קדם עשו יחורים לעצי הפרי ישירות באדמה ודילגו על שלב העציץ.

לנטיעת יחור בעציץ מספיק ענף קצר יחסית באורך  20-30 ס”מ כאשר על רוב הענף (לפחות 3 עיניים) להיות בתוך האדמה ומחוץ לאדמה מספיק להשאיר עין אחת שסביבה  תחל הצמיחה החדשה. בשתילה בעציצים, משאירים את העץ בעציץ לפחות עד שבית השורשים יצמח והעץ יפרח ויש לחכות כמה חודשים לפני שמעבירים עץ מעציץ לאדמה. לאחר ההעברה לחלקת האדמה יש להמשיך להשקות באופן סדיר עד לקליטה מלאה. בשתילה באדמה, רצוי לשתול באותו בור שתילה זה ליד זה 3 ייחורים כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד ייקלט.

במשתלות נוהגים להשתמש באבקת השרשה המכילה הורמונים המגבירים את סיכוי ומהירות הקליטה. כאשר הייחור נעשה עם ענף ירוק צעיר סיכוי ההצלחה גבוה יותר אך כאשר משתמשים בענף בוגר ומעוצה כדאי להשתמש באבקת השרשה. את האבקה ניתן לרכוש בכל משתלה (הורמוריל 3 – ריכוז נמוך, הורמוריל 8 – ריכוז גבוה). לשימוש באבקת השרשה כדאי לבצע חתכים בחלק התחתון של הענף ולהשרות את הענפים למשך יום בדלי מים שפיזרנו לתוכו אבקה.

שתילת בעל

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – כיסוי יחורי תאנה באדמה וקמפוסט בבור לאחר השתילה

וכי תבואו אל הארץ, ונטעתם כל עץ מאכל” (ויקרא, י”ט, 23). עצי הפרי המקומיים של הארץ מתאימים לשתילת בעל ויגדלו גם בלא השקיה, אך לשם כך צריך לבחור את המקום הנכון ולזכור להשקות בקיץ בשנה הראשונה. כדאי לשתול באותו בור שתילה כמה יחורים כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד יקלט. המקום הנכון לשתילה הוא בתחתית מדרון או במורדות טרסה כך שיוכל לקבל די מי גשמים. כדי לעזור באיגום המים נציב שורת אבנים מהצד השני של המדרון. יש לחפור בור עמוק כך שלאחר נטיעת ענף היחור והכיסוי באדמה עדין תיוותר גומת השקיה שתאפשר השקיה בהצפה. אחרי השתילה כדאי לכסות את אזור השתילה באבנים כדי ללכוד טל ולמנוע התאיידות ולכסות בשכבה נוספת של חיפוי עלים וענפים למנוע התאיידות וצמיחת עשבים. מיד לאחר ההשקיה יש להשקות בהצפה (כמות של 2-3 דליים בבת אחת). לאחר תום עונת הגשמים יש להמשיך בהשקיה לתוך הקיץ במנות גדולות אחת לשבועיים או חודש לערך כדי שהעץ יהיה צמא מאד ויעמיק את שורשיו ככל האפשר כך שיוכל לשרוד בעצמו לאחר העזרה שקיבל מאיתנו בשנה הראשונה. גם בקיץ השני לחיי העץ מוספים בשתילה המסורתית השקיה בהתאם למצב העץ ומנסים להגדיל את המרווחים בין ההשקיות (לאחת לחודש-חודשיים) ומגדילים בהתאם את כמות המים כדי להבטיח שהעץ יעמיק את שורשיו.

התאנה

התאנה היא עץ פרי מעולה – טעימה, מפתה ועם ריח משכר והיא נפלאה במיוחד כשהיא נמצאת בבוסתן לצד גפנים מטפסים ובשל כך הוקדש לתאנה פוסט ארוך בגינת בוסתן. 

עונת השתילה – בשתלנות המסורתית נוטעים הפלאחים יחורי תאנה בשלהי החורף, מיד לפני שיוצאים העלים הראשונים. המועד המתאים הוא מאמצע פברואר ועד תחילת מארס.

בחירת עץ מקור – ראשית יש לבחור ולגזום את ענפי היחור מעץ תאנה ותיק. גידול מיחורים דורש זמן רב ועצוב יהיה לגלות אחרי שלוש, ארבע או חמש שנים שבחרנו תאנה מזן גרוע או כזאת שלא מניבה פרי. כדי למנוע מצב ביש שכזה חשוב לבחור יחור מתאנה רק לאחר שטעמנו ממנה בקיץ פרי טעים ועסיסי ורצוי גם למצוא תאנה הגדלה בתנאים דומים לאלה שבגינה שלנו. תאנה מזן הגדל מהרי הגליל העליון או הרי יהודה תתקשה להתאקלם במישור החוף.

בחירת ענף מתאים – בתאנה נחפש ענפים הפונים כלפי מטה, כלומר כאלה שבתחתית העץ. יש בהם יותר תאי גזע ולכן הם מתאימים יותר לעשיית יחורים. נבחר ענף הנראה רענן ובריא ואינו זקן מדי וגם לא צעיר מדי. כלומר ענף בעובי 2 ס”מ (כמו אגודל) ובגיל של 2-3 שנים (נזהה את הגיל לפי קבוצות צפופות של כמה עיניים. כל קבוצה כזאת מסמנת את סיומה של עונה, כלומר שנה). אפשר לגזום ענף אחד כזה ואח”כ לחתוך אותו לכמה חלקים ולשתול כל אחד מהם כיחור. ניתן להשתמש גם בייחורי אמיר, כלומר יחור שכולל את קצה הענף (להבדיל מהגפן שם עדיף לקחת מאמצע ענף). לצרכי נטיעה באדמה שוברים חלקי ענף באורך 40-50 ס”מ ולצרכי נטיעה בעציץ נסתפק בענף באורך 25-30 ס”מ ובעובי של אצבע רגילה.

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – פיזור קומפוסט לתוך בור השתילה

בשתילת היחור ניתן לנטוע בעציץ או ישירות באדמה ובכל מקרה יש לנעוץ את מרבית הענף באדמה (עם לפחות 2-3 עיניים) ומספיק להשאיר שליש ממנו מחוץ לאדמה. בחלופה הראשונה נוטעים תחילה בעציץ וכך משרישים ומחזקים את היחור לפני הנטיעה באדמה. כך מגדלים תאנים במשתלות. חשוב להפקיד על אדמה לחה באמצעות השקיה יום-יומית ועל הצללה חלקית. אפשר לטבול קודם בהורמון השרשה וכדאי לשתול מספר עציצים כאלה כי לא כולם יצליחו. התאנה תהיה מוכנה להעברה לשתילה באדמה בספטמבר.

בחלופה השנייה נוטעים את היחור ישירות באדמה ומתפללים לטוב. ראשית יש לחפור בור שתילה עמוק ככל האפשר ולאחר הנטיעה להותיר צלחת השקיה עמוקה יחסית שתוכל לקלוט מי השקיה. לאחר הנטיעה משקים שוב בהצפה ומכסים בחיפוי. בנטיעה המסורתית אצל הפלאחים, וגם בארצות הים התיכון האחרות, נוטעים 3 יחורים באותו בור שתילה כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד ייקלט.

לגידול בעל יש לחזק את העץ ולהפכו לעצמאי. כל עוד יורדים גשמים אין צורך לעזור אך מתום עונת הגשמים יש להשקות בהצפה. השקיה בטפטפות אינה מתאימה לבניית עץ חזק בגידול בעל כי היא מפתחת תלות בהשקיה ולא תעודד שורשים עמוקים. לכן, בתחילה נשקה אחת לשבוע-שבועיים ולאחר מכן אחת לחודש וכך עד בוא הגשם הראשון. למעשה מתחילים בהשקיות תכופות כדי לתת לעץ תנופה ראשונית אך כדי לחזקו ולעודדו לעצמאות מגדילים בהדרגה את מרווחי הזמן שבין ההשקיות ומקפידים שהם יהיו בהצפה כך ששורשי העץ יעמיקו לעומק האדמה.

חלקת הבעל בסטף

גידול ייחורי גפן מזני בלאדי שונים באדנית עד להתחזקותם והעברתם לאדמה

הגפן

בתרדמת שלפני הלבלוב (סוף החורף) נחפש זמורה (הענף של הגפן) בת 2-3 שנים. בגפן, הענף מהשנה האחרונה חלק ולעומתו אלה מהשנים הקודמות עצי ומתקלף ונבחר ענף כזה. ממנו חותכים קטע ענף עבה יחסית (בעובי זרת לפחות) באורך של כ-80-60 ס”מ ורצוי שיהיו לו לפחות 5 עיניים (בליטות בענף). נסיר את קצה הענף הצעיר והדק יותר. לאחר חפירת גומה עמוקה, שותלים מספר יחורים באדמה (אין צורך להשריש) כאשר שליש מהענף מציץ החוצה, מכסים באדמה, מסדרים גומה מסביב עם קצת זבל ומשקים בנדיבות.

כמו בתאנה, ניתן לשתול גפנים בחורף באדמה או בעציץ. אם נשתול בעציץ נמתין עד לאחר שנראה צמיחה באביב ובקיץ ולאחר שיפתחו מערכת שורשים ענפה נוכל להעבירם לאדמה בספטמבר.

סרט הדרכה כיצד לגזום ענפים לעשיית יחורים מגפן

הרימון

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – יחורים לעץ רימון לקראת שתילה.

ברימון כמו בגפן צריך להשתמש בקטע האמצעי של ענף בריא. רצוי להעדיף את החזירים, אלה הענפים המיותרים שגדלים מתחתית העץ כלפי מעלה. נשבור ענף עבה יחסית (2-3 ס”מ) משני צדיו כדי לקבל ייחור חזק באורך 60-80 ס”מ אבל נקפיד לשתול באדמה את החלק התחתון.  ישנם פלאחים הנוטעים יחורי רימון עמוק באדמה לא באמצעות חפירת בור (כמו בתאנה או בגפן) אלא באמצעות דפיקתו באבן לתוך האדמה כדי לדחוס ולהדק אותו ואחרים חופרים בור אך לאחר הנטיעה דורכים על האדמה ומהדקים אותה. גם את הרימון חשוב לשתול במהלך תרדמת החורף וזמן קצר לפני תחילת הלבלוב וכך העץ יהיה בשיא כוחו. כמו בתאנה ובגפן, ניתן לשתול רימון גם בעציץ בחודש פברואר ולאחר שיפתח מערכת שורשים ענפה להעבירו לאדמה בספטמבר.

גידול עצי פרי מזרעים

ריבוי עצי שקד, אגוז ואלון נעשה באמצעות שתילת הזרעים שלהם באדמה.
בשקדים, לרוב שקד מתוק יהפוך לעץ שקד מתוק (אם כי במשתלות נוהגים להרכיב שקד מתוק על כנה של עץ חזק יותר ובעבר השתמשו לשם כך בשקד הבר שטעמו מר). את השקדים אוספים מהעץ כשהם בשלים עם קליפה (כלומר בספטמבר-אוקטובר) ושותלים אותם לגדול באדמה בתחילת החורף (נובמבר-דצמבר). ניתן לשים ערימת שקדים באדמה ולכסות בתערובת שתילה או בקומפוסט חצי בשל ולהקפיד על השקיה כדי שהתערובת תהיה לחה כל הזמן. כל הנבטה דורשת רטיבות מתמדת עד שהצמח מתחיל לגדול. כדי לשפר את סיכוי ההצלחה ניתן לבצע את ההנבטה מחוץ לאדמה במצע נביטה  – ארגז עם אדמה מאווררת – שנשים בצל ונשקה מדי יום עד לנביטה. את השפיץ של הנבט יש לשתול כפי מטה – זהו השורש.
לשקד שורש שיפודי שמעמיק לחפור באדמה לעומק רב ולכן יש יתרון לגידול העץ באמצעות הנבטת זרע ולא משתיל שנרכש במשתלה. עץ שקד שהונבט ישירות באדמה יכול לחיות 100 שנה בלא קושי בתנאי בעל בעוד עץ שנשתל מעציץ בגינה יחיה 20-30 שנה.
בשקד חשוב מאד לא להשקות לאחר שהעץ נקלט. רק בעת הקליטה ובקיץ הראשון נדרשת השקיה. לאחר מכן השקיה רק תזיק לו.

היכן ניתן למצוא בוסתנים אבודים?

כדי להשיג את הייחורים לשתילה בגינה יש לצאת בקיץ ולחפש את עצי הפרי הטעימים ולחזור שנית בשלהי החורף כדי ללקט ייחורים לשתילה. ישנם אינספור בוסתנים אבודים ועצי פרי הגדלים בעל ברחבי הארץ.

בסטף מקיימת הקרן הקיימת בוסתן בעל ובו אוסף מופלא ונרחב של תאנים, גפנים ורימונים מזני הבלאדי המסורתיים של ארץ ישראל ולצידם גם שקדים, אלת הבוטנה (עצי פיסטוק), זיתים, אוג הבורסקאים ואחרים. בוסתן הבעל נטוע מעל טרסות ששוקמו יפה והשבילים שבו מוליכים מטה לשני המעיינות שהיו במרכז הכפר הקדום שמהן יוצאות תעלות להשקיית חלקות ירק סמוכות.

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – הידוק האדמה לאחר השתילה

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – נעיצה והידוק של יחורי הרימון באדמה בעזרת אבן

בשמורת נחל עמוד מתחזקת רשות הגנים בוסתן נאה עם מגוון רחב של עצי פרי מקומיים משבעת המינים ומזנים אחרים כמו לימון שעליו היתה גאוות הנחל בשנים עברו, אגוזים ושקד. בעבר הבוסתן.

 

קישור חיצוני: ילקוט הרועים – עמית פומפן, מומחה לשתלנות מסורתית

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

נבטי דלעת ובזיליקום במשתלה הביתית

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת שתתן מקום לביטוי עצמי וסיפוק מיצירת גינה ייחודית.

מאחר והמשתלות המסחריות מתמקדות בלקוחות שלהם הן ממוקדות במענה לצרכים של גננים מקצועיים ולכן מציעות בעיקר צמחים שמתאימים ואף דורשים טיפול שוטף של גנן. צמחים אלה הגיעו מכל רחבי תבל ורק מעטים מהם גדלים בארץ באופן טבעי או מתאימים למאכל. משתלה עצמית חשובה במיוחד אם נרצה דווקא גינת מאכל, גינת בוסתן ארץ ישראלי או גינת בר.  

במשתלה הביתית מקבלים כבונוס עוד כמה שיעורים חשובים, כמו שיעור על סבלנות, שהרי בטבע כל דבר קורה בעיתו ובקצב שלו ולא ניתן להאיץ, שיעור נוסף על התמדה, שהרי רוב הניסיונות נגמרים בכישלון ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים, וגם שיעור ביצירתיות שמביא ליצירת משהו שהוא שלך ובעצם אתה. צריך להצטייד בסבלנות ולא להתייאש גם כשהניסיונות נגמרים בכישלון צורב. עם הזמן לומדים ובחלוף העונות מוצאים את השיטות שעובדות ומתאימות לתנאי הגינה שלנו. לאט לאט הגינה תפרח ותתמלא בצמחים ובעצים מעשה ידינו. למי שרוצה להימנע מלחזור על טעויות פעמים רבות מדי מומלץ להצטייד ביומן ולתעד את הניסיונות, הכישלונות וההצלחות.

בהקמת משתלה ביתית אפשר לנסות טכניקות מגוונות שכוללות זריעה, ייחורים, שלוחות וחלוקה שמתאימות לריבוי צמחי תבלין ומיני שיחים וגם את טכניקת ההרכבה שמיועדת לעצי הפרי. את המשתלה הביתית צריך להקים בצל כדי להגן על הנבטים והשתילים הצעירים. 

זהו החלק השלישי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית. חלק ב’ עוסק בגידול ירקות בגינה ומפרט על סוגי הירקות השונים, הקשיים בגידולם בגינה, ירקות קיץ וירקות חורף ושיטות להעשרת האדמה.

המשתלה הביתית – לצמחי תבלין ושאר ירקות

זריעה

הסתיו היא עונת הזריעה המומלצת לרוב המינים. אפשר לזרוע גם בסוף החורף אך בסוף החורף עדיף לבצע ריבוי באמצעות ייחורים או חלוקה.

המשתלה הביתית – מגש קלקר לזריעה שניתן להשיג כמשתלות

הקמת המשתלה: כדי לזרוע ראשית כדאי להצטייד במגש שתילה אותו ניתן לרכוש במשתלה או לבקש מעודפים מחקלאים. נמלא את מגש השתילה באדמה איכותית של תערובת שתילה שנתין לרכוש בכל משתלה. שמים מספר זרעים בכל תא במגש ומכסים באדמה שגובהה פי שניים מגדול הזרע. לאחר הזריעה נמקם את המגש במקום מוצל מהשמש ועל שולחן, גבוה מעל המזיקים. הכי חשוב להשקות כל יום, ובימים חמים פעמיים ביום. בשלבי הנביטה הזרע רגיש כמו תינוק ויתקשה לשרוד בלא השקיה מתמדת. ההשקיה צריכה להיעשות בעדינות בעזרת משפך מסננת או בריסוס כדי לא להזיק לנבט העדין. לאחר שבועיים-שלושה לערך כשהשתיל יתבסס ונראה מספר עלים נוכל להעביר לאדמה.

צמחים מתאימים: בזיליקום, זוטה לבנה, אזוב מצוי, לבנדר, פיגם, קורנית, קמומיל.

זרעים של צמחי בר ופקעות ניתן לרכוש בזרעים מציון שבכרם מהר”ל.

בדיקת זרעים: כאשר ליקטנו ושמרנו זרעים או קיבלנו מחבר איננו בטוחים האם הזרעים טובים. אפשר לבדוק בקלות יחסית. מניחים כמה מהזרעים לבדיקה בנייר סופג או צמר גפן רטוב ושמים בקערה עם מעט מים. תוך שבוע לכל היותר הזרעים אמורים לנבוט.

החשיבות של שתילה מזרעים פתוחים: במשך אלפי שנים ועד לפני קצת יותר ממאה שנה כל אדם שגידל ירקות הקפיד בסוף העונה לשמור לעצמו זרעים לקראת העונה הבאה וכך התקיימה החקלאות ונשמרו מינים מקומיים ומגוונים. במאה ה19 הביאה הקידמה הטכנולוגית להתפתחות חברות זרעים שגידלו ומכרו זרעים לחקלאים. החברות מצאו דרכים יעילות ומרושעות כדי להפוך את החקלאים ללקוחות שבויים שלהם. כדי לאלץ את החקלאים לקנות מהן זרעים מדי שנה פיתחו החברות זרעים שניתן לשתול רק פעם אחת. אם יאספו הזרעים האלה וישתלו שוב הם לא יניבו פרי. הזרעים המסחריים גם חלשים מהזרעים הטבעיים והם פגיעים למחלות מה שחייב את החקלאים לקנות חומרי הדברה ולבצע ריסוס כימי כדי לאפשר לצמחים לגדול. צרה נוספת היא שמטעמים כלכליים היצרנים בחרו לייצר רק מספר מצומצם מאד של זרעים ובחרו באלה שהניבו להם את מירב הרווחים וכך אבד לעולם חלק גדול מהמגוון הגנטי של צמחי המאכל שליוו את האנושות לאורך השנים. לכן במקום שנוכל לבחור מבין עשרות זני עגבנייה יש לנו כיום בסופר רק זן אחד או שניים.

לעומת זאת כאשר אנו בוחרים להשתמש בגינה שלנו בזרעים טבעיים, כלומר זרעים פתוחים, נוכל ללקט את הזרעים בסיום העונה ולשתול אותם שוב ונוכל גם לבחור את הזנים שטעימים לנו במקום את אלה שבחרו עבורנו תאגידים אמריקאים גדולים. זרעים פתוחים מכונים גם זרעי מורשת. הם משמרים את המורשת ההיסטורית של המקום בו הם גדלים ושל בני הארץ. מאחר שאין אינטרס כלכלי מאוחרי זרעי מורשת צריך להתאמץ כדי להשיג אותם. אפשר ללקט בעונה הנכונה מצמחים בטבע, להשתתף במפגשי החלפת זרעים או לרכוש ממגדלים שמתמחים בזני מורשת.

גינת התבלין כוללת שתי חלקות. בחלקה היבשה מרווה משולשת, מרווה רגילה ממשתלה, לבנדר, אזוב מצוי, טרגון, ורוזמרין. בחלקה המושקת נענע, פלגריום רפואי, עשב לימון וזוטה לבנה.

ייחורים

את רוב התבלינים ניתן להרבות בקלות וגם בלא עלות באמצעות שתילת ייחורים ובכך חוסכים את קניית השתיל או הזרעים. הייחור הוא חלק אותו מנתקים מצמח האם כדי ליצור צמח חדש. הייחור נגזם מענף שבו עיניים שהן נקודות ההתפצלות של הצמח. העיניים מכילות תאים עובריים שמטבעם יכולים להפוך לכל תא שצריך: ענף, עלה או שורש.

ניתן לגדל ייחורים בשתי עונות – בסתיו או באביב אך המועד המומלץ ביותר הוא סוף החורף ותחילת האביב. את הייחור נקבל בחיתוך ענף צעיר וחי (ירוק) כזה שעדין לא יצאו ממנו ניצני הפרחים ונגדום אותו לפני הקצה באורך 10-15 ס”מ כדי להישאר עם ענף עבה יחסית. מהחלק התחתון (שני שליש מאורך הענף) נסיר את העלים לחלוטין ולאחר מכן נחרוץ בסכין עדין חריצים בתחתית הענף כדי להקל על יציאת שורשים. אפשר גם לקנות במשתלה אבקה של הורמון השרשה ולטבול את הייחור במים עם אבקה למשך כמה שעות.

לאחר מכן ננעץ את הייחורים בעציץ שתילה שמילאנו בתערובת שתילה ומיקמנו בצל. דוחפים את מרבית הענף לאדמה ומשאירים רק קצה בחוץ – שליש ענף יספיק.  חשוב להדק את האדמה. הענף לא יוציא שורשים אם לא יחוש לחץ אדמה סביבו. גידול ייחורים צריך להיעשות בצל מאחר ואור שמש מעודד מעכב השתרשות. ככל שניתן כדאי לשתול במצע עשיר בפחמן ודל בחנקן מאחר שהפחמן מעודד גדילת שורשים להבדיל מהחנקן שמעודד דווקא גדילת ענפים.

שיח מרווה משולשת בכרמל

החלק הקשה בגידול יחורים בבית הוא ההשקיה. נדרשת התמדה. האדמה חייבת להיות לחה תמיד ולכן צריך להשקות פעמים ביום. יש להשקות בעדינות (רצוי גם ריסוס מים על הצמח כדי לשמור על לחות). תוך שבועיים עד חודש הצמח אמור להיקלט ולהתחיל לצמוח מחדש ואז נוכל להעבירו למקום הקבוע.

צמחים מתאימים לריבוי מייחורים בתחילת האביב: אורגנו (ייחורים בסתיו או חלוקה באביב), אזוב מצוי (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), זוטה לבנה (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), טרגון (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), לואיזה, לבנדר (באביב, או זרעה בסתיו), מליסה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), מרווה משולשת וגם זני מרווה אחרים (באביב. קשה לגדל מרווה מזרעים), סטיביה (באביב), עשב לימון, פיגם (ייחורים בסוף החורף או מזרעים בסתיו), פלגריום רפואי (באביב), קורנית (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), רוזמרין (באביב), שיבא (באביב), גרניום, סטיוויה, ואחרים.

גם עצי פרי כתאנה, תות וגפן מגדלים מייחורים ועל כך בפוסט על ריבוי עצי פרי.

חלק מהתבלינים נרצה לייבש ולשמור במדפי המטבח. על יבוש תבלינים – בפוסט הבא.

בטטה היא צמח משתרע נוסף שמתאים לשתילה באביב ועד תחילת הקיץ. את הבטטה מגדלים מיחורים כלומר קטעי גבעולים, שיכולים להשתרש בקלות. היחור אמור להיות בגובה של 20-30 ס”מ ותוקעים חצי ממנו באדמה.  יחורים של בטטה יוציאו שורשים בנקודת השתילה, ושם נוכל למצוא את הפירות באדמה לאחר כשלושה חודשי גידול. לא שותלים את הבטטה כמות שהיא. אם נשתול בטטה שהיא עצמה שורש, לא נקבל בטטות למאכל. כדי לגדל בטטות צריך קודם כל לקנות אחת. נחצה אותה לשניים כאשר בחלק אחד נתקע קיסמים כדי שנוכל לשים את הבטטה בכלי עם מים כך שחלקה שקוע וחלקה מעל המים. כעבור שבוע-שבועיים תגדל הבטטה ענפים שלאחר שיגדלו מעט (נניח לאורך 10ס”מ) נקטוף ונשתול כיחורים. חשוב לשמור את האדמה מושקת ולחה ורצוי בשמש מלאה.


חלוקה

תבלינים רבים ניתן להרבות גם באמצעות חלוקת הצמח. מוציאים צמח בוגר מהקרקע ומפרקים בעדינות לכמה חלקים שבכל אחד חלק מהשורש עם חלק מהענפים ושותלים כל חלק מחדש.

צמחים מתאימים לריבוי בחלוקה באביב: אורגנו (ייחורים בסתיו או חלוקה באביב), זוטה לבנה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), אזוב מצוי (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), טרגון (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), מליסה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), פרח הקמומיל

 

בזיליקום בסוף הקיץ

שלוחות והברכה

ריבוי נענע ותות נעשה באמצעות שלוחות. השלוחות הן ענפים דקים וארוכים היוצאים מצמח האם הנושאים בקצותיהם צמח עוברי ומחפשים להשתרש בקרבת מקום וכך לגדול כצמחים חדשים. השלוחות גם מספקות מים ומזון לצמחים החדשים עד להתבססותם העצמאית.

נענע – ניתן לתת לשלוחות שחלקן מזדחלות מתחת לאדמה לעשות את העבודה לבד והצמח יתרבה במהירות בעצמו ובלבד שיש במקום השקיה. אבל ניתן גם לגזום שלוחות ולשתול אותם במקום חדש בו נרצה נענע. נענע היא צמח נהדר שמתאים לפיזור סביב עצי פרי מושקים.

תות – ריבוי תות קשה יותר מאשר צמחי תבלין ודורש זמן ומעט מיומנות אבל הגמול טעים ומספק הרבה יותר מאשר פרי שנקנה בסופר. באביב, לאחר שהתות סיים את שלב הפרי , מתחיל שלב הריבוי שלו שמתרחש באמצעות גידול שלוחות ענפים שיתפשטו במהלך הקיץ ועד הסתיו. זה הזמן לתת לצמח תשומת לב ולבצע הברכה – נכופף את הענף לתוך הקרקע בצורת ברך ונכסה באדמה כדי לאפשר השתרשות וצמיחת שורשים. צריך לייצב את ההברכה באמצעות משקולת או קיבוע הענף על ידי נעיצת חוט תיל מקופל. לאחר התבססות הצמחים החדשים ניתן לנתק את השלוחות מצמח האם. את הריבוי באמצעות השלוחות אפשר לעשות לתוך סדרה של עציצים קטנים שנשים זה ליד זה. מאחר שריבוי תות שדה מסובך מעט הוקדש לנושא פוסט נפרד.

פקעות ושורשים

לשתילת פקעות של פרחי בר הוקדש פוסט נפרד אבל גם בגינת המאכל יש מקום של כבוד לפקעות. תפוח אדמה, בטטה, שום, כרישה ובצל גדלים מפקעות. את כל אלה עדיף לשתול ישירות בערוגת הגינה ולא במגשי השתילה.

את הכרישה ניתן לרכוש בסופר ולאכול כרגיל רק שבמקום לזרוק את הקצה השורשי נשתול אותו באדמה וממנו תגדל כרישה חדשה. לכשתגדל הכרישה, אין צורך לעקור אותה. מספיק לקטוף עלים והיא תמשיך לגדול. את שיני השום שותלים כל שן בנפרד ומכל אחת גדל שום חדש כאשר ניתן לאכול את העלים הירוקים או לחכות להבשלת שן השום. בשתילת שום יש להקפיד על שני דברים – להשתמש רק בשום ישראלי ולא בשום סיני שלא מתאים לארץ ולהשאיר את הירוק למעלה. השום אוהב קור וגדל בסתיו ובחורף. לשתילת בצל או בצל ירוק קל להשתמש בזרעים אך ניתן גם לקחת את החלק התחתון שלא אוכלים, זה עם השורש, ולשתול באדמה כאשר משאירים את החלק העליון חשוף.

שתיל תפוח אדמה מגיע בחורף לסוף דרכו ועם נבילתו ניתן לנבור באדמה ולאסוף תפו”א

תפוח אדמה גדל מתפוח זקן, כזה שלא נרצה לאכול מאחר ויצאו ממנו נביטות ירוקות. מפקעות עלים אלה המכונות “עיניים” יתפתח השתיל ובמידה ויש עיניים רבות נוכל לחתוך כל תפו”א לכמה חלקים ונשתול אותם עמוק יחסית באדמה – כ15-20 ס”מ. לאחר מכן נחכה לנביטת העלים ונמתין בסבלנות עד שינבלו ואז נדע שתפו”א מוכנים והגיע הזמן לנבור באדמה ולחפשם. תפו”א זקוק לאדמה טובה ולכן נעשיר בקומפוסט ונהפוך אותה לעומק רב ככל האפשר. את תפו”א ניתן לשתול מספטמבר ועד ינואר. משך הזמן מהשתילה ועד לאיסוף הוא 3-5 חודשים. תפוחי האדמה אוהבים לגדול כלפי מעלה ולכן בחלקות חקלאיות נוהגים לשתול תפו”א בערוגות מוגבהות ובגינה הביתית ניתן לכסות את השתיל לאחר שצמח באדמה נוספת ולהותיר רק רק את קצהו העליון חשוף או להציב מעליו חבית ריקה בלא רצפה ולמלא אותה באדמה ככל שהשתיל צומח וכך נקבל כעבור כמה חודשים חבית תפוחי אדמה.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

אפריל (ניסן) בגינת המאכל

אפריל (ניסן) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

גינת פרחי הבר

הגן פורח והטבע בשיאו. עצי הבוסתן והגפנים שבגינה יצאו מתרדמת החורף וגם הם התכסו ירוק. צמחי הבר של החורף מתחלפים בצמחי האביב. שדות חיטה ודגנים צובעים בירוק את השטחים החקלאיים ברחבי הארץ, ומכל עבר שדות חרדל וחרצית צהובים מכסים את הנוף. 

חיות הבר יצאו מהחורים בהם הסתתרו מהקור והן משוטטות עם צאצאיהם שנולדו זה עתה. פרפרים, דבורים, וחרקים נראים מסביב. רק החלזונות המזיקים שזללו את גן הירק בחורף נעלמים עד לחורף הבא. הציפורים הקימו קן על העץ ועל האדמה מצטרפים גדודי מזיקים לחגיגה בגינה.

החגיגה תהיה קצרה. כך מכתיב שעון העונות. עוד רגע קט, לאחר הפסח, תחל העונה החמה, פרחי הגינה ינבלו וצמחי הבר ינבלו ויכנסו לתרדמת הקיץ.

הגנה על עצי הפרי הנשירים – פריסת רשת הגנה צפופה מסביב לעץ נקטרינה לאחר חניטת הפירות. למרגלות העץ צמח שיבא המגן על הנקטרינה באמצעות משיכת הכנימות כדי שלא יזיקו לעץ הפרי

אז מה נעשה בגינה באפריל?

הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר מחזור צמיחה חדש של שתילים וזרעים. החום והימים המתארכים מאיצים את הצמיחה בתקופה הקצרה שעד בוא החום המצמית של הקיץ.

אם עוד לא הספקנו להכין את גן הירק ועצי הפרי למעבר מהחורף לקיץ כדאי שנמהר לעשות זאת.

המשך ההגנה על עצי הפרי הנשירים: עצי הפרי הנשירים רגישים למפגעים רבים ובהם כנימות, זבובי פירות ושאר מרעין ומזיקים. צריך לבדוק אותם מדי כמה ימים בתקופה הרגישה בהם מתפתח הפרי. זה גם הזמן לדלל את צבירי הפרי ולקטוף חלק מהפירות לאחר שחנטו כך שיהיה לכל פרי מספיק מקום לגדול לגודלו המלא. לאחר החניטה והדילול נפרוס רשתות הגנה על צבירי הפירות לאחר החניטה ונכין מלכודות לזבובי הפרי (השיטה מפורטת בפוסט על חודש מארס). נקפיד גם על חיזוק שתילי השיבא סביב עצי הפרי שימשכו אליהם כנימות מזיקות.

הסדרת ההשקיה: החורף נגמר וצריך להסדיר מחדש את צנרת ההשקיה. נקפיד על השקיה יומית בגינת הירק לפחות עד שהשתילים יתפסו ואז ניתן לעבור להשקיה מדי יומיים. את עצי הפרי יש להשקות במנות גדולות פעם בשבוע עד תום עונת הפרי.

בחודשים הבאים ישתלט הצהוב על הגינה. פרחי הבר ינבלו. הירקות הירוקים יתחלפו בעגבניות ודלעות אבל את הבכורה יתפסו עצי הפרי הנשירים ועצי שבעת המינים שיעכלו את המים ששתו בחורף ואת החום והשמש שאגרו באביב ויהפכו אותם אט-אט לפירות בשלים ועסיסיים.

כנימות על עלי עץ אפרסק בעונת הלבלוב. הפתרון הנוח ביותר הוא לגדל שיח שיבא למרגלות העץ כדי שימשוך את הכנימות אליו.

תבלינים – האביב הוא הזמן המתאים לשתילת מרבית התבלינים, כולל תבליני המאכל העיקריים – בזיליקום ופטרוזיליה שתמיד שימושיים, שומר וגם תבליני בישול, תה ומרפא כמרווה, נענע, קורנית, אזוב, רוזמרין, אורגנו, קמומיל, מיורם, לימונית, זוטה לבנה, עשב לימון.

הכנת ייחורים של רוזמרין, פלגרניום ומרווה וגם להרבות נענע ואורגנו בחלוקה. ניתן להכין ייחורים גם מענפי עגבנייה ופלפל אך אין בכך יתרון על פני שתילת שתילים חדשים.

קיטום הוורדים לחידוש הפריחה.

הכנת גינת הירק לקיץ

הכנת הגינה לקיץ נעשית בחודש מארס (בפוסט נפרד) ובאפריל.

בקיץ גדלים בעיקר ירקות נושאי פרי כמו העגבנייה והמלפפון או ירקות נושאי זרע כמו תירס וחמנייה. את הירקות ניתן לגדל במספר מחזורי שתילה, כל שבועיים או חודש, מהאביב ועד תחילת הסתיו כדי לקבל אספקה רציפה של ירקות בשמך חודשי הקיץ והסתיו. מחזור השתילה הראשון של ירקות הקיץ מתחיל בסוף מארס-אפריל.

גן הירק בתחילת אפריל. ירקות העלים של החורף מגיעים לסוף דרכם

שתילת ירקות קיץ – את רוב הירקות קל יותר לשתול מאשר לזרוע. מתאימה במיוחד העגבנייה שהיא קלה יחסית לגידול וניתן להשיג ממנה זנים שונים, וגם פלפל, מלפפון, דלעת, קישוא, שעועית, חציל ותירס, וכמובן אבטיח ומלון. כחלק מההכנה לגידול, לצורך טיוב ודישון הקרקע. הקומפוסט חשוב להבטחת צורכי ההזנה של הצמחים.  כ5 ליטר למ”ר, או בהתאם להוראות היצרן. אפשר לערבב קלות בשכבת הקרקע העליונה. על גידול חמניות, תירס ובטטה – בפוסט של חודש מאי בגינה.

זריעה – לזריעה מתאים במיוחד תירס וחמניות שזקוקים לחלקה שטופת שמש, שומשום, רגלת הגינה ופרחי קיץ (למשל טגטס, ציניות, גרניום, פטוניה).

סוף עונה. חלזונות אחרונים לוקטו משולי גינת הירק וזכו לסעודה אחרונה של מלח. לצידם ערימת עשבים שתלך לקומפוסט.

 

כתבות נוספות:

מארס (אדר) בגינת המאכל

מארס (אדר) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

האביב מגיע והוא פורח

השקדייה פורחת. רק במשך חודש אחד בשנה משנה עץ השקד את שמו ואז בשיא פריחתו הוא מכונה בפי כל שקדיה.

בחודש אדר העונות מתחלפות. האביב מגיע והוא פורח. ב21 למארס אורך היום והלילה שווים. פרחים צבעוניים נובטים וניבטים מכל עבר. לחגיגה של התחדשות הגינה והטבע מצטרפים דבורים, פרפרים וציפורים.

גידולי ירקות החורף בשיאם אבל השיא קצר והם מתקרבים אל סופם הקרוב והבלתי נמנע. עם בוא האביב יתעייפו ירקות החורף אבל במקום לעקור אותם כדאי לגזום חצי מנפח הצמח ואת עמוד הפריחה שלו ובכך לאפשר לו למקד את האנרגיה שנותרה לו בצמיחה מחדש במקום בהצמחת עמודי פריחה. נסתפק בהשארת מספר קטן של עמודי פריחה מהם נלקט זרעים לאחר שהצמח יתייבש בקיץ ונשמור אותם במקום יבש עד לעונת הזריעה בחורף הבא.

תפוחי האדמה גדלים בחורף והם מצליחים במכלים או בערמת הקומפוסט. כשינבלו העלים יהיו תפוחי האדמה מוכנים לאיסוף.

ימי סוף החורף, מאמצע פברואר ועד מארס, עמוסים בגינה. זאת התקופה האהובה ביותר על צמחי הגן וצריך להספיק לנצל את יתרת הגשמים ואת מזג האוויר שנוח להם כל כך כדי להכין את הגינה לאביב ולקיץ.

היום קצר והמלאכה מרובה

מנוחת הגנן בחורף הקר והרטוב נגמרה והגיע הזמן לצאת לכמה ממלאכות הגינה החשובות ביותר.

שתילת תותים –  אין כמו הטעם וההנאה מתות שדה שגידלנו וקטפנו בעצמנו. מועד השתילה הנוח ביותר הוא סוף החורף. כדי להימנע ככל האפשר ממזיקים נשתול במיכל.

שתילת עצי פרי ובמיוחד עצי שבעת המינים וארץ ישראל.

זריעת פרחי קמומיל כדי שיהיה לנו צבע בגינה ותה טעים גם בקיץ.

שתילת סבב אחרון של ירקות חורף – לאחר הקור של ינואר-פברואר ניתן עדיין לחזור ולשתול ירקות עלים, תפוח אדמה, קולורבי, חסה, פטרוזיליה, בצל ירוק, סלק וכרישה.

עץ הנקטרינה וסביבו צמח שיבא להגנה מכנימות

הגנה על עצי הפרי – הפירות טעימים גם לחיות וצריך להגן עליהם. לאחר חניטת הפרחים ותחילת תהליך הפיכתם לפירות נמהר להגן על העצים. מיד לאחר החניטה של הפרחים לפירות יש לכסות את הפירות הצעירים ברשתות להגנה מציפורים (ניתן לקנות בזול בעלי-אקספרס) ולהתחיל בהכנת מלכודות נגד זבוב הפירותאת מלכודות הזבובים מכינים מבקבוקי שתיה של 1.5 ליטר אותם חוצים באמצע. ממלאים בחלק התחתון תמיסה מתוקה מתרכיז מיץ ומכניסים את הפיה הפוכה לתוך המיכל כדי להשאיר רק פתח כניסה. עושים חורים בבקבוק ומשחילים בהם חוטים שבעזרתם תולים על כל עץ הפרי הנשירים. עצים נשירים רגישים מאד גם לכנימות והתרופה הטובה ביותר היא גידול שיחי שיבה בצמוד לעצים שימשכו את הכנימות אליהם במקום לעץ.

עישוב הגינה – הגינה מלאה בעשבי בר שחלקם לא רצויים. בעונה זאת הם גדלים מדי יום. נצטרך לכסח את עשבי הבר כשהם מתחילים לפרוח לפני שיופצו הזרעים כדי לדלל לשנה הבאה. אין הכרח לעקור אותם מהשורש ולעתים זה גם לא אפשרי. מספיק למנוע את פיזור הזרעים באמצעות עקירת הפרחים.

תבלינים – שתילה של תבלינים וריבוי (באמצעות ייחורים או חלוקה) נעשים בסתיו ובאביב. מארס הוא חודש מצוין לשתילת ערוגות תבלין חדשות ולהכנת יחורים.

באמצע מארס מתחילים בהכנת גינת הירקות לקראת שתילת הקיץ, בדיוק כמו שעשינו כשהכנו את הערוגות לקראת החורף בספטמבר. ראשית יש לפנות מקום בערוגה. נתחיל בגיזום ירקות החורף שיבשו אבל בלי שנעקור את השורשים. סביב השורשים מתפתחים חיים מתחת לאדמה ואלה מקנים לאדמה מבנה בריא וכוח. נמשיך עם פיזור קומפוסט ותיחוח של הקומפוסט לתוך האדמה וכדי לאוורר אותה מעט. לא כדאי לעדור ולהפוך את האדמה כדי לא לפגוע בחיים שבה. לאחר מכן נתחיל בהשקיה סדירה ורק לאחר שבועיים של השקיה בהם ינבטו ויעקרו העשבים הלא רצויים, נבצע שתילה של ירקות קיץ ראשונים. עוד על הכנת הגינה לקיץ בפוסט של חודש אפריל בגינה.

שומר

השקיה – בסיום עונת הגשמים ועם החניטה בעצי הפרי נחדש את ההשקיה בבוסתן ונקפיד על השקיה רציפה במנות גדולות פעם או פעמיים בשבוע עד להבשלת הפרי.

מתחילת מארס אפשר להתחיל בשתילת ירקות הקיץ – עם התארכות הימים מגיע הזמן למחזור ראשון של ירקות קיץ – עגבנייה, מלפפון, פלפל, אבטיח, מלון, חציל, קישוא, דלועים, תירס, בטטה, חמנייה.

ליקוטים
מזונות על גדלים בעונה זאת בכל מקום. שדות חרדל וחוביזה ממלאים את שולי הדרכים וניבטים מכל עבר. החוביזה מזינה במיוחד וכוללת ברזל, מינרלים ושלל ויטמינים. היא יכולה להחליף תרד בכל תבשיל ומאפה. שדות הבר מתמלאות גם בצמחי מאכל טריים ומזינים כמו אספרג החורש, שום הבר, גדילן, עולש ומרוות ירושלים שיכולים להפוך לסעודה נפלאה. 

פעילות עם ילדים: ייבוש פרחים
ממש כמו פעם, כשהיינו ילדים, נצא לקטוף פרחים במגוון צבעים וצורות, כאלה שאינם מוגנים, נמיין ונסדר לייבוש בין דפי ספר או עיתון ונניח עליהם משקולת כבדה. כעבור שבועיים-שלושה נקבל פרחים יבשים. נוציא אותם בזהירות ונוכל להרכיב מהם יצירות אומנות או להדביקם כקישוט על חלון או אגרטל.

מתכון: סלט חורף מעלי גינה וליקוטים
כל עלי הגינה מתאימים לסלט ירוק ובסוף החורף הם בשיאם. בתמונה סלט מעלי הגינה – רוקט, גרגר הנחלים, סלק עלים, פטרוזיליה ובצל ירוק. להוספת טעם עז נוספו מליקוט ביער הסמוך עלי חרדל, שום הבר, זעתר ופרחי מאכל. מעל הכל מפוזרים נבטוטים טריים מתוצרת בית. סלט עלים טבעי מאופיין בטעם חי וחריף והוא אוהב לימון. הרבה לימון וכמובן שמן זית, גרעיני חמנייה ומלח פלפל. להגיש טרי.

טיול החודש: בעקבות חג פורים
סיפור מגילת אסתר התרחש רובו ככולו במשתה שערך המלך אחשוורוש ב”חצר, גינת המלך” של ארמונו. למרבה הפלא ארמון מלכותי מאותה תקופה נמצא, נחשף והוסדר למבקרים בחפירות ארכיאולוגיות בקיבוץ רמת רחל ובליבו נחשף גן מלכותי גדול. הרחבה על הארמון של רמת רחל במאמר “בעקבות הגן הארץ ישראלי”.

סלט חורף מעלי הגינה וליקוטים

 

> מתכונים נוספים
חודש פברואר (שבט) בגינת המאכל
חודש אפריל (ניסן) בגינת המאכל

שתילת פרחי בר בגינה

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

תורמוסים בעמק השלום

למה הגינה תמיד פורחת?

לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה.

בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע מהעדפות הנוי של בעלי הגינות או משיקוליהם של הגננים המסחריים? קשה לדעת.

מצב הגינות מזכיר במשהו את מדפי הסופר. גם במרכולים כמעט ואין גיוון, רק שבסופר מצליחים יצרנים ומשווקים מתוחכמים להסתיר את ההעדר הגיוון באמצעות אין ספור אריזות ומותגים שונים שמחביאים מאיתנו את מיעוט הזנים שמהם מיצרים את אותם מוצרים. מה משותף לשניצל הקפוא, לבשר, לחטיפים המתוקים, לבמבה, לחטיף האנרגיה, לדגני הבוקר, למשקאות המוגזים, לקטשופ, למעדני חלב, לביצים, ולמזון תינוקות? בכולם מהווה התירס מרכיב עיקרי, לרוב דרך תוצרי תירס בעלי שמות מוזרים כמו עמילן מעובד וסירופ גלוקוז או דרך תזונת בעלי החיים שמבוססת גם היא על תירס.

פרחי התורמוס בשיא פריחתם באמצע חודש מארס

כשאנו בוחרים להקים חלקה של גינת בר נוכל לקבל מעט מהטבע האמיתי ומהשורשים של הארץ אצלנו בגינה, אבל יותר מכך יש כאן מעשה של הכרזת עצמאות אישית והחלטה שלא להיכנע לתכתיבים של אחידות, תיעוש וגלובליות. חלקת הבר שנשתול ונקיים תשקף לנו את המציאות ואת ארץ ישראל על הטוב ועל הרע שבה. היא תהיה שוממת וצהובה בקיץ וגם בסתיו אך תפרח בחורף ובאביב. נראה בה את הנביטה, הלבלוב והקמילה. היא תהיה עמידה למחלות ופגעים וגם תזמין אלינו לביקור אורחים כמו פרפרים, חיפושיות, חרדונים וציפורים.

כיצד לזרוע ולשתול פרחי בר?

מרבד ורוד של פרחי ציפורנית מצרית וכרמלית נאה

חלק מצמחי הבר רגישים לעודפי מים ולכן כדאי להקצות לגינת פרחי הבר חלקה לא מושקת. פרחי בר תלויים בגשם ולכן ניתן לאלוהי הגשם להנחות אותנו מתי ואיך לשתול. הבעיה מסתבכת כי הגשם לא משקה רק את פרחי הבר והוא נותן יחס דומה גם לעשבים שמיטבים לגדול לממדי ענק במהירות מדהימה ובכך מונעים מהפרחים העדינים יותר כל הזדמנות לנבוט ולצמוח.

את הפקעות והזרעים של פרחי הבר אפשר לשתול בין ספטמבר לדצמבר וכנראה שהמועד הטוב ביותר הוא כשבוע לאחר גשמי היורה. אם ירד גשם משמעותי ינבוט גל ראשון של עשבי בר בימים שלאחריו. אך אנו לא נתן להם לבצע את זממם ונחכה להם עם קלשון.

מאחר והעשבים יגדלו מהר יותר מהפרחים שזרענו הם לא יאפשרו לזרעי הפרחים לקבל די אור שמש, מים ומקום כדי לנבוט ולכן יש להקפיד לסלק את העשבים. גם לפני הזריעה יש לתחח את האדמה עם הקלשון כדי לפתוח אותה ולהשקות שוב. לאחר מכן נטמין את הפקעות באדמה, רצוי בריכוזים כפי שהם בטבע ונפזר זרעים ונכסה אותם במעט אדמה.

כשרוצים להבטיח נביטה ופריחה מירבית וכשזמננו בידינו נוקטים גם באמצעים נוספים. מקפידים על השקיה יומיומית בממטרה או ריסוס מים למשך שבוע עד הנביטה ולאחר מכן השקיה נוספת אחת לכמה ימים, אלא אם יורד גשם משמעותי (לפחות שעתיים) ואז אין צורך להשקות במשך שבוע. כמו כן מקפידים על עקירה של עשבים זרים במהלך החורף ועד לנביטת וגדילת פרחי הבר. בגינון מקצועי מוסיפים דשן להשקיה וכך מקבלים מצע פרחים בוהקים פי כמה מאשר בגינה הטבעית. גישה אחרת שדורשת גם היא השקעת זמן מבוססת על זריעה בעציצים או כוסיות משתלה והעברת השתיל לאדמה רק לאחר הנביטה ולאחר שסילקנו לחלוטין מחלקת האדמה את העשבים שנבטו עליה לאחר תחילת הגשמים.

מומחים של ממש לשתילת צמחי בר מיטבים עם הזרעים בטיפולים שונים ומשונים לפני הזריעה. למשל יש הטובלים את התורמוס במים רותחים למשך כמה שעות ומחממים את זרעי הלוטם לפני הזריעה.

צמחי בר ותבלין רבים מומלץ לגדל דווקא מייחורים. העונה המתאימה להשרשת ייחורים מעוצים (עם ענף חום) היא בדצמבר-ינואר ולייחורים ירוקים (עם לבלוב ענפים צעירים) בפברואר עד מרץ.

איסוף ושימור זרעים

בשלהי חודש מאי ניתן ללקט זרעים יבשים משיחי הלוטם

צמחי הבר והפרחים יגיעו לשיא פריחתם בשלהי החורף ובאביב אבל הזרעים יהיו זמינים רק כמה חודשים לאחר מכן ולכן צריך לזהות כבר בזמן הפריחה את מיקום הצמחים מהם נרצה ללקט זרעים לקראת עונת החורך הבאה. החל מסוף אפריל ובעיקר בחודש מאי אפשר להתחיל במלאכת איסוף זרעים מהפרחים. לאחר האיסוף אפשר לנקוט בשיטה הפשוטה ופשוט לפזרם בגינה ולקוות לטוב או להתפלל ולבקש ברכה. אפשר גם לפעול בצורה יסודית יותר כדי לאחסן את הזרעים ולפזרם רק כשיבשילו תנאי הנביטה, כלומר בתחילת עונת הגשמים הבאה. לשם כך יש לסנן את הזרעים מהמוץ שסביבם באמצעות מסננת. חשוב מאד לוודא שהזרעים יבשים לפני האחסון. את האחסון צריך לעשות בצנצנות או מעטפות שיושמו במקום קריר וחשוך. זרעים רבים ובמיוחד הקטנים שבהם לא מחזיקים יותר משנה, כך שכדאי לנצל את כל רוב המלאי בעונת הגשמים הבאה.

כמה מפרחי הבר קלים יחסית לשילוב בגינה הביתית:

בשתילת רקפות – להקפיד לשים את הצד הקעור כלפי מעלה כמו בתמונה

ציפורנית (ציפורנית ארץ ישראלית וציפורנית מצרית) היא פרח חד שנתי שגדל מזרעים ונקלט בקלות ויוצר מרבדי פריחה ורודים-סגולים יפים מינואר ועד אפריל. היא דומיננטית סביב שדות חרושים ובמטעי זיתים.

הכרמלית הנאה היא פרח חד-שנתי סגול בצורת צלב שגדל מזרעים ונקלט בקלות באזורים עם מסלע. הכרמלית דומה לציפורנית המצרית אך יש לה 4 עלי כותרת במקום 5. היא ממהרת לפרוח מתחילת החורף ובולטת כבר מינואר כאשר מרבית הפרחים עדיין רדומים. צורת הפרח כצורת צלב ולפי הסיפור הוא שמשה כמקור ההשראה לסמלם של מסדר הכרמליטים שחבריו הקימו שורת מנזרים בכרמל בימי הביניים.

בשתילת פקעות חשוב להקפיד לזהות נכון את הצד עם השורש ולשתול את השורש כלפי מטה. ברקפת הצד הקעור כלפי מטה והצד השטוח כלפי מעלה. לעתים ניתן לראות בצד העליון את שאריות גבעולי הפריחה כאשר בצד התחתון נותרים לעתים שורשים. בכלנית יופנה החלק המחודד כלפי מטה. הפקעות לא יצמחו באדמות כבדות מדי ולא מנוקזות. אין גם צורך בהשבחת האדמה עם קומפוסט. זה מפריע לצמחי הבר. רובם יצליחו גם באדניות ולא רק באדמה. את רוב הפקעות שותלים בגומה בעומק של פי שניים מגובה הפקעת, כלומר שהפקעת השתולה תכוסה בשכבת אדמה בגובה הפקעת להוציא צבעוני, שושן ונרקיס ששותלים בעומק רב יותר (5-10 ס”מ). חשוב להדק את שורשי הפקעת לאדמה כך שלא יווצרו כיסי אוויר.

חלק מהפקעות יגדלו טוב יותר בצל ואין לשתול אותם במקום עם שמש מלאה, כמו הרקפת שמשגשגת דווקא בצל וכך גם היקינתון, הנרקיס, הכרכום והשושנים.

פרגים קל יחסית לגדלם ונם מומלצים בגינה הביתית. להבדיל מהכלנית והנורית שהם צמחים רב-שנתיים הגדלים מפקעות, הפרג גדל מזרעים והוא פרח חד-שנתי. למרבה המזל יש לו זרעים רבים והוא מתרבה בקלות יחסית משנה לשנה. פשוט צריך לפזר זרעים בתחילת עונת הגשמים במקומות חשופים לשמש ברחבי הגינה על חלקות אדמה פנויות (או לאחר שפינינו אותם מעשבים). מאחר שהזרעים זעירים אין צורך לכסות באדמה, מספיק להדק לתוכה ולתת להשקיה להחדיר את הזרע לאדמה. בניגוד למה שאפשר לצפות הפרג איננו פרח מוגן. הזן הנפוץ ברחבי הארץ הוא הפרג האגסני. אחד הזנים האחרים שלא גדל בר הוא הפרג התרבותי, המכונה גם פרג האופיום, שממנו מפיקים סמים כאופיום והרואין ומשתמשים בזרעים שלו כמילוי לעוגות פרג ואוזני המן.

פרגים ניתנים לשתילה כשתיל בתחילת החורף או מזרעים. בקיץ זרעי הפרג יתפזרו ויש סיכוי טוב לקבל מרבד גדול יותר בשנים הבאות

פרגים – בסוף עונת הפריחה לקטי הזרעים מתייבשים והם מוכנים לפיזור טבעי או לאיסוף ידני כדי לשמר זרעים לעונה הבאה

איסוף זרעי הפרג: בחודש מאי, בסיום הפריחה יקמלו הפרגים והפרחים יתחלפו בפירות שנקראים הלקטים שהם למעשה מארזים של אינספור זרעים שחורים וקטנטנים. המנגנון של הפרג פשוט להבנה  גם לבני אדם ונדע שהזרעים הבשילו כאשר הצבע הירוק של ההלקט הופך חום-צהבהב ונפתחים בחלקם העליון הם פתחים קטנים. בעוד כמה ימים יתכופף הענף וההלקט ישפוך את הזרעים לאדמה וחלקם ינבוט מן הסתם בשנה הבאה. אם נרצה לאסוף את הזרעים ולשמרם נצטרך להיות ערניים בתקופה הזאת ולהצטייד בקערה ומספרים ולצאת ולקטום את ההלקטים אל הקערה ואז לשבור ולנער את הפירות. נשפוך למסננת דקה כדי לסלק את השאריות הלא רצויות ואת הזרעים הזעירים נאחסן.

המרוות ששייכות בוטנית למשפחת השפתניים כגון מרוות ירושלים, מרוות יהודה, מרווה כחולה,, מרווה מנוצה ומרווה דגולה. להוציא האחרון כולם רב-שנתיים הגדלים בחורף, פורחים באביב ומתייבשים בקיץ. קל יחסית להשיגם במשתלות וקל להם יחסית להיקלט בגינה. מרוות הבר הנפוצות, מרוות ירושלים ומרוות יהודה שמשמשות במטבח הערבי להכנת ממלואים גדלות בטבע בצל או צל חלקי ולרוב הן נמצאות בחורש וכדאי לשתול אותם בגינה בתנאי צל דומים.

חוטמית זיפנית שהיא פרח חד-שנתי גבוה ומרהיב כמו חבריה למשפחת השפתניים (מעוג מנוקד, מעוג אפיל וגם החוביזה הידועה שלכולם פרחים ורודים) דורשת בדיקה מקדימה שהזרעים אינם אכולים. נלקט זרעים מהצמח בתחילת הקיץ ונשים בקערת מים. אלה שצפים אכולים ורק אלא ששקעו טובים.

כלנית

תורמוס: התורמוס הוא אחד הפרחים היפים והידועים בפרחי הבר. אפשר לגדל אותו מזרעים והוא אפילו זמין כשתיל במשתלות רבות. בחודש מאי, לאחר קמילת הפרח, נצטרך לעקוב אחר התרמילים שצבעם הופך מירוק לזהוב ואז יום אחד הם נבקעים בקליק רעשני והזרעים הגדולים עפים להם.  אם נרצה לשמור את הזרעים אצלנו בהשגחה נצטרך לאסוף את התרמילים ולשמור אותם בקערה סגורה עד שיבקעו ויצאו הזרעים.

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

אוקטובר (תשרי) בגינת המאכל

אוקטובר (תשרי) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה ובסופם סוכות, חג האסיף. עצי שבעת המינים מניבים פירות – התאנה והגפן הבשילו זה מכבר. מסיק הזיתים בראשיתו, קטיף הרימונים מסתיים וגדיד התמרים בעיצומו.

שלהי הקיץ במטע הגפנים בחלקת הבעל בסטף

נמשיך בהכנת הגינה לחורף – עצי פרי

שתילת עצים חדשים, בייחוד עצי ארץ ישראל כולל שבעת המינים.

העצים הנשירים סיימו את עונת הפרי בחודשי הקיץ וכעת משילים את עליהם ונכנסים לתרדמת החורף. ניתן להפסיק כעת את ההשקיה עד לחניטת הפירות בתחילת האביב.

עזרה ראשונה לעצי הפרי הנשירים לקראת החורף – העצים נכנסים לשלכת ולאחר הסרת רשת הפרי נצטרך לשקם את העצים ולתת תמיכה לענפים צעירים וחיזוק הענפים הצעירים שעליהם יגדלו פירות השנה הבאה. במידה וצריך גיזום מסיבי נמתין ונעשה אותו רק בפברואר כשהעצים בסוף התרדמת ומוכנים לקראת העונה הבאה.

שתילה ראשונה של ירקות החורף

בחורף גדלים בעיקר ירקות עלים וירקות שורשים כמו חסה, תרד, גזר וצנון.

מחזור השתילה הראשון מתחיל באוקטובר-נובמבר וניתן להמשיך לשתול אותם עד פברואר.

בזיליקום בסוף הקיץ, בדרכו להפוך לרוטב פסטו

שתילה – חסה, מנגולד, עלי רוקט, עלי בייבי, עלי סלק, גרגיר הנחלים. בצל, שום, כרישה, שורש סלק, כרובית, ברוקולי, סלרי, קולרבי, כוסברה, שמיר, תרד, צנון, לפת, ארטישוק ותפו”א וכמובן תות שדה.

זריעה – פטרוזיליה, צנונית, גזר, אפונת גינה, דגנים (שעורה, חיטה, חומוס, קצח).

תבלינים – ניתן לשתול מגוון סוגי תבלינים.

חיפוי האדמה – לאחר הזריעה או השתילה יש לשים חיפוי של עלים יבשים וגזם על האדמה. חיפוי האדמה הוא כמו שמיכה לאדמה. החיפוי מונע התאיידות, מגן מפני התחממות יתר, מקשה על עשבים רעים לנבוט ונותן חומר אורגני שיספק לאדמה מזון. יש להימנע משימוש במחטי אורן, עלי אקליפטוס ועלי עץ אגוז מאחר ויש להם תכונות מעקבות נביטה כמו לקוטלי עשבים.

פרחים וצמחי בר – זה הזמן לשתילת צמחי הבר ופקעות פרחי הבר של א”י, כלנית, רקפת, יקינטון, חצב ותורמוס, וגם פרחי חורף וחד-שנתיים כחוטמית זיפנית, ציפורן חתול, אפונה ריחנית וכובע נזיר. מועד השתילה המתאים לפקעות וצמחי בר הוא בין ספטמבר לדצמבר. לקבלת צמיחה רב שנתית רצוי מאד לשתול את רוב צמחי הבר באזורים שלא מקבלים כל השקיה בקיץ אם כי ישנם פרחי בר כמו יקינטון ורקפת שישגשגו גם בסביבה מושקת.

אדמה מתאימה – חלק מהצמחים לא יצליחו אלא אם נתן להם סוג אדמה שדומה לאדמה בה הצמח גדל בטבע. אדמת המילוי ומצע השתילה הגנני לא מתאים לרבים מצמחי הבר ונצטרך להשיג אדמה מתאימה לכל זן.

שתילת תות – את התות אפשר לשתול מהסתיו ועד סוף החורף (לפוסט בנושא גידול תותים). ניתן לרכוש שתילים או לבצע ריבוי באמצעות שלוחות. גידול תות מזרעים דורש מומחיות ואינו מומלץ. במהלך החורף התות מנמנם ולכן אם נרצה תנובה משמעותית כבר בחורף נצטרך להקים חממה, כלומר לפרוס מנהרת ניילון מעל השתילים ואז נשתול בחודש אוקטובר או נובמבר. בלי חממה עדיף לשתול בחודש פברואר או מארס שבסוף החורף מאחר ותות שגדל בלא כיסוי לא יגדל לפני סוף החורף אז נסתפק בפירות באפריל-מאי. את התות כדאי מאד לשתול על יריעה של ניילון או פלריג שמתחתיה נשים את צנרת ההשקיה ומעליה נעשה חורים לשתילים שימוקמו לצד פתחי הטפטפות. היריעה מונעת ריקבון הפרי מהאדמה וגם מקלה על הגדילה באמצעות חסכון במים ושמירת טמפרטורת אדמה גבוהה יותר.

פוסטים קשורים:

ספטמבר (אלול) בגינת המאכל

ספטמבר (אלול) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

סוף עונת המלפפונים

בספטמבר גינת הירק עם ירקות הקיץ דועכת. זה הזמן לעבודות להכנת הגינה לעונה הבאה.

ירקות הקיץ בשיא גודלם בשלהי העונה

ראשית יש להכין את השטח ולשקם את גינת הירק לקראת ירקות החורף שישתלו בהמשך. עונת המלפפונים נסתיימה וגידולי הדלועים התייבשו אבל עדיף שלא לעקור את שתילי הירקות הדועכים אלא לגזום בגובה האדמה ובכך לאפשר ליצורים הקטנים שחיים בסביבת השורשים להמשיך לחיות ולהעשיר את האדמה.

כהכנה לזריעה, מפזרים קומפוסט ומתחחים לתוך האדמה עם קלשון עד לעומק 10-15 ס”מ על מנת להחזיר לה את החיות שלה, אבל נזהרים שלא להפוך את האדמה כדי שלא להזיק לבעלי החיים הקטנים שמפרים אותה ולאחר מכן משקמים את מערכת ההשקיה מפגעי החורף ומתחילים בהשקיה רציפה של גינת הירק למשך שבוע לפני השתילה כדי לעודד נביטת עשבים.

לאחר שינבטו, נעקור את העשבים או נקלטר אותם לתוך האדמה ואז האדמה תהיה מוכנה לזריעה או לשתילה. חשוב לעקור את העשבים לפני הזריעה כדי לתת לזרעי הירקות העדינים סיכוי להתמודד מול העשבים החזקים שיצמחו במרץ רב כאשר נשקה את הערוגה.

במידה ונותר לנו עדין בזיליקום בערוגה נמהר להכין ממנו פסטו.

גם מרבית פירות הקיץ כבר סיימו את העונה. הענבים, תותי העץ והתאנים נקטפו זה מכבר אבל הרימונים עדין בשיאם. עם חלוף שיא הקיץ ניתן להפחית את ההשקיה של עצי הפרי הנשירים. הם זקוקים להשקיה רציפה בעונת גדילת הפרי אך לאחר הקטיף ניתן להפחיתה בהדרגה ולהפסיק את ההשקיה באוקטובר-נובמבר.

ליקוט פרי העוזרר: בספטמבר מבשילים תפוחי הבר של ארצנו, הלו הם פירות עץ העוזרר הקוצני שנראים כמו תפוח קטן וגם טעמם מזכיר תפוח אך קליפתם פציחה. כשמו כן הוא, עץ העוזרר הקוצני, מגדל קוצים גדולים להגנה על הפירות מפני עיזים רעבות ועל כן הערבים שמכנים את הפרי זערור – כלומר ‘זעיר’ (תפוח זעיר) – אינם מלקטים את הפירות אלא מנערים את העץ והפירות הבשלים נושרים ארצה. העוזרר פורח בלבן באביב ולקראת הסתיו מבשיל הפרי שמגיע בצבעים שונים, לרוב צהוב או אדום אך לעתים סגול ושחור. בעבר העץ ניטע בבוסתני פרי ברחבי העץ אך כיום קשה להשיגו ויש לחפש בשווקים בישובים הערביים בעונת ההבשלה באוגוסט-ספטמבר או לצאת וללקט בהרי הצפון שם הוא גדל בחברת האלון המצוי ברחבי הכרמל, הגליל והגולן. באזור הר מירון העץ נפוץ במיוחד.

טיולים: פרחי החצב בשיאם בחודש ספטמבר. בתל יודפת שבגליל התחתון ניתן לראות אלפי חצבים בפריחה מרהיבה. גם חרבת קסתרא שבין עתלית לים מצטיינת בפריחת החצבים.

פוסטים קשורים:

התאנה – עץ גן העדן

26/05/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

 הזקן והתאנה – אגדה מקומית כמעט כולם מכירים את האגדה המפורסמת על הדייג ודג הזהב אבל מעטים יודעים שיש לה גם גרסה מקומית שנכתבה כמעט אלפיים שנה לפני האגדה המוכרת מסיפורי הילדים. בסיפור האגדה המקומי מככבים זקן, אשה מרשעת, בעלה חלש האופי, קיסר רומאי ועץ תאנה. הזקן נטע תאנים בעת שאיתרע מזלו לפגוש את הקיסר הרומאי אדריאנוס…

By asaf

מאי (אייר) בגינת המאכל

23/04/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

שעון העונות לא נח לרגע. העונה החמה החלה והגינה נכנסת לתקופת מעבר. השדות הירוקים שסביב נצבעים צהוב והטבע נכנס לתרדמת קיץ. פרחי הבר הצבעוניים נובלים ונותרים רק מעטים כמו עמודי הפריחה הוורודים של החוטמית זיפנית, החרציות הצהובות האחרונות והפרגים האדומים שגם הם דועכים אט-אט. כולם ייעלמו בקרוב ויפנו את מקומם לצהוב היבש שימלא את הארץ.  גינת…

By asaf

הגינה הארץ ישראלית

22/04/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

הגן הארץ ישראלי המסורתי הוא גן מקומי הוא שייך למקום הזה. גם יופיו וגם פגמיו הם מאפייני הארץ, ותנובתו היא פרי הארץ. הגן המקומי התפתח במהלך אלפי שנות היסטוריה תוך התאמה לתנאי האקלים והקרקע המקומיים, לפי מגבלות המים ובמענה לצרכים של בני הארץ. הגנים של תושבי ממלכתו של דוד המלך דומים מאד לגנים שהיו נפוצים…

By asaf

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

13/04/2017 2
Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

By asaf

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

10/04/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

By asaf

אפריל (ניסן) בגינת המאכל

30/03/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

הגן פורח והטבע בשיאו. עצי הבוסתן והגפנים שבגינה יצאו מתרדמת החורף וגם הם התכסו ירוק. צמחי הבר של החורף מתחלפים בצמחי האביב. שדות חיטה ודגנים צובעים בירוק את השטחים החקלאיים ברחבי הארץ, ומכל עבר שדות חרדל וחרצית צהובים מכסים את הנוף.  חיות הבר יצאו מהחורים בהם הסתתרו מהקור והן משוטטות עם צאצאיהם שנולדו זה עתה.…

By asaf

מארס (אדר) בגינת המאכל

10/03/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

האביב מגיע והוא פורח השקדייה פורחת. רק במשך חודש אחד בשנה משנה עץ השקד את שמו ואז בשיא פריחתו הוא מכונה בפי כל שקדיה. בחודש אדר העונות מתחלפות. האביב מגיע והוא פורח. ב21 למארס אורך היום והלילה שווים. פרחים צבעוניים נובטים וניבטים מכל עבר. לחגיגה של התחדשות הגינה והטבע מצטרפים דבורים, פרפרים וציפורים. גידולי ירקות החורף בשיאם אבל…

By asaf

שתילת פרחי בר בגינה

23/02/2017 3
Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

By asaf

אוקטובר (תשרי) בגינת המאכל

20/02/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

הימים מתקצרים. הם עדין חמים אך הלילות מתקררים והגשמים מתחילים ועל כן זאת עונה נוחה לשתילה. החגים העבריים חלים בחודש זה ובסופם סוכות, חג האסיף. עצי שבעת המינים מניבים פירות – התאנה והגפן הבשילו זה מכבר. מסיק הזיתים בראשיתו, קטיף הרימונים מסתיים וגדיד התמרים בעיצומו. נמשיך בהכנת הגינה לחורף – עצי פרי שתילת עצים חדשים,…

By asaf

ספטמבר (אלול) בגינת המאכל

19/02/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

סוף עונת המלפפונים בספטמבר גינת הירק עם ירקות הקיץ דועכת. זה הזמן לעבודות להכנת הגינה לעונה הבאה. ראשית יש להכין את השטח ולשקם את גינת הירק לקראת ירקות החורף שישתלו בהמשך. עונת המלפפונים נסתיימה וגידולי הדלועים התייבשו אבל עדיף שלא לעקור את שתילי הירקות הדועכים אלא לגזום בגובה האדמה ובכך לאפשר ליצורים הקטנים שחיים בסביבת השורשים…

By asaf