קטגוריה: בגינת המאכל

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

ירקות בעונתם

עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום מובלים ירקות ופירות לסופרמרקט השכונתי שלנו מארצות רחוקות ואין לנו דרך לדעת האם התפוחים, האגסים, הענבים, הקיווי ואפילו העגבניות והמלפפונים גדלו כאן או הגיעו מארצות אחרות. מעבר לכך שוכללו טכניקות המאפשרות להתגבר על העונתיות החל מגידול בחממות, דרך שימור פירות בחדרי קירור או בעזרת חומרים משמרים ועד פיתוח זני ירקות שפותחו כדי להאריך את משך החיים שלהם (לעתים על חשבון הטעם, כפי שקרה לעגבנייה שאיבדה את טעמה בדרך זאת).

אבל בגינה הביתית או הקהילתית עונות השנה עדין ממלאות תפקיד מפתח. כל ירק גדל בעונתו ונקטף לצלחת רק כשהוא בשיאו, הן מבחינת טעמו והם מבחינת ערכיו הבריאותיים.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מפרט את ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף ופורס את רשימת הירקות המתאימים לגידול בגינה הביתית תוך עמידה על הקשיים המיוחדים לכל אחד מהם. הפרק הבא במדריך עוסק בטכניקות לגידול ירקות בגינה, התמודדות עם הקשיים המיוחדים בגידולם בגינה הביתית, ומציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה.

ירקות החורף

סלט חילופי עונות (מחודש מאי): עגבניות השרי הראשונות פוגשות בקערת סלט את אחרוני העלים והפרחים של האביב – רוקט, פטרוזילה, ופרחי שום הבר.

אם חושבים על זה יש הגיון רב בחלוקה בין ירקות קיץ וירקות חורף. ירקות החורף הם אלה שיודעים להתמודד עם תנאי החורף, כלומר עם קור וגשם. לכן מתחת לאדמה מתפתחים שורשים ופקעות גדולות ומעל לאדמה גדלים עלים, אך פרחים יתחילו לגדול רק בסופו. בהתאם לכך ירקות החורף הם ירקות עלים, ירקות שורש, פקעות ובצלים, ובהמשך גם ניצני פריחה.
את ירקות החורף זורעים ושותלים החל מתחילת הסתיו, בחודש ספטמבר ועד מארס. בשיא החורף (ינואר-פברואר) רק מכדי לזרוע בגינה ברוב הארץ, אבל ניתן לזרוע במשתלה מחופה בניילון ולהעביר את השתילים לגינה החל מסוף פברואר ולאחר שהשתילים יגדלו ויתחזקו.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.
קטניות ודגנים: קטניות כמו חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, וגם חיטה, דורה ודגנים אחרים
יוצאים מהכלל: תותים הם פירות הנאכלים בשלהי החורף.

ירקות הקיץ

הירקות אינם שונים משאר הצמחים. עם בוא האביב ולקראת הקיץ הירוק שבטבע מתחלף בפריחה ולאחר מכן בזרעים. זהו מחזור הגדילה השנתי של הטבע. כך גם ירקות הקיץ שהם צמחים שבהם אנו אוכלים את הפירות שלהם (שגדלו לאחר הפריית הפרח, למשל על ידי דבורה או חרק) ואת הזרעים שלהם.

את ירקות הקיץ זורעים ושותלים החל מסוף החורף, מחודש מארס ועד תחילת הקיץ בחודש יוני (או יולי ואף אוגוסט במקומות מוצלים)

פירות: עגבניה, מלפפון, פלפלים מכל הסוגים, דלעות ודלועים מכל הסוגים כולל קישוא, דלורית, אבטיח, מלון, וגם חציל, במיה דומיהם.
זרעים: תירס, חמניה, שומשום, קצח, שעועיות.
יוצאים מהכלל: בזיליקום ונענע הם ירקות קיץ בהם אוכלים את העלים. גם הפקעות של הבטטה, הארטישוק הירושלמי והשומר הן ירקות קיץ.

רשימת הירקות

אבטיח
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ שזורעים באביב.
האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים.
האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

ברוקולי
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים בין ספטמבר לדצמבר.
בברוקולי אוכלים את ראשי הברוקולי (שהם ניצני הפרחים לפני הפריחה) שמוכנים לקטיף כ-60-90  יום לאחר השתילה. ברוקולי זקוק להפריה חיצונית מדבורים או מזנים אחרים של משפחת הכרובים שיפרו אחד את השני אם יגדלו בסמוך.

בצל
ירק קיץ ששותלים בחורף בשל זמן הגידול הארוך.
בתחילה הוא מפתח עלים ושורש עד הקיץ בו הוא מתבצל ומוכן לאכילה.
הוא אוהב אדמה אוורירית. יש להפוך את האדמה לפני השתילה.

גזר
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים (רק זורעים. לא לשתול) מסוף הקיץ ועד תחילת החורף. הגזר נאסף כעבור 4-6 חודשים.
את הגזר שותלים בעומק עמוק יחסית של ס”מ, ולאחר שיוצאים הנבטים (שבוע-שבועיים) יש לדלל את השתילים למרחק של 10-15 ס”מ האחד מהשני כדי להשאיר מספיק מקום לצמיחת העלים. לא להתאכזב אם נקבל גזר מקומט וקטן. הוא יהיה טעים ובריא פי כמה מאחיו היפה שנרכוש בסופר.
הגזר אוהב הרבה מים וזקוק גם לאדמה אוורירית.
ירק קשה לגידול בגינה ביתית. ראשית יש לתחח את האדמה היטב לעומק של 30 ס”מ כדי שהשורש יוכל להעמיק ולגדול ולהפוך לגזר. שנית, בגזר הזריעה עדיפה על שתילת שתיל מאחר שהעברת שתיל תקלקל את השורש שהוא הגזר האכיל. שלישית, יש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר גינת הירק, ולבסוף – משך הגידול ארוך מאד – סביב 4 חודשים ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן את האדמה.

דלעת
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ. זקוק למרווח רב בין שתילים.
הדלעת, כשמה כן היא, משתייכת למשפחת הדלועים ועל כן זקוקה בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

כרובית
ירק קשה לגידול בגינה.
הכרובית נמנית על ירקות החורף ומומלץ לזרוע בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או לשתול עד תחילת החורף (נובמבר-דצמבר). נזרע בעומק 0.5 ס”מ ולאחר שינבטו השתילים (כעבור שבוע-שבועיים) נדלל. הכרובית זקוקה למרווח גדול של 30-40 ס”מ בין שתיל לשתיל.
בכרובית אנו אוכלים למעשה את הפרח.
הצלחת הגידול דורשת התמודדות עם מספר אתגרים. ראשית נדרשת אדמה עשירה בחנקן ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן במרץ, בנוסף במידה ואין גשמים בתקופה בה גדל הפרח נדרשת השקיה רציפה. כמו כן נצטרך להתמודד עם כנימות, זחלים וחלזונות שירצו לאכול את פרח הכרובית לפנינו. ואם לא די בכל אלה יש להקפיד בדיוק רב על מועד הקטיף. כ3-4 חודשים אחר הזריעה מתחילה פריחת הכרובית. אם נקדים בקטיף נקבל ירק שאינו אכיל ואם נאחר בכמה ימים יפרוץ הפרח ויוציא ממנו פרחים קטנים שיעידו על כך שפספסנו את המועד.

מלפפון
ירק קשה לגידול בגינה.
הבעיה הראשונה במלפפון הוא שהוא משתייך למשפחת הדלועים משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בעיה מרכזית נוספת במלפפון היא שהפרח הנקבי לא גדל בחום שמעל 30 מעלות ולכן מלפפון חייב לגדול בחממה או בהצללה שתגן בשיא החום.
ירק קיץ שניתן לזרוע או לשתול החל מתחילת האביב.
מטמינים באדמה 2-3 זרעים כל 25-50 ס”מ לאורך הערוגה. מעל הערוגה כדאי להכין רשת הדליה, אליה נכוון את הצמחים לקבלת תמיכה כשיגדלו. המלפפון אוהב מים.
המלפפונים שאנו קונים בסופר גדלים רובם ככולם בחממות ומעניין שכמעט כולם מגיעים ממקום אחד – החממות של מושב אחיטוב שבעמק חפר שבשטחיו גדלים 3/4 מכל המלפפונים בארץ. המלפפפונים הגדלים בחממות הם מזן שלא זקוק להפריה, אך לא כך המלפפונים מהזנים הגדלים בלאדי בשדה או בגינה. בימינו כבר כמעט שלא מגדלים מלפפוני בלאדי בעונתם מחוץ לחממות על אף שטעמם חזק ומרענן. הסיבה פשוטה. הקונים מעדיפים מלפפון גדול ונוצץ שמחזיק מעמד שבועות ארוכים, וזמין בסופר בכל ימות השנה. מלפפוני הבלאדי המעטים שנותרו גדלים בעיקר בכפרי הגליל המערבי ומגיעים במאי-יוני לשווקים הערביים או משמשים להכנת חמוצים.

פלפל
ירק קיץ שזורעים או שותלים מאמצע מארס ועד הקיץ.
אוהב שמש מלאה וחייב לא פחות מ- 5 שעות שמש ביום. אחרת הצמח יהיה שברירי וחלש. צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, הם נחלשים בחורף אך במידה ושרדו הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו.

צנון והצנונית
ירק חורפי שיש לזרוע בסתיו או בחורף.
זורעים בעומק עמוק של 2 ס”מ. תקופת גידול מלאה של צנון/צנונית היא כ 100 יום, אך ניתן ליהנות מצנון צעיר כבר לאחר כ 45 יום.

קישוא
ירק קשה לגידול.
ירק קיצי שזורעים באביב.
זקוק למרווח גידול רב – בשדה חקלאי נהוג רדיוס של 150 ס”מ בין השתילים.
אין צורך בהשקיה מרובה.
איסוף הקישוא: את הקישוא קוטפים ואוכל בוסר. יש לקטוף אותו 7-10 ימים לאחר ההפריה, כלומר לפני שהוא מבשיל ומגיע לשיא גודלו. קישוא שיגדל יותר משבועיים יתמלא זרעים גדולים וטעמו יהיה מר.
הקישוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בנוסף, בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדולה דבר המחייב להפוך את האדמה לעומק ולאוורר את הקרקע היטב לפני השתילה.

שומר

שומר

השומר הוא צמח גבוה ומיוחד שהפך פופולארי בשנים האחרונות בשל טעמו המיוחד וגילוי סגולותיו הבריאותיות המבוססות בין היתר על פיטוכימקל נוגד דלקות שכפי הנראה אף מקטין את הסיכון לחלות בסרטן. קיימים שני סוגי שומר. הראשון הוא שומר הבר, אותו ניתן לראות גדל לגובה של מטר או שניים בטבע בכל רחבי הארץ והשני הוא הזן המתורבת של השומר אותו מגדלים בשדות חקלאיים פתוחים ושייחודו בפקעת הגדלה מעל האדמה ואותה אוכלים. השומר קל לגידול וכמעט שלא נתקף על ידי מחלות ומזיקים והוא יתאים כמעט לכל סוג קרקע. משומר הבר אוכלים את העלים שלהם טעם עדין של אניס (שהוא צמח מאותה המשפחה) וגם את הזרעים הגדלים בקיץ. הזרעים משמשים בתערובת הזרעים הנודעת, הרב-דה-פרובאנס. מהשומר המתורבת אוכלים את הפקעת שניתן לפרוס אותה דק לסלטים או להכין ממנה תבשילים ואנטיפסטי.

שום
ירק חורפי שזורעים בסתיו או בחורף אך בתנאי צל ניתן לגדלו כל השנה וכך לקבל עלים חריפים ורעננים לתיבול כל סלט או חביתת ירק. כ-3-4 חודשים לאחר השתילה נוכל לקבל ראשי שום אך אין טעם לחכות. העלים הירוקים דמויי הבצל ירוק טובים לא פחות.
זקוק לשמש מרובה ועדיף השימוש בערוגות מוגבהות בהן הניקוז טוב יותר.
הזריעה נעשית על ידי הפרדת פקעת השום לשיני שום בודדות. כדי לגדל שום יש לרכוש בסופר שום ישראלי (בצבע סגלגל) ולא את הזן הסיני (הלבן) הנפוץ יותר שלא יצליח לגדול אצלנו. כעת נפריד את שיני השום בלא לקלף את הקליפה ולאחר שנהפוך את האדמה עם קלשון יש לזרוע בעומק 3-5 ס”מ כאשר הקצה החד פונה כלפי מעלה.
שום הבר: השום שגדל בשדות החקלאיים תורבת משום הבר. זן הבר הנפוץ בארץ הוא השום המשולש שפרחיו לבנים וקטנים והוא יוצא מפקעת קטנה בהרבה משל השום המסחרי. לאחר שתורבת בעת העתיקה היה נפוץ ברחבי המזרח הקדום כצמח מאכל וצמח מרפא חזק והיה ידוע כבר בימי יציאת מצרים כמסופר “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם , את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים” (במדבר יא ,ז).

תירס
ירק קשה לגידול בגינה ביתית.
ירק קיץ. התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם. ההשקעה בגידולו קטנה ביחס ליבול המתקבל ממנו ולכן הוא כדאי מבחינה כלכלית ומשמש להפקת מגוון מרכיבים המשמשים כחומרי גלם למזון תעשייתי וכאוכל לחיות. התירס זקוק לאדמה מתוחחת לעומק המועשרת במנות גדושות של דשן או קומפוסט, וכמובן גם לשמש ומים. נהוג לזרוע תירס באפריל ונדרשים 90 יום להבשלה. את התירס יש לזרוע בעומק עמוק יחסית של 3 ס”מ. הסיבוך המרכזי בגידול ביתי (מעבר לתיחוח העמוק ולדישון האדמה) הוא שחייבים לשתול קבוצה גדולה וצפופה של שתילים, לפחות חלקה של 1-2 מ”ר ורצוי יותר. התירס מפרה את עצמו באמצעות הרוח. כדי שתהיה הפריה חייבים לגדל קבוצה צפופה וגדולה של צמחים שיפרו זה את זה.

תפוח אדמה
ירק חורפי הגדל מתחת לאדמה. שותלים מספטמבר עד ינואר. כשבועיים לאחר השתילה נצפה לראות ניצנים ירוקים ובחלוף 3-4 חודשים, כשעלי הצמח מתחילים לנבול, נדע שהפרי מוכן ונחטט באדמה להוציא את תפוחי האדמה.
השתילה היא של תפוחי אדמה ישנים (כאלה שיש להם עיניים ירוקות). כדי לשפר את התנובה רצוי לחתוך כל תפו”א כזה לכמה חתיכות שבכל אחת יש עיניים ולשתול בעומק של 2-5 ס”מ. מאחר שתפו”א גדלים מתחת לאדמה חשוב לאוורר קודם את האדמה לעומק ולרוחב גדול ככל האפשר כדי לתת לשורשים להתפשט ולהפוך לתפו”א גדולים. האדמה צריכה להיות מועשרת בחומר אורגני ולכן תפו”א גדלים יפה דווקא בערימות קומפוסט. תפו”א אוהבים גם מים ושמש.
טיפ לקבלת יבול רב יותר – גידול בשכבות – לאחר שיוצא הצמח הירוק רצוי לכסות בשכבה של אדמה נוספת כדי לאפשרמקום לצמיחת תפוחי אדמה נוספים. אסור לאכול תפוחי אדמה לא מכוסים שצבעם ירוק מאחר והם רעילים.

תרד
מסובך יחסית לגידול.
התרד הוא ירק חורפי הזקוק לתקופת קור ממושכת כדי לגדול. בתנאים טובים התרד יבשיל כ45 יום לאחר זריעתו.
הקושי בגידולו מתחיל ברגישות למחסור בחנקן  (מתבטא בעלים צהובים ועיכוב התפתחות) לכן יש להעשיר את האדמה, באמצעות שתילה מוקדמת של קטניות או פיזור קומפוסט איכותי לפני שתילת התרד או הוספת אבני גיר מרוסקות.
את התרד קשה להעתיק ולכן עדיף לזרוע ביעד הסופי. התרד זקוק להמון מים ויש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר החלקה.
זני תרד:
♦ תרד ניו-זילנדי – ניתן לזרוע כל השנה אך עדיף בסתיו/חורף. עלים קטנים ובשרניים. מתאים לבישול ומילוי אך זקוק לחליטה קצרה מאד (כדקה) להוצאת המים העודפים מהעלים.
♦ תרד טורקי – זריעה בסתיו/תחילת החורף. העלים גדולים יותר ודקים. זקוק לחליטה של דקה או שתיים. טעמו מעודן יותר ולכן מתאים גם לאכילה בסלט וגם למילוי.
♦ תרד בלאדי – זן של תרד טורקי שגדל בשדה ולא בחממה.

 

ירקות רב שנתיים
את רוב הירקות זורעים בעונתם אך ישנם גם ירקות רב שנתיים שכדאי לנסות ולהשקיע בגידולם כולל ארטישוק (צמח גדול שדורש מקום רב), ארטישוק ירושלמי (צמח גבוה הדומה לחמנייה שלצד דורשיו גדלות פקעות אותם אוספים ואוכלים אך אם נשאיר כמה מהן יגדלו צמחים נוספים בעונה הבאה), בטטה ואספרגו (עבורו נדרש ידע מקצועי להצלחה). ישנם גם צמחי עלים שמזריעים עצמם משנה לשנה במידה ומותירים חלק מהצמחים ולא מפריעים להם בתהליך הטבעי של גידול זרעים ופיזורם באדמה שסביב  (צמחי חרדל, מנגולד, פטרוזיליה, גרגר הנחלים, סלרי, שומר, שמיר, בצל ושום).

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C.

את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים פירות במאי-יוני. לאחר מכן, בשיא הקיץ לא ניתן להצליח בגידול דלועים.

הדלועים היו חלק מהתפריט המקומי שלנו מאז ומעולם. בני ישראל, בנדודיהם הארוכים במדבר התרפקו על זכרון הקישוא המקראי: “זכרנו, את-הדגה, אשר-נאכל במצריים, חינם; את הקישואים, ואת האבטיחים, ואת-החציר ואת-הבצלים, ואת-השומים. ועתה נפשנו יבשה”. הקישוא שאנו אוכלים היום הגיע מאמריקה כך שמדובר כנראה בפקוס או בזן מלפפון קדום אחר (במדבר, י”א, ה’).

עד כאן הכל טוב, אלא שכדי להצליח בגידול דלועים בגינה הביתית חייבים לשים לב לשלושה דברים

ראשית, הפרית דלועים

בסופר קונים מלפפונים בזול ובלי קושי אבל אם נרצה לגדלם בגינה שלנו נצטרך להשקים קום בבוקר ולעבוד.

משפחת הדלועים זקוקה לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. אם נתן לטבע לעשות את שלו נקבל יבול דל מאד. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שרוב הפרחים הופכים לפירות קטנים אך קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים.  לכן בשדות החקלאים מפזרים כוורות. הדבורים נמשכות לפרחים הצהובים והן עושות את העבודה, אך לנו בגינה אין כמעט דבורים ונצטרך לעשות את העבודה בעצמנו.

פרחי הדלועים הנקביים נפתחים בבוקר וזה הזמן לצאת לשדה. ראשית נצטרך להבדיל בין הפרח הזכר לנקבה. את הזכר נזהה לפי שהוא פורח בקצה גבעול משלו (באורך כ 20 ס”מ) ובתוכו עמוד של אבקנים דביקים. הדלועים חונטים פרי עוד לפני ההפריה ולכן את הפרח הנקבי נזהה בכך שהוא צומח בקצה הפרי הקטן  (קישוא, מלפפון או דלעת) ובתוכו פתח דמוי צלקת או פלחי פרי קטן. נזהה את פרח המלפפון הנקבי בכך שהוא גדל על מלפפון קטן. שני סוגי הפרחים מייצרים צוף שמושך חרקים מכל סוג.

אז מה עושים? קמים מוקדם בבקר ומחפשים צמחים בהם יש פרחים פתוחים משני הסוגים – זכר ונקבה. קוטפים פרח זכרי, ומקפלים מעט את עלי הכותרת על מנת לחשוף את עמוד האבקנים. כעת ניקח אותו כאילו היינו אנחנו הדבורה ונביא אותו לגעת בבליטה שבלב הפרח הנקבי. במלפפון התהליך דומה אבל מאחר ויש לו פרחים קטנים מאד ישנם כאלה שמבצעים את הזיווג בעזרת נגיעות של מכחול קטן במקום לקטוף.

טיפ: לעתים נראה רק פרחי זכר. מצב זה נפוץ בשלב הראשון של גדילת הצמח. כך הוא קורא לדבורים ומודיע להם שכדאי להגיע. פרחי הנקבה יופיעו בד”כ תוך כמה ימים. לעתים פוחתת כמות פרחי הנקבה, במיוחד כאשר הטמפרטורה חמה מדי או כאשר הצמח חולה או במצוקה ופשוט אין לו יכולת להשקיע בהעמדת צאצאים.

הבעיה השניה בגידול הביתית היא שהדלועים לא גדלים בחום של שיא הקיץ

את הדלועים חייבים לשתול מוקדם יחסית, כלומר מסוף פברואר ועד אפריל ומקבלים פירות במאי-יוני. לאחר מכן, בשיא הקיץ לא ניתן להצליח בגידול דלועים. החום של שיא הקיץ מקשה מאד על הפריה, מעודד מחלות בצמח ומושך כנימות מציקות.

הבעיה השלישית בגידול דלועים בגינה היא מתי לקטוף את הפרי?

קל לטעות במועד הקטיף ולקטוף פרי בוסר או פרי בשל מדי שאינו אכיל. תיאור מפורט יותר מופיע בתגובה בתחתית הכתבה.

למידע נוסף:

א. קישור לסרט של מתן הגנן על הפרית דלועים

ב. קישור לתיאור של תהליך מסובך יותר הכולל מספר שלבים בימים ושעות שונות כמתואר באתר של זרעי מורשת.

ג. סדרת התמונות למטה מדגימות את השלבים עבור מלפפון וקישוא:

מלפפון – פרחי זכר

הפריית מלפפון – לקיחת פרח זכר, קיפול עלי הכותרת וקירובו לפרח הנקבה

שיח מלפפון

מלפפון – הפרית פרח הנקבה באמצעות מגע עם פרח הזכר

קישוא – מימין פרח נקבה פתוח לרווחה ומוכן להפריה, משמאל למטה פרח נקבה סגור. שניהם קלים לזיהוי בשל פרי הקישוא הקטן שעליו גדל הפרח. משמאל למעלה פרח זכר שגדל על עמוד פריחה.

קישוא – פרח זכר – ניצב על עמוד זקוף ולכן קל להבדיל אותו מפרח הנקבה שגדל על פרי קישוא קטן

הפרית קישוא – קוטפים ומביאים את פרח הזכר אל הנקבה

קישוא – שבוע לאחר ההפריה

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
גפן בגינה – איש תחת גפנו

גפן בגינה – איש תחת גפנו

Print Friendly, PDF & Email

אוי תל אביב, כמה הכל יפה לך. לא סתם אומרים יין ישמח לבב אנוש…” טודו בום, שירם הפופולרי של סטטיק ובן אל תבורי הוא לא סתם אוסף אקראי של מילים. המקור לפתיח הוא בספר תהילים ק”ד. שם מתוארות נפלאות הבריאה שאחת מהן היא המצאת היין שמתומצתת בביטוי  “יין ישמח לבב אנוש“. מאז ימי בראשית מגדלים בני האדם גפנים למאכל ובעיקר להכנת יין.

לטייל

בסטף שבהרי ירושלים מטפחת הקרן הקיימת בוסתן מופלא המאכלס ומקיים כמו מוזיאון חי עשרות זנים של זני הבלאדי המקוריים של גפני ארץ ישראל (לכתבה על סיור בסטף).

ביד השמונה, גם היא בהרי ירושלים, למרגלות בית ההארחה, משתרע גן תנ”כי מטופח שפתוח למבקרים. בגן טרסות, כרמי ענבים, מטעי זית, שביל טיול ושחזור מתקני חקלאות עתיקה.

חרבת צרמן (גם צורמן) שבמרכז רמת הגולן נמצאת בסמוך לגבול הסורי, מזרחית לעין זיוון. האזור ממוקש ומחייב הליכה בשבילים בלבד. בין חורבות הכפר צרקסי החרב לבין הגבול ישנם בוסתנים ובהם עצי משמש, שקדים שלא כולם הפכו מרים, גפנים, תות שאמי שחור, אגוזי מלך ותאנים רבות.

לאכול

עלי גפן

עלי גפן טריים, כאלה שנקטפו קטנים ובצבע ירוק עז בתחילת העונה (עד תחילת מאי) טעימים כפי שהם. בלי בישול ובלי החמצה. ניתן לשלב אותם בכל סלט, תבשיל אורז או קדרה.

אם נותרו לנו בסוף עונת הקיץ ענבים יבשים על הגפן – אל חשש – כי נוכל להכין מהם צימוקים (קישור לכתבה על יבוש פירות וצימוקים).

מסעדות ערביות טובות לעלי גפן (ובכלל לאוכל מקומי אמיתי): שראביכ בכפר ראמה, ואל-תנור שבתחנת דלק בין ריינה לנצרת.

 

זני גפנים מקומיים

בארץ גדלים עשרות זני גפנים מקומיים. הם נפוצים הרבה יותר בחקלאות המסורתית והערבית ונעדרים לחלוטין מהחקלאות המודרנית והמתועשת שבה מעדיפים זנים מיובאים. ברשימה שלמטה מופיעים כמה מהבולטים שבהם. ניתן לטעום מכולם בעונת הקיץ בחלקת הבעל בסטף.

כמעט כל זני הגפן המקומיים הם של ענבי מאכל. למרבה הצער, זני ענבי היין המקומיים נעלמו כמעט כולם באלף שנות שלטון מוסלמי בארץ שבהן נאסרה שתיית אלכוהול והוכחדו אט-אט כמעט כל כרמי היין, להוציא הכרמים המעטים שהיו מוגנים בתוך חומות המנזרים או בבעלות הקהילה היהודית.

דבוקי / בלאדי / חברונית– ענב ירוק של פעם במתיקות עדינה, מומלץ וטוב. ענבים גדולים ומאורכים עם גרעינים רבים, פורה מאד. הדבוקי הוא הנפוץ בזני הבלאדי של ארץ ישראל בשל טעמו הטוב, קצב הצימוח המהיר, העמידות הגבוהה, יכולתו לשגשג בסוגי אדמות שונים ובמקומות שונים בארץ והתאמתו למאכל, צימוקים, חומץ ובשל מתיקותו הרבה גם להכנת עראק ויין. גם כיום ישנם יקבים בארץ, כמו במנזר הכרמיזאן שמדרום לירושלים, המכינים יין לבן מזן הדבוקי. הדבוקי מכונה גם אל-חלילי, כלומר גפן חברונית (שמקורה מהעיר חברון) או אל-בלאדי, כלומר המקומי או הכפרי. הדבוקי נפוץ בכל רחבי הארץ מהרי יהודה והשפלה ועד הגליל העליון והתחתון והוא גדל בתנאי בעל בכרמים ובבוסתנים נטושים.

ואדי פוכין – סוכת גפנים מעל בריכת אגירה ושדות ירק

שאמי – ענב מצוין, אדום, גדול עם גרעינים גדולים, מבשיל מאוחר, פורה. ענב השאמי הנקרא על שמה של דמשק או סוריה הגדולה, נחשב אחד מענבי הבלאדי החשובים והוותיקים של ארץ ישראל ויש עדויות כתובות לגידולו בארץ החל מהתקופה המוסלמית הקדומה.
בלוטי
– אדום, טעים ומתוק, מבשיל מוקדם, פורה מאד.
תמר חולתי – ירוק ללא גרעינים.
חלוואני  – חמצמץ עם גרעינים רבים.
סיקוטי – טעם מיוחד, גרעינים, הבשלה מאוחרת, פורה מאד.
חדוואר – טעים למדי, ירוק ופורה מאד.
חרובי – אדום, מתוק עם חמיצות טובה, גרעין, פורה.
תופאחי/תופחי – אדום במתיקות מתונה, גרעין. אשכולות גדולים עם ענבים עגולים. זן עתיק המתועד באזורנו מימי הביניים.
סולטנינה – ענב ללא גרעין. מתאים לצימוקים.

זנים מודרניים

לא כל שימושי הגפן שרדו. כיום דבש הענבים הוחלף על ידי הסוכר המזוקק הזול והמזיק שמציף אותנו. גם הצימוקים שאנחנו אוכלים בארץ מיובאים ומכילים גופרית כחומר משמר ותזקיק נפט בשם פראפין שמספק להם את הברק הנוצץ. מעלי הגפן עדין מכינים תבשילים מסורתיים, בעיקר במטבח הערבי.

ענבי מאכל נפוצים שניתן להשיג כשתילים במשתלות: ענבים לבנים למאכל כוללים את זן ג-1/סופריור (שמבשיל מוקדם אך טעמו תפל מעט), תומפסון/סולטנינה (מבשיל לאחר הסופריור וטעים ממנו). זנים אדומים למאכל: איזבלה (זן עמיד ביותר ולכן ישרוד מזיקים בלא ריסוס. מומלץ מאד לכל גינה) אך יש בו גרעינים ועליו אינם מתאימים לבישול, אוטום בלאק/אוטום רויאל, פלם סידלס, קרימזון, רד גלוב (זן טעים מצ’ילה עם חרצנים ומשך חיי מדף מופלגים). זני היין כוללים את כל השמות הצרפתיים הנודעים.

ענבי טלי הנפוצים והמוכרים לנו היטב מהפרסומות וממדפי הסופר מכונים בעגת המשתלות ענבי ג-1. הזן המקורי נקרא סופריור ובמקור הוא זן פטנטי מקליפורניה שהובא לארץ. לעומת ענב הדבוקי המקומי הנפוץ שחיי המדף שלו הם ימים ספורים מצטיינים הזנים המודרניים בחיי מדף ארוכים מאד מה שמבטיח הם מקום של כבוד במדפי הסופר.

ארץ ישראל והגפן

ראשון הייננים בארץ היה לא אחר מאשר נח שנזקק כנראה לכוס יין גדולה כדי להתאושש מתלאות המבול. מיד לאחר צאתו מהתיבה מיהר לטעת כרם: “ויחל נח איש האדמה וייטע כרם, וישת מן היין וישכר...” (בראשית, ט’, כ’). ואכן הוא השתכר כהוגן כפי שמתאר המשכו העגום של הסיפור, ואחריו הגיע לוט ששתה לשוכרה, והותיר לנו את הביטוי “שיכור כלוט”. מאז נח ועד ימינו, גידלו תושבי הארץ גפנים בחצרות ביתם והכינו בעצמם מהענבים יין, חומץ, צימוקים ואף דבש ענבים שהיה הסוכר של העת העתיקה. אבותינו שתו יין באופן יום-יומי, והרבה. מצוות שתיית 4 הכוסות בסדר פסח משקפת כנראה את מציאות החיים בעת העתיקה. היין זרם כמים.

“מה גפן זו? בהתחלה היא נרפסת ברגל ואחר כך עולה על שולחנות מלכים, כך ישראל…” (ויקרא רבה ל”ו). הגפן היתה חלק מרכזי מחייהם של אבותינו, ועל כן התנ”ך, שלא היה ספר גינון או בישול, נזקק לגפן כדי להמשיל עשרות משלים ונבואות על גורל עם ישראל. הגפן דומה לעם ישראל. היא שורדת בכל מצב אך זקוקה להשגחה כדי לשגשג ולהניב פרי. אחד היפים שבמשלי התנ”ך האלה הוא משל הכרם מספר ישעיהו. שם אלוהים נמשל ליוגב, כלומר לחקלאי, ועם ישראל נמשל לכרם שלו ומתואר בו תהליך בניינה החקלאי של הארץ וחורבנה (הרחבה על משל הכרם – בכתבה על הסטף).

לבלוב הגפן בחודש מארס – ניצני הסמדר גדלים על השריגים

מילון למונחי הגפן (מקור כל המילים בתנ”ך): בדים – ענפי הגפן העבים והחומים מהשנים הקודמות. זמורות – הענפים מהשנה שעברה שהחלו להתעצות ומהן ניתן לעשות יחורים ולשתול כגפנים חדשות (לכתבה על גידול גפן מיחורים). שריגים – הזמורות הצעירות, בנות פחות משנה, שעליהן גדלים הענבים. סמדר – פריחת ניצני הענבים (“והגפנים סמדר נתנו ריח)”.  קנוקנות – בעונת הצמיחה באביב מצמיחה הגפן חוטים עגלגלים שמסייעים לה לטפס על ענפים או על סוכה. עוללות – שאריות הבציר שנותרו על הגפן. שורק – גפן מובחר.

גידול גפנים

הגפן נעלמת בכל שנה לקראת החורף ושוקעת בתרדמת עמוקה עד לצמיחתה מחדש בעצמה רבה באביב. את הגפן כדאי לשתול לקראת סיום התרדמת, בשלהי החורף. בתחילת האביב, הגפן מתעוררת לחיים בפרץ של לבלוב ופריחה ואז גדלים מדי יום עלים חדשים ולאחריהם יוצאים ניצני הפרי, הסמדר.

הגפן היא צמח חזק. גפנים ישרדו גם בתנאי בעל בלי השקיה כלל, באדמות שונות ומשונות, וגם באזור סלעי עם אדמה מועטה. שורשי הגפן חודרים לעומק וגם לסדקים בין סלעים ולכן היא מצליחה כגידול בעל באזורי ההר הטרשיים. גפנים גדלים במדבר החם וגם בהרים הגבוהים והקרים.

הגפן אמנם תשרוד כמעט בכל מצב, אך כדי לשגשג זקוקה הגפן להשגחת אדם ויד אוהבת. תשומת הלב נדרשת הן בעת השתילה והן בכל עונה לאחר מכן, במיוחד אם רוצים לקבל הרבה פרי ולאורך שנים.

סוכת גפנים באפריל. הגפנים מוקפות גדרות כדי להגן מנמיות ושפני סלע. האשכולות מוגנים בשקיות מחוררות מפני ציפורים רעבות.

ראשית יש להגן על הגפן ולגדרו מפני חיות הבר שישמחו להתחלק איתנו בפירות ובעלי הגפן. שפן סלע שמן אחד יכול לזלול גפן שלם בפחות משעה. שנית, בעונת החורף רצוי לעבד או לקלטר את האדמה שסביבו. שלישית, וגם זה בחורף כשהגפן בתרדמת, כדאי להקפיד על גיזום נכון של ענפי הגפן. רביעית, והפעם באביב כשהענפים גדלים, יש לפרוס את ענפי הגפן על מוטות (הדליה), וחמישית בתחילת הקיץ עם גדילת הפירות, יש להקפיד על השקיה סדירה וגם להגן עליהם מציפורים באמצעות עטיפת האשכולות בשקיות נייר או ניילון מחורר.

קישור לכתבות הדרכה על:
– גיזום הגפן בשנותיו הראשונות ובניית ההדליה.
גידול גפנים מיחורים.

השקיה: לכל אורך תקופת גידול הפרי, משלב פריחת הסמדר (אפריל) ועד לאחר הקטיף (סביב ספטמבר). ההשקיה צריכה לעשות פעם או פעמיים בשבוע. כמות הענבים ומשקלם עולה ככל שמשקים יותר ולכן החקלאים שמוכרים לפי ק”ג נוטים להשקות הרבה. דווקא בגידול ענבי יין איכותיים מקפידים על השקיה מעטה וכך מקבלים טעם חזק יותר.

לאחר נטיעת גפנים אין לצפות לתוצאות מהירות. הגפן נותנת פירות ראשונים רק לאחר 4-5 שנים כך שבמידה ושתלנו יחורים נצטרך להמתין 3-4 שנים. במידה וקנינו שתיל רגיל ממשתלה נצטרך להמתין כנראה שנתיים עד לקבלת ענבים.

ישנה אמת רבה במשפט התנכ”י האלמותי “וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו” (מלכים א’ ה’, ה). גפנים ותאנים גדלים היטב יחד באותה חלקה ונראה שהם מסייעים זה לזה לגדול.

 

 

גידול ירקות בגינה הביתית

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email
 
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה, והתמודדות עם הקשיים בגידולם בגינה הביתית. הפרק הבא במדריך כולל את רשימת הירקות מ-א’ עד ת’ ובו פירוט על סוגי הירקות השונים ועל ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף.

הכול מתחיל באדמה טובה

 פוריות האדמה היא הבסיס לחקלאות אורגנית. האדמה היא המקום. בשפה הערבית למילה ‘ארד’ יש משמעות כפולה – היא גם אדמה וגם ארץ. משימתו החשובה ביותר של הגנן היא להקפיד על טיפול קבוע באדמה להשבחת הפוריות, כדי שיוכל לקבל תנובת פרי וירק טובה. 

את איכות האדמה אפשר לחוש לפי המבנה שלה ולפי בעלי החיים שבה. ככל שיש בתוך האדמה יותר בעלי חיים קטנים, מוזרים ואף מכוערים כמו שלשולים, חיפושיות וטחבים, כך היא בריאה ומניבה יותר. ניתן לחפון ביד מתוך הקרקע גוש אדמה ולעמוד על טיבו. אדמה במבנה פתיתי עדין ורך היא סימן לאיזון נכון בין מרכיביה השונים.

כדי להגיע לרמת פוריות גבוהה צריכה האדמה להכיל מספיק חומר אורגני שהוא הבסיס לצמיחת הצמחים. אדמת גינה טובה מכילה  5-10% חומר אורגני. החומר האורגני מאוורר את האדמה ובכל מאפשר לצמח להשתרש, משפר את השפעת ההשקיה, מעודד גידול מיקרואורגניזמים חיוניים ומאזן את חומציות הקרקע.  אדמה שאיבדה את החומר האורגני היא אדמה מתה ולא נוכל לגדל בה ירקות וצמחי תועלת אחרים. אדמה כזאת קשה ואטומה ורק עשבים שוטים יגדלו בה. על כן כדאי לגנן להיטיב עם האדמה ולהקפיד להעשיר אותה בחומר אורגני לפני כל עונת שתילה.

 הגדלת אחוז החומר האורגני באדמה נעשית באמצעות הוספת חיפוי קרקע אורגנית כמו עלים וגזם דשא, שתילת צמחי כיסוי או זבל ירוק, פיזור והטמעה של קומפוסט, ובגידול במיכלים גם הוספת הומוס. נדע שהצלחנו כשהאדמה תהיה עמוסה בבעלי חיים קטנים הזוללים אותה ללא הרף. 

איזה סוג אדמה יש לי?
מבדילים בין קרקע כבדה לקרקע קלה. בכל אחת צריך לטפל אחרת ולכן חשוב להכיר את האדמה שלנו.
קרקע קלה מאופיינת בחוליות, ולכן אחיזת המים נמוכה ומי השקיה או גשם מתנקזים מהר והיא נותרת יבשה.
בקרקע כבדה המצב הפוך. המים לא מתנקזים ממנה והיא נשארת רטובה זמן רב. מצד שני יש בעיות שנגרמות בשל ניקוז לקוי ובהתהדקות הקרקע

לעתים יש גינות עם ערבוב בין סוגי אדמה, למשל גינות רבות בחיפה ובכרמל כוללות שילוב של אדמה מקומית כבדה ופוריה מסוג טרה-רוסה (אדמת הרים שצבעה אדום בשל תכולת הברזל שבה, ומופיעה לרוב כשכבה דקה משובצת באבנים על מסלע אבן גיר קשה) עם אדמת חמרה חולית שהיא אדמת מילוי קלה-בינונית (לרוב זוהי למעשה תערובת אדמה גננית המורכבת מ40% חול, 40% טין ו20% חרסית) שהובאה למקום כדי ליישר חלקות משופעות. אם חייבים לערבב סוגי אדמה שונים, אסור לשים אדמה כבדה על קלה, אבל ניתן לשים קלה על כבדה.

אז כיצד נדע איזה אדמה יש בגינה שלנו?
> קישור למפת קרקעות בישראל– אדמה קלה נפוצה בעיקר במישור החוף, ואדמה כבדה בהרים ובעמקים. לעתים בגינה יש מילוי שהגיעה ממקום אחר.
> קרקע קלה עשירה בחול ולעומתה קרקע כבדה עשירה בחרסית. גרגירי החול גדולים יותר וכך אפשר להבדיל.
> לאחר השקיה בהצפה או גשם נותרת קרקע קלה רטובה לכל היותר במשך יומיים, קרקע בינונית 3-5 ימים וקרקע כבדה מעל 5 ימים.

מה המשמעות?
> השקיה – אדמה קלה יש להשקות באופן תכוף יותר (ופחות מים בכל פעם) ואדמה כבדה עדיף להשקות במנות גדולות אף במרווחי זמן גדולים יותר.
> הוספת קומפוסט – מועילה לשיפור המבנה של שני סוגי האדמות. לאדמה כבדה היא מאפשרת אוורור ולאדמה קלה היא משפרת את אחיזת המים.

גידול בעציצים ואדניות
לגידולים במיכלים שאינם במגע עם הקרקע עדיף לא לעשות שימוש באדמה, לא קלה ולא כבדה. הן לא מתאימות. באדמה קלה יש ניקוז יתר ובאדמה כבדה אין ניקוז טוב ואין מספיק אוויר לשורשים. לכן אין טעם למלא את העציץ באדמה מהגינה. במקום זאת יש לרכוש  במשתלה תערובת שתילה לעציצים. מדובר במצע שתילה שמכיל תעורבת חומרים שהותאמה במיוחד למיכלים והוא נותן תוצאות טובות בהרבה. תערובת השתילה כוללת גם דשן כימי בשחרור איטי (בצורת כדורים) המאיץ את צמיחת השנים אך משך החיים שלו כשנה. לאחר שנה יש להוסיף מדי שנה מנה חדשה של קומפוסט או הומוס ולתחח לתוך האדמה. בגידול במיכלים יש להומוס יתרון. בגידול במיכלים כדאי להשתמש בעציצים גדולים ועמוקים ככל האפשר

אבות המזון
המזון של הצמח נמצא באדמה ועליה להיות עשירה במזון כדי שהצמח לא ישאר רעב. המזון כולל:
> מקרו-אלמנטים: 3 העיקריים והחשובים הם K אשלגן (ליצור עמילן), N חנקן (ליצור חלבון), P זרחן (כנ”ל). בחקלאות משתמשים בדשן כימי כדי להוסיף את מרכיבי הN,P,K. הוספת קומפוסט איכותי או הומוס נותנת תוצאה דומה.
> מיקרו-אלמנטים: ובהם ברזל, אבץ ומנגן. החשוב שבהם הוא הברזל. בחקלאות משתמשים בדשן אורגני להוספת מרכיבים אלה. ניתן להשתמש גם בהומוס או קומפוסט אם כי האפקט חלש יותר.

הקמת ערוגה חדשה

בניית ערוגה חדשה בגינה מתחילה בחירת מיקום נכון, נמשכת בהקמת תשתית להגבהה והגנה ומילוי אדמה וחומר מתאים.

מיקום הערוגה: ירקות הקיץ זקוקים לשמש, שמש ועוד שמש. כמה שיותר שמש. ירקות העלים הגדולים של החורף יסתדרו היטב גם בשמש חלקית.

הגבהת הערוגה מעל פני השטח: ההגבהה מיועדת לשיפור אוורור הקרקע ומחזקת את ניקוז המים וכך תורמת לצמיחה. הערוגה המוגבהת מקשה מעט גם על הגעת זרעים של עשבים שוטים ומצמצמת דריכה על האדמה בטעות. את ההגבהה מבצעים לרוב באמצעות תחימת שטח באבנים, לבנים, עצים או חומר טבעי אחר ומילוי הפנים באדמה. אין להשתמש בעץ מעובד או עץ מחוטא שמכילים רעלים. עדיף גם שלא להשתמש בקרשים כי אלה יתפרקו תוך שנתיים-שלוש. לאורך עונת הגידול מצטמצם נפח האדמה בערוגה ולכן לקראת כל עונת הגידול יש לשפוך קומפוסט מחדש ולקלטר את האדמה פנימה באמצעות קלשון או מעדר ובכך להשלים את החסר בנפח ובחומר אורגני.

הופכים את הקרקע: ישנן שיטות שונות לבניית האדמה בערוגה חדשה ובהן הפיכת הקרקע לעומק רב ושיטת השכבות. בשיטה הראשונה, נהפוך את הקרקע לעומק רב ככל שכוחנו יאפשר לנו, אפילו 30-50 ס”מ אם נצליח. זה עומק שורשי ההזנה של הצמחים (שורשי המים עמוקים יותר). לשם כך נשתמש כאת חפירה או קלשון. לאחר שלב החפירה וההעמקה נערבב לתוך האדמה קומפוסט (10 ק”ג, כלומר שקית קטנה, לכל 1 מ”ר אדמה) ורצוי גם חומר אורגני גס יותר וכדאי להוסיף חומרים לשיפור מבנה האדמה ובהם חול, ואף מעט אבני טוף קטנות או אדמת כבול כדי שאויר ומים יחלחלו לעומק וכדי שלשורשים יהיה נוח להתפשט. אם יש על האדמה עשבים נוסיף גם אותם לחגיגה. כל אלה יביאו גם להגבהה האדמה.

גן הירק בקיץ – שיחי עבגניה, ארטישוק, מנגולד, עלי שום ירוקים, ומאחור שתילי קייל ושומר.

שיטת השכבות: קיימת תורה שלמה כיצד להרכיב את אדמת הערוגה משכבות של חומר אורגני כדי להבטיח צמיחה מרבית לאורך שנים. העיקרון המרכזי שבבסיס השיטה הוא שהשכבות התחתונות יהיו עשירות בחומר אורגני ומטרתן להעשיר את האדמה בחומר אורגני גס שיתפרק בהדרגה, ואף לאורך שנים, לדשן ויחסוך מאתנו את הצורך להעשיר את האדמה בחומר אורגני בכל עונה מחדש וכמובן למנוע צורך בדישון כימי. השכבה התחתונה בערימה תהיה חומר אורגני גס כולל חתיכות בולי עץ דקות, כפות תמר חתוכות לגודל קטן ושברי ענפים. השכבה הבאה שמעל תהיה שכבת חומר אורגני עדינה יותר, כולל ענפים קטנים וחומר אורגני גס מערמת הקומפוסט שנמצא במצב ריקבון חלקי או גזם ועלי שלכת. מעליה נשים שכבת אדמה רגילה. את החלק העליון של שכבת האדמה נרכיב מאדמה באיכות גבוהה מעורבבת עם קומפוסט. לבסוף נשים שכבת חיפוי מעל האדמה (mulch) של כ 5 ס”מ גזם, קש, רסק שאספנו ביער, ואפילו חתיכות קרטון או כל חומר אורגני עדין אחר חוץ ממחטי אורנים שמונעות נביטה.

שכבת החיפוי היא השמיכה שמגנה על האדמה שלנו. החיפוי מונע מגוון בעיות – אידוי מים בקיץ, קור קטלני בחורף, הוא מקשה על נביטת עשבים פולשניים, מאפשר בית גידול לחרקים מועילים ולבסוף הוא מתפרק וכך מעשיר את האדמה בעוד חומר אורגני. הערת אזהרה: מאחר והחיפוי מונע צמיחת זרעים יש להיזהר שלא לשים חיפוי מעל זרעים שנשתלו, אלא רק מעל שתילים ששתלנו או לאחר שהנבטים הפכו לשתילים.

אבל לפני השמת שכבת החיפוי יש לבצע הכנה לאדמה לזריעה ושתילה: לאחר סיום ההקמה ולפני הזריעה או השתילה, חשוב לתת לאדמה זמן להתאושש, לקלוט את הקומפוסט ובעיקר להוציא עשבים שוטים שיכולים להפריע מאד לגידול ירקות שהם מטבעם עדינים וחלשים יותר. לשם כך יש להשקות במשך שבועיים על מנת שזרעי העשבים ינבטו ואז נקלטר את העשבים שצמחו ונהפוך שוב את החלק העליון של האדמה פנימה לתוך האדמה על מנת שתהיה נקייה ככל האפשר מזרעים ונביטה של עשבים זרים.

כעת הערוגה החדשה מוכנה לשתילה או זריעה.

 רק לשים לב: בניית ערוגה בשיטת שכבות והפיכת הקרקע הם שיטות שמתאימות לערוגה חדשה בלבד או בעת שיקום ערוגה שאדמתה מתה. בתחזוקה שוטפת של ערוגה אסור להפוך את האדמה לעומק רב כי כך נעקור את מרקם החיים שהתפתח בתוכה המבוסס על איזון עדין של בעלי חיים, שורשים ופטריות מיקורזים. ולכן במקום הפיכת האדמה נקלטר אותה לעומק של 10 ס”מ או נשפר על ידי גידולי זבל ירוק. 

שמירה על בריאות האדמה

ההבדל בין קומפוסט והומוס

ערימת הקומפוסט תשמח לבלוע את כל הגזם והעלים שנשרו בגינה

הקומפוסט פועל פעולה כפולה – הוא מטייב את האדמה מבחינה טכנית וגם מדשן אותה. הקומפוסט מתפרק לאט ולכן מיטיב עם האדמה לאורך זמן. חומרי הדישון שבו משפרים את כמות ואיכות המינרלים הזמינים כמזון לצמחים ולחיזוק והגדלת האוכלוסייה האורגנית בקרקע. כדאי לתחח את הקומפוסט לתוך האדמה אך אפשר גם לחפות מעליו בעלים יבשים ואז לחכות לגשם שיספח אליו את החומר ויחדיר אותו לעומק האדמה.

ההומוס הוא התמצית של החומר האורגני בקומפוסט לאחר שהיגע לרמת פירוק מירבית והוא פועל רק כדשן מהיר המכיל את המרכיבים המזינים של החומר האורגני אך בלא השפעה מטיבה על מבנה הקרקע. לכן הוא פחות מתאים להשבחה ארוכת טווח של פוריות האדמה ופחות שימושי מקומפוסט בגינון רגיל. הומוס מיועד לחזק שתיל במצוקה, לאיזון אדמות חומציות מדי ובעיקר נדרש לפיזור במיכלים שאינם מחוברים לאמא אדמה.

הכמויות הנדרשות
בתחזוקה שוטפת של גינת ירק – לפני כל עונת שתילה לפזר כ-5 ליטר קומפוסט, או 2 ליטר הומוס, למ”ר אדמה קרקע.
בהקמת ערוגה חדשה או בריפוי אדמה חולה – מומלצת כמות קומפוסט כפולה (10 ק”ג למ”ר אדמה).
גם לעצי פרי כדאי להוסיף קומפוסט לפני תחילת עונת הצמיחה שלהם (להדרים בסתיו, לנשירים בסוף החורף).
בערוגות של עשבי תבלין או תמחים רב שנתיים אין צורך בהוספת קומפוסט (מספיקה פעם אחת בשתילה).

לקלטר את האדמה
עקרון בסיסי בגינון האורגני הוא שאין להפוך את האדמה לפני כל מחזור שתילה (חוץ מבפעם הראשונה בעת הכנת הערוגה) כדי לא לפגוע במיקרואורגניזמים שמזינים את האדמה. במקום זאת לפני כל עונת שתילה צריך לקלטר את האדמה. הקילטור דומה להפיכת האדמה אך הוא עדין בהרבה ונעשה רק לשכבת האדמה העליונה. את החירור נעשה באמצעות מעדר, מגרפה או קלשון לעומק של 10 ס”מ בלבד. פעולת הקלטור מביאה לכך שאוויר ומים יחלחלו לשורשים וחשוב לא פחות היא עוקרת את העשבים הלא רצויים ובכך נותנת לזרעי הירקות שנשתלים יתרון בצימוח על פני זרעי העשבים.  אין צורך לפנות את העשבים לאחר הקילטור. להיפך, הם ישתלבו בתוך הקרקע ויזינו אותה.

מחזור זרעים
כדי שהגינה לא תתעייף ותמשיך להניב שנה אחר שנה נהוג בגינון האורגני לקיים מחזורי זרעים, כלומר גידול של צמחים שונים ממשפחות שונות בזה אחר זה באותו מקום על מנת שלא תתפתח ותתחזק בקרקע אוכלוסיית מזיקים מסוג מסוים שהתפתחה בתגובה לגידול אחיד לאורך שנים. כך ניתן ליצור ‘גינת עוגה’ העשויה למשל מ-7 כאשר בכל שנה זורעים ירק אחר באחת הפרוסות וכל שנה נותנים לאחד החלקים לנוח ומאפשרים בו לעשבים לצמוח. עשבי בר מחזירים חומרים חיוניים לקרקע.

שכבת חיפוי
לא לשכוח לפרוס את השמיכה של האדמה – 5-10 ס”מ של חומר אורגני לאחר כל שתילה.

לא לדרוך
אין לדרוך על האדמה, במיוחד לא כשהיא ספוגה במים. אדמה שמתקשה היא אדמה מתה.

סינרגיה בין צמחים  1+1=3

ערוגת תירס ודלועים. תחילת הקיץ בגינה המאפשרת שברמות הנדיב.

בגינה האורגנית משלבים בין צמחים. זאת תפיסה מנוגדת למונוקולטורה שבלב החקלאות התעשייתית שבה מגדלים גידול אחיד על פני שטח עצום ביעילות כלכלית גבוהה, בעזרת מיכון, כוח אדם זול מארצות רחוקות ושלל חומרי הדברה ודשנים כימיים המזיקים לאדם ולסביבה. באופן מעניין בחקלאות התעשייתית המודרנית מגדלים מעט מאד סוגי גידולים ובעיקר תירס וחיטה שמהם מזקקים את מרבית החומרים להכנת האוכל התעשייתי.

לעומת זאת, בערוגה משולבת, צמח אחד מגן על צמח סמוך מפני מחלות ומזיקים או מסייע לו בחומרי הזנה. בגידול משולב יש להבחין בין גידולים המעשירים את הקרקע לבין גידולים המנצלים את הקרקע, כאשר על ידי התמדה במחזורי זרעים מגיעים לשיווי משקל בינם.

באופן דומה, אפשר גם לשתול פרחים ליד הירקות כדי לסייע במשיכת דבורים וחרקים להאבקה. צמחי תבלין כרוזמרין ומרווה יגנו מפני מזיקים וימשכו דבורים ופרפרים הדרושים להאבקה של חלק מהירקות ובעיקר דלועים. את צמח השיבה יש לשתול לצד עצים כאפרסק ונקטרינה. השיבה מושך אליו כנימות ובכך מנקה את עצי הפרי מהם במקום שיפגעו מהם. גם אלת המסטיק דוחה כנימות ומזיקים וכדאי לשלב אותה סביב עצים וירקות הפגיעים למזיקים.

שילוב צמחי בר
בין הערוגות כדאי לשמור ואף לטפח צמחי בר מועילים כמו חרדל (ממנו נלקט באביב עלים ותרמילים בטעם חרדלי חריף), בבונג (פרחי הקמומיל הלבנים-צהובים שניתן לייבשם לתמצית תה), חוביזה (מעולה להכנת פשטידות וחביתות ירק בחורף) וגם סרפד (קוצני אך מלא חומרים מיטיבים לאדמה). בגינון הרגיל נוהגים לעקור ולהדביר אותם בשל חוסר מודעות או רצון בגינה נקייה.

מזיקים ועשבים
חשוב לגדל כל ירק בעונתו. צמח הגדל בעונה המתאימה לו ובתנאים מתאימים של אור, מים ואדמה טובה כמעט ולא יזדקק לסיוע וטיפול. הוא יתגבר בעצמו על המזיקים והמחלות.

בגינון אורגני לא נלחמים בעשבים שוטים עד למיגורם, אלא פועלים לשלוט בהם ומכבדים את יתרונותיהם שכוללים העשרת האדמה בחומר אורגני ותוספת יופי וגיוון. יפה לשמור על חלקים מהגינה כחלקות בר עם צמחי בר שגדלים באופן טבעי וגם כאלה שנשתול בעצמנו להוסיף גיוון ויופי ועוד דבר חשוב לא פחות – שיקוף הזמן ועונות השנה בגן.

כדאי לזכור גם שמה שאנו מכנים עשבים שוטים הם בעצם צמחי הבר המקומיים שחשובים לאיזון הטבעי בגינה ומושכים אליה חרקים טובים כמו פרות משה רבנו הנלחמות בכנימות וגם דבורים ופרפרים שיוסיפו נוי לגינה ויפרו את עצי הפרי וירקות הזקוקים להפריה. צמחי בר גם מונעים ממזיקים להתמקד אך ורק בזלילת צמחי המאכל.

הכלי העיקרי לשליטה בעשבייה הוא הכיסוח/גיזום. אין הכרח לעקור מהשורש במיוחד שלעתים השורש עמוק מכדי להצליח בכך. מספיק להקפיד על גיזום בשלהי החורף או בתחילת האביב לפני הפריחה או מיד לאחריה, אבל בכל מקרה יש לגזום לפני שהעשב מפיץ זרעים וכך נקטין את כמות העשבים שתגדל בעונה הבאה.

אמצעי שני להיפטר מעשבים היא חיטוי סולארי, כלומר באמצעות שריפת העשבים והזרעים שמחכים לעונה הבאה באמצעות חום השמש. לשם כך יש להניח יריעה שחורה על הקרקע למשך הקיץ.

דרך טיפול נוספת בעשבים היא קילטור האדמה, כלומר חפירה עדינה לעומק כ10 ס”מ באמצעות קלשון או מעדר כדי להפוך את האדמה פנימה ולאוורר אותה. פעולה זו עוקרת את העשבים והופכת גם אותם לתוך האדמה ושם הם מתפרקים ומעשירים אותה.

לצד שמירה על חלקות צמחי בר בגינה, חשוב לטפח מקום מזמין לבעלי חיים מועילים שיעזרו לנו בציד המזיקים שזוללים את הפרי והירק של הגן. כך חרקים קטנים כמו חיפושית פרת משה רבנו, שפיריות, ארינמל וגמלי שלמה, כמו גם ציפורים, קיפודים ואפילו צפרדעים מועילים בציד מזיקים.

זיהוי מחסור בברזל וחנקן
בעיות רבות בצמחים נגרמים בשל מחסור בברזל וחנקן.
> כיצד נעשה מחסור בברזל? גם כאן העלה בהיר מהרגיל וגם נראה את העורקים שלו. ומה נעשה? להוספת ברזל לקרקע ניתן להשתמש בדשן אורגני המכיל ברזל, תה סרפדים, וגם הוספת הומוס.
> כיצד נזהה מחסור בחנקן? העלה יהיה בהיר מהרגיל. ומה נעשה? הפרק הבא עוסק בהעשרת אדמה בחנקן.

ריפוי אדמה חולה – העשרת הקרקע בחנקן

 תרופה טובה לריפוי אדמה חולה היא שתילת זבל ירוק ממשפחת הקטניות. התרופה עובדת לאט יותר מאקמול וידרשו כמה חודשים כדי להשפיע לטובה, אבל התוצאה הסופית היא ריפוי של ממש לא רק הקלת התסמינים.  

העשרת האדמה בחנקן היא תנאי להצלחה בגידול עגבניות, תרד, תירס וכרוב

חלק גדול מהקשיים בגידול ירקות בגינה נובע ממחסור בחנקן. אדמה דלה בחנקן תניב לנו ירקות קטנים, צהובים ועלובים במראה ובטעם (*). בחקלאות המסורתית התקיים מעגל חיים כאשר העזים והתרנגולים אכלו את העשבים עשירי החנקן שסביב השדות והצואה שלהם העשירה את השדות החקלאיים בחנקן. בגידול החקלאי המודרני (לרבות חקלאות אורגנית) משתמשים בדשנים כימיים רבי עוצמה המעשירים את האדמה בחנקן. לעומת אלה, בגינה הביתית קשה יותר להעשיר את האדמה בחנקן.
אחת השיטות בחקלאות בת-קיימא היא פיזור קומפוסט ותיחוחו לתוך האדמה. קומפוסט איכותי מכיל את אבות המזון של האדמה הטובה – חנקן, זרחן ואשלגן (**). שיטה אחרת היא מחזור זרעים או גידול מחזורי של יבולים עתירי חנקן ולאחר מכן גידול מחזור או שניים של ירקות הזקוקים לחנקן. בשיטה זאת, נשתול בערוגה חדשה צמחים מיטיבי קרקע המכונים גם גידולי חלוץ או זבל ירוק. אלה משפרים את מרקם האדמה ומעשירים אותה במינרלים והם יבואו במקום העשבים המקומיים שאותם נעקור לפני השתילה כדי שלא יפריעו לערוגה. צמחי חלוץ/זבל ירוק המעשירים את האדמה בחנקן כוללים קטניות למיניהן (שעועית, אפונה, עדשים, פול, חומוס, פולי סויה, אספסת/אלפלפא ותלתן) וגם חרדל, תלתן, בבונג/קמומיל, שעורה, חיטה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. הקטניות ורוב צמחי הכיסוי הם צמחי חורף כך שעונת השתילה היא בין ספטמבר לדצמבר.

הנחיות לזריעת נבטי קטניות: כדי להבטיח נביטה טובה רצוי להשרות את הקטניות במים למשך יומיים כאילו שאנו עומדים להכין חמין או נבטים. לאחר מכן לפזר כמויות גדולות של זרעים, לקלטר לתוך האדמה ולהשקות בהתמדה. כעת מניחים לצמח לצמוח וקוצרים לפני הפריחה. חשוב לשים לב לשתי עקרונות: חייבים לקצור לפני הפריחה מאחר שבפריחה הצמח מנצל את החנקן לעצמו במקום להעשיר את האדמה. כמו כן, לא עוקרים את הצמחים מהשורש כי בכך נקטין את אפקט פיזור החנקן. כדאי להשאיר את הגבעולים הקצורים על האדמה כחומר חיפוי.

כעת נוכל לשתול את שתילי הירקות הזקוקים לחנקן, כמו למשל עגבניות, כרוב/ותירס. בשיטת מחזורי הגידול לאחר עונה של גידול ירקות הזקוקים לחנקן נעבור למחזור גידול של ירקות שדורשים פחות חנקן כמו חברי משפחת הדלועים (למשל קישוא וחציל) או אפונה המשתייכת למשפחת הקטניות המעשירות את האדמה בחנקן.

(*) קישור למצגת של משרד החקלאות המאפשרת זיהוי הנזקים הנגרמים לצמחים ממחסור/עודף בכל אחד מחומרי היסוד כולל חנקן, אשלגן, זרחן, סידן, מגנזיום, גופרית, בורון ואבץ.
(**) בקומפוסט לא בשל שעדין לא סיים את תהליך הקומפוסטיזציה יהיה יחס הפחמן/חנקן גבוה מדי ולכן הוא דווקא יפחית את כמות החנקן באדמה.

 

הפרית דלועים

בסופרמרקט קונים מלפפונים בזול אבל אם נרצה לגדלם בעצמנו נצטרך לקום מוקדם בבוקר ולעבוד בגינה.

משפחת הדלועים, שחבריה המפורסמים הם דלעת, קישוא, מלון, אבטיח ומלפפון, זקוקה לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שרוב הפרחים הופכים לפירות קטנים אך קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים. נצטרך לעשות את ההפריה באמצעות האבקה ידנית.

קישור לכתבה מפורטת על האבקה ידנית להפריית דלועים

 

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

פברואר (שבט) בגינת המאכל

פברואר (שבט) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

צינת החורף חולפת, הימים הולכים ומתארכים אט-אט ועם חלוף ימי החודש ניתן לראות כיצד החורף מתקרב לסיומו והאדמה אוגרת כוח לקראת האביב שכבר נראה באופק.

מנוחת החורף נגמרה וכעת מחכה לנו עבודה רבה בגינה. הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר מחזור צמיחה חדש של שתילים וזרעים. ההתחממות והימים המתארכים מאיצים את הצמיחה ולאחריה את הפריחה בתקופה הקצרה שעד בוא החום המצמית של הקיץ. 

כעת השקד כבר פורח ולאחריו יפרחו גם יתר העצים הנשירים, כמו האפרסק, השזיף והתפוח ובקרוב יתמלאו שיחי הלוטם בפריחה ורודה ולבנה. פרחי הבר יצאו מהפקעות והם מלבלבים בשיאם ועמם מגיעה עונת הליקוט לשיאה עם שלל צמחי בר צעירים וטעימים.   

 

גיזום ושיקום הבוסתן לקראת האביב

גיזום – בשיא החורף (ינואר וחלקו הראשון של פברואר) רוב הצמחים כמעט ולא מתפתחים. קר להם מדי מכדי לגדול ועל כן הטיפול בגינה מתמקד בגיזום ושיקום נזקי הגשם והרוח. עצים ושיחים רבים שרויים בשלכת וזה הזמן המתאים לגזום אותם לקראת עונת הצמיחה הבאה. המטרה בגיזום היא חידוש, חיזוק ורענון לקראת עונת הצמיחה הבאה. נגזום כעת את עצי הפרי הנשירים והגפנים (קישור למאמר), ונגזום באותה הזדמנות גם שיחים רב שנתיים כמורן החורש, אוג, מרוות נוי וורדים.

הוצאת העשבים שצמחו סביב עצי הפרי כדי שלא יתחרו עמם על המים כשנחדש את ההשקיה עם בוא האביב. סביב לעצים נשירים הפגיעים לכנימות (כמו אפרסק ונקטרינה) נשתול צמחי שיבא שמונעת מהכנימות לפגוע בעץ וננצל את האזור שסביב העץ גם  לשתילת צמחי תבלין אחרים או ירקות שינצלו את מי ההשקיה שנתן באביב ובקיץ.

הוספת קומפוסט סביב עצי הפרי כדי לסייע להם ולחזקם לקראת הלבלוב והצמיחה של האביב. ניתן לפזר סביב העצים גם עלי שלכת או עשבים שנעקרו כדי שיהפכו בהדרגה לקומפוסט.

שתילת עצי פרי חדשים – מאמצע פברואר, במהלך מארס ועד תחילת אפריל: נטיעת עצים נשירים, רימון, תאנה, גפן, פסיפלורה ותות.

יחורים – כעת כשעצי הפרי (במיוחד בגפן, תאנה, רימון, תות ופסיפלורה) נמצאים בסוף עונת השלכת זה הזמן הנכון לנצל את כוח הריבוי האדיר שגלום בהם ולהרבות אותם באמצעות יחורים.

הרכבת עצי פרי – נשירים בפברואר והדרים במארס.

גינת ירק בחורף – מנגולד, חסה, עלי רוקט ועלי בייבי, שום ירוק ובצל.

גינת הירק

מנה אחרונה של ירקות חורף – לאחר חודש ינואר בו היה קשה לזרוע ולשתול (להוציא באזורים חמים או בחורפים חמים) ניתן לשתול מנה נוספת ואחרונה של ירקות חורף כמו חסות, עלי בייבי, רוקט, מנגולד, קייל, סלק, כרישה, בצל ופטרוזיליה. תחילה הצימוח יהיה איטי אך ככל שיתחממו ויתארכו הימים בחודש מארס נראה זינוק בצמיחת ירקות החורף. אם אין גשם חשוב מאד להשקות לאחר הזריעה ולהמשיך בהשקיה ככל שהאדמה יבשה.

גינת צמחי התבלין – כדאי לגזום באופן נמרץ (עד 50% מנוף הצמח) את צמחי התבלין הרב-שנתיים כמו אורגנו, אזוב, מרווה, לבנדר, טימין, מליסה ולואיזה. את חלקם נוכל לייבש ולשמר. כמו עצי הפרי, גם צמחי התבלין עומדים להתעורר ולהתפרץ באביב וזאת העונה לקטום את הקצה הירוק והחדש שלהם ולעשות גם מהם יחורים בגינה (מאמר על יחורים בירקות וצמחי תבלין).

ניקוי הגינה מעשבים – בגינות רגילות, כאלו שמטופלות על ידי גנן, קשה יהיה לראות עשבי בר ושם ימהרו לעקור או להדביר כל עשב שצומח בלא הזמנה. אך אם לא נפחד מעשבי הבר נראה שרבים מהם דווקא מועילים, את חלקם ניתן לאכול, יש בהם יופי רב והם מחברים לטבע, לעונות השנה ולזרימת הזמן בעולם.

על אף זאת, עשבי בר נוטים להתרבות משנה לשנה וכמות מוגזמת שלהם יכולה להפריע ולכן כדאי לשלוט בכמות העשבים בגינה. לא מדובר בעבודה קלה. אם נרצה לדלל את כמות עשבי הבר בגינה, נצטרך לעקור את העשבים מהשורש כדי שלא יצמחו שוב. נצטרך לעשות זאת בחורף ולפני שהפריחה של האביב תביא לפיזור הזרעים שיבטיחו את המשך התרבות העשבים גם בשנים הבאות. הזרעים שכבר התפזרו באדמה יכולים להמתין בה חבויים לשעת כושר מתאימה לנביטה גם מעבר לשנה אחת. במידה ונשמור על גינה נקייה מעשבים במשך 3 שנים כמעט ולא יצמחו עשבים חדשים בשנה שלאחר מכן.

ארוחה בשדה בגמר סיור ליקוט ברמות מנשה בהובלת אורי מאיר ציזיק.

טיולי ליקוט ותבשילי חורף

פריחת עצי השקד מתחילה והשדות שסביב נצבעים ירוק בוהק, צמחי הבר גדלים והפריחה הצבעונית מתחזקת. צמחי בר רבים נובטים וגדלים בגינה או בשדות ובטבע שסביב ובהם מיטב צמחי המאכל של ארצנו. עונת הליקוט בשיאה. נוכל לצאת ולאסוף עלי חוביזה, חרדל, אספרג החורש, עולש, סרפד, גדילן, ברקן, מרוות ירושלים ורבים אחרים. לאחר שנחפש אותם ונלקט מעליהם נוכל להכניסם לתוך הסלט, להכין לצידו חביתת ירק או קציצות חוביזה וכמובן להינות מתה חם עם עלי מרווה וזוטה לבנה שגם אותם קל יחסית למצוא.

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

 

גיזום עצי פרי

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.

קיימות שתי גישות לגיזום: במטעים מעצבים החקלאים את העצים בגובה נמוך במיוחד כדי להקל על הקטיף מה שחיוני במיוחד עבור הפועלים התאילנדים שלא מצטיינים בקומה גבוהה. לעומתם מעצבים הגננים בגינות הבתים את עצי הפרי  לרוב כאילו היו עצי נוי כלומר שומרים את נוף העץ גבוה כך שיהיה ניתן לעבור מתחתיו וליהנות מיופיו וצלו. בבוסתנים ניתן לבחור מבין שתי השיטות.

גיזום עצים נשירים

גיזום גביע מתאים לעצי פרי עסיסיים כגון שזיף, שקד, תפוח, משמש, אגס, אפרסק ונקטרינה (משפחת הורדיים). בגיזום גביע מקצרים את הגזע הראשי והמטרה היא לגזום את העץ כך שיצאו ממנו בגובה נמוך יחסית 3-5 זרועות חזקות שיצרו צורת גביע. המשתלות מוכרות עצים יפים למראה אך הם לא תמיד מותאמים לשתילה. לכן בבואנו לשתול עצים ולפני שנוטעים עץ פרי נשיר צעיר שנרכש במשתלה ולא נגזם בה כהלכה נעשה לו תספורת כסאח ע”י גיזום הגזע לגובה של עד 80 ס”מ בלבד והותרת 3-5 ענפים חזקים היוצאים ממנו בלבד. נבחר ענפים שגדלים כלפי מעלה בזוית של סביב 45°. במטעים חקלאיים התספורת הראשונה קשוחה עוד יותר ונוהגים להסיר את כל הענפים כדי לפתח בעונה הבאה מספר מצומצם של ענפים חזקים יותר. אזהרה – גיזום ראשוני של נשירים נראה כפעולה חסרת רחמים שבסופה הופך עץ יפה שקנינו במשתלה לגזע קצר ואומלל וקשה לדמיין כיצד הוא יתחדש ומתי אם בכלל, אבל מה לעשות שלעתים צריך להכאיב בטווח הקצר כדי לקבל פירות בטווח הארוך.

סרט הדגמה – גיזום ראשוני של עץ פרי נשיר לאחר רכישתו מהמשתלה לצורת גביע

לאחר הגיזום הראשון, באביב שלאחר השתילה יצמחו ענפים חדשים ובחורף הראשון, כשנה לאחר השתילה, נסיר את מרבית הענפים שצמחו כך שיישארו רק 3-5 ענפים חזקים היוצאים מהגזע לכיוונים שונים ויוצרים צורת גביע. וכמו כן קוטמים את הענפים שהותרנו ומותירים אותם באורך של כ60 ס”מ לערך כדי שלא יהיו ארוכים וחלשים מדי. במידה ולא נעשה זאת נקבל עץ עם ענפים חלשים שישברו מכובד הפרי מדי שנה. במטעים חקלאים אף נוהגים לקשור את הענפים לאדמה ולייצר צורת ברך כלפי מעלה כדי לעודד גדילת פרי נמוך לקטיף ולאפשר לאור השמש להיכנס לתוך העץ. בקיץ הבא יגדלו מהענפים הגזומים הסתעפויות נוספות. לאחר מכן בחורף השני נמשיך בעיצוב צורת הגביע על ידי קיטום נוסף של הענפים שהסתעפו מהענפים הראשיים ותומכים בבניית צורת הגביע ונותיר גם אותם באורך של כ60-80 ס”מ לערך. את יתר הענפים שלא תורמים לצורת הגביע נסיר על ידי גיזום בבסיסם. בחורף השלישי נמשיך בהסרת ענפים שגדלים לתוך מרכז הגביע או מחוצה לו. כעבור שנים ספורות נקבל עץ בצורת גביע עם ענפים יציבים וחזקים לנשיאת פרי.

סרט הדגמה – הסברים מפורטים על אופן גיזום עצים נשירים שנה אחר שנה בארבעת השנים הראשונות

גיזום לעצים עם ענף מוביל

גיזום עם ענף מוביל ליצירת גביע צירי מתאים לעצים הנוטים להישבר כולל אפרסמון, אגוז מלך, פקן ואגס ואפשרי גם באפרסק ותפוח אם נרצה לגדלם לגובה. כאן המטרה היא לפתח גזע או ענף מוביל ראשי וממנו מספר מצומצם של ענפים היוצאים כלפי מעלה מנקודות שונות וגבהים שונים. בגיזום הראשון מקצרים את הגזע לגובה של שני מטר לערך ומותירים רק 3-5 ענפים הנוטים בזוית של לפחות 45° כלפי מעלה. קיצור הגזע יוביל לכך שאביב הבא יצא מראשו ענף חדש וחזק יותר הממשיך אותו כלפי מעלה. גם כאן לאחר שנה נקצר את הענפים האלה לאורך של כ60 ס”מ כדי לחזקם ונסיר ענפים אחרים שצמחו מהענף המוביל וכאלה שצמחו כלפי פנים.

גיזום לעץ אפרסק עם ענף מוביל קטום

גיזום עצי שבעת המינים והדרים

גיזום רימון: באופן טבעי הרימון הוא שיח קוצני וסבוך וצריך לעצב, לקצר ולספר אותו מדי שנה כדי לעצבו בצורה יפה ונוחה לגידול פרי. הרימון נוטה להוציא חוטרים מהאדמה וכך להתרבות. כדאי להסירם ולהשאיר רק גזע אחד אם נרצה לקבל עץ יפה או להותיר שניים-שלושה גזעים אם נרצה לקבל שיח נאה ואת כל שאר החוטרים להסיר כל אימת שהם גדלים. גם נוף עץ הרימון נוטה להתפתח כלפי מעלה עם ענפים אנכיים הפונים אל השמיים שעליהם לא יגדל פרי. לכן בכל שנה בחורף שלאחר קטיף הפרי נגזום את הענפים האלה ונעודד את צמיחת הענפים לצדדים ובמיוחד את אלה שבגובה נמוך יחסית שיהיה נגיש לנו לקטיף כך שעליהם יגדלו הרימונים שאותם נוכל לאסוף בקלות.

גיזום תאנה: עץ תאנה מתפתח יפה גם בלי גיזום כפי שרואים בטבע. בגינון בד”כ מסירים את הענפים הנמוכים והחוטרים כדי לעצב את צורתו.

גיזום גפן: ישנם סגנונות גיזום רבים לגפן. אחד הנפוצים בהם מתחיל בנעיצת עמודי ברזל באדמה וקושרים בינם חוטי תיל.
בחורף הראשון שותלים שתיל גפן ליד כל עמוד וקושרים אותו אל העמוד. בקיץ יצמח הענף המרכזי וממנו יפרצו ענפי משנה.
בחורף השני כאשר הגפן תהיה בתרדמת נגזום את הענף המוביל לאורך של פחות מ-2 מטר (בגידול בכרם מסחרי מקצרים למטר אחד) ונדלל את כמות הענפים שיוצאת ממנו. לגידול על סוכה או חוטים כמו בכרם נשאיר רק שני ענפים שיהפכו לבדים (ענפים עיקריים). בפרגולה או גפן מטפס אפשר להשאיר יותר ענפים ואת אלה נגזום כך שיישארו X עיניים בכל אחד.
בחורף השלישי נראה שמהענפים שהשארנו בשנה הקודמת (שהפכו לבדים, כלומר ענפים ישנים שהתעצו) יצאו זמורות, כלומר ענפים חדשים. כעת נצמצם את מספרם ונקצץ את אורכם של אלה שנותרו כך שיישאר עליהם רק X עיניים.

(X) היא כמות העיניים שמותירים בגיזום והיא תלויה בזן: גיזום קצר (2-4 עינים) מבוצע בגפן איזבלה, רד גלוב, ארלי סוויט, פלם סידלס וברוב גפני היין בגידול המסחרי. גיזום בינוני (5-9 עיניים) בגפן שאמי. וגיזום ארוך (10-12 עיניים) בסופריור וטומפסון.

גיזום והדלית גפנים – הנחיות שנה אחר שנה (מאתר משתלות יגור)

סרט הדרכה לגיזום גפן בוגר (מיער המאכל בקדרון)

גיזום זית: המועד המתאים לגיזום הזיתים הוא בתחילת החורף, לאחר קטיף הזיתים. פרי הזית גדל בקיץ על ענפים שצמחו בשנה הקודמת ולכן יש לגזום במתינות ולהימנע מכיסוח העץ. מטרת גיזום עץ זית היא לעודד צמיחה חדשה ולסדר את צורת העץ. אך ראשית נדלל ענפים לא רצויים, כלומר גזום ונסיר ענפים יבשים, שבורים וגם כאלה היוצרים סבך או גדלים כלפי הרצפה או לפנים העץ. הגיזום צריך להיעשות בהסחה, כלומר בחירת ענף שימשיך את הצמיחה וגזימה מיד אחריו כדי לעודד את גדילתו בעונות הבאות. במידה ונבצע קיטום לענף התוצאה שנקבל בקיץ תהיה סבך מיותר של ענפי משנה בצורת מטאטא מכשפה.

גיזום הדרים: ניתן לגזום עצי הדר בכל השנה אך העונה המתאימה ביותר היא בסוף החורף לאחר איסוף הפרי ולפני שמופיעים ניצני הפריחה של העונה הבאה. בהדרים, כמו בשאר עצי הפרי ירוקי העד (למשל זיתים ומנגו), יגדל הפרי על הענפים שיצאו בשנה הקודמת. אין צורך לגזום הדרים מדי שנה ורצוי לגזום במתינות.

גיזום לימון: בדומה לרימון, יש להסיר ענפים המתפרצים לגובה כדי לשמר את נוף העץ יפה ושימושי לקטיף. לגזום במתינות.

גיזום עץ תות: עץ התות הלבן גדל במהירות ובפראיות ויש לגזום מדי שנה את העץ כדי לשלוט בגובהו. על כן בגינה קטנה עדיף לנטוע עץ תות שאמי שגדל במתינות.

טכניקות ועקרונות יסוד בגיזום

טכניקות גיזום: קיימות 3 טכניקות לגיזום ענפים: דילול, קיטום והסחה.
דילול – חיתוך עד הבסיס להסרה מוחלטת של הענף. מיועד למשל להרים את נוף העץ כך שניתן יהיה ללכת מתחתיו או להסרה מוחלטת של ענפים שבורים וענפים לא רצויים אחרים.
קיטום – קיצור ענף משום שהוא ארוך מדי או כדי לעודד ממנו לבלוב של ענפים קצרים בשנה הבאה. מקצה ענף שקוצר יפרצו בעונה הבאה מספר ענפונים קטנים שיקשו על התעבות של הענף המקורי.
הסחה – מיועדת לכוון את צמיחת העץ לכיוון הנכון. בהסחה גוזמים את הענף בצמוד למקום ממנו יוצא ענף קטן שאת גדילתו נרצה לעודד. חשוב מאד לבחור ענף קטן שיוצא כלפי מעלה ולא כזה שיוצא למטה או לתוך העץ. בניגוד לקיטום שמועיל לטווח הקצר, ההסחה פועלת לעיצוב העץ בטווח הארוך.

הנחיות כלליות לגיזום עצים:
א. אין למהר. את הנעשה אין להשיב. לפני הגיזום יש להתבונן בעץ מכל עבר ולתכנן את הגיזום היטב. לאחר שנסיר כמה ענפים נעצור ונתבונן לפני המשך הגיזום.
ב. אין לגזום יותר משליש מנוף העץ.
ג. יש להסיר את הענפים התחתונים של העץ בגובה שנקבע בהתאם למטרתו – צל, מעבר לאנשים או קטיף.
ד. גיזום חובה הוא גיזום לצרכים בריאותיים – ענפים חולים, ענפים המשתרכים אל הרצפה, ענפים הפונים פנימה ויוצרים סבך.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
דצמבר (כסלו) בגינת המאכל

דצמבר (כסלו) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

דצמבר הוא החודש הירוק

גשמי החורף הראשונים כבר שטפו את שאריות העשבים היבשים וסילקו את הקוצים הצהובים מעל הארץ אך הפריחה הצבעונית שתבוא עם סוף החורף עדין לא נראית באופק. בינתיים הזרעים נבטו וכל הארץ מתמלאת צמיחה ירוקה עזה. שלל צמחי בר נובטים ולצידם הנרקיסים והרקפות הראשונות מבשרים את בוא החורף. גם בגינת הירק נקטפו העגבניות האחרונות ואת מקומם תפסו ערוגות עם עלי סלט ירוקים, חסה, כרוב, בצלים ושומים טריים ורעננים.

מה נאכל?
בחורף אוכלים בעיקר ירקות של פקעות, שורשים ועלים. אם שתלנו בקיץ ובסתיו פקעות תפוחי אדמה וארטישוק ירושלמי נוכל לחכות עד שהעלים יצהיבו ויחלו לנבול וכך נדע שהגיעה הזמן לנבור באדמה ולהוציא את הפקעות ולהכניסם לתבנית האפייה, לסיר הבישול או לקדירה שתחמם את ליבנו בימי החורף הקרים.
החורף היא עונתם של עצי פרי ההדר. בדיוק כאשר עצי הפרי הנשירים ועצי שבעת המינים שוקעים בתרדמת החורף, גדלים ומבשילים התפוזים, האשכוליות, הקלמנטינות והלימונים שהופכים גדולים, טעימים ומתוקים מיום ליום.

עלי רוקט ענקיים בשיא החורף

מה נשתול?
בדצמבר, וכל עוד לא הגיע הקור העז של שיא החורף, עדין ניתן לשתול ירקות חורף כמו חסות, פטרוזיליה ועלים מכל סוג, בצלים, תרד, כרוב, שום, אפונה וכמובן שתילי תות שדה ולצידם לזרוע את ירקות השורש של החורף ובהם תפוח אדמה, צנון, צנונית, סלק וגזר.
קישור לפוסט הראשי על שתילת ירקות.

הטיפול בגינה
בתחילת החורף נעצור את ההשקיה ונתן לגשם ולאלוהי הבעל לעשות את שלהם במהלך החורף. במידה ותפילות הגשם לא יענו ויחלפו שבועות שלמים בלא גשם לא נתן לגינה להתייבש אלא נחזיר את ההשקיה לשתילים הצעירים בכמות מדודה.
כדי להגן על ערוגות הירק נוסיף מעל האדמה  שכבת חיפוי שתגן על השתילים הצעירים מפני הקור העז וגם כדי להפחית מצמיחת העשבים הנוטים להתפרץ בעוז בתחילת החורף.

עציץ פטרוזיליה ושעועית

גם שתילי עצי פרי זקוקים לעזרה כדי לעבור את סערות החורף ולכן נקשור תמוכות לעצים צעירים כדי להגן מפגעי הרוח. חשוב שלא לקשור את התמוכות בצמידות לעץ אלא לתת לעץ מרווח לנוע מעט, כדי שילמד להתחזק בעצמו.

זאת העונה שבה ניתן לצמצם  את כמות עשבי הבר בגינה. הם נובטים בתחילת החורף ומתרבים בסיומו ובאביב. לכן אם נרצה לצמצם את כמות העשבים בשנים הבאות יש לעקור אותם בתחילת החורף או לגזום אותם בהמשכו לפני שיוציאו את הפרחים שיפיצו את הזרעים שמהם יתרבו העשבים בשנה הבאה. בימים שלאחר רדת גשמים האדמה רכה במיוחד וקל לעקור את העשבים מהשורש.

ארטישוק ירושלמי

ארטישוק ירושלמי – בחורף מגיע השתיל לגובה קומת אדם ואז ניתן לנבור באדמה ולהוציא פקעות מבין שורשי הצמח

צמח עם שם מוזר ומראה מטעה. לא מדובר בארטישוק וגם אין לו קשר לירושלים. הארטישוק הירושלמי נראה בכלל כחמנייה. הוא גבוה כקומת אדם, נושא עלים גדולים ובראשו פרחים צהובים ענקיים. מקורו בצפון אמריקה ושמו הוא גלגול ובלבול בין שפות. מתיישבים איטלקיים באמריקה פשוט קראו לצמח  Girasole, כלומר חמנייה באיטלקית, ושכניהם האנגלים שהיו פרוטסטנטים אדוקים שראו עצמם כבני ישראל החדשים ואת אמריקה כארץ הקודש שינו רק במעט את השם לJerusalem וכך התקבע המוצא הירושלמי של הצמח. הארטישוק ניתן לצמח על שום טעמו של השורש המזכיר את טעמו של הארטישוק. סודו של הארטישוק הירושלמי טמון דווקא מתחת לאדמה, שם גדלות הפקעות הטעימות שלו. יש לו טעם עדין ומיוחד והוא מתאים לשיפור תבשילים, מרקים ומאפים. הוא מככב במיוחד במטבח המרוקאי, שם מכונה הפקעת בטטה קסבייה.

כדי לגדל ארטישוק ירושלמי פשוט טומנים פקעות שקנינו בסופר כמה ס”מ בעומק האדמה כאשר ניתן לשתול את הפקעת מהאביב ועד תחילת הסתיו. הארטישוק אוהב הרבה שמש והמון מים. הצמח גדל במהירות אך הפקעות מתרבות רק עם בוא הקור של תחילת החורף והן גדלות ומשתרעות ב.מהלך החורף עד לנבילת הצמח.

מתכון החודש: קציצות חוביזה
קציצות חוביזה הן וריאציה על קציצות תרד. בחודשי החורף והאביב החוביזה גדלה בכל פינה והיא שימשה מזון של עניים לתושבי הארץ מאז ומעולם ונותרה מלכת צמחי הליקוט ואצל הערבים היא נחשבת לחם של ממש ואם כל זה לא מספיק, החוביזה גם בריאה מאד וערכיה התזונתיים, כמו גם טעמה, דומה לשל תרד. את עלי החוביזה יש ללקט כשהעלים צעירים וירוקים ולכן המתכון במיטבו בדצמבר וינואר. להמשך המתכון – בדף המתכונים – קציצות חוביזה.

מתכון עונתי: דלעת ערבית (קרעה)

דחליל ודלעת ערבית – קרעה

הדלעת הערבית קשה להשגה וצריכים לחפשה בשווקים הנכונים בסתיו ובתחילת החורף, אך אם קונים פעם אחת ניתן לתת לה להתייבש ואז נאסוף את הגרעינים הרבים ונשתול בגינה לקראת החורף הבא. לדלעת המוזרה והגדולה הזאת יש שמות רבים – דלעת לבנה, דלעת ירוקה, דלעת בלאדי או קרעה שהיא המילה הערבית לקישוא מכל סוג. למאכל כדאי להעדיף דלעת קטנה יחסית משום שטעמה יהיה עסיסי ועז יותר. את הדלעת אופים בתנור בחום של 200º. אחרי 3/4 שעה מוציאים ופורסים לשני חצאים כמו חציל ומחזירים לתנור לחצי שעה נוספת. לאחר מכן מטפלים כמו בחציל – יוצקים טחינה גולמית או סילאן או שמן זית עם מלח ופלפל. במטבח הערבי מכינים מהם גם ממולאים בשרניים ברוטב עגבניות.

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

נטיעת עצי פרי

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי שיוכלו להתפתח, לאחר מכן כדי להגן על השתיל נקשור אותו לעמוד תמיכה אך נקפיד דווקא על קשר רופף במיוחד כדי לתת לעץ מקום להתחזק בעצמו. השארת מידה של חופש היא תנאי לגדילה חזקה. מסיבה דומה לעתים יש צורך לגזום ללא רחם את עץ הפרי היפה שנקנה במשתלה ולהותיר ממנו לפני השתילה רק את הבסיס של הגזע שממנו יוכל העץ לגדול כראוי. את כל המקומות האלה בהם יש “לפגוע” בעץ כדי לחזקו בטווח הארוך אפשר לסכם במשפט “חוסך שבטו, שונא בנו”.

מאמר זה הינו החלק החמישי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית והוא עוסק בנטיעת עצי פרי ומפרט כיצד לנטוע עץ שנרכש במשתלה. החלק הרביעי בדפי הגינה עוסק בריבוי עצי פרי ומתמקד בעשיית יחורים לעצי ארץ ישראל ושתילת בעל.

נטיעת עץ תות – שלב ראשון – חפירת בור גדול מנפח העציץ או שק השתילה וגזירה עדינה של שק השתילה.

עצים ניתן לשתול כל השינה אך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר אם נשתול אותם בעונתם. עצי פרי נשירים, כדוגמת תפוח, אפרסק, שזיף ואגוזים, כדאי לשתול כשהם בתרדמת בחורף כדי שיוכלו ללבלב ולפרוח כבר באביב הקרוב. החורף מתאים במיוחד גם לשתילת עצי ארץ ישראל כמו זית, תאנה ורימון. עצי הדר עדיף לשתול מעט מאוחר יותר, בתחילת האביב, במארס-אפריל.

בחירת עץ פרי במשתלה:  בקניה במשתלה כדאי להיזהר מקניית שתיל סוג ב’. המשתלות מקבלות לעתים סחורה סוג ב’ שנותרה לאחר שהחקלאים רכשו את השתילים הטובים. ומאלה שהגיעו למשתלות רוכשים הגננים המקצועיים את המיטב. כיצד נזהה שתיל טוב?

נטיעת עץ תות – שלב שני – שחרור השורשים ופרימת הקשרים

  1. חשוב מכל – כדאי לא לחסוך בקניה ולהעדיף עץ גדול יחסית. הפרש של כמה עשרות שקלים במחיר ייתן לנו עץ חסון בן שנתיים-שלוש שהתבגר בתנאים טובים במשתלה וכך לא רק נעלה את סיכוי הקליטה אלא בעיקר נחסוך זמן יקר והשקיה מרובה ויקרה בגידול הביתי.
  2. בעץ נשיר נעדיף עץ שלו גזע בגובה של כ 60-80 ס”מ מהאדמה ועד לתחילת התפלגות הענפים.
  3. בגובה זה תהיה התפלגות של 3-4 ‘ענפי משנה’ היוצאים מאותה נקודה.
  4. עד לגובה זה, הגזע יהיה ישר, חלק וללא שום ענף שיוצא ממנה.
  5. בעצים שהורכבו על כנה כמו מרבית הנשירים – ‘תפוח ההרכבה’ אמור להיות בגובה של כ 10 ס”מ מעל לקו האדמה.
  6. כל העלים של העץ חייבים להיות בצבע ירוק כהה בלבד, ללא קרעים, קיפולים או נקודות. עלים נבולים ופגומים מעידים על בעיה אפשרית בעץ.

שתילת העץ: חשוב לשתול את כל עצי ההדר במקום חשוף לשמש.

אחרי שנקבע את מקום השתילה נחפור בור גדול ועמוק באמצעות טוריה. הבור צריך להיות גדול ועמוק. אסור להתעצל במלאכת החפירה. רצוי להגיע לנפח של פי 3 מנפח העציץ או שקית השתילה ולעומק של לפחות פי אחד ורבע מגובה העציץ. לאחר מנוחה קלה יש לשפוך קומפוסט לתחתית הבור כדי להקל על הצימוח ולאחר מכן להוציא בעדינות את השתיל מהעציץ כך שגוש השורשים שלו לא יפגע. במידה והעץ נקנה בשקית שתילה כדאי לגזור אותה בזהירות.

לאחר מכן יש להפריד את השורשים שמתפתלים סביב דפנות גוש השתילה. אל חשש מפגיעה בשתיל. להיפך זהו שלב חיוני שבלעדיו העץ יתקשה להתפתח ועלול למות. יש לפרום בעדינות ביד את הקשרים כך שהשורשים יפתחו. ניתן להשתמש גם בסכין עדין ולחתוך שורשים סבוכים. לאחר מכן להציב את השתילה ובמרחק כמה ס”מ ממנו כדאי לנעוץ עמוד עץ או שניים שיסייעו לקיבוע השתיל באמצעות קשירה. את החלל שנותר נמלא באדמת שתילה או באדמה שהוצאנו מהבור לאחר שעירבנו עם מעט קומפוסט. בסיום המילוי נוודא שצוואר השורש מעל האדמה. אחרת השתיל צפוי לחלות ולמות. לבסוף, כדי למנוע בועות אויר יש להדק בלחיצה את האדמה מסביב לעץ ולכוון שתהייה בקו ישר עם מפלס הגינה או מעט נמוכה ממנו כדי להותיר צלחת השקיה. לאחר השלמת הנטיעה נשקה בהצפה. מטרת ההשקיה הראשונה להדק את האדמה ולמלא חללים שנותרו. לאחר מכן יש להקפיד על השקיה תכופה (בקיץ כל יום-יומיים) למשך כחודש עד שהעץ נקלט.

נטיעת עץ תות – שלב שלישי – שתילת התות ומילוי באדמה איכותית מעורבת עם קומפוסט

בעצים נשירים כדוגמת תפוח, אפרסק ושזיף יש שלב מקדים לשתילה והוא גיזום העץ. במידה ומצאנו במשתלה עץ שנגזם וטופח בצורת גביע נעדיף אותו אך לעתים במשתלות מגדלים את העצים לגובה כדי שיהיו מרשימים וגבוהים. לגידול עצי פרי נדרשת צורת גביע וכדי להגיע אליה נצטרך לנהוג כמנהג החקלאים, כלומר להותיר רק גזע נמוך בגובה של פחות ממטר ובלא ענפים כלל ולתת לו להצמיח מחדש ענפים שמהם נבחר 3-4 חזקים שאותם נגדל בצורת גביע.
למידע נוסף בנושא גיזום עצים: גיזום עצים בגינת בוסתן, כתבה מפורטת עם הנחיות גיזום באתר עירית ירושלים.

לסיכום, הדגשים הם על בחירת שתיל בריא במשתלה, חפירת בור גדול ככל האפשר, שמירה על גוש השורשים בעת הוצאת השתיל מהעציץ, פרימת השורשים מסביב לגוש, הידוק האדמה לאחר השתילה והשקיה בנדיבות.

נטיעת עץ תות – שלב אחרון – לאחר השתילה יש להדקך את האדמה, להציף במים, לפזר חיפוי ורצוי לקשור לעמוד תמיכה.

את צנרת ההשקיה נפרוס בהדרגה עם התפתחות העץ. בתחילה יש להציב טפטפות סמוכות לגזע כך שישקו את אזור השורשים. לאחר קליטת העץ וצמיחתו יתפתחו ויגדלו גם השורשים שלרוב מהווים בהיקפם תמונת מראה של נוף העץ. כדי לעודד את צמיחת העץ נרצה לסייע לשורשים להתפרס ולכן נרחיק את הטפטפות למרחק מה מהגזע, רצוי באמצעות פריסת צינור טפטפות מעגלי סביב העץ.

לקשור את העץ – לחיזוק והגנה על שתיל צעיר נקשור את העץ לעמוד או שניים. בקשירת עצים נרצה להגן על העץ אך באותה העת לבנות לו יכולת הסתגלות לטווח ארוך ולכן נקפיד על עקרונות הוריים בסיסים – לחזק ולתמוך אבל במקביל להותיר מרווח לגמישות ולשמור מרחק. כלומר הקשירה תעשה בגומי או עם חבל לא הדוק כדי למנוע פגיעה בגזע שיתרחב עם השנים. כמו כן צריך להיות מרחק מה בין העמוד לבין השתיל כדי לאפשר לגזע גמישות על מנת שהעץ יוכל לנוע ברוח. התנועה ברוח דווקא מחזקת את השתיל ולכן צריך לאפשר אותה.

לסיום, נזכור תמיד לכסות את אדמת השתילה בשכבה עבה של חומר חיפוי כדוגמת עלים, גזם דשא, שברי עץ. החיפוי מצמצם אידוי מים ומקשה על נביטת עשבים שיתחרו עם השתיל ולאורך זמן הוא גם מזין את האדמה במזון אורגני עשיר, משפר את מבנה האדמה. חיפוי האדמה הוא אחד מעקרונות היסוד של הגינה המקיימת והכרחי לביסוסה לטווח הארוך.

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments
יולי-אוגוסט (תמוז ואב) בגינת המאכל

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

הקיץ לוהט. החום בשיאו. האדמה, כמו בני האדם, זקוקה כעת למנוחה. זה לא הזמן לשתילה ועבודה מאומצת. 

זאת העונה לצאת לבוסתנים האבודים וללקט משלל פירות הקיץ – תאנים מתוקות, ענבים, רימונים ותות עץ. את טעמי הקיץ המתוקים ניתן לשמור כדי שנהנה מהם במשורה כל השנה. את התאנים והענבים ניתן לשמר ולהפכם לדבלים וצימוקים, אך בעונת הקיץ החמה עדיף להקפיא חלק מהם ולקבל ארטיק טבעי נפלא בלא סוכר וצבעי מאכל.

בעבודת הגינה, נסתפק בחיזוק ההשקיה, הוספת חיפוי מרבי לאדמה להגנה מיבוש והתאיידות, ושאר מלאכות שלא ניתן לדחות לימים קרירים יותר. אם שתלנו בחודשים הקודמים יבולי קיץ, נוכל כעת להינות מקטיף עגבניות ומלפפונים להכנת סלט ולקנח בתירס, גרעיני חמניה ואבטיחים. גם פירות הקיץ מבשילים כעת והם מגיעים לשיא מתיקותם.

ליקוט מזון מהטבע היא מסורת עממית ומקומית
ליקוט מזון מהטבע היא מסורת עממית ומקומית שבסיסה בחיי מחסור ועוני שהיו מנת חלקם של מרבית תושבי הארץ בעבר. אך כפי שהמטבח האיטלקי התפתח מעוני ודלות והצליח בזכות המרכיבים הפשוטים, הטבעיים, הבריאים והמשביעים שבו, גם לליקוט מזון יש תכונות דומות. שנים רבות נדחק הליקוט לפינה בשל תדמית העוני וה”ערביות” שדבקה בו, אך בשנים האחרונות השתנה המצב לטובה ובשבתות כבר אפשר לראות משפחות שלמות יוצאות ללקט בטבע, בעיקר בחורף ובאביב שבהן מלקטים עלים טריים ועסיסיים. למרבה השמחה ניתן ללקט גם בקיץ. 

אשכול ענבי איזבלה מבשיל לאיטו בחום הקיץ

ליקוט תאנים ושאר פירות הקיץ
פוסט על הבוסתן הנפלא בחלקת הבעל בסטף (בקיץ ניתן לטעום כאן תאנים, רימונים, ענבים ופיסטוק, וכולם מזני הבלאדי של ארץ ישראל).
פוסט על עץ התאנה והיכן ניתן למצוא וללקט תאנים טובות.
פוסט על עץ התות השאמי וליקוט מעצי תות.
> בקיץ ניתן ללקט גם חרובים, פטל וסברס.

ליקוט זרעים וצמחי בר בקיץ
> בקיץ, צמחי הבר נבלו התייבשו וניתן לאסוף בעיקר זרעים. זרעי הקיץ בריאים להפליא ולא נופלים מכל מולטי ויטמין שנמכר בחנויות הטבע.  הזרעים הנפוצים כוללים: שומר (שקל לזיהוי בשל הגבעול שמגיע בקלות לגובה קומת אדם), חרדל (3-4 מהם בכל תרמיל שעל הגבעול היבש) וגם סרפד (הוא כבר לא דוקר בקיץ) ולהשתמש בהם לתיבול.
> זאת העונה לקטוף בזהירות את פרי הצלף ולשמר אותם באמצעות כבישה.

הכנת פירות יבשים: פוסט על ייבוש תאנים ופירות אחרים באופן טבעי בשמש

איסוף עלי תבלין ויבוש תבלינים כמו הרוזמרין, בזיליקום, לואיזה, אזוב, דפנה, שיבא, מרווה  – פוסט על ייבוש תבלינים.

ריבוי תותים משלוחות: זאת העונה לעשות ילדים לשיחי התות מהחורף הקודם – פוסט על גידול תותים באמצעות שלוחות

הפרית דלועים
הירקות הדלועים (דלעת, קישוא, מלון, אבטיח, מלפפון) זקוקים לסיוע מאתנו כדי להניב פרי. אם נתן לטבע לעשות את שלו נקבל יבול דל מאד. הדלועים הם צמח דו-מיני ולכן זקוקים להאבקה. בלעדיה נראה שפרחים הופכים לפירות קטנים אך אלה קמלים לפני שהם גדלים ומבשילים.

דחליל הגינה שומר על הקרעה הלוא היא קישוא הבלאדי הערבי. הקרעה מצויינת להכנת תבשילים מקומיים ויכולה להחילף קישוא או דלעת. כדי לגדל קרעה יש לקנות את הירק בקיץ באחד השווקים הערביים ולתת לו להתייבש ואז ולשתול את הגרעינים בעונה הבאה.

שני הפרחים, הזכר והנקבה, מייצרים צוף שמושך חרקים מכל סוג ולכן בשדות החקלאים מפזרים כוורות בשדות והדבורים נמשכים לפרחים הצהובים ועושים את העבודה, אך לנו בגינה אין כמעט דבורים ונצטרך לעשות את העבודה בעצמנו כפי שמתואר בקישורים הבאים:
> לכתבת הדרכה בגינת בוסתן על הפרית דלועים.
קישור לסרט של מתן הגנן על הפרית דלועים.

קולורבי גדל בגינה, סגול לצד לבן

הכנת הגינה לעונה הבאה – בסוף אוגוסט הימים מתקצרים ואפשר להתחיל במלאכת הכנת הגינה לעונת החורף (מתואר בקישור על ספטמבר בגינה).

כתבות נוספות וקישור לחודשים הסמוכים:

חודש יוני (סיון) בגינת המאכל

 

תות שדה

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה למקצוענים. 


בגינה הביתית מבצעים ריבוי לתות שדה באמצעות שלוחות. צמח האם מגדל בעצמו צאצאים ואנו רק צריכים לעזור ולכוון.

גידול תות שדה – מתחילים בקניית תות שדה ממשתלה וגידולו בחורף. התות מתוק וטעים ולכן יש להקפיד לגדלו הרחק ממזיקים שיזללו אותו הרבה לפנינו אם נגדלו סתם-כך על האדמה. לכן רצוי לשתול את תות השדה באדנית גדולה או בחממה שמכסה אותו. אם רוצים לצמצם עוד את השפעת המזיקים מהקרקע, כדאי להקפיד על פריסת יריעת ניילון גם על האדמה לפני השתילה ועשיית חורים בה כדי לשתול את שתילי התות. התותים יגדלו בשלהי החורף ובאביב. בהשקיה מתמדת ובצל חלקי שיחי התות ימשיכו להניב תות גם לתוך הקיץ.

תות שדה באדנית בתחילת הקיץ. אחרוני התותים נראים לצד השלוחות שיוצאות השיחים

ריבוי התות – שיחי התות מניבים פרי רק לעונה אחת.  לאחר מכן הם ידעכו אט אט וגם אם ישרדו בחורף הבא לא יניבו כמעט פרי, אבל תפקידם לא תם.

לכן לא נעקור את שיחי התות לאחר שהפירות נאכלו, אלא נמשיך בהשקיה הרציפה במשך הקיץ אז מוציאים שיחי התות שלוחות (תמונה מימין). השלוחות הן בעצם ענפים ארוכים המחפשים מקום להינעץ בקרקע ולהפוך לשיח תות חדש. השלוחות פועלות כמו חבל הטבור של האם היולדת. הן מביאות מים ומזון מצמח האם לצאצאים הקטנים שהוליד צמח האם.

כל שנצטרך לעשות הוא לעודד את גדילת השלוחות ולאפשר להם מקום להתפרס ולגדול (בתמונות למטה). 

אם נתבונן בשלוחות נראה שבכל עשר-עשרים ס”מ מוציאה השלוחה קבוצת עלים ושורשים קטנה. כדי לשתול את השלוחות ננעץ את קבוצות השורשים האלה במקום פנוי ומואר באדמה ונהדק בזהירות לאדמה ולאחר מכן נמשיך לקבוצת העלים הבאה וננעץ גם אותה בקרקע (תמונה למטה עם פריסת ונעיצת שלוחות על אדנית נקיה). לאחר מכן נמשיך להשקות במהלך הקיץ והסתיו עד שהשלוחות החדשות יקלטו וענפי השלוחה ידעכו. בחורף הבא נקבל יבול חדש של תות משתילי התות החדשים, וצמח האם ידעך. בשיטה זאת ניתן להוסיף אדניות גידול חידוש כפי שמוצג בתמונות למטה.

במהלך הקיץ שלוחות הריבוי מתארכות ומוציאות קבוצות עלים ושורשים שיהפכו לשיחי התות של העונה הבאה

ריבוי תותים משלוחות – לאחר שהשלוחות גדלו ניתן לפרוס אותם לעציץ חדש עם אדמת שתילה טובה וקומפוסט

איך תות נולד? שלב המעבר מפרח לפרי מתרחש בחורף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פוסטים קשורים: תות עץ (התות השאמי)

 

 

 

 

 

 

 

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments

 

פירות יבשים – כיצד לייבש תאנים, ענבים ושזיפים?

פירות יבשים – כיצד לייבש תאנים, ענבים ושזיפים?

Print Friendly, PDF & Email

בימים שלפני המצאת המקרר היה יבוש פירות אמצעי חיוני וקיומי להאריך את משך חיי פירות הקיץ. בתהליך הייבוש המים שבפירות מתאדים, התאים מצטמקים, והסוכר שבפרי נעשה מרוכז מאד. הריכוז הגבוה של הסוכר עוזר לשמר את הפירות לאורך זמן, שכן חיידקים ופטריות לא מסוגלים לגדול בריכוזים גדולים של סוכר.

באמצעות הפירות שיובשו ואוחסנו במזווה יכלו בני הבית לאכול פירות מתוקים ועתירי אנרגיה שהשביעו אותם בחודשי החורף הקרים, ובעזרתם יכלו מלכים וסוחרים ספינות למסעות ומלכים יכלו לצייד צבאות בצידה לדרך. כך התפתחה מיומנות מסורתית של יבוש פירות כמו תאנים, ענבים, תמרים, משמש ושזיפים. אלא שכיום קשה מאד למצוא פירות יבשים איכותים כאלה. הפרי שיובש בשיטה המסורתית ובאופן טבעי לא ניתן להשוואה בטעמו ואיכותו אל הפרי המיובש שאנו רוכשים בחנות.

הפירות היבשים שאנו קונים בסופר או בשווקים מיוצרים ברובם בשיטות תעשייתיות. הם עברו תהליך יבוש מואץ בתנור ולרוב גם טופלו בגופרית כחלק מהליך היבוש המואץ, עורבבו עם תזקיקי נפט ושאר כימיקלים לשיפור הצבע והמרקם והועשרו במנת סוכר נדיבה להוזלת המחיר, הארכת משך החיים וחיזוק הטעם. 

בניגוד לשיטות התעשייתיות נעשה יבוש  מסורתי של פירות בשמש וברוח, אך כל פרי מיובש בשיטה שונה מעט המותאמת לתכונותיו.

בייבוש תאנים שוטחים את הפירות בשכבה אחת על גבי משטח. להנחת התאנים לייבוש תתאים במיוחד רשת נירוסטה של תנור אפיה שתבטיח אוורור נאות אך גם כל משטח נקי ועמיד אחר יעשה את העבודה. לאחר הנחת שכבת הפירות רצוי לכסות ברשת דקה להגנה מזבובים וחרקים. מותירים את הפירות ליבוש במקום חשוף לשמש ולרוח למשך מספר ימים. באופן מפתיע דווקא הרוח חשובה יותר ליבוש כך שנימנע ממקום סגור מרוחות. בלילות רצוי להכניס הביתה או לכסות בכיסוי אטום למניעת חשיפה לטל ולחות. ניתן לחתוך את הפירות לחצאים ובכך לקצר את משך הייבוש. תהליך הייבוש דורש כמה ימים עד שהפרי נעשה קשה ואז הוא מוכן. בד”כ הפירות יהיו יבשים ומוכנים למאכל ואחסון כעבור שבוע או מעט יותר, בהתאם למזג האוויר ומצב הפרי.

ביבוש תאנים כדאי לדעת שישנם זני תאנה שמתאימים יותר ליבוש כמו החרובי, ביאדי, ספרי ועסלי, אך למעשה ניתן ליבש כמעט כל זן ולקבל פרי טעים וטוב.

משמש – מייבשים כמו תאנים.

צימוקים – השארה על הגפן ליבוש (לעטוף בשקית הגנה מציפורים) או הנחה על משטח, כמו קרטון או רשת, וכיסוי ברשת ממזיקים. נדרשים כ-20 יום להשלמת היבוש.

תמרים – להותיר ליבוש על העץ.

לאחר ההכנה, יש לאחסן את הפירות היבשים בכלי אטום.

פוסטים קשורים: יבוש תבלינים – המדריך להכנת תבלינים בבית.

החיות של גינת בוסתן

החיות של גינת בוסתן

Print Friendly, PDF & Email

בתמונה הראשית – זחל של פרפר זנב הסנונית – אחד הגדולים, היפים והנפוצים בפרפרי ארצנו. כדי למשוך פרפרים כאלה לגינה כדאי לשתול צמחי פיגם ושומר שעליהם ישמחו נקבות הפרפר להטיל ביצים.

אחד מחתולי הבית

 

חיפושיות משה רבינו במרדף אחר כנימות על עץ הנקטרינה

נמיה משוטטת

 

 

 

 

נמיה וחתול דרוכים זה מול זה

קיפוד משוטט בלילה

פרפר באביב 

תרנגול חופש אמיתי הגיע מהיער

פרפר בערוגת התבלין

שקד או שקדיה?

שקד או שקדיה?

Print Friendly, PDF & Email

לגדל
גידול עץ שקד דורש תשומת לב. השקד נחשב לעץ שקשה יחסית לגידול בגינה הביתית מאחר ורצוי שלא להשקותו, ובנוסף הוא זקוק לעץ מפרה כדי להניב פרי ואף סובל משלל מזיקים שפוגעים בו ועל כן בחקלאות מרבים לרסס.
בגידול המסורתי בארץ אצל הערבים השקד גדל בתנאי בעל בלא השקיה, אך במטעים הוא מקבל לרוב השקיה וכך מקבלים פרי גדול ועסיסי יותר. בגינה יש לתת השקיה בשנים הראשונות לאחר הנטיעה ולאחר מכן עדיף לגדלו בלי השקיה.
את עץ השקד מומלץ לשתול בחורף או בתחילת האביב ולגזום בחורף לפני הפריחה. לשקד נדרשות 4-5 שנים לתת פרי ראשון.

הזן הנפוץ בארץ הוא שקד אום אל פחם. זן זה נתגלה כאשר חקלאי מאום אל פחם גילה במקרה במטע השקדים שלו עץ שקליפת פרותיו רכה ומתפצחת ביד. הוא ריבה את העץ באמצעות יחורים ועד מהרה הזן נפוץ ברחבי הארץ ואף בעולם.
.
לשקד יש בעיית פוריות שמקשה על גידולו בגינה. השקד אינו מפרה את עצמו. כדי שיתקבל פרי בכמות משמעותית יש לנטוע עצים משני זנים שונים זה ליד זה שמועדי פריחתם חופפים. נהוג לנטוע זן אום אל פחם ולצידו נפ”א או כוכבא/53 כדי להניב פרי בכמות משמעותית. האבקה בינם נעשית על ידי דבורים ושאר חרקים. ריבוי העץ יכול להיעשות משתילת שקד או מיחורים אך כדי לקבל לעץ מאכל טוב חייבים לבצע הרכבה.

חרבת דלית א-רווחה ברמות מנשה -בוסתנים נטושים עם עצי שקד וזית

לאכול
את השקד ניתן לאכול בשלוש צורות עיקריות – כשקד ירוק בראשית דרכו, כשקד לבן לאחר מכן, ולבסוף כפרי יבש כפי שאנו רגילים. השקד מזוהה כיום כל כך עם האגוז היבש שמגיע אלינו לרוב דרך פלא מקליפורניה הרחוקה, שבה מגדלים 80% מכל השקדים הגדלים בעולם, עד שטעמו המקורי של השקד כמעט נשכח מהלב. במטבח הארץ ישראלי המסורתי כיכב השקד דווקא בצורתו הטרייה והירוקה אז נאכל השקד הירוק על קליפתו טרם התקשתה כפרי מאכל טרי. טעמו חמוץ-מתוק ואין בו מהמרירות והשומן של הפרי היבש ובכלל הוא דומה בטעמו לירק יותר מאשר לפרי.

ביוני הופך השקד לקשה מדי לאכילה בשלמותו ואז ניתן לחתוך את הקליפה ולהוציא את גרעין השקד הלבן שטעמו קרמלי  ולשלבו במתכוני דגים או לחכות עד שיבשיל בהמשך הקיץ ואז יהיה ניתן לשבור את הקליפה ולהוציא את גרעין הפרי היבש.

את גרעין השקד אפשר גם לטחון להכנת הרוזטה, משקה שקדים מרענן, או להכנת ממרח שקדים שנחשב חלופה מעולה לממרח שוקולד כאשר הוא נעשה כהלכה, כלומר בכבישה קרה ובלי תוספת סוכר.

לבשל
באפריל ומאי נמכר הפרי הגדול והטרי של השקד הירוק בצרורות גדולים בשווקים הערביים. במטבח המקומי והים תיכוני משמש השקד הירוק להכנת תבשילים עונתיים חמים ולהוספת רעננות וחמיצות מיוחדת לסלטים קרים ונהוג גם לאוכלו כפי שהוא נקטף מהעץ – חי, טרי, ירוק וחמצמץ או חצוי לחצאים בתיבול של מי לימון או מלח. בסלטים נהוג לחתוך אותו לרבעים או פרוסות ואז לשים מיד ברוטב עם לימון וזית כדי שלא ישחיר.

בריאות
לשקד יש ערכים תזונתיים וסגולות רפואיות משובחות ועל כן הרמב”ם כותב בספרו פרקי משה: “השקדים הם המשובחים שבפירות”. פרי השקד מכיל חומצות שומן בלתי רוויות המסייעות בהורדת כולסטרול ועל כן הוא בריא ללב. פרי השקד עשיר בסיבים תזונתיים, נוגדי חימצון חזקים המפחיתים גורמי סיכון כמו סרטן ומחלות לב אף ויש בו כמות מכובדת של סידן, ויטמין E, ואשלגן. שמן שקדים נחשב מאז ימי קדם כבריא לבעיות עור רבות ועל כן הוא משמש בקרמים ומוצרי קוסמטיקה.

השקד איננו אחד משבעת המינים אך הוא נמצא ברשימה מכובדת לא פחות, זמרת הארץ, שכוללת את מיטב פירות הארץ שאותם הביאו בניו של יעקב כמנחה ליוסף בהוראת אביהם: “והרעב כבד בארץ… קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים” (בראשית מ”ג, י”א).

השקד מקדים לפרוח ועל כך תפארתו. פריחתו המרהיבה מבשרת שהחורף עומד להסתיים והאביב מגיע ועל שום כך זכה עץ השקד לשלל שירים ואגדות. בספר המשלים הקדום שנקרא על שם אחיקר החכם אומר האב הנבון לבנו “בני, אל תהיה פזיז כמו השקד, השוקד לפרוח ראשון אולם מבשיל לפרי אחרון, אלא היה חכם כפרי התות הפורח אחרון ומבשיל ראשון”. הבשלת פרי השקד אכן ארוכה מאד ונמשכת חצי שנה עד לאסיף בחודשי הקיץ שבין יולי לספטמבר. אותו שקד שכולם מכירים ואוכלים עם הפירות היבשים של ט”ו בשבט הוא בעצם הזרע העטוף בקליפה החומה שמבשיל רק בשלהי הקיץ.

יש לעץ השקד עוד תכונה מיוחדת שעושה אותו ליפה ובוהק בחורף כאשר רוב העצים עומדים ערומים ואפורים בשלכת: ראשית הוא פורח כענן לבן וורוד ורק לאחר מכן הוא מלבלב עם יציאתם של עלים ירוקים וכך ניתן להינות ממופע מרהיב של פריחה שלא מוסתרת על ידי העלים. מופע הפריחה והלבלוב מתרחש בינואר-פברואר (טבת-שבט) סביב ט”ו בשבט כאשר העץ נקרא בפי כל שקדיה, שם שהתקבע בזכות שיר הילדים הנודע “השקדיה פורחת, ושמש פז זורחת, ציפורים מראש כל גג, מבשרות את בוא החג”.

השקד התרבותי בוית משקד הבר לפני אלפי שנים אלא ששקד הבר הגדל ופורח בעיקר באזורי ההר מר בטעמו. המרירות מסתירה חומר רעיל, ציאניד, אך המרירות מתפתחת רק עם הבשלת הפרי בקיץ ושקדי הבר המרים ראויים למאכל גם בעודם ירוקים. רק כשיבשילו הפירות של שקד הבר בשלהי הקיץ ויהפכו מחומים לירוקים בערבית יהפכו למרים ובלתי אכילים. שמו של השקד הוא לוז וכך כונה לעתים גם במקרא ובמקורות חז”ל. 

מטע שקדים נטוש מעל נחל שלף שברמות מנשה

לטייל
למה עצי השקד שבבוסתנים הנטושים מרים למאכל?
מטעי שקדים שננטשו והוזנחו נותרו בבוסתנים אבודים שבחורבות כפרים ערביים ברחבי הארץ וסביב טרסות עתיקות בהרים. טיולי שקדים יפים ניתן לערוך בחורף במקומות רבים ובהם פארק בריטניה ולמעשה בכל רחבי השפלה, בהרי יהודה באזור צובה ועין כרם או בגליל בנחל ראש פינה. יופיים בחודשי החורף רב אך לאכול מעצים אלה לא נוכל משתי סיבות. רק בקיץ ושנית טעמם של העצים הזקנים הפך למר. בעבר הורכב השקד התרבותי על שקד הבר ולכן בחלוף השנים השתלט שקד הבר על העץ ולכן טעם הפרי בעצי השקד הגדלים בעל בארץ הפך למר. על אף זאת ניתן לאסוף באביב (מסוף מארס ועד תחילת מאי) את השקדים הירוקים גם מעצי שקד בר מרים ולאכול מהם בלא חשש. המרירות מגיעה רק כשהפרי מבשיל בקיץ.

שקדים ירוקים בחודש אפריל על עץ שקד הגדל על הטראסות העתיקות של נחל המעיינות למרגלות הכפר הפלסטינאי בתיר.

 

 

איך להתרחק מחומרי טעם וריח מזיקים? המדריך להכנת תבלינים בבית

איך להתרחק מחומרי טעם וריח מזיקים? המדריך להכנת תבלינים בבית

Print Friendly, PDF & Email

כאשר אנו קונים תבלינים בסופר או בחנות תבלינים אין לנו מושג מהיכן הגיעו, כיצד גדלו ומה הוסיפו להם בדרך

תבלינים קנויים, כמו מוצרי מזון רבים אחרים, מנצחים במאבק על שטח המדף בחנות כאשר הם נראים יפה, נמכרים בזול ומגיעים עם חיי מדף ארוכים. על מדף הסופרמרקט לא ממש עוזרים לנו לדעת שאנו קונים מוצר איכותי שבריא לנו. תבלינים כאלה גודלו לעתים בסין, או בארץ זולה ורחוקה אחרת, עם שלל חומרי הדברה מזיקים ויובשו במפעלים שם נוספו להם עוד כל מני חומרים משמרים, חומרים מונעי הידבקות וושלל חומרי E אחרים שהשפעתם מזיקה ורעה.
למזלנו התברכה ארץ ישראל באקלים שמתאים היטב לגידול צמחי תבלין וליבוש הטבעי שלהם וכך נוכל להכין בעצמנו (ובקלות) כמה תבליני יסוד למטבח שלנו שיאפשרו לנו להכין תבשילים טעימים ובריאים יותר.

שיח אורגנו

יבוש תבלינים

מתי אוספים תבלינים?
את ענפי התבלין ליבוש יש לקטוף בזמן הנכון. אוספים אותם בדרך כלל בקיץ כאשר הם צמאים והעלים דחוסים ועמוסים בכל טוב. אם ניתן, כדאי לבצע את האיסוף בתום עונת צמיחת העלים של כל צמח כאשר הטעם בשיאו בדיוק לפני יציאת הפרחים. עדיף לאסוף את העלים בשעות הבקר המאוחרות, כלומר לאחר התייבשות הטל אך לפני החום של הצהריים שבו השמש מייבשת את השמנים שבצמח. לאחר האיסוף אפשר לשטוף על מנת להסיר אבק ולכלוך.

ליבוש עלי תבלין וצמחי מרפא יש מספר שיטות.

הייבוש המסורתי של עלי תבלין נעשה באוויר הפתוח. ניתן ליבש את העלים בנפרד או כשהם על הענפים. בניגוד למה שאפשר לצפות הייבוש נעשה על ידי הרוח ולא על ידי השמש שדווקא מפריעה ליבוש טוב, כך שנקפיד על יבוש במקום מאוורר ופתוח לרוח אך לא חשוף לשמש ישירה.

ליבוש עלים בנפרד מניחים אותם על מגש (שיכול להיות מגש ניורוסטה של תנור או כל רשת, קרטון, או בד). את המגש שעליו העלים מכסים בזכוכית או רשת יתושים כך שהרוח תוכל לעבור אבל העלים לא יעופו. שיטה זאת מתאימה ליבוש צמחים שאין להם ענפים ארוכים המתאימים לתלייה וגם ליבוש זרעים. הייבוש בשיטה זאת מהיר ונמשך בקיץ רק שלושה ימים לערך.

ליבוש עלים על ענפים גוזמים ענפים שלמים ועליהם העלים. שיטה זאת מתאימה לעלים עם ענף ארוך שנוח לתלייה כמו זעתר, אורגנו, טימין, רוזמרין ופטרוזיליה. מאגדים צרורות של מספר ענפים וקושרים אותם בקצה בגומייה או בחבל הדוק ותולים על חבל או מתלה ליבוש במקום שטוף רוח בבית או בגינה, אך לא תחת שמש ישירה. רצוי לעטוף בשקית עם חורים כדי למנוע לכלוך. במידה ונזהה עלים שהפכו שחורים תוך כדי היבוש נסלקם לפני האחסון. הייבוש בשיטה זאת נמשך שבועיים-שלושה.

יבוש בתנור מתאים לעלים במרקם מוצק ועם לחות רבה כמו מרווה, רוזמרין, טרגון, טימין ונענע חשוב להשתמש בתנור שמסוגל לחמם ב50 מעלות ולא יותר כדי לא לשרוף. רצוי גם לשמור את הדלת פתוחה כדי למנוע חימום יתר. מניחים את העלים בשכבה דקה על נייר אפיה ומחממים למשך שעה כאשר באמצע מערבבים את העלים. כמו בעוגה מקפידים שלא לשרוף.

יבוש תבלינים טבעי. ענפי אורגנו ביבוש במקום מוצל

שיטה נוספת היא יבוש במיקרוגל שמתאימה למי שממהר וכשהיא נעשית כהלכה היא שומרת על צבע ירוק וטעם רענן יותר מאשר שיטות אחרות. מצד שני המיקרוגל פוגע בחלק מהמרכיבים הטובים שבמזון ולכן פחות מתאים ליבוש צמחי מרפא. למיקרו יש להכניס עלים יבשים (לא אחרי שטיפה) כי עלים רטובים יתבשלו במיקרו במקום להתייבש. מניחים את העלים כאשר הם עטופים במטלית נייר ומחממים עד שיתייבשו. בתחילה מחממים לדקה ובהתאם לתוצאה ממשיכים בחימום במנות של דקה עד להשלמת הייבוש.

לאחר הייבוש יש לשמור את העלים המיובשים בצנצנות זכוכית סגורות היטב. לשם כך כדאי למולל אותם לחתיכות קטנות או לטחון במכתש ועלי. התבלינים ישמרו טובה לתקופה של עד שנה.

 

בישול עם תבלינים

בבישול עם תבלינים חשוב לזכור את ההבדל בין תבלינים מיובשים לבין עלים טריים. את עלי התבלין הטריים (כמו בזיליקום ופטרוזיליה) יש להוסיף רק בגמר הבישול, ואף לאחריו, כדי שלא יאבדו את טריותם וטעמם. לעומתם את התבלינים היבשים רצוי להוסיף את כבר בשלבי ההכנה המוקדמים כדי שיעבירו מהטעם שלהם לתבשיל.

פוסטים קשורים:
על הכנת צלפים ושימורם
הכנת פירות יבשים כיצד לייבש תאנים, ענבים ושזיפים?
ריבוי ושתילת תבלינים וירקות

גינת התבלין כוללת שתי חלקות. בחלקה היבשה מרוות בר (מרווה משולשת), מרווה גננית (מרווה קו 4), לבנדר, אזוב מצוי, טרגון, ורוזמרין. בחלקה המושקת נענע, פלגריום רפואי, עשב לימון, פטרוזיליה, בזיליקום, מליסה וזוטה לבנה.

יוני (סיון) בגינת המאכל

יוני (סיון) בגינת המאכל

Print Friendly, PDF & Email

שזיפים בשלים מזן מטלי, רגע לפני הקטיף

צמחי הבר התייבשו והצהיבו. התבואה מזהיבה תחת השמש הלוהטת והחקלאים קוצרים את שדות החיטה. חג השבועות הגיע וגם חלף. בגינה כבר ניתן לאסוף את הראשונים מבין ירקות הקיץ אבל החגיגה הגדולה באמת היא של פירות הקיץ הטעימים והמתוקים. הענבים, התאנים, תות העץ, האפרסק, השזיף והאבטיח. כל אלה מתחילים להבשיל כעת לאחר שהתגעגענו אליהם בימי החורף הקרים. בתמונה למעלה חגיגת ביכורים בגינה.

חג השבועות נחשב בעיני כולם כחג מוצרי החלב וכל המרבה בו בהכנת וזלילת פשטידות ובעוגות גבינה הרי זה משובח, אך לא כולם יודעים שאין קשר בין החג כפי שהוא מוכר לנו כיום לבין המשמעות המקורית שלו.

את מנהגי החג הנוכחי המציאו ושיכללו תנובה ושאר משווקי מוצרי החלב באדיבותם הרבה. לפני שאלה הפכו אותו לחג מוצרי החלב, היה חג השבועות חג טבעוני שהתבסס על תנובת פירות הארץ המתוקים שמתחילים להבשיל בדיוק בעונה זאת. החג הטבעוני מימי התנ”ך שקידש את פירות הארץ המגיעים לשיאם בקיץ נאלם ונעלם והוחלף על ידי חג מסחרי שסובב סביב מוצרי חלב ומוצרי מזון תעשייתים אחרים.

בימי קדם, יצאו  בחג השבועות עולי רגל מכל הארץ והעלו את בכורי פירות שבעת המינים לירושלים. גם כיום בתקופה זאת של השנה מתמלאים עצי הפרי בכל טוב. התאנה חונטת פירות ראשונים ואשכולות הענבים הראשונים מבשילים על הגפנים, עצי התות הגדולים מתכסים פרי עסיסי ועונת הפירות הנשירים מגיעה עם תפוחים, אגסים, אפרסקים, משמש, שסק ושזיפים. למרגלותיהם של העצים עמוסי הפרי משתרעים כעת בניחותא האבטיחים והמלונים הגדלים אט-אט במקשה שטופת השמש.

 

עבודות הגינה ביוני

הכנת הגינה לקיץ (המשך מחודש מאי)

תולדות המלפפון: תמונה אחת מציגה את השלבים בחיי המלפפון. למעלה פרח, מתחתיו מלפפון עובר, למטה ממנו מלפפון תינוק ובתחתית השיח מלפפון בוגר בדרכו לסלט.

שתילה: עד סוף יוני ניתן להמשיך ולשתול ירקות קיץ כמו העגבנייה, פלפל, תירס, חציל ובצל גם חסה. מהחודש הבא יעשה חם מכדי לשתול ירקות. ניתן עדין לשתול גם צמחי תבלין. חשוב להקפיד על פיזור חיפוי אורגני להגן על שתילים חדשים מהחום העז. כדאי להציב עמודי תמיכה להדליה לצד שתילי העגבניה, המלפפון, השעועית והפלפל כדי לאפשר להם לגדול כלפי מעלה סביב העמוד.

השקיה: הימים ארוכים ובהתאם נאריך גם את משך ההשקיה בחלקת הירק למקסימום. נדע שצריך להגביר את ההשקיה אם נראה עלים שמוטים בשעות הבוקר. מצד שני ניתן לצמצמם את ההשקיה בעצי הפרי לאחר שסיימו להניב.

ליקוט זרעים מירקות שהעלו עמודי פריחה (חרדל, שומר, חסה, מנגולד, בצל ירוק, פטרוזיליה) ואיסוף צלפים.

יבוש עלי תבלין (למשל אורגנו, טימין, זעתר ורוזמרין) צריך להיעשות בתחילת הקיץ כאשר העלים צמאים. מדריך ייבוש התבלינים מופיע בפוסט נפרד.

מזיקים: הקיץ מביא הרבה חברים לגינה, ולא כולם הוזמנו. הנפוצים מביניהם: כנימות מזנים שונים, זבוב הפירות שעושה שמות בפירות, כחליל הרימון שמחרב רימונים, ושאר יצורים השואבים ומוצצים את תוך העץ והקליפה, וגם עשי לילה ועוד רעות חולות אחרות, אך כולן מזיקות מי יותר ומי פחות. אם שמרנו על עצי הפרי בחודשים הקודמים ונקטנו באמצעי הגנה המתאימים נוכל לקוות שהנזק יהיה מצומצם.

גן הירק בקיץ – שיחי עבגניה, ארטישוק, מנגולד, עלי שום ירוקים, ומאחור שתילי קייל ושומר.

דילול פירות: עצי פרי נוטים לגדל יותר פירות משניתן לגדל בהצלחה ולעתים גדלים צבירי פרי עם פירות דחוסים זה על גבי זה שמתחרים בינהם על מקום מועט ומשענת ענף רצוצה. כדאי לאפשר לפירות לגדול כהלכה יש לעקוב אחרי העץ ולדלל ולהסיר פירות צעירים בענפים וצבירים צפופים.

תירס, אבטיחים ומלונים כדאי מאד שנקצה להם השקיה בנדיבות בשלב בו גדל הפרי.

חיפוי האדמה: לקראת שיא החום כדאי להרבות בחיפוי חלקת הירק וסביב עצי הפרי. החיפוי יכול להיעשות מהעשבים היבשים שממלאים את הגינה בעונה זאת ומשברי ענפים, גזם דשא וכל חומר אורגני אחר. החיפוי הוא תרופת קסם לבעיות רבות בגינה. הוא מצל על הקרקע, מקשה על צמיחת עשבים, מצמצם איבוד מים בעת בהשקיה וכך מקטין את הצורך בהשקיה. ובהמשך – מתפרק ומטייב את האדמה.

עצי הפרי הנשירים: הפירות הולכים וגדלים מיום ליום על עצי האפרסק, הנקטרינה, השזיף, התפוח, השסק והאפרסמון. מזיקים מכל סוג וגם ציפורים וחיות אחרות מסתערים מכל עבר והם ישמחו לזלול את הפירות שעמלנו על גידולם, או גרוע מכך ירצו להטיל בהם ביצים. נמשיך לשמור על העצים באותם שיטות בהן החלנו (כך יש לקוות) בחודשים הקודמים ולהתפלל לטוב.

עצי הפרי המקומיים: הגפן והרימון כבר חונטים פירות וכדאי לכסות אותם מיד לאחר החניטה בשקיות מאווררות על מנת שלא יזללו אותם הציפורים. מעלי הגפן אפשר לקטוף עלים צעירים ולהכין מהם מיני תבשילים וממולאים.

איסוף זרעים מירקות ופרחי החורף שסיימו את העונה. ניתן להתחיל באיסוף הזרעים מחודש מאי ובמשך הקיץ. נלקט זרעים מהפרחים שהתייבשו כמו פטרוזילה , מנגולד וחסה וגם מפרחי הבר כמו הפרג, התורמוס, החוטמית זיפנית ושיחי הלוטם.
קישור למידע נוסף על איסוף ושימור זרעים מפרחי בר.

ליקוטים

צנוברים גדלים בקיץ אבל הם לא גדלים על כל עצי האורן. הצנוברים גדלים רק על עצי אורן הצנובר (שנקרא בעבר אורן הסלע) שלו צמרת עגולה. מרבית עצי האורן בארץ הם אורן ירושלים שלו גזע ארוך וצמרת שצורתה פרועה ולא עגולה.

בקיץ כדאי לאסוף זרעים מצמחי החרדל שפזורים בשולי השדות ולהשתמש בהם כתבלין חריף או לשמור לזריעה בעונת הסתיו הבאה.

עונת הצלף כעת בשיאה וכדאי לאסוף צלפים ולשמר

 

טיולים

לא כל מקום לוהט מחום בקיץ. טיולי קיץ צריכים להיעשות לפלגי מים ומעיינות מוצלים ואלה המקומות שבהם נוכל לפגוש בוסתנים קדומים, חלקם נטושים וחלקם מטופחים, ולהנות מפרי התאנה, תותי העץ, ענבים ופטל. כמה מהמעיינות והנחלים האלה הם הבוסתן של נחל שיח בחיפה, עין ליאור שבמבואות צפת, עין צור שליד זכרון יעקב, עין פית שבצפון רמת הגולן, עין כיף שבנחל אלעל, מעיינות הדרבשיה ועין מימון שבמורדות הגולן, עין שוירח שמעל דרום הכנרת, ורבים וטובים אחרים.

על עוד בוסתנים ומקומות מומלצים לטיולי קיץ: בכתבות על עץ התותעץ השקד ועל הסטף.

 

קישורים לחודשים סמוכים בגינה:

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

16/06/2018 0
Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

By asaf

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

23/05/2018 2
Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

By asaf

גפן בגינה – איש תחת גפנו

21/04/2018 0
Print Friendly, PDF & Email

“אוי תל אביב, כמה הכל יפה לך. לא סתם אומרים יין ישמח לבב אנוש…” טודו בום, שירם הפופולרי של סטטיק ובן אל תבורי הוא לא סתם אוסף אקראי של מילים. המקור לפתיח הוא בספר תהילים ק”ד. שם מתוארות נפלאות הבריאה שאחת מהן היא המצאת היין שמתומצתת בביטוי  “יין ישמח לבב אנוש“. מאז ימי בראשית מגדלים בני האדם…

By asaf

גידול ירקות בגינה הביתית

24/02/2018 0
Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

By asaf

פברואר (שבט) בגינת המאכל

25/01/2018 0
Print Friendly, PDF & Email

צינת החורף חולפת, הימים הולכים ומתארכים אט-אט ועם חלוף ימי החודש ניתן לראות כיצד החורף מתקרב לסיומו והאדמה אוגרת כוח לקראת האביב שכבר נראה באופק. מנוחת החורף נגמרה וכעת מחכה לנו עבודה רבה בגינה. הימים שבין ט”ו בשבט לערב הפסח נחשבים למתאימים ביותר לשתילה. זה הזמן לצאת לעבודת הגינה. האדמה עדין ספוגה מגשמי החורף והיא אגרה כוחות לאפשר…

By asaf

גיזום עצי פרי

12/12/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

By asaf

דצמבר (כסלו) בגינת המאכל

02/12/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

דצמבר הוא החודש הירוק גשמי החורף הראשונים כבר שטפו את שאריות העשבים היבשים וסילקו את הקוצים הצהובים מעל הארץ אך הפריחה הצבעונית שתבוא עם סוף החורף עדין לא נראית באופק. בינתיים הזרעים נבטו וכל הארץ מתמלאת צמיחה ירוקה עזה. שלל צמחי בר נובטים ולצידם הנרקיסים והרקפות הראשונות מבשרים את בוא החורף. גם בגינת הירק נקטפו…

By asaf

נטיעת עצי פרי

28/09/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

By asaf

יולי-אוגוסט (תמוז ואב) בגינת המאכל

02/09/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

הקיץ לוהט. החום בשיאו. האדמה, כמו בני האדם, זקוקה כעת למנוחה. זה לא הזמן לשתילה ועבודה מאומצת.  זאת העונה לצאת לבוסתנים האבודים וללקט משלל פירות הקיץ – תאנים מתוקות, ענבים, רימונים ותות עץ. את טעמי הקיץ המתוקים ניתן לשמור כדי שנהנה מהם במשורה כל השנה. את התאנים והענבים ניתן לשמר ולהפכם לדבלים וצימוקים, אך בעונת הקיץ…

By asaf

תות שדה

02/09/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

By asaf

פירות יבשים – כיצד לייבש תאנים, ענבים ושזיפים?

01/09/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

בימים שלפני המצאת המקרר היה יבוש פירות אמצעי חיוני וקיומי להאריך את משך חיי פירות הקיץ. בתהליך הייבוש המים שבפירות מתאדים, התאים מצטמקים, והסוכר שבפרי נעשה מרוכז מאד. הריכוז הגבוה של הסוכר עוזר לשמר את הפירות לאורך זמן, שכן חיידקים ופטריות לא מסוגלים לגדול בריכוזים גדולים של סוכר. באמצעות הפירות שיובשו ואוחסנו במזווה יכלו בני הבית…

By asaf

החיות של גינת בוסתן

01/09/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

בתמונה הראשית – זחל של פרפר זנב הסנונית – אחד הגדולים, היפים והנפוצים בפרפרי ארצנו. כדי למשוך פרפרים כאלה לגינה כדאי לשתול צמחי פיגם ושומר שעליהם ישמחו נקבות הפרפר להטיל ביצים.          

By asaf

שקד או שקדיה?

23/06/2017 2
Print Friendly, PDF & Email

לגדל גידול עץ שקד דורש תשומת לב. השקד נחשב לעץ שקשה יחסית לגידול בגינה הביתית מאחר ורצוי שלא להשקותו, ובנוסף הוא זקוק לעץ מפרה כדי להניב פרי ואף סובל משלל מזיקים שפוגעים בו ועל כן בחקלאות מרבים לרסס. בגידול המסורתי בארץ אצל הערבים השקד גדל בתנאי בעל בלא השקיה, אך במטעים הוא מקבל לרוב השקיה וכך…

By asaf

איך להתרחק מחומרי טעם וריח מזיקים? המדריך להכנת תבלינים בבית

06/06/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

כאשר אנו קונים תבלינים בסופר או בחנות תבלינים אין לנו מושג מהיכן הגיעו, כיצד גדלו ומה הוסיפו להם בדרך תבלינים קנויים, כמו מוצרי מזון רבים אחרים, מנצחים במאבק על שטח המדף בחנות כאשר הם נראים יפה, נמכרים בזול ומגיעים עם חיי מדף ארוכים. על מדף הסופרמרקט לא ממש עוזרים לנו לדעת שאנו קונים מוצר איכותי שבריא…

By asaf

יוני (סיון) בגינת המאכל

05/06/2017 0
Print Friendly, PDF & Email

צמחי הבר התייבשו והצהיבו. התבואה מזהיבה תחת השמש הלוהטת והחקלאים קוצרים את שדות החיטה. חג השבועות הגיע וגם חלף. בגינה כבר ניתן לאסוף את הראשונים מבין ירקות הקיץ אבל החגיגה הגדולה באמת היא של פירות הקיץ הטעימים והמתוקים. הענבים, התאנים, תות העץ, האפרסק, השזיף והאבטיח. כל אלה מתחילים להבשיל כעת לאחר שהתגעגענו אליהם בימי החורף הקרים.…

By asaf