כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

למה הגינה תמיד פורחת?

תורמוסים בעמק השלום

לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה.

בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין הטבע שסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או אפילו לזמן ולעונת השנה. היא מעוצבת, ירוקה ופורחת תמיד. האם מצב זה נובע מהעדפות הנוי של בעלי הגינות או משיקוליהם של הגננים המסחריים? קשה לדעת.

מצב הגינות מזכיר במשהו את מדפי הסופר. גם במרכולים כמעט ואין גיוון, רק שבסופר מצליחים יצרנים ומשווקים מתוחכמים להסתיר את ההעדר הגיוון באמצעות אין ספור אריזות ומותגים שונים שמחביאים מאיתנו את מיעוט הזנים שמהם מיצרים את אותם מוצרים. מה משותף לשניצל הקפוא, לבשר, לחטיפים המתוקים, לבמבה, לחטיף האנרגיה, לדגני הבוקר, למשקאות המוגזים, לקטשופ, למעדני חלב, לביצים, ולמזון תינוקות? בכולם מהווה התירס מרכיב עיקרי, לרוב דרך תוצרי תירס בעלי שמות מוזרים כמו עמילן מעובד וסירופ גלוקוז או דרך תזונת בעלי החיים שמבוססת גם היא על תירס.

פרחי התורמוס בשיא פריחתם באמצע חודש מארס

ולכן כשאנו בוחרים להקים חלקה של גינת בר נוכל לקבל מעט מהטבע האמיתי ומהשורשים של הארץ, אבל יותר מכך יש כאן מעשה של הכרזת עצמאות אישית והחלטה שלא להיכנע לתכתיבים של אחידות, תיעוש וגלובליות. חלקת הבר שנשתול ונקיים תשקף לנו את המציאות ואת ארץ ישראל על הטוב ועל הרע שבה. היא תהיה שוממת וצהובה בקיץ וגם בסתיו, אך תפרח בחורף ובאביב. נראה בה את הנביטה, הלבלוב והקמילה. היא תהיה עמידה למחלות ופגעים וגם תזמין אלינו לביקור אורחים כמו פרפרים, חיפושיות, חרדונים וציפורים.

כיצד לזרוע ולשתול פרחי בר?

מרבד ורוד של פרחי ציפורנית מצרית וכרמלית נאה

חלק מצמחי הבר רגישים לעודפי מים ולכן כדאי להקצות לגינת פרחי הבר חלקה לא מושקת. פרחי בר תלויים בגשם ולכן ניתן לאלוהי הגשם להנחות אותנו מתי ואיך לשתול. הבעיה מסתבכת כי הגשם לא משקה רק את פרחי הבר והוא נותן יחס דומה גם לעשבים שמיטבים לגדול לממדי ענק במהירות מדהימה ובכך מונעים מהפרחים העדינים יותר כל הזדמנות לנבוט ולצמוח.

את הפקעות והזרעים של פרחי הבר אפשר לשתול בין ספטמבר לדצמבר ונראה שהמועד הטוב ביותר הוא כשבוע לאחר גשמי היורה. אם ירד גשם משמעותי ינבוט גל ראשון של עשבי בר בימים שלאחריו. אך אנו לא נתן להם לבצע את זממם ונחכה להם עם קלשון.

מאחר והעשבים יגדלו מהר יותר מהפרחים שזרענו הם לא יאפשרו לזרעי הפרחים לקבל את אור השמש, המים והמקום הדרושים להם כדי לנבוט ולכן יש להקפיד לסלק את העשבים ממקום השתילה. לפני הזריעה כדאי גם לתחח את האדמה עם הקלשון על מנת לפתוח אותה ולהשקות שוב. לאחר מכן נטמין את הפקעות באדמה, רצוי בריכוזים כפי שהם בטבע ונפזר זרעים ונכסה אותם במעט אדמה.

כשרוצים להבטיח נביטה ופריחה מירבית וכשזמננו בידינו נוקטים גם באמצעים נוספים. מקפידים על השקיה יומיומית בממטרה או ריסוס מים למשך שבוע עד הנביטה ולאחר מכן השקיה נוספת אחת לכמה ימים, אלא אם יורד גשם משמעותי (לפחות שעתיים) ואז אין צורך להשקות במשך שבוע. כמו כן מקפידים על עקירה של עשבים זרים במהלך החורף ועד לנביטת וגדילת פרחי הבר. בגינון מקצועי מוסיפים דשן להשקיה וכך מקבלים מצע פרחים בוהקים פי כמה מאשר בגינה הטבעית. גישה אחרת שדורשת גם היא השקעת זמן מבוססת על זריעה בעציצים או כוסיות משתלה והעברת השתיל לאדמה רק לאחר הנביטה ולאחר שסילקנו לחלוטין מחלקת האדמה את העשבים שנבטו עליה לאחר תחילת הגשמים.

מומחים של ממש לשתילת צמחי בר מיטבים עם הזרעים בעזרת טיפולים שונים ומשונים לפני הזריעה. למשל יש הטובלים את התורמוס במים רותחים למשך כמה שעות ואחרים המחממים את זרעי הלוטם לפני הזריעה.

צמחי בר ותבלין רבים מומלץ לגדל דווקא מייחורים. העונה המתאימה להשרשת ייחורים מעוצים (עם ענף חום) היא בדצמבר-ינואר ולייחורים ירוקים (עם לבלוב ענפים צעירים) בפברואר עד מרץ.

איסוף ושימור זרעים

משלהי חודש מאי ובהמשך הקיץ ניתן ללקט זרעים יבשים משיחי הלוטם. מה שרואים בתמונה הוא לקטים, אלה בעצם מיכלים. יש למעוך אותם ולהוציא את הזרעים, לשמור אותם במקום יבש עד בוא הסתיו ואז לזרוע.

צמחי הבר והפרחים יגיעו לשיא פריחתם בשלהי החורף ובאביב, אבל הזרעים יהיו זמינים לאיסוף רק כמה חודשים לאחר מכן ולכן צריך לזהות כבר בזמן הפריחה את מיקום הצמחים מהם נרצה ללקט זרעים לקראת עונת החורף הבאה. החל מחודש מאי אפשר להתחיל במלאכת איסוף הזרעים מהפרחים ולהמשיך באיסוף הזרעים במשך כל הקיץ.  לאחר האיסוף אפשר לנקוט בשיטה הפשוטה ופשוט לפזרם בגינה ולקוות לטוב. אבל אם נרצה להגדיל את סיכוי ההצלחה עדיף לאחסן את הזרעים ולפזרם רק כשיבשילו תנאי הנביטה, כלומר בתחילת עונת הגשמים הבאה. לשם כך יש לסנן את הזרעים מהמוץ שסביבם באמצעות מסננת. חשוב מאד לוודא שהזרעים יבשים לפני האחסון. את האחסון צריך לעשות בצנצנות או מעטפות שיושמו במקום קריר וחשוך. זרעים רבים ובמיוחד הקטנים שבהם לא מחזיקים יותר משנה, כך שכדאי לנצל את כל רוב המלאי בעונת הגשמים הבאה.

כמה מפרחי הבר קלים יחסית לשילוב בגינה הביתית:

בשתילת רקפות – להקפיד לשים את הצד הקעור כלפי מעלה כמו בתמונה

ציפורנית (ציפורנית ארץ ישראלית וציפורנית מצרית) היא פרח חד שנתי שגדל מזרעים ונקלט בקלות ויוצר מרבדי פריחה ורודים-סגולים יפים מינואר ועד אפריל. היא דומיננטית סביב שדות חרושים ובמטעי זיתים.

הכרמלית הנאה היא פרח חד-שנתי סגול בצורת צלב שגדל מזרעים ונקלט בקלות באזורים עם מסלע. הכרמלית דומה לציפורנית המצרית אך יש לה 4 עלי כותרת במקום 5. היא ממהרת לפרוח מתחילת החורף ובולטת כבר מינואר כאשר מרבית הפרחים עדיין רדומים. צורת הפרח כצורת צלב ולפי הסיפור הוא שימשה כמקור ההשראה לסמלם של מסדר הכרמליטים שחבריו הקימו שורת מנזרים בכרמל בימי הביניים.

כיוון השתילה: בשתילת פקעות חשוב להקפיד לזהות נכון את הצד עם השורש ולשתול את השורש כלפי מטה. ברקפת הצד הקעור יונח כלפי מטה והצד השטוח כלפי מעלה. לעתים ניתן לראות בצד העליון את שאריות גבעולי הפריחה כאשר בצד התחתון נותרים לעתים שורשים. בכלנית הפקעת דומה לחרוט. החלק המחודד יופנה כלפי מטה,לתוך האדמה. בנורית, הפקעת בצורת עכביש ויש להניח את הרגליים כלפי מטה.

הפקעות לא יצמחו באדמות כבדות מדי ולא מנוקזות. אין גם צורך בהשבחת האדמה עם קומפוסט וגם אין צורך להשקות. זה מפריע לצמחי הבר. רובם יצליחו גם באדניות ולא רק באדמה. 

עומק השתילה: את רוב הפקעות שותלים בגומה בעומק של פי 2-2.5 מגובה הפקעת, כלומר שהפקעת השתולה תכוסה בשכבת אדמה בגובה של מעט יותר מגובה הפקעת. רקפות שותלים בעומק של 5-10 ס”מ (בהתאם לגודל הפקעת), נרקיסים בעומק של כ-15 ס”מ, צבעוני בעומק של כ-10 ס”מ, יקינטון בעומק של כ-20-25 ס”מ. במקרה של בצלים קטנים יותר כגון כלניות ונוריות יש לשתול בעומק של כ-6-5 ס”מ. 

פקעות נוריות וכלניות. את הנוריות שצורתן כעכביש יש לשתול עם הרגלים כלפי מטה ואת פקעת הכלנית שצורתה כחרוט יש לשתול עם החוד כלפי מטה. רצוי להשרות את הפקעות במים לכמה שעות לפני השתילה.

חלק מהפקעות יגדלו טוב יותר בצל ואין לשתול אותם במקום עם שמש מלאה, כמו הרקפת שמשגשגת דווקא בצל וכך גם היקינתון, הנרקיס, הכרכום והשושנים.

פרגים קל יחסית לגדלם והם מומלצים בגינה הביתית. להבדיל מהכלנית והנורית שהם צמחים רב-שנתיים הגדלים מפקעות, הפרג גדל מזרעים והוא פרח חד-שנתי. למרבה המזל יש לו זרעים רבים והוא מתרבה בקלות יחסית משנה לשנה. פשוט צריך לפזר זרעים בתחילת עונת הגשמים במקומות חשופים לשמש ברחבי הגינה על חלקות אדמה פנויות (או לאחר שפינינו אותם מעשבים). מאחר שהזרעים זעירים אין צורך לכסות באדמה, מספיק להדק לתוכה ולתת להשקיה להחדיר את הזרע לאדמה. בניגוד למה שאפשר לצפות הפרג איננו פרח מוגן. הזן הנפוץ ברחבי הארץ הוא הפרג האגסני. אחד הזנים האחרים שלא גדל בר הוא הפרג התרבותי, המכונה גם פרג האופיום, שממנו מפיקים סמים כאופיום והרואין ומשתמשים בזרעים שלו כמילוי לעוגות פרג ואוזני המן.

פרגים ניתנים לשתילה כשתיל בתחילת החורף או מזרעים. בקיץ זרעי הפרג יתפזרו ויש סיכוי טוב לקבל מרבד גדול יותר בשנים הבאות
פרגים – בסוף עונת הפריחה לקטי הזרעים מתייבשים והם מוכנים לפיזור טבעי או לאיסוף ידני כדי לשמר זרעים לעונה הבאה

איסוף זרעי הפרג: בחודש מאי, בסיום הפריחה יקמלו הפרגים והפרחים יתחלפו בפירות שנקראים ‘הלקטים’ שהם למעשה מארזים של אינספור זרעים שחורים וקטנטנים. נדע שהזרעים הבשילו כאשר הצבע הירוק של ההלקט הופך חום-צהבהב ובחלקם העליון נפתחים פתחים קטנים, כמו במשפך. בעוד כמה ימים יתכופף הענף וההלקט ישפוך את הזרעים לאדמה וחלקם ינבוט מן הסתם בשנה הבאה. אם נרצה לאסוף את הזרעים ולשמרם נצטרך להיות ערניים בתקופה הזאת ולהצטייד בקערה ומספרים ולצאת ולקטום את ההלקטים אל הקערה ואז לשבור ולנער את הפירות. נשפוך למסננת דקה כדי לסלק את השאריות הלא רצויות ואת הזרעים הזעירים נאחסן.

המרוות ששייכות בוטנית למשפחת השפתניים כגון מרוות ירושלים, מרוות יהודה, מרווה כחולה, מרווה מנוצה ומרווה דגולה. להוציא האחרון כולם רב-שנתיים הגדלים בחורף, פורחים באביב ומתייבשים בקיץ. קל יחסית להשיגם במשתלות וקל להם יחסית להיקלט בגינה. מרוות הבר הנפוצות, מרוות ירושלים ומרוות יהודה שמשמשות במטבח הערבי להכנת ממולאים גדלות בטבע בצל או בצל חלקי ולרוב הן נמצאות בחורש ולכן כדאי לשתול אותם בגינה בתנאי צל דומים.

חוטמית זיפנית שהיא פרח חד-שנתי גבוה ומרהיב כמו חבריה למשפחת השפתניים (שלחבריה פרחים ורודים והמפורסם שבהם הוא החוביזה) דורשת לפני הזריעה בדיקה מקדימה שהזרעים אינם אכולים או מקולקלים. לשם כך נלקט זרעים מהצמח בתחילת הקיץ ונשים בקערת מים. אלה שצפים אכולים ורק אלא ששקעו טובים.

לוטם: שיחי הלוטם יפים להפליא בשל פריחתם העזה בסוף החורף ובאביב. את הלוטם ניתן לגדל מזרעים (אותם יש ללקט משיחי הלוטם בקיץ – ראה תמונה). וניתן להשיגו כשתיל גם במשתלות. ללוטם שני סוגים – לוטם מרווני שלו פרח לבן, ולוטם שעיר שלו פרח ורוד ועלים בצבע ירוק עז יותר משל אחיו. הבעיה של הלוטם היא שלא ניתן לגדלו באדמת גינה גננית רגילה.

ללוטם דרושה אדמה מתאימה: הלוטם יצמח רק אם נגדלו באדמה המתאימה לו – קרקעות גיר רך (רנדזינה-קירטון הנפוצות בכרמל, בגליל התחתון, בשפלת יהודה ובאזורי הר אחרים ברחבי הארץ) או חוואר (אדמת גיר עשירה בחרסית, הנפוצה בהרי יהודה). לוטם שיישתל באדמה קלה יותר יתנוון וימות. מומלץ להעשיר את הקרקע בפטריית מיקרוזיה שנלקחה מאזור הגידול הטבעי שלו, כלומר פשוט למלא סל באדמה אותה ניקח מסביב לשיחי לוטם בטבע ולפזר בבור השתילה בו זורעים או שותלים לוטם אצלנו.

כלנית

תורמוס: התורמוס הוא אחד הפרחים היפים והידועים בפרחי הבר. אפשר לגדל אותו מזרעים והוא אפילו זמין כשתיל במשתלות רבות. בחודש מאי, לאחר קמילת הפרח, נצטרך לעקוב אחר התרמילים שצבעם הופך מירוק לזהוב ואז יום אחד הם נבקעים בקליק רעשני והזרעים הגדולים עפים להם.  אם נרצה לשמור את הזרעים אצלנו בהשגחה נצטרך לאסוף את התרמילים ולשמור אותם בקערה סגורה עד שיבקעו ויצאו הזרעים.

חצב: פקעת החצב היא הגדולה מבין פקעות פרחי הבר. השתילה לא נעשית בעומק. אפשר להשאיר את הקצה העליון של הפקעת מעל האדמה. רצוי לשתול בשמש מלאה ובאזור סלעי/טרשי כפי שהוא גדל בטבע. לקבלת אפקט כדאי לשתול בקבוצות של 3-5 חצבים. לחצב מחזור צמיחה המחולק לשני עונות. ראשית עם בוא החורף הוא מוציא עלים ירוקים גדולים כאשר מתחת לפני השטח מתחלקת הפקעת לשתיים וכך החצב מתרבה ועם השנים גדלה מושבת החצבים. שלב הצמיחה השני מגיע עם בוא הסתיו ואז עולה עמוד הפריחה שמתנשא לגובה. נדרשת סבלנות. בשנה-שנתיים הראשונות לאחר השתילה (ולעתים יותר) החצב מתאקלם ולרוב לא פורח. 

שום הבר: שום הבר טעים הרבה יותר מהשום התרבותי שנמכר בסופר. בשום הבר לא אוכלים את הפקעת (שהיא קטנה ועדיף להשאירה באדמה מאחר ומדובר בצמח רב שנתי) אלא את הפרחים הלבנים שטעמם טרי ועז וגם את העלים הארוכים שטעמם עדין ודומה יותר לזה של בצל ירוק טרי.  כדי לגדל שומי בר צריך לאסוף זרעים מהצמח בקיץ. קל לזהותו מאחר שהוא מגיע לגובה של מטר לערך. 

בפעולה פשוטה אחת של פיזור זרעי פרחי בר או שתילת פקעות לקראת החורף נהנה עם בוא האביב ממרבדי פרחים נפלאים. אך שתילת חלקה קטנה של פרחי בר נותנת לנו הרבה יותר ממרבד של צבע ויופי. היא תומכת בקיימות, נותנת ביטוי לעונתיות, למקומיות ולמורשת של הארץ, היא חוסכת במים ולא זקוקה לגינון אינטנסיבי ומעבר לכך היא מחזקת את הטבע במאבק החשוב, שלעתים נראה חסר כל סיכוי, כנגד הפיתוח האורבני המואץ שעוטף אותנו מכל עבר. את פרחי הבר כדאי לשתול בגינה הביתית, בבתי ספר ובגני ילדים ובשטחים ציבוריים בכל ישוב.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

על ירקות קיץ וחורף

לא מזמן גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון היו אוכלים בקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. הילדים היו צריכים להמתין עד לחורף כדי לקבל תותים ולחכות בסבלנות לקיץ כדי לאכול אבטיח צונן. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום …

0 comments

איך מכינים קומפוסט? או מהמטבח לאדמה ובחזרה

בלי קומפוסט אין גינה גינת מאכל אורגנית זקוקה לאספקה שוטפת של קומפוסט איכותי. ניתן לקנות קומפוסט במשתלות או להכינו בעצמנו. כמעט בכל ספרי הגינון והמדריכים ברשת מלמדים להכין קומפוסט ביתי בשיטת השכבות, כלומר לשים שכבה ירוקה ועליה שכבה חומה, וחוזר חלילה. זה …

0 comments

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות אבטיח ירק קשה יחסית לגידול בגינה. ירק קיץ שזורעים באביב, לאחר התחממות הקרקע, כלומר מסוף מארס ועד יוני. האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים. האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול …

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה …

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

אמא אדמה. הכל מגיע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, האימא המיתולוגית שממנה באנו ואליה אנו כמהים תמיד. זהו פרק נוסף במדריך …

1 comment

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות …

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל …

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב …

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי גדול ומספרים שהוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים לכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר …

6 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את …

2 comments

איך לגדל פרחי בר בגינה?

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין הטבע שסביב ואין בה כמעט רמז …

3 comments

 

 

רוצה להגיד משהו?

3 תגובות

    1. asaf

      פרפרים מגיעים לגינה משתי סיבות – לאכול ולגדל צאצאים. בשביל אלה שבאים לאכול נשתול פרחי צוף כמו לנטנה עדינה, סביון, פנטס, ורבנה ולבנדר. אבל הפרפרים שבאים בשביל לאכול את הצוף יהיו רק אורחים לרגע וימשיכו הלאה בדרכם. כדי ליצור גינת פרפרים של ממש צריך לשמור את הפרפרים בגינה וכאן בא הצורך השני והחשוב יותר של הקמת בית לילדיהם. על צורך זה נענה בעזרת שתילת צמחים פונדקאים המתאימים להטלת ביצים ולגדילת הזחלים. ראשונות יבואו הנקבות כדי להטיל ביצים ואחריהן יבואו הזכרים. צמחים פונדקאים כוללים מצליבים (כמו ברוקולי,וכרוב), חילמתיים (כמו חוביזה או חוטמית זיפנית), אזוב מצוי, אספסת, כובע הנזיר.
      אני אישית אוהב פרפר זנב הסנונית, אחד הגדולים, היפים והנפוצים בפרפרי ארצנו. גם הזחל שלו מדהים ביופיו. כדי למשוך פרפרים כאלה לגינה כדאי לשתול צמחי פיגם ושומר שעליהם ישמחו נקבות פרפר זנב הסנונית להטיל ביצים.
      באופן כללי גינה מושכת פרפרים כדאי שתהיה במקום מואר בשמש, מגוונת באזורי מיני אקלים, מוגנת מרוח ופורחת ברוב השנה.

להגיב על טליה שילוח לבטל

האימייל לא יוצג באתר.