כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

לשתול או לזרוע?
ירקות שקל יותר לגדל בזריעה: גזר, פטרוזיליה , שמיר , כוסברה , תרד, רוקט, רשד, על בייבי לסלט, צנון , צנונית , בצל ירוק, שום (אם מתכננים לזרוע, כדאי להשרות את הזרעים קודם במים למשך יממה כדי להעלות את אחוז הנביטה). ירקות אחרים עדיף לשתול (אפילו שבעצם כל שתיל מתחיל מזרע…)

לוח השנה לגינת המאכל
אם גם אתם שואלים: “מתי שותלים גזר?”, “אפשר לגדל פטרוזיליה כל השנה?”,  “באיזה חודש זורעים אבטיח?”, תוכלו להיעזר בלוח השנה של גינת בוסתן לתכנון גינת המאכל שלכם.

רשימת הירקות

אבטיח
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ שזורעים באביב, לאחר התחממות הקרקע, כלומר מסוף מארס ועד יוני. 
האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים.
האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

אפונה
את האפונה שותלים בסתיו. אפונת שלג ואפונה סינית מיועדות למאכל. הן פחות מתוקות ויותר קטנות מאלה שנמכרות בשקיות הקפואות של סנפרוסט וכדאי לאכול אותן טריות עם התרמילים. אפונה ריחנית מגדלים בשל פרחי הנוי היפים שלה ולא למאכל.

ברוקולי
ירק קשה לגידול בגינה.
שייך למשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובים, קולורבי) שגדלים בחורף. המצליבים/הכרובים זקוקים לזמן גידול ארוך, יש להם בעיית הפריה בהעדר דבורים, בשל גודלם הם זקוקים למרווחי גידול רחבים וגם צריך להקפיד בהם על מועד קטיף מדויק. מסיבות אלה הם פחות מתאימים לגינה ביתית.
ירק שזורעים בחורף בין ספטמבר לדצמבר ומבשיל בתחילת הקיץ. את הזרעים כדאי מאד להנביט לפני הזריעה.

בברוקולי אוכלים את ראשי הברוקולי (שהם ניצני הפרחים לפני הפריחה) שמוכנים לקטיף כ-90-120  יום לאחר השתילה ויש להקפיד על מועד קטיף מדויק, כלומר כל עוד התפרחת ירוקה ולפני שהיא מצהיבה ונתפתחת. בעיה נוספת בגידול ביתי היא שברוקולי זקוק להפריה חיצונית מדבורים או מזנים אחרים של משפחת הכרובים שיפרו אחד את השני אם יגדלו בסמוך.

בצל
ירק קיץ ששותלים בחורף בשל זמן הגידול הארוך.

בתחילה הוא מפתח עלים ושורש עד הקיץ בו הוא מתבצל ומוכן לאכילה.
הוא אוהב אדמה אוורירית. יש להפוך את האדמה לפני השתילה.
בצל ירוק עדיף לגדל במקום חצי מוצל.

בטטה
בטטה מגדלים מייחורים, כלומר מענפי הבטטה. השלב הראשון הוא להנביט בטטה בצנצנת מים בבית. כאשר משרים בטטה בצנצנת בבית היא תגדל ענפים ואז נוטלים ממנה קטעי ענפים ירוקים ושותלים באדמה. הגידול בבית צריך להיעשות בינואר-פברואר והשתילה בגינה צריכה להיעשות באביב המאוחר – מארס עד מאי. אפשר גם לשתול את הבטטה כולה לאחר שהנבטנו לה ענפים ולתת להם לגדול מחוץ לאדמה. הבטטה גדלה מתחת לאדמה. כעבור 3-4 חודשים בשיא הקיץ היא אמורה להיות מוכנה (התייבשות העלים היא סימן להבשלה) ונוכל לחפש את פקעות הבטטה בעומק של 10-15 ס”מ. אם משתמשים במעדר צריך להיזהר שלא לפצוע את הבטטה.

גזר
ירק קשה לגידול בגינה.

ירק חורף שזורעים (רק זורעים. לא לשתול) מסוף הקיץ ועד תחילת החורף. הגזר נאסף כעבור 4-6 חודשים.
את הגזר שותלים בעומק עמוק יחסית של ס”מ, ולאחר שיוצאים הנבטים (שבוע-שבועיים) יש לדלל את השתילים למרחק של 10-15 ס”מ האחד מהשני כדי להשאיר מספיק מקום לצמיחת העלים. לא להתאכזב אם נקבל גזר מקומט וקטן. הוא יהיה טעים ובריא פי כמה מאחיו היפה שנרכוש בסופר.
הגזר אוהב הרבה מים וזקוק גם לאדמה אוורירית.
ירק קשה לגידול בגינה ביתית. ראשית יש לתחח את האדמה היטב לעומק של 30 ס”מ כדי שהשורש יוכל להעמיק ולגדול ולהפוך לגזר. שנית, בגזר הזריעה עדיפה על שתילת שתיל מאחר שהעברת שתיל תקלקל את השורש שהוא הגזר האכיל. שלישית, יש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר גינת הירק, ולבסוף – משך הגידול ארוך מאד – סביב 4 חודשים ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן את האדמה.

דלעת
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק קיץ ששותלים בסוף החורף. זקוק למרווח רב בין שתילים וחייבת שמש מלאה – זה תנאי להצלחה.
ניתן לשתול או לזרוע. אם זורעים רצוי מאד להשרות במים ליום או להנביט קודם. עומק הזריעה 5 ס”מ.
לפני השתילה יש לתחח את האדמה לעומק כדי לאוורר אותה היטב.
לאחר השתילה, הדלעת זקוקה להרבה מים. יש להשקות ברציפות ולהשקות לעומק, אך כהשפרי נהיה קטן ועד ההבשלה צריך לצמצם ואף להפסיק את ההשקיה.
הדלעת, כשמה כן היא, משתייכת למשפחת הדלועים ועל כן זקוקה בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

חסה
החסה קלה לגידול בגינה. שותלים או זורעים בסתיו ובתחילת החורף.
לחסה בארץ מינים שונים: חסה רומית, חסה אייסברג (הסוג הנפוץ שנמכר בסופר), חסה אדומה, חסה מסולסלת וכן אנדיב.
חסה רומית וחסה אייסברג הינם זנים ישראליים ושאר המינים הם זנים מיובאים.

חציל
ניתן לזרוע (מארס עד אפריל) או לשתול (עד יוני). גדל בקיץ. זקוק להרבה שמש ומים. חשוב להקפיד על קטיף כל עוד החציל בוהק. לאחר מכן הוא יהפוך מריר.
שייך למספחת הסולניים (עגבניה, פלפל וחציל) שהם ירקות קיץ שזקוקים לחום ושמש ולא יכולים להתקיים בקור וגשם ולכן שותלים ממארס. הסולניים גדלים לגובה והשתילים זקוקים להדליה או יצוב. 

כוסברה
אם אתם מאלה שאוהבים כוסברה אז מומלץ לשתול או לזרוע אותה, כמו את מרבית התבלינים, בעונות המעבר, כלומר בסתיו או באביב. עדיף בסתיו.

כרוב
את הכרוב שותלים בספטמבר-מארס במקום עם 6 שעות שמש ביום לפחות. אין צורך באדמה מדושנת ואיכותית במיוחד. הכרוב המשווק בארץ גדל רק מזרעי מכלוא מיובאים. הכרוב האדום יקר יותר מאחר והוא מבשיל מאוחר יותר והיקף היבול נמוך יותר.
יש להקפיד על קטיף במועד הנכון, לפני שהכרוב מתפקע ומצמיח עמוד תפרחת.
שייך למשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובים, קולורבי) שגדלים בחורף. המצליבים/הכרובים זקוקים לזמן גידול ארוך, יש להם בעיית הפריה בהעדר דבורים, בשל גודלם הם זקוקים למרווחי גידול רחבים וגם צריך להקפיד בהם על מועד קטיף מדויק. מסיבות אלה הם פחות מתאימים לגינה ביתית.

כרובית

גן ירק בקיבוץ נחשולים

ירק קשה לגידול בגינה.
הכרובית נמנית על ירקות החורף ומומלץ לזרוע בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או לשתול עד תחילת החורף (נובמבר-דצמבר). נזרע בעומק 0.5 ס”מ ולאחר שינבטו השתילים (כעבור שבוע-שבועיים) נדלל. הכרובית זקוקה למרווח גדול של 30-40 ס”מ בין שתיל לשתיל.
בכרובית אנו אוכלים למעשה את הפרח.
הצלחת הגידול דורשת התמודדות עם מספר אתגרים. ראשית נדרשת אדמה עשירה בחנקן ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן במרץ, בנוסף במידה ואין גשמים בתקופה בה גדל הפרח נדרשת השקיה רציפה. כמו כן נצטרך להתמודד עם כנימות, זחלים וחלזונות שירצו לאכול את פרח הכרובית לפנינו. ואם לא די בכל אלה יש להקפיד בדיוק רב על מועד הקטיף. כ3-4 חודשים אחר הזריעה מתחילה פריחת הכרובית. אם נקדים בקטיף נקבל ירק שאינו אכיל ואם נאחר בכמה ימים יפרוץ הפרח ויוציא ממנו פרחים קטנים שיעידו על כך שפספסנו את המועד.

מלפפון
ירק קשה לגידול בגינה.

הבעיה הראשונה במלפפון היא שהוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

בעיה מרכזית נוספת במלפפון היא שלעתים אין פרחי נקבה. לכך יכולות להיות שתי סיבות נפוצות. הפרח הנקבי לא גדל בחום שמעל 30 מעלות ולכן מלפפון חייב לגדול בחממה או בהצללה שתגן בשיא החום. כמו כן כאשר משקים יותר מדי גדלים רק פרחי זכר. במצב כזה נפחית את תדירות ההשקיה.
ירק קיץ שניתן לזרוע או לשתול החל מסוף החורף ובמשך האביב. 
מטמינים באדמה 2-3 זרעים כל 25-50 ס”מ לאורך הערוגה. מעל הערוגה כדאי להכין רשת הדליה, אליה נכוון את הצמחים לקבלת תמיכה כשיגדלו. המלפפון אוהב מים.
מאיפה מגיעים המלפפונים לסופר? המלפפונים שאנו קונים בסופר גדלים רובם ככולם בחממות ומעניין שכמעט כולם מגיעים ממקום אחד – החממות של מושב אחיטוב שבעמק חפר שבשטחיו גדלים 3/4 מכל המלפפונים בארץ. המלפפונים הגדלים בחממות הם מזן שלא זקוק להפריה, אך לא כך המלפפונים מהזנים הגדלים בלאדי בשדה או בגינה. בימינו כבר כמעט שלא מגדלים מלפפוני בלאדי בעונתם מחוץ לחממות על אף שטעמם חזק ומרענן. הסיבה פשוטה. הקונים מעדיפים מלפפון גדול ונוצץ שמחזיק מעמד שבועות ארוכים, וזמין בסופר בכל ימות השנה. מלפפוני הבלאדי המעטים שנותרו גדלים בעיקר בכפרי הגליל המערבי ומגיעים במאי-יוני לשווקים הערביים או משמשים להכנת חמוצים.

מנגולד (סלק עלים)
שותלים בסתיו ובחורף. את העלים למאכל קוטפים בסוף החורף ובאביב. גדל במהירות ומספק עלים רבים למאכל. גלי חום ושרב מעודדים פריחה ועוצרים את גדילת העלים למאכל. את אם השארנו את הגבעול נוכל לאסוף בקיץ (יולי) זרעים ולשמור אותם עד לחורף הבא.
צמח גדול ולכן יש לשמור על מרווחי שתילה – 20-30 ס”מ. לגדל בחלקה עם שמש מלאה או כמעט מלאה.
עדיף לגדל משתילים. קשה לגדל מזרעים מאחר ומנגולד מתקשה לשרוד את שלב הנביטה ויש להקפיד על השקיה רציפה. עומק זריעה 1 ס”מ.

סלק
ירק קיץ ששותלים בסתיו ובחורף. השורש האדום אותו אוכלים מבשיל בקיץ. זקוק לאדמה מתוחחת לעומק.
עדיף לשתול אם מוצאים שתילים צעירים. לסלק שורש שיפודי עמוק המתחפר באדמה ולכן שתיל ישן עלול להיות פגום. בזריעה קשה יותר להצליח בגינון ביתי.

עגבניה
ירק קיץ קלאסי וקל יחסית לגידול.
זורעים או שותלים לאחר התחממות האדמה, מאמצע מארס ועד מאי-יוני.
זקוק לשמש מלאה או לפחות 6 שעות ביום.
שייך למספחת הסולניים (עגבניה, פלפל וחציל) שהם ירקות קיץ שזקוקים לחום ושמש ולא יכולים להתקיים בקור וגשם ולכן שותלים ממארס. הסולניים גדלים לגובה והשתילים זקוקים להדליה או יצוב. 

פלפל מתוק
ירק קיץ שזורעים או שותלים לאחר התחממות האדמה, מאמצע מארס ועד מאי-יוני.

חייב דישון מרובה. בלי קומפוסט או דשן נקבל פלפלים קטנים ודלים.
אוהב שמש מלאה וחייב לא פחות מ- 5 שעות שמש ביום. אחרת הצמח יהיה שברירי וחלש. צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, הם נחלשים בחורף אך במידה ושרדו הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו.
שייך למספחת הסולניים (עגבניה, פלפל וחציל) שהם ירקות קיץ שזקוקים לחום ושמש ולא יכולים להתקיים בקור וגשם ולכן שותלים ממארס. הסולניים גדלים לגובה והשתילים זקוקים להדליה או יצוב. 

פלפל חריף
ישנם זנים רבים של פלפל חריף. ניתן לגדל משתילים או מזרעים ממארס עד יוני.
בשימוש בזרעים יש להנביט או להשרות 24 שעות במים.
הפלפל חריף גדל כשיח ומניב לרוב פירות בלי הפסקה עד שהצמח מת בגיל 2-3 שנים.
יש לשתול במקום עם לפחות 6 שעות שמש ביום. מתאים מאד גם לגידול בעציץ (גדול).

פטרוזיליה
מתאימה לשתילה בסתיו ובאביב וגדלה בעיקר בחורף ובאביב. אפשר לגדל גם בעציץ. עדיף במקום עם חצי צל ולא שמש מלאה.
ניתן לשתול או לזרוע. בזריעה עדיף קודם להשקות במים למשך יממה. בכדי לעודד צמיחה מחדש בסוף החורף יש לגזום את הצמח מהעלים ומעמוד הפריחה. צמח דו-שנתי, כלומר לרוב משך החיים הוא לרוב שנתיים. לאחר עונה אחת ניתן לקטוף מהשורש ולהשתמש בשורש לתיבול מרקים.

צנונית בחורף

צנון והצנונית
ירק חורפי שיש לזרוע בסתיו או בחורף.

רצוי לבחור מקום עם שמש חלקית. קל לגדל מזרעים. זורעים בעומק עמוק של 2 ס”מ. תקופת גידול מלאה של צנון היא כ 100 יום, אך ניתן ליהנות מצנון צעיר כבר לאחר כ 45 יום. 

קישוא
ירק קשה לגידול.
ירק קיצי שזורעים באביב.

זקוק למרווח גידול רב – בשדה חקלאי נהוג רדיוס של 150 ס”מ בין השתילים. אין צורך בהשקיה מרובה.
איסוף הקישוא: את הקישוא קוטפים ואוכל בוסר. יש לקטוף אותו 7-10 ימים לאחר ההפריה, כלומר לפני שהוא מבשיל ומגיע לשיא גודלו. קישוא שיגדל לאחר מועד זה יתמלא זרעים גדולים וטעמו יהיה מר.
הקישוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בנוסף, בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדולה דבר המחייב להפוך את האדמה לעומק ולאוורר את הקרקע היטב לפני השתילה.

שומר

שומר

השומר הוא צמח גבוה ומיוחד שהפך פופולארי בשנים האחרונות בשל טעמו המיוחד וגילוי סגולותיו הבריאותיות המבוססות בין היתר על פיטוכימקל נוגד דלקות שכפי הנראה אף מקטין את הסיכון לחלות בסרטן. קיימים שני סוגי שומר. הראשון הוא שומר הבר, אותו ניתן לראות גדל לגובה של מטר או שניים בטבע בכל רחבי הארץ והשני הוא הזן המתורבת של השומר אותו מגדלים בשדות חקלאיים פתוחים ושייחודו בפקעת הגדלה מעל האדמה ואותה אוכלים. השומר קל לגידול וכמעט שלא נתקף על ידי מחלות ומזיקים והוא יתאים כמעט לכל סוג קרקע. משומר הבר אוכלים בחורף את העלים העדינים שלהם טעם עדין של אניס (שהוא צמח מאותה המשפחה) וגם את הזרעים הגדלים בקיץ. הזרעים משמשים בתערובת הזרעים הנודעת, הרב-דה-פרובאנס. מהשומר המתורבת אוכלים את הפקעת הלבנה והעסיסית שניתן לפרוס אותה דק לסלטים טריים או לחמם בתנור או מחבת להכנת  תבשילים, פסטות ואנטיפסטי.

שום
ירק חורפי שזורעים בסתיו או בחורף, אך בתנאי צל ניתן לגדלו כל השנה וכך לקבל עלים חריפים ורעננים לתיבול כל סלט או חביתת ירק. כ-6 חודשים לאחר השתילה נוכל לקבל ראשי שום אך אין טעם לחכות. העלים הירוקים דמויי הבצל ירוק טובים לא פחות.

זקוק לשמש מרובה ועדיף השימוש בערוגות מוגבהות בהן הניקוז טוב יותר.
 כדי לגדל שום יש לרכוש בסופר שום ישראלי (בצבע סגלגל) ולא את הזן הסיני (הלבן) הנפוץ יותר שלא יצליח לגדול אצלנו. כעת נפריד את פקעת השום לשיני השום בלא לקלף את הקליפה ולאחר שנהפוך את האדמה עם קלשון יש לזרוע בעומק 5 ס”מ כאשר הקצה החד פונה כלפי מעלה.
שום הבר: השום שגדל בשדות החקלאיים תורבת משום הבר. זן הבר הנפוץ בארץ הוא השום המשולש שפרחיו לבנים וקטנים והוא יוצא מפקעת קטנה בהרבה משל השום המסחרי. לאחר שתורבת בעת העתיקה היה נפוץ ברחבי המזרח הקדום כצמח מאכל וצמח מרפא חזק והיה ידוע כבר בימי יציאת מצרים כמסופר “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם , את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים” (במדבר יא ,ז).

שעועית
שעועית אינה ירק, היא משתייכת לקטניות וגדלה בקיץ. השעועית עמידה לחום אך לא לקור. שותלים במארס-ועד תחילת מאי, לאחר שהקרקע התחממה. יש לשתול בשמש מלאה ככל האפשר. אם משתמשים בזרעים רצוי מאד להנביט קודם ולשתול בעומק 2-3 ס”מ. גדל כשיח גבוה וזקוק להדליה או לטפס על משהו. נדרשת האבקה על ידי דבורים או פרפרים.

תות שדה
תותי שדה הם פרי מצוין לגידול בגינה הביתית. הם מניבים פרי בסוף החורף ובאביב. בגידול תותים חשוב להקפיד על שני דברים. כשהתותים גדלים צריך להגן עליהם מפני מגע עם הקרקע, אחרת תולעים וחלזונות ישמחו לזלול אותם ולכן כדאי לשים על האדמה כיסוי פלסטיק או מצע עבה של קש (או גזם דשא). שיחי התות מניבים פרי רק שנה אחת ולכן בקיץ צריך לעשות להם ילדים – זה קל ופשוט ועל כךבפוסט על גידול תותים באמצעות שלוחות

תירס
ירק קשה לגידול בגינה ביתית.

ירק קיץ ששותלים באביב – סביב אפריל-מאי ונדרשים 90 יום להבשלה.
התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם. בחקלאות המסחרית, ההשקעה בגידולו קטנה ביחס ליבול המתקבל ממנו ולכן הוא כדאי מבחינה כלכלית ומשמש כחומר גלם עיקרי להפקת מגוון מרכיבים המשמשים כחומרי גלם למזון תעשייתי וכאוכל לחיות.
התירס זקוק לאדמה מתוחחת לעומק המועשרת במנות גדושות של דשן או קומפוסט (בגידול מסחרי נהוג לדשן את התירס 3 פעמים בעת גידולו), וגם לשמש מלאה והשקיה רציפה. את התירס יש לזרוע בעומק עמוק יחסית של 3 ס”מ.
הסיבוך המרכזי בגידול ביתי (מעבר לתיחוח העמוק ולדישון האדמה) הוא שחייבים לשתול קבוצה גדולה וצפופה של שתילים, לפחות חלקה של 1-2 מ”ר ורצוי יותר. התירס מפרה את עצמו באמצעות הרוח. כדי שתהיה הפריה חייבים לגדל קבוצה צפופה וגדולה של צמחים שיפרו זה את זה. לתירס אבקנים בחלקו העליון שאמורים להפרות באמצעות הרוח את השערות שגדלות מתחת להם על הגבעול, כל שערה חייבת לקבל הפריה כדי שתהפוך לגרגיר תירס בשל.

תפוח אדמה

תפוח אדמה גדל בקומפוסט בחורף

ירק הגדל מתחת לאדמה. ישנם שני מחזורי גידול בישראל – סתווי-חורפי (שתילה באוקטובר-נובמבר) ואביבי (שתילה במארס-אפריל). כשבועיים לאחר השתילה נצפה לראות ניצנים ירוקים ובחלוף 3-4 חודשים, כשעלי הצמח מתחילים לנבול, נדע שהפרי מוכן ונחטט באדמה (בזהירות אם משתמשים במעדר) כדי למצוא ולהוציא את תפוחי האדמה.
השתילה היא של תפוחי אדמה ישנים (כאלה שיש להם עיניים ירוקות). כדי לשפר את התנובה רצוי לחתוך כל תפו”א כזה לכמה חתיכות שבכל אחת יש עיניים ולשתול בעומק של 2-5 ס”מ. מאחר שתפו”א גדלים מתחת לאדמה חשוב לאוורר קודם את האדמה לעומק ולרוחב גדול ככל האפשר כדי לתת לשורשים להתפשט ולהפוך לתפו”א גדולים. האדמה צריכה להיות מועשרת בחומר אורגני ולכן תפו”א גדלים יפה דווקא בערימות קומפוסט. תפו”א אוהבים גם מים ושמש.
טיפים לקבלת יבול רב יותר – גידול בשכבות – לאחר שיוצא הצמח הירוק רצוי לכסות בשכבה של אדמה נוספת כדי לאפשר מקום לצמיחת תפוחי אדמה נוספים. תפו”א גדלים היטב גם בערימת הקומפוסט וכדאי לכן להשליך בחורף תפו”א ישנים לקומפוסט ולחכות להפתעה ירוקה שתנבט מתוך הערמה. אסור לאכול תפוחי אדמה לא מכוסים שצבעם ירוק מאחר והם רעילים.

תרד
התרד הרגיל (טורקי או בלאדי) הוא ירק חורפי הזקוק לתקופת קור ממושכת כדי לגדול ומניב עלים בחורף ובאביב. בתנאים טובים התרד יבשיל כ45 יום לאחר זריעתו. לעומתו התרד הניו-זילנדי (שהוא לא באמת תרד) יכול לגדול כל השנה וגם בקיץ.

הקושי בגידול תרד מתחיל ברגישות למחסור בחנקן  (מתבטא בעלים צהובים ועיכוב התפתחות) לכן יש להעשיר את האדמה, באמצעות שתילה מוקדמת של קטניות או פיזור קומפוסט איכותי לפני שתילת התרד או הוספת אבני גיר מרוסקות.
את התרד קשה להעתיק ולכן עדיף לזרוע ביעד הסופי. התרד זקוק להמון מים ויש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר החלקה. תרד מתאים לזריעה ואחוזי הנביטה טובים.
זני תרד:
♦ תרד ניו-זילנדי (עלים משולשים קטנים ובשרניים)- מתאים לגידול בכל השנה, גם לשתילה באביב בחצי-צל ואז מניב עלים בקיץ. רב-שנתי. עלים קטנים ובשרניים. מתאים לבישול ומילוי אך זקוק לחליטה קצרה מאד (כדקה) להוצאת המים העודפים מהעלים.
♦ תרד טורקי – (עלה מאורך יותר) ירק חורפי, זריעה בסתיו ועד תחילת החורף. העלים גדולים יותר ודקים. זקוק לחליטה של דקה או שתיים. טעמו מעודן וטעים יותר ולכן מתאים גם לאכילה בסלט וגם למילוי.
♦ תרד בלאדי/גלילי – זן של תרד טורקי שגדל בשדה ולא בחממה.

ירקות רב שנתיים
את רוב הירקות זורעים בעונתם אך ישנם גם ירקות רב שנתיים שכדאי לנסות ולהשקיע בגידולם כולל ארטישוק (צמח גדול שדורש מקום רב – שתילה בחורף), ארטישוק ירושלמי (צמח גבוה הדומה לחמנייה שלצד שורשיו גדלות פקעות אותם אוספים ואוכלים אך אם נשאיר כמה מהן יגדלו צמחים נוספים בעונה הבאה – שתילה באביב), בטטה ואספרגוס (עבורו נדרש ידע מקצועי להצלחה). ישנם גם צמחי עלים שמזריעים עצמם משנה לשנה במידה ומותירים חלק מהצמחים ולא מפריעים להם בתהליך הטבעי של גידול זרעים ופיזורם באדמה שסביב  (צמחי חרדל, מנגולד, פטרוזיליה, גרגר הנחלים, סלרי, שומר, שמיר, בצל ושום).

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

על ירקות קיץ וחורף

לא מזמן גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון היו אוכלים בקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. הילדים היו צריכים להמתין עד לחורף כדי לקבל תותים ולחכות בסבלנות לקיץ כדי לאכול אבטיח צונן. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום …

0 comments

איך מכינים קומפוסט? או מהמטבח לאדמה ובחזרה

בלי קומפוסט אין גינה גינת מאכל אורגנית זקוקה לאספקה שוטפת של קומפוסט איכותי. ניתן לקנות קומפוסט במשתלות או להכינו בעצמנו. כמעט בכל ספרי הגינון והמדריכים ברשת מלמדים להכין קומפוסט ביתי בשיטת השכבות, כלומר לשים שכבה ירוקה ועליה שכבה חומה, וחוזר חלילה. זה …

0 comments

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות אבטיח ירק קשה יחסית לגידול בגינה. ירק קיץ שזורעים באביב, לאחר התחממות הקרקע, כלומר מסוף מארס ועד יוני. האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים. האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול …

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה …

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

אמא אדמה. הכל מגיע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, האימא המיתולוגית שממנה באנו ואליה אנו כמהים תמיד. זהו פרק נוסף במדריך …

1 comment

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות …

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל …

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב …

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי גדול ומספרים שהוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים לכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר …

6 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את …

2 comments

איך לגדל פרחי בר בגינה?

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין הטבע שסביב ואין בה כמעט רמז …

3 comments
רוצה להגיד משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.