רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

16/06/2018 0 By asaf
Print Friendly, PDF & Email
כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

ירקות בעונתם

עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום מובלים ירקות ופירות לסופרמרקט השכונתי שלנו מארצות רחוקות ואין לנו דרך לדעת האם התפוחים, האגסים, הענבים, הקיווי ואפילו העגבניות והמלפפונים גדלו כאן או הגיעו מארצות אחרות. מעבר לכך שוכללו טכניקות המאפשרות להתגבר על העונתיות החל מגידול בחממות, דרך שימור פירות בחדרי קירור או בעזרת חומרים משמרים ועד פיתוח זני ירקות שפותחו כדי להאריך את משך החיים שלהם (לעתים על חשבון הטעם, כפי שקרה לעגבנייה שאיבדה את טעמה בדרך זאת).

אבל בגינה הביתית או הקהילתית עונות השנה עדין ממלאות תפקיד מפתח. כל ירק גדל בעונתו ונקטף לצלחת רק כשהוא בשיאו, הן מבחינת טעמו והם מבחינת ערכיו הבריאותיים.

זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מפרט את ההבדל בין ירקות קיץ לירקות חורף ופורס את רשימת הירקות המתאימים לגידול בגינה הביתית תוך עמידה על הקשיים המיוחדים לכל אחד מהם. הפרק הבא במדריך עוסק בטכניקות לגידול ירקות בגינה, התמודדות עם הקשיים המיוחדים בגידולם בגינה הביתית, ומציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה.

ירקות החורף

סלט חילופי עונות (מחודש מאי): עגבניות השרי הראשונות פוגשות בקערת סלט את אחרוני העלים והפרחים של האביב – רוקט, פטרוזילה, ופרחי שום הבר.

אם חושבים על זה יש הגיון רב בחלוקה בין ירקות קיץ וירקות חורף. ירקות החורף הם אלה שיודעים להתמודד עם תנאי החורף, כלומר עם קור וגשם. לכן מתחת לאדמה מתפתחים שורשים ופקעות גדולות ומעל לאדמה גדלים עלים, אך פרחים יתחילו לגדול רק בסופו. בהתאם לכך ירקות החורף הם ירקות עלים, ירקות שורש, פקעות ובצלים, ובהמשך גם ניצני פריחה.
את ירקות החורף זורעים ושותלים החל מתחילת הסתיו, בחודש ספטמבר ועד מארס. בשיא החורף (ינואר-פברואר) רק מכדי לזרוע בגינה ברוב הארץ, אבל ניתן לזרוע במשתלה מחופה בניילון ולהעביר את השתילים לגינה החל מסוף פברואר ולאחר שהשתילים יגדלו ויתחזקו.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.
קטניות ודגנים: קטניות כמו חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, וגם חיטה, דורה ודגנים אחרים
יוצאים מהכלל: תותים הם פירות הנאכלים בשלהי החורף.

ירקות הקיץ

הירקות אינם שונים משאר הצמחים. עם בוא האביב ולקראת הקיץ הירוק שבטבע מתחלף בפריחה ולאחר מכן בזרעים. זהו מחזור הגדילה השנתי של הטבע. כך גם ירקות הקיץ שהם צמחים שבהם אנו אוכלים את הפירות שלהם (שגדלו לאחר הפריית הפרח, למשל על ידי דבורה או חרק) ואת הזרעים שלהם.

את ירקות הקיץ זורעים ושותלים החל מסוף החורף, מחודש מארס ועד תחילת הקיץ בחודש יוני (או יולי ואף אוגוסט במקומות מוצלים)

פירות: עגבניה, מלפפון, פלפלים מכל הסוגים, דלעות ודלועים מכל הסוגים כולל קישוא, דלורית, אבטיח, מלון, וגם חציל, במיה דומיהם.
זרעים: תירס, חמניה, שומשום, קצח, שעועיות.
יוצאים מהכלל: בזיליקום ונענע הם ירקות קיץ בהם אוכלים את העלים. גם הפקעות של הבטטה, הארטישוק הירושלמי והשומר הן ירקות קיץ.

רשימת הירקות

אבטיח
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ שזורעים באביב.
האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים.
האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

ברוקולי
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים בין ספטמבר לדצמבר.
בברוקולי אוכלים את ראשי הברוקולי (שהם ניצני הפרחים לפני הפריחה) שמוכנים לקטיף כ-60-90  יום לאחר השתילה. ברוקולי זקוק להפריה חיצונית מדבורים או מזנים אחרים של משפחת הכרובים שיפרו אחד את השני אם יגדלו בסמוך.

בצל
ירק קיץ ששותלים בחורף בשל זמן הגידול הארוך.
בתחילה הוא מפתח עלים ושורש עד הקיץ בו הוא מתבצל ומוכן לאכילה.
הוא אוהב אדמה אוורירית. יש להפוך את האדמה לפני השתילה.

גזר
ירק קשה לגידול בגינה.
ירק חורף שזורעים (רק זורעים. לא לשתול) מסוף הקיץ ועד תחילת החורף. הגזר נאסף כעבור 4-6 חודשים.
את הגזר שותלים בעומק עמוק יחסית של ס”מ, ולאחר שיוצאים הנבטים (שבוע-שבועיים) יש לדלל את השתילים למרחק של 10-15 ס”מ האחד מהשני כדי להשאיר מספיק מקום לצמיחת העלים. לא להתאכזב אם נקבל גזר מקומט וקטן. הוא יהיה טעים ובריא פי כמה מאחיו היפה שנרכוש בסופר.
הגזר אוהב הרבה מים וזקוק גם לאדמה אוורירית.
ירק קשה לגידול בגינה ביתית. ראשית יש לתחח את האדמה היטב לעומק של 30 ס”מ כדי שהשורש יוכל להעמיק ולגדול ולהפוך לגזר. שנית, בגזר הזריעה עדיפה על שתילת שתיל מאחר שהעברת שתיל תקלקל את השורש שהוא הגזר האכיל. שלישית, יש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר גינת הירק, ולבסוף – משך הגידול ארוך מאד – סביב 4 חודשים ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן את האדמה.

דלעת
ירק קשה יחסית לגידול בגינה.
ירק קיץ. זקוק למרווח רב בין שתילים.
הדלעת, כשמה כן היא, משתייכת למשפחת הדלועים ועל כן זקוקה בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף.

כרובית
ירק קשה לגידול בגינה.
הכרובית נמנית על ירקות החורף ומומלץ לזרוע בתחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר) או לשתול עד תחילת החורף (נובמבר-דצמבר). נזרע בעומק 0.5 ס”מ ולאחר שינבטו השתילים (כעבור שבוע-שבועיים) נדלל. הכרובית זקוקה למרווח גדול של 30-40 ס”מ בין שתיל לשתיל.
בכרובית אנו אוכלים למעשה את הפרח.
הצלחת הגידול דורשת התמודדות עם מספר אתגרים. ראשית נדרשת אדמה עשירה בחנקן ולכן בגידול חקלאי נהוג לדשן במרץ, בנוסף במידה ואין גשמים בתקופה בה גדל הפרח נדרשת השקיה רציפה. כמו כן נצטרך להתמודד עם כנימות, זחלים וחלזונות שירצו לאכול את פרח הכרובית לפנינו. ואם לא די בכל אלה יש להקפיד בדיוק רב על מועד הקטיף. כ3-4 חודשים אחר הזריעה מתחילה פריחת הכרובית. אם נקדים בקטיף נקבל ירק שאינו אכיל ואם נאחר בכמה ימים יפרוץ הפרח ויוציא ממנו פרחים קטנים שיעידו על כך שפספסנו את המועד.

מלפפון
ירק קשה לגידול בגינה.
הבעיה הראשונה במלפפון הוא שהוא משתייך למשפחת הדלועים משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בעיה מרכזית נוספת במלפפון היא שהפרח הנקבי לא גדל בחום שמעל 30 מעלות ולכן מלפפון חייב לגדול בחממה או בהצללה שתגן בשיא החום.
ירק קיץ שניתן לזרוע או לשתול החל מתחילת האביב.
מטמינים באדמה 2-3 זרעים כל 25-50 ס”מ לאורך הערוגה. מעל הערוגה כדאי להכין רשת הדליה, אליה נכוון את הצמחים לקבלת תמיכה כשיגדלו. המלפפון אוהב מים.
המלפפונים שאנו קונים בסופר גדלים רובם ככולם בחממות ומעניין שכמעט כולם מגיעים ממקום אחד – החממות של מושב אחיטוב שבעמק חפר שבשטחיו גדלים 3/4 מכל המלפפונים בארץ. המלפפפונים הגדלים בחממות הם מזן שלא זקוק להפריה, אך לא כך המלפפונים מהזנים הגדלים בלאדי בשדה או בגינה. בימינו כבר כמעט שלא מגדלים מלפפוני בלאדי בעונתם מחוץ לחממות על אף שטעמם חזק ומרענן. הסיבה פשוטה. הקונים מעדיפים מלפפון גדול ונוצץ שמחזיק מעמד שבועות ארוכים, וזמין בסופר בכל ימות השנה. מלפפוני הבלאדי המעטים שנותרו גדלים בעיקר בכפרי הגליל המערבי ומגיעים במאי-יוני לשווקים הערביים או משמשים להכנת חמוצים.

פלפל
ירק קיץ שזורעים או שותלים מאמצע מארס ועד הקיץ.
אוהב שמש מלאה וחייב לא פחות מ- 5 שעות שמש ביום. אחרת הצמח יהיה שברירי וחלש. צמחי הפלפלים הם רב-שנתיים, הם נחלשים בחורף אך במידה ושרדו הצמח ישתקם מחדש ברגע שהתנאים יאפשרו לו.

צנון והצנונית
ירק חורפי שיש לזרוע בסתיו או בחורף.
זורעים בעומק עמוק של 2 ס”מ. תקופת גידול מלאה של צנון/צנונית היא כ 100 יום, אך ניתן ליהנות מצנון צעיר כבר לאחר כ 45 יום.

קישוא
ירק קשה לגידול.
ירק קיצי שזורעים באביב.
זקוק למרווח גידול רב – בשדה חקלאי נהוג רדיוס של 150 ס”מ בין השתילים.
אין צורך בהשקיה מרובה.
איסוף הקישוא: את הקישוא קוטפים ואוכל בוסר. יש לקטוף אותו 7-10 ימים לאחר ההפריה, כלומר לפני שהוא מבשיל ומגיע לשיא גודלו. קישוא שיגדל יותר משבועיים יתמלא זרעים גדולים וטעמו יהיה מר.
הקישוא משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול דלועים: הפריה ידנית (קישור לכתבה על הפרית דלועים), שתילה מוקדמת כדי להימנע מהחום של שיא הקיץ שמונע הפריה, והקפדה על מועד הקטיף. בנוסף, בית השורשים של צמח הקישוא גדול ולכן צורך כמות אוויר גדולה דבר המחייב להפוך את האדמה לעומק ולאוורר את הקרקע היטב לפני השתילה.

שומר

שומר

השומר הוא צמח גבוה ומיוחד שהפך פופולארי בשנים האחרונות בשל טעמו המיוחד וגילוי סגולותיו הבריאותיות המבוססות בין היתר על פיטוכימקל נוגד דלקות שכפי הנראה אף מקטין את הסיכון לחלות בסרטן. קיימים שני סוגי שומר. הראשון הוא שומר הבר, אותו ניתן לראות גדל לגובה של מטר או שניים בטבע בכל רחבי הארץ והשני הוא הזן המתורבת של השומר אותו מגדלים בשדות חקלאיים פתוחים ושייחודו בפקעת הגדלה מעל האדמה ואותה אוכלים. השומר קל לגידול וכמעט שלא נתקף על ידי מחלות ומזיקים והוא יתאים כמעט לכל סוג קרקע. משומר הבר אוכלים את העלים שלהם טעם עדין של אניס (שהוא צמח מאותה המשפחה) וגם את הזרעים הגדלים בקיץ. הזרעים משמשים בתערובת הזרעים הנודעת, הרב-דה-פרובאנס. מהשומר המתורבת אוכלים את הפקעת שניתן לפרוס אותה דק לסלטים או להכין ממנה תבשילים ואנטיפסטי.

שום
ירק חורפי שזורעים בסתיו או בחורף אך בתנאי צל ניתן לגדלו כל השנה וכך לקבל עלים חריפים ורעננים לתיבול כל סלט או חביתת ירק. כ-3-4 חודשים לאחר השתילה נוכל לקבל ראשי שום אך אין טעם לחכות. העלים הירוקים דמויי הבצל ירוק טובים לא פחות.
זקוק לשמש מרובה ועדיף השימוש בערוגות מוגבהות בהן הניקוז טוב יותר.
הזריעה נעשית על ידי הפרדת פקעת השום לשיני שום בודדות. כדי לגדל שום יש לרכוש בסופר שום ישראלי (בצבע סגלגל) ולא את הזן הסיני (הלבן) הנפוץ יותר שלא יצליח לגדול אצלנו. כעת נפריד את שיני השום בלא לקלף את הקליפה ולאחר שנהפוך את האדמה עם קלשון יש לזרוע בעומק 3-5 ס”מ כאשר הקצה החד פונה כלפי מעלה.
שום הבר: השום שגדל בשדות החקלאיים תורבת משום הבר. זן הבר הנפוץ בארץ הוא השום המשולש שפרחיו לבנים וקטנים והוא יוצא מפקעת קטנה בהרבה משל השום המסחרי. לאחר שתורבת בעת העתיקה היה נפוץ ברחבי המזרח הקדום כצמח מאכל וצמח מרפא חזק והיה ידוע כבר בימי יציאת מצרים כמסופר “זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם , את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים” (במדבר יא ,ז).

תירס
ירק קשה לגידול בגינה ביתית.
ירק קיץ. התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בחקלאות בעולם. ההשקעה בגידולו קטנה ביחס ליבול המתקבל ממנו ולכן הוא כדאי מבחינה כלכלית ומשמש להפקת מגוון מרכיבים המשמשים כחומרי גלם למזון תעשייתי וכאוכל לחיות. התירס זקוק לאדמה מתוחחת לעומק המועשרת במנות גדושות של דשן או קומפוסט, וכמובן גם לשמש ומים. נהוג לזרוע תירס באפריל ונדרשים 90 יום להבשלה. את התירס יש לזרוע בעומק עמוק יחסית של 3 ס”מ. הסיבוך המרכזי בגידול ביתי (מעבר לתיחוח העמוק ולדישון האדמה) הוא שחייבים לשתול קבוצה גדולה וצפופה של שתילים, לפחות חלקה של 1-2 מ”ר ורצוי יותר. התירס מפרה את עצמו באמצעות הרוח. כדי שתהיה הפריה חייבים לגדל קבוצה צפופה וגדולה של צמחים שיפרו זה את זה.

תפוח אדמה
ירק חורפי הגדל מתחת לאדמה. שותלים מספטמבר עד ינואר. כשבועיים לאחר השתילה נצפה לראות ניצנים ירוקים ובחלוף 3-4 חודשים, כשעלי הצמח מתחילים לנבול, נדע שהפרי מוכן ונחטט באדמה להוציא את תפוחי האדמה.
השתילה היא של תפוחי אדמה ישנים (כאלה שיש להם עיניים ירוקות). כדי לשפר את התנובה רצוי לחתוך כל תפו”א כזה לכמה חתיכות שבכל אחת יש עיניים ולשתול בעומק של 2-5 ס”מ. מאחר שתפו”א גדלים מתחת לאדמה חשוב לאוורר קודם את האדמה לעומק ולרוחב גדול ככל האפשר כדי לתת לשורשים להתפשט ולהפוך לתפו”א גדולים. האדמה צריכה להיות מועשרת בחומר אורגני ולכן תפו”א גדלים יפה דווקא בערימות קומפוסט. תפו”א אוהבים גם מים ושמש.
טיפ לקבלת יבול רב יותר – גידול בשכבות – לאחר שיוצא הצמח הירוק רצוי לכסות בשכבה של אדמה נוספת כדי לאפשרמקום לצמיחת תפוחי אדמה נוספים. אסור לאכול תפוחי אדמה לא מכוסים שצבעם ירוק מאחר והם רעילים.

תרד
מסובך יחסית לגידול.
התרד הוא ירק חורפי הזקוק לתקופת קור ממושכת כדי לגדול. בתנאים טובים התרד יבשיל כ45 יום לאחר זריעתו.
הקושי בגידולו מתחיל ברגישות למחסור בחנקן  (מתבטא בעלים צהובים ועיכוב התפתחות) לכן יש להעשיר את האדמה, באמצעות שתילה מוקדמת של קטניות או פיזור קומפוסט איכותי לפני שתילת התרד או הוספת אבני גיר מרוסקות.
את התרד קשה להעתיק ולכן עדיף לזרוע ביעד הסופי. התרד זקוק להמון מים ויש להקפיד על השקיה עודפת ביחס לשאר החלקה.
זני תרד:
♦ תרד ניו-זילנדי – ניתן לזרוע כל השנה אך עדיף בסתיו/חורף. עלים קטנים ובשרניים. מתאים לבישול ומילוי אך זקוק לחליטה קצרה מאד (כדקה) להוצאת המים העודפים מהעלים.
♦ תרד טורקי – זריעה בסתיו/תחילת החורף. העלים גדולים יותר ודקים. זקוק לחליטה של דקה או שתיים. טעמו מעודן יותר ולכן מתאים גם לאכילה בסלט וגם למילוי.
♦ תרד בלאדי – זן של תרד טורקי שגדל בשדה ולא בחממה.

 

ירקות רב שנתיים
את רוב הירקות זורעים בעונתם אך ישנם גם ירקות רב שנתיים שכדאי לנסות ולהשקיע בגידולם כולל ארטישוק (צמח גדול שדורש מקום רב), ארטישוק ירושלמי (צמח גבוה הדומה לחמנייה שלצד דורשיו גדלות פקעות אותם אוספים ואוכלים אך אם נשאיר כמה מהן יגדלו צמחים נוספים בעונה הבאה), בטטה ואספרגו (עבורו נדרש ידע מקצועי להצלחה). ישנם גם צמחי עלים שמזריעים עצמם משנה לשנה במידה ומותירים חלק מהצמחים ולא מפריעים להם בתהליך הטבעי של גידול זרעים ופיזורם באדמה שסביב  (צמחי חרדל, מנגולד, פטרוזיליה, גרגר הנחלים, סלרי, שומר, שמיר, בצל ושום).

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

Print Friendly, PDF & Email

ירקות בעונתם עד לפני שנים לא רבות גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון נאכל בימי הקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. התות המתוק נמכר רק בחורף והאבטיח הגיע לשווקים בקיץ. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום המזון תועש והונדס במלואו וגם גידול הירקות הונדס ונוטרלה כמעט לחלוטין השפעת עונות השנה ומזג האוויר. כיום…

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

Print Friendly, PDF & Email

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה פולית, באשלגן, וגם בויטמינים A,B,C. את הדלועים שותלים מסוף פברואר ובמשך מארס-אפריל ומקבלים…

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

Print Friendly, PDF & Email

  אמא אדמה. הכל נובע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, אמא מיתולוגית,  ועוצמת הטבע. זהו פרק נוסף במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן והוא מציע שיטות להעשרת האדמה וטיפוחה, טכניקות לגידול ירקות בגינה,…

0 comments

גיזום עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום עצי הדר, תאנה, גפן, זית, רימון ותות. על כל אלה נפרט כאן.…

0 comments

נטיעת עצי פרי

Print Friendly, PDF & Email

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל שזה אתה רכשנו במשתלה מהעציץ לא נרחם על השורשים אלא נגזור אותם כדי…

0 comments

תות שדה

Print Friendly, PDF & Email

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה מאד לגדל תות מזרעים. זאת עבודה…

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי…

2 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

Print Friendly, PDF & Email

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת…

0 comments

שתילת פרחי בר בגינה

Print Friendly, PDF & Email

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין מראה הטבע שמסביב ואין בה כמעט רמז לארץ ולמקום בו היא נמצאת או לזמן ולעונת השנה.  האם מצב זה נובע…

3 comments