כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

בלי קומפוסט אין גינה

ערימת הקומפוסט תשמח לבלוע את כל הגזם והעלים שנשרו בגינה ולהפכם לאדמה מזינה. כי מעפר באת ואל עפר תשוב.

גינת מאכל אורגנית זקוקה לאספקה שוטפת של קומפוסט איכותי. ניתן לקנות קומפוסט במשתלות או להכינו בעצמנו. כמעט בכל ספרי הגינון והמדריכים ברשת מלמדים להכין קומפוסט ביתי בשיטת השכבות, כלומר לשים שכבה ירוקה ועליה שכבה חומה, וחוזר חלילה. זה נשמע פשוט בתאוריה אך במציאות קשה להקפיד ולהצליח ביצירת שכבות מדויקות. הרי לא בכל עונה אפשר למצוא עלי שלכת כדי לעשות שכבה חומה או גזם דשא כדי לעשות שכבה ירוקה ואיך משלבים לתוך זה את שאריות המטבח שנותרות בבית בסוף הערב בלי לעשות בלאגן בערימה?

אז איך מכינים קומפוסט ביתי איכותי?

הקומפוסט מתחיל למעשה בסוף כל ארוחה. במקום לפנות את כל מה שנותר ולזרוק לזבל, נאסוף את שאריות המזון ונשים בערמה בחוץ שאותה נכסה בחומר אורגני שאספנו בגינה. מדי פעם נערבב ונשקה מעט את הערימה. היא צריכה להיות לחה ומאווררת, ומכאן והלאה הטבע כבר עושה את שלו והזבל יהפוך אט-אט לקומפוסט. מיקרואורגניזמים, חרקים ותולעים יגיעו ובעזרתם הפסולת תתפרק ותהפוך לדשן. הכנת הקומפוסט דורשת איזון בין חומרים יבשים/חומים לבין חומרים רטובים/ירוקים. שניהם חיוניים אך חשוב להקפיד על כמות גדולה יותר של חומרים יבשים/חומים. החומים נותנים את הפחמן והירוקים מספקים את החנקן. בעזרת החנקן נוצר החלבון החיוני לקיום המיקרואורגניזמים שמבצעים את הקומפוסטיזציה.

השכבה הראשונה צריכה להיות של ענפים עבים יחסית כדי לייצר בסיס לערימה שמאפשר ניקוז ואוורור מלמטה. מעליה, במידה וניתן, רצוי להניח שכבה חומה ועליה שכבה ירוקה וחוזר חלילה. אך במידה ולא נצליח להתמיד בשכבות, נסתפק בהעשרת הערימה כל פעם מכל הבא ליד, אך בכל מקרה נצטרך לשמור על היחס הנכון בין הירוקים לחומים, אחרת הקומפוסט פשוט לא יבשיל כהלכה. בכל פעם שמוסיפים פסולת מטבח יש להטמינה במרכז הערמה ולכסות בגזם יבש כדי שלא תסריח ותמשוך זבובים. פעם בחודש יש לערבב את הערימה בעזרת קלשון או מגרפה ובקיץ צריך גם להשקות כל כמה שבועות. צריך להתייחס לקומפוסט כאל יצור חי ולתת לו מים. שלא יתייבש.

מה שמים בערימה?
החומרים היבשים כוללים בעיקר שאריות מהגינה, כמו עלי שלכת, קש ושברי ענפים דקים (עד לעובי של עפרון. ענפים עבים יותר צריכים ללכת לערימת גזם נפרדת), והמשקיענים מתבלים בנסורת ומעט נייר עיתון וקרטונים דקים, אך את אלה יש לחתוך לפיסות קטנות. המהדרין מוסיפים גם זבל של בעלי חיים אוכלי עשב.

החומרים הרטובים כוללים שאריות מהמטבח וגם דשא קצוץ, גזם מהגינה ועשבים שעקרנו. שאריות המטבח יכולות לכלול קליפות של פירות וירקות, שאריות פסטה, אורז ושאר תבשילים, קליפות ביצים וכדאי להוסיף גם משקעי קפה שמכילים חומר אורגני מרוכז ואיכותי במיוחד. 

לסיום מבשלים
תולעים וחיות זעירות אחרות עוזרות לבשל את הקומפוסט. הקומפוסט הוא בעצם יצור חיי וצריך לתת לו מים שלא יתייבש

ערימת קומפוסט יכולה לבוא בגדלים וצורות שונות. ישנם מיכלים יעודים להכנת קומפוסט (קומפוסטר) אבל בהחלט אפשר להסתפק בערימה פשוטה על האדמה. מטר על מטר הוא גודל נוח לעבודה, אפשר קצת פחות או קצת יותר, אבל ערימה קטנה פשוט לא תוכל להתחמם כנדרש. כדאי מאד להחזיק במקביל שתי ערימות, אחת מהן פעילה שאליה נוסיף את החומר האורגני עד שתגיע לגובה של מטר ואז תהיה מוכנה לבישול. הערימה השנייה היא הערימה שסיימנו להכין ולה נותנים להתבשל לאט-לאט.

הבישול הוא בעצם תהליך הקומפוסטיזציה שבו הערימה הבשלה מתחממת באופן טבעי. “צוות המטבח” שאחראי על הבישול הם היצורים הזעירים החיים באדמה. כדי לאפשר להם לעבוד צריך לתת לערימה הבשלה מים וחמצן. לכן בקיץ ממשיכים בהשקיה אחת לשבוע-שבועיים ורצוי גם לערבב. ההשקיה והערבוב מאיצים את התהליך וגם מביאים לחיסול זרעים ומחלות צמחים. בחורף מכסים למנוע רטיבות יתר. הערימה הבשלה צריכה להתחמם ולהגיע לטמפרטורה של 40-50 מעלות. כדי לדעת אם הצלחנו, פשוט נושיט יד למעמקי הערימה ונרגיש האם היא חמה. ערימה שלא תתבשל תהפוך גם היא לקומפוסט אך לאט יותר וברמת פירוק נמוכה יותר.

יש לתת לערימה הבשלה להתחמם ולהתבשל למשך 3-4 חודשים עד שהיא מצטמצמת ומתקררת ונראית ומריחה כאדמת יער טובה ורעננה. כעת הקומפוסט מוכן לשימוש. פיזור קומפוסט הוא אבן בניין עיקרית בגינון האורגני והשימוש בו מתואר בכתבות על גידול ירקות ועל נטיעת עצי פרי.

לעשות טוב לעולם

את החפירה משמש לערבוב ערימת הקומפוסט כדי להכניס לה אוויר ולהאיץ את תהליך הקומפוסטיזציה

רובנו קונים, צורכים ומבזבזים הרבה יותר מדי. שליש מהמזון שמיוצר בארץ נזרק לפח. משם הוא מועבר למזבלות. כל תהליך היצור, הרכישה ופינוי הזבל מוביל לבזבוז משאבים ולזיהום סביבתי חסר תקנה שמזיק לכולנו וצובע את עולמנו בערפיח. בטבע לעומת זאת הפסולת אינה מצטברת. צמחים מתים ומזינים את הקרקע כדי שיגדלו במקומם חדשים, אותם אוכלים בעלי חיים שההפרשות שלהם מזינות את הקרקע כדי לגדל צמחים נוספים. הפסולת של האחד הופכת למשאב עבור האחר. זהו מעגל החיים האינסופי של הטבע. כך פועל האיזון שקיים את עולמנו לאורך מיליארדי שנים.

הכנת קומפוסט היא מיחזור בקנה מידה ביתי. היא מאפשרת לנו להשתלב במחזור החיים של הטבע. נוכל בקלות להפוך את הזבל שלנו למשאב מקיים. אז במקום לפנות בכל ערב שקי זבל מהבית אל הפח ברחוב ולקוות שהמיץ של הזבל לא ינזול מהחור בשקית וילכלך את המדרגות, פשוט נפנה את השאריות האלה לערימת הקומפוסט. נוסיף להם גם את כל גזם הדשא והעלים היבשים שבגינה במקום לשלם לגנן שיאסוף אותם ויפנה גם אותם לפח שבפינת הרחוב.

ההחלטה לעשות קומפוסט בייתי יכולה להפחית את כמות הזבל שלנו ב50% לפחות. אבל זה רק התחלת הסיפור. הקומפוסט שנייצר בעצמנו יאפשר לנו לגדל ירקות אורגנים ועצים. את הירקות המזינים נאכל והעצים שנגדל ייצרו חמצן, יספגו רעלים ויתרמו לניקוי זיהום האוויר. הקומפוסט מאפשר לכל אחד מאיתנו לעשות תיקון ולהשתלב במחזור הטבעי של העולם. צעד קטן לעולם טוב יותר.

טעויות נפוצות

  • סדנת שתלנות עם עמית פומפן – פיזור קומפוסט לתוך בור השתילה

    אם בערימה וסביבה יש זבובים וחרקים וריח לא נעים, צריך להפחית את כמות המזון הטרי, וחשוב להקפיד על כך שהערימה תהיה מכוסה תמיד בשכבת עלים יבשים. יש להימנע מהוספת מזון מהחי כמו ביצים, בשר או חלב שמושכים זבובים וחיות אחרות והופכים את הערימה למפגע.

  • אם הערימה שלנו דחוסה ונוזלית  כנראה שלא קיבלה מספיק שכבות חומות ויש להפוך אותה ולערבב לתוכה עלי שלכת וענפים דקים.
  • אם הערימה שלנו יבשה ולא מבשילה, יש להוסיף חומר ירוק טרי ולהשקות מעת לעת כדי שתהיה בה מידה של רטיבות.
  • אם הערימה מבשילה אבל לא מתחממת זהו סימן שצריך להוסיף גזם דשא שעשיר בחנקן ולכן מאיץ את תהליך החימום ובעיקר שצריך להשקות כדי להאיץ את תהליך הקומפוסטיזציה המבוסס על עבודה של חיידקים, תולעי קומפוסט, פטריות ומיקרואורגניזמים. כל אלה יצורים חיים וזקוקים למים. גם ערימה קטנה מדי לא תוכל להתבשל.
  • מצד שני, בחורף רצוי להימנע מרטיבות יתר ועדיף לכסות את הערימה.
  • את שאריות המטבח החדשות כדאי לשים במרכז הערמה ולכסות מיד בחומר יבש כדי שלא יהפוך למוקד משיכה לזבובים וחרקים.
  • מה לא שמים בערימה? במיוחד בקיץ צריך להיזהר מעשבים אותם עקרנו במידה והם נושאים זרעים בשלים מאחר והם ינבטו שוב לאחר שנפזר את הקומפוסט באדמה. להימנע מענפים עבים וגדולים ובכלל כל דבר גדול כדאי לחתוך לחתיכות קטנות. לא להגזים בקליפות הדרים שמגבירות חומציות. להימנע מבשר, דגים וגבינות.
  • לא לשים ענפים עבים. אפשר להכניס לערימה ענפים וגזם בעובי של עפרון, ולהפקיד את הענפים העבים לערימת גזם נפרדת שאפשר להכין בקצה הגינה. ערימת הגזם תהפוך גם היא לקומפוסט אך התהליך יהיה איטי בהרבה.

גם אם הערימה לא התבשלה והבשילה רק באופן חלקי לא צריך להתייאש. ניתן להשתמש גם בחומר שעבר קומפוסטיזציה חלקית כדי להעשיר את האדמה. הצמחים אוהבים את זה גם ככה.

 

מדריך המשתלה הביתית

כתבה זאת מתפרסמת בסדרת דפי הגינה שבמדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן הכוללת (עד כה):

על ירקות קיץ וחורף

לא מזמן גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון היו אוכלים בקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. הילדים היו צריכים להמתין עד לחורף כדי לקבל תותים ולחכות בסבלנות לקיץ כדי לאכול אבטיח צונן. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום …

0 comments

איך מכינים קומפוסט? או מהמטבח לאדמה ובחזרה

בלי קומפוסט אין גינה גינת מאכל אורגנית זקוקה לאספקה שוטפת של קומפוסט איכותי. ניתן לקנות קומפוסט במשתלות או להכינו בעצמנו. כמעט בכל ספרי הגינון והמדריכים ברשת מלמדים להכין קומפוסט ביתי בשיטת השכבות, כלומר לשים שכבה ירוקה ועליה שכבה חומה, וחוזר חלילה. זה …

0 comments

רשימת הירקות: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות אבטיח ירק קשה יחסית לגידול בגינה. ירק קיץ שזורעים באביב, לאחר התחממות הקרקע, כלומר מסוף מארס ועד יוני. האבטיח אוהב הרבה שמש והרבה מאד מים וזקוק להרבה מקום בין שתילים. האבטיח משתייך למשפחת הדלועים ועל כן זקוק בגינות לתשומת לב ל3-העקרונות של גידול …

0 comments

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה …

2 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

אמא אדמה. הכל מגיע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, האימא המיתולוגית שממנה באנו ואליה אנו כמהים תמיד. זהו פרק נוסף במדריך …

1 comment

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות המתאימות למרבית עצי הפרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות …

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל …

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. רק חבל שלא נוכל לגדל מזרעים אלה תותים כמו אלה שבפרסומים של אתרי המכירות. מעבר לעובדה שרוב …

0 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי גדול ומספרים שהוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים לכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר …

6 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את …

2 comments

איך לגדל פרחי בר בגינה?

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין הטבע שסביב ואין בה כמעט רמז …

3 comments

 

רוצה להגיד משהו?

השאר תגובה