עץ תות שאמי – זכרונות מסוריה הגדולה

Print Friendly, PDF & Email

התות השאמי הוא אחד הזנים הנפוצים של התות השחור ובלי ספק הטוב שבהם. הוא מתוק וטעים להפליא, נוח לשתילה ולגידול ויש לו סיפור היסטורי מעניין ולקינוח טיול בוסתנים בנחל העכברה שלמרגלות צפת.

עץ תות לבן משתרע מעל הטראסות של עין לבן שבהרי ירושלים

נפלאות התות השאמי

לעומת התות הלבן שיכול להתנשא תוך שנים מעטות לגובה 15 מ' והופך לדומיננטי בכל גינה, מסתפק התות השאמי השחור בכ-5 מטרים לכל היותר, וגם קצב הגידול שלו איטי מאד כך שידרשו לו עשרות שנים להפוך משתיל לעץ של ממש, ואין לו מערכת שורשים אגרסיבית. כל אלה הופכים אותו נוח יותר ומתאים בהרבה לגידול בגינה קטנה ולקטיף תותים בעונה.

התות השאמי מתוק וטעים וצבעו סגלגל כהה עד שחור. טעמו משלב חמיצות ומתיקות באיזון מדויק המבדיל אותו מתות העץ הרגיל שכולו מתיקות. לפרי עץ התות ערכים תזונתיים נפלאים שהופכים אותו למזון על. עונתו קצרה – חודש עד חודשיים בלבד, מסוף יוני ועד אוגוסט, אך ניתן לשמר את טעמו המתוק והעדין באמצעות הכנת ריבות, עוגות או ליקרים.

עץ התות קל לשתילה, נוח לגידול, מתאקלם היטב בקרקעות שונות, מוציא נצרים ויחורים מהם ניתן לגדל עצים חדשים ואינו זקוק להשקיה לאחר שהתבסס. ככל שנגזום אותו כך תעלה תנובת הפרי שמתרכזת על ענפים צעירים. התות עמיד למחלות ומאריך ימים, וניתן ללקט פירות גם מעצים בני מאה שנה.

ליקוטים וטיולים בעקבות עץ התות

עצי תות עתיקים לליקוט ניתן למצוא בעין שכווי בנחל עמוד (תות שאמי), בחניוני שמורות הטבע של הדן, החצבאני והבניאס (תות לבן ושאמי), בעין לבן (בתמונה) וסביב מעיינות אחרים בהרי יהודה, ליד כנסיות ומסגדים בעין כרם ובאבו גוש, בלוד ובבית לחם. עצי תות חדשים יותר, רובם של תות לבן גדול, נמצאים בערים וקיבוצים בכל הארץ (קישור למפת עצים פתוחים, בעיקר בתל אביב).

בנחל עכברה שמדרום לצפת יש שרידי בוסתנים שנטעו ערבי צפת לפני 1948 ובהם עצי תות שאמי לצד עצי תות לבן ושלל עצי פרי זקנים אחרים ובהם עצי שקד שהפכו מרירים במרום גילם, עצי זית, תאנה, רימון, גפנים זקנות וכמובן גם משוכות צבר. מסביב מפוזרות טרסות וחלקות עיבוד שחרבו וניטשו, ולצידן שברי תעלות השקיה שהובילו ממעיינות שסביב הנחל. על הגבעות שבקרבת צפת ערוגות שיחי הדס מהן אותן מגדלים תושבי צפת לפרנסתם. מסביב גם עצי אלה, מיש ואלון גדולים ובחורף ובאביב אף ניתן לראות מים זורמים בנחל העכברה ופריחה צבעונית מכל סוג.

הבוסתנים של נחל עכברה נמצאים בקטע הנקרא ואדי חמרה שבמורד בין צפת לכפר הערבי עכברה בקטע הנחל שצפונית לגשר הענק שעל כביש 89. הגישה לבוסתנים: קיימות שתי אפשרויות. ראשית, ניתן לרדת ברגל בשביל היוצא מצפת ויורד לאורך נחל העכברה שמשובץ במעיינות קטנים או לנסוע בדרך האספלט היוצאת מכביש 89 אל הכפר עכברה ואחרי חצי ק"מ מתפצלת ממנה לכיוון שמאל דרך עפר קצרה המגיעה אל הוואדי. נחל העכברה בשיאו בחורף ובאביב אך אם נרצה לאכול מהתות נצטרך להגיע החל ממאי (תות לבן) או ביולי (תות שאמי).

המילה הערבית 'א-שאם' היא אחד מכינוייה של העיר דמשק וגם של אזור הלבנט, או סוריה הגדולה בכלל, כלומר המרחב שמשתרע על כל סוריה ולבנון ומכסה גם את ארץ ישראל. במשך מאות בשנים היה אזור סוריה הגדולה מאוחד תחת אותו שלטון מרכזי. באותם ימים נעו תושבי חבל הארץ הגדול ממקום למקום בחופשיות, אורחות חייהם היו משותפים, הם לבשו את אותם בגדים, גרו בבתים דומים וכולם נהנו מאותו מטבח מקומי נפלא שהיה משותף לכל העמים שחלקו את המרחב.

לאחר התפרקות האימפריה העותמנית הפך המרחב השאמי לחבל ארץ שנותר בדמיון בלבד, אך עץ התות השאמי משמר קמצוץ מאותם ימים קדומים ורחוקים. אז, טרום המצאת המזגן, ישבו בימות הקיץ החמים מנשוא כל תושבי הארצות והעמים שבאזורנו תחת הצל הרענן של עץ התות בבותסן שלצד ביתם וזזלו את הפרי המתוק והטעים בעונת הפרי שהיתה קצרה מדי.

לשמחתנו עץ התות מאריך ימים וגם אנחנו יכולים היום ללקט פירות מעצים בני מאה שנה ואף יותר שנשתלו ונזנחו בחורבות הכפרים ובבוסתנים שהיו סביבם.

עלי העץ שימשו בדמשק להכנת משי. תולעי משי שהושמו בקופסאות הואכלו בעלי תות בשרניים והפרישו חוטי משי דקים וארוכים שמהם טוו נערות סוריות עם אצבעות מיומנות בדי משי ששימשו לאריגת בגדים יוקרתיים העשויים ממשי דמשקאי אותם מכרו סוחרים כבגדי שרד לשליטים, אנשי דת ושועי עולם.

לעץ התות שני זנים עיקריים: הלבן והשחור. מקורו של הראשון בסין והוא יוצא בדרך המשי לרחבי העולם בעיקר כדי לגדל את תולעי המשי שאוהבות לזלול את עלי עץ התות . מקורו של הזן השני, השחור, ככל הנראה באזור איראן ומשם התפשט עד מהרה לאזורנו. עץ התות הלבן מניב פירות ראשון, בין מאי ליוני בעוד עץ התות השאמי מבשיל מעט לאחר מכן, מסוף יוני ועד אוגוסט.

עץ התות הלבן שפירותיו מגיעים לא רק בלבן, אלא גם באדום ושחור, גדל לממדי ענק, ואינו מתאים לגידול בגינה ביתית. לעומתו עץ התות השחור, המכונה גם שאמי, קטן בהרבה ומתאים מאד לגינות ובוסתנים קטנים. תנובתו של התות השאמי פחותה בהרבה ולכן הוא אינו נפוץ.

 

 

No Comments

Leave a Comment