סוף עונת המלפפונים

בספטמבר, עונת ירקות הקיץ מאחרוניו גם מרבית פירות הקיץ נקטפו זה מכבר. זה הזמן לצאת לעבודה להכין את הגינה לעונה הבאה.

עדין חם בחוץ אבל הגיע הזמן להפשיל שוב שרוולים ולצאת לעבודה. עונת המלפפונים נסתיימה, העגבניות האחרונות שנותרו אמנם מתוקות וטעימות אך ימיהן ספורים וגם גידולי הדלועים התייבשו. כעת יש להכין את השטח ולשקם את גינת הירק לקראת ירקות החורף שאותם נוכל לשתול מסוף ספטמבר ועד תחילת החורף. כדי לדעת איזה ירקות לשתול בחורף ומתי נוכל להיעזר בדף המידע על ירקות החורף או בלוח השנה לגינת המאכל

עדיף שלא לעקור את כל שתילי הירקות הדועכים אלא לגזום, לפחות את חלקם, בגובה האדמה ובכך לאפשר ליצורים הקטנים שחיים בסביבת השורשים להמשיך לחיות ולהעשיר את האדמה. כהכנה לזריעה, מפזרים קומפוסט ומתחחים לתוך האדמה עם קלשון לעומק של 10-15 ס”מ על מנת להחזיר לה את החיות שלה, אבל עדיף שלא להפוך את האדמה לגמרי כדי שלא להזיק לבעלי החיים הקטנים שמעשירים אותה. לאחר מכן משקמים את מערכת ההשקיה מפגעי החורף ומתחילים בהשקיה רציפה של גינת הירק למשך שבוע לפני השתילה כדי לעודד נביטת עשבים.

לאחר שינבטו העשבים, נעקור או נקלטר אותם לתוך האדמה ואז האדמה תהיה מוכנה לזריעה או לשתילה. חשוב לעקור את העשבים לפני הזריעה כדי לתת לזרעי הירקות העדינים סיכוי להתמודד מול העשבים החזקים שיצמחו במרץ רב כאשר נשקה את הערוגה. לפני שמתחילים בעבודה כדאי לקרוא שוב את הכתבה על גידול ירקות ובמיוחד את 5 הטעויות הנפוצות.

מחזור שתילה ראשון: בסוף ספטמבר ניתן לשתול או לזרוע מחזור ראשון של ירקות חורף, ואם מזג האוויר עדיין חם ומהביל, נוכל לזרוע במשתלב ביתית, כלומר במגשיות גידול (ניתן לרכוש אותן במשתלות או למצוא בפסולת שסביב שדות חקלאיים) שנציב בצל. לאחר כשבועיים נעביר את השתילים שצמחו לחלקת הירק.

במידה ונותר לנו עדין בזיליקום בערוגה נמהר להכין ממנו פסטו.

גם מרבית פירות הקיץ המתוקים סיימו את העונה. הענבים, תותי העץ והתאנים נקטפו זה מכבר וכעת תורם של הרימונים להבשיל. עם חלוף שיא הקיץ ניתן להפחית את ההשקיה לעצי הפרי הנשירים. אלה זקוקים להשקיה רציפה ונדיבה בעונת גדילת הפרי אך לאחר הקטיף ניתן להפחיתה בהדרגה ולהפסיק את ההשקיה החל מאוקטובר.

ליקוט פרי העוזרר: בספטמבר מבשילים תפוחי הבר של ארצנו, הלו הם פירות עץ העוזרר הקוצני שנראים כמו תפוח קטן וגם טעמם מזכיר תפוח אך קליפתם פציחה. כשמו כן הוא, עץ העוזרר הקוצני, מגדל קוצים גדולים להגנה על הפירות מפני עיזים רעבות ועל כן הערבים שמכנים את הפרי זערור – כלומר ‘זעיר’ (תפוח זעיר) – אינם קוטפים את הפירות, אלא מנערים את העץ והפירות הבשלים נושרים ארצה. העוזרר פורח בלבן באביב ולקראת הסתיו מבשיל הפרי שמגיע בצבעים שונים, לרוב צהוב או אדום אך לעתים סגול ושחור. בעבר העץ ניטע בבוסתני פרי ברחבי העץ אך כיום קשה להשיגו ויש לחפש בשווקים בישובים הערביים בעונת ההבשלה באוגוסט-ספטמבר או לצאת וללקט בהרי הצפון שם הוא גדל בחברת האלון המצוי ברחבי הכרמל, הגליל והגולן. באזור הר מירון העץ נפוץ במיוחד.

טיולים: פרחי החצב בשיאם בחודש ספטמבר. בתל יודפת שבגליל התחתון ניתן לראות אלפי חצבים בפריחה מרהיבה. גם חרבת קסתרא שבין עתלית לים מצטיינת בפריחת החצבים. בפארק עמק התכלת שבצפת ובנחל ראש פינה עדין אפשר למצוא תאנים אחרונות.

פוסטים קשורים:

רוצה להגיד משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.