“ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכול פריה וטובה” (ירמיהו, פרק ב’, פסוק ז’).

בזכות יופיו של הר הכרמל יכלה חיפה להיות פנינה של טבע עירוני, עיר ירוקה של ממש, אבל חיפה והכרמל הם כמו שמן ומים, יפים ביחד אבל לא מתחברים. פרנסי העיר לדורותיהם העדיפו את הכרמל כרקע ירוק לבתי העיר ולמרבה הצער לא עשו מאומה כדי לחבר את העיר לטבע. הוואדיות נותרו מנותקים מהשכונות, שבילים ישנים נעלמו, המעיינות נזנחו ויבשו ואת מקומו של החורש הטבעי הפתוח והמזמין החליפו יערות אורנים סבוכים. העיר הלכה ונסגרה מהסביבה הירוקה שעוטפת אותה. מהטבע העירוני של חיפה נותרו רק חזירי הבר שבאים לשוטט ברחובות העיר.

התיקון הגיע באופן בלתי צפוי דווקא משריפות. האורנים נשרפים בקלות וכשהם נשרפים נוצר מקום לתיקון. כך עשתה עירית חיפה לאחר השריפה הגדולה של 2016 כאשר השכילה להחליף יערות אורנים חרוכים בחורש טבעי עם עצים מקומיים, עצי פרי ושבילי הליכה נעימים. החורשות החדשות פתוחות ומותירות מקום לבני אדם. הן משלבות עצי ארץ ישראל כמו אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, חרוב, כליל החורש, ער אציל וקטלב ביחד עם עצי פרי כשקד, תות, תאנה וזית.

אורנים OUT, חורש טבעי IN
שיקום נזקי השריפה – חורש מגוון ניטע בין דרך פרויד לרח’ אידר

כך נעשה ברצועת החורש שבין רחוב איינשטיין לרחוב הנטקה שם הוחלפו האורנים השרופים בחורש מקומי ועצי פרי. חורש דומה, שלאורכו הוסדר גם שביל הליכה ניטע לאורך המדרון שבין שכונות רוממה החדשה לבין דרך חנקין ובכניסה אליו (רחוב דקר 19) נשתל שביל תבלינים. החורשה הקטנה שלצד גן מנוחה שבכניסה לרחוב הפלמ”ח שוקמה בעזרת תרומה נדיבה שאפשרה נטיעת עצים מקומיים בוגרים ושיקום הטרסות והשבילים. מקום קטן, מושקע ויפה. גם במדרון שממנו מתחיל נחל אחוזה בין רחוב אידר לדרך פרויד פינו האורנים השרופים את מקומם לחורש טבעי פתוח ומגוון.

במקומות ששוקמו עשתה עירית חיפה עבודה טובה. המקומות יפים ונעימים ובעוד כמה שנים יראו כמו נופי הכרמל הטבעיים, אלה שהיו כאן לפני שעצי הארץ נעקרו כדי לבנות מסילות רכבת ולפני שהכרמל כוסה במעטה אורנים סבוך. בכל המקומות האלה ניבנו טרסות אקולוגיות מגדמי עצים וסלעים כדי למנוע סחף קרקע, וגם ענפי העצים המתים רוסקו והפכו לגזם ששימש לחיפוי הקרקע כמצע לשבילים. 

שביל הטרסות של גולדה

נחל עובדיה הוא הארוך מבין הנחלים היורדים מקו הרכס של חיפה אל הים. שמו העברי הוא עברות שמו הערבי המקורי – ואדי עבדאללה (עובד-יה במקום עבד-אללה). מי היה אותו עבד-אללה איננו יודעים וגם מתי נבנו הטרסות ואת מי שימשו לא נדע. שביל הטרסות שבפתחו של נחל עובדיה בשכונת רמת גולדה היה מכוסה גם הוא ביער אורנים סבוך. חזירי הבר היו כאן בני בית אך בני אדם לא יכלו לעבור בסבך. אלא שבסוף 2018 גילחה העיריה את האורנים שעטפו את הרחובות הסמוכים כדי ליצור אזור חיץ להגנה משריפות ובין לילה נתגלו מחדש הטרסות הקדומות שבמורד הואדי. החורש הארץ-ישראלי הטבעי זקף את ראשו, עצי אלון וחרוב הופיעו ובחורף הראשון הצטרפו שלל פרחי רקפת ויקינטון ולצידם מרבד אדום בוהק של פרחי צבעוני. שביל הטרסות מנסה להחזיר את הטבע האמיתי שהיה פה בימי קדם, כאשר היו כאן עצי אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית ולצידן חוות חקלאיות עם טראסות שעליהן מטעי זיתים, גפנים ועצי שקד.

בשטח שנחשף לאחר שהוסר מעטה האורנים הולך משתקם החורש הטבעי הארץ ישראלי עם עצי אלון מצוי, חרוב, אלה ארץ-ישראלית, אשחר ואחרים. רובם עדין קטנים אך כבר יש כאלה שנותנים צל ומקום למנוחה למטיילים ולעוברי אורח. רבים מהעצים השתקמו לאחר שגם הם נכרתו ביחד עם האורנים, אלא שלהבדיל מאורנים, לעצים המקומיים יש יכולת מופלטה להתחדש ולצמוח מחדש לאחר כריתה ושריפה (קישור לכתבה על גידול עצי ארץ ישראל והאופן בו אפשר לעזור לעצים להתחדש).

בינות לעצים משתרעים שיחי אלת המסטיק ולוטם, וגם צמחי תבלין מרווה וקורנית, ובחורף אפשר ללקט כאן צמחי מאכל כמו חוביזה, חרדל מצוי ואפילו אספרג החורש. מכאן השביל ממשיך ויורד בין מדרגות האבן, עובר מתחת לקו חשמל, ומוביל לשטח פתוח. האבנים כאן יפות ומיוחדות, חלקן בצורת אצבעות, אחרות משובצות אבני צור וישנן גם כאלה הנראות כמאובנים. בחורף גדלים כאן שלל פרחים ובהם חצבים, רקפות, כלניות, נרקיסים ועירית גדולה ובחודש מארס נפרשים מרבדים נפלאים של פרחי צבעוני. למטה מכאן אפיק הנחל. מים זורמים בו רק לאחר שיורדים גשמים עזים ובשאר הזמן האפיק יבש. סביב נקודת המוצא של האפיק מטע קטן של עצי זית שנראים כבני מאה שנה לערך. אמיצים יכולים לנסות וללכת מכאן לאורך הנחל לכיוון טירת הכרמל. השביל שלאורך הנחל מסומן אך הוא קשה להליכה.

גישה: שביל הטרסות של גולדה נמצא בכניסה ליובל האמצעי של נחל עובדיה, זה שבמפגש הרחובות ד”ר יונה אנג’ל וגולדה מאיר. ניתן להגיע משני כיוונים: בקצה רחוב ד”ר יונה אנג’ל ישנה חלקת יער אליה מוליכה דרך עפר, פונים בה שמאלה וכעבור 100 מטר מסתיימת הדרך ומתחיל שביל הטרסות. גישה חלופית היא משביל מאולתר שיוצא מאחורי המיחזורית מול רחוב יחזקאל קויפמן 35 ונכנס לתוך החורש.

רוצה להגיד משהו?

השאר תגובה