נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

נובמבר (חשוון) – מסיק זיתים

28/08/2018 0 By asaf
Print Friendly, PDF & Email

הימים מתקצרים במהירות אך אין סיבה לדכדוך. הגינה קוראת לנו והעבודה מרובה. את הפירות נקצור בחודשים הבאים.

העצים כעת בשלכת. הגננים אוספים ומפנים ערימות עלים ענקיות מהגינות הפרטיות והציבוריות ומשליחים אותם בלא מחשבה שניה אל פחי האשפה. אך בגינה המקיימת נתייחס אל העלים לא כאל פסולת או מטרד שיש לטפל בו אלא כאל משאב חיוני ומנוע לצמיחה. בגינה המקיימת לא זורקים מאומה. נאסוף כעת את כל עלי עלי השלכת ונערום בערימת הקומפוסט כדי שיבשיל עם בוא סוף החורף וישמש אותנו להזנת האדמה ולצמיחת העצים באביב הבא. כך נמחזר את הפסולת של הגינה ונחזיר לאדמה את מה שלקחנו ממנה. אם יישארו לנו עודפי עלי שלכת (אפשר לבקש גם מהשכנים שמתכוונים לזרוק לזבל) נחפה את הקרקע שסביב העצים והירקות וכך נגן על האדמה החשופה מהגשם ומהקור ואף נפרה אותה בחומרים מזינים שיתפרקו אט-אט.

עונת מסיק הזיתים כעת בשיאה, ואל מטעים בגליל, בהרי השומרון, ובשאר הארץ מגיעות משפחות שלמות לעבודת המסיק.

ירקות חורף: בנובמבר ממשיכים בזריעה ושתילה של ירקות חורף (למאמר המפרט על סוגי ירקות החורף ואופן גידולם). בשיא החורף לא ניתן לשתול כך שבהרים ובאזורי הארץ הקרים יהיה חודש נובמבר החודש האחרון לשתילת ירקות חורף.

ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית.

ירקות החורף בגן הירק השיתופי בקיבוץ צבעון שבגליל העליון

זריעת דגנים וקטניות, כמו חיטה, שומשום, קצח, דורה, חומוס, שעועית, עדשים, אפונה ותורמוס, נעשית בנובמבר ועד תחילת דצמבר. אין טעם לנסות לפני נובמבר כי דגנים וקטניות הן גידולי בעל הזקוקים לרצף גשמים ולכן יש לשתול אותם לקראת שיא עונת הגשמים, אך גם לא להתעכב ולשתול לאחר אמצע דצמבר כי הזרעים לא יכולים לנבוט כשיגיע שיא הקור של ינואר-פברואר.

שתילת תבלינים: בתחילת החורף ניתן לשתול את כל סוגי התבלינים – זורעים פטרוזיליה, כוסברה ושמיר. שותלים נענע, זעתר, אורגנו, קורנית, רוזמרין, מרווה, לוונדר, עשב לימון, לואיזה. כדאי להגזים בשתילת תבלינים – בפינות הגן, בעציצים, בחלקה ייעודית ועצם בכל מקום. הם יפים, טעימים, בריאים, מסייעים למשיכת חרקים מועילים ולסילוק מזיקים ואינם צורכים טיפול רב או השקיה רבה מדי. למאמר על ריבוי וגידול תבלינים.

שתילת פקעות פרחי ארץ ישראל – בנובמבר עדין ניתן לשתול פקעות פרחים (למאמר על שתילת פרחי ארץ ישראל).

ליקוט צמחי בר – לאחר בוא הגשמים מתחילה עונת הליקוטים. ניתן לזהות בקלות יחסית את נבטי החרדל ושאר המצליבים (הרחבה למטה), וגם את אלה של החוביזה והגדילן (שלהם עלי נבט המזכירים את אלה של הצמח הבוגר) לזלול אותם בשיא טריותם בלא הגבלה. את כל אלה נזהה באמצעות נבט דו-פסיגי (כלומר שני עלים יוצאים מאותו גבעול צעיר).

כיצד נזהה נבטים ממשפחת החרדל?
החרדל ואחיו ממשפחת המצליבים טעימים ובריאים. כדאי לדעת לזהות אותם כבר בשלב הנבט בו הם מזינים פי כמה. נזהה את הנבטים הצעירים בשדה בקלות – הגבעול הטרי מוציא 2 עלים צמודים שלכל אחד צורה של לב מעוגל (תמונה למטה), והם בעלי ריח צנוני-חרדלי. את המצליבים ניתן לאכול בכל שלבי הצימוח – מנבט ועד לזרע.
למשפחת המצליבים המפוארת שייכים מיני תרבות ידועים רבים כגון: כרוב, כרובית, רוקט, צנון, ברוקולי, קייל, בוק-צ’וי, וגם מיני בר ובהם נפוץ במיוחד החרדל, ואחרים מוכרים פחות כגון ילקוט הרועים. 

נבטים של חרדל ממשפחת המצליבים

פריחת החורף: בתחילת החורף נראה סתווניות פורחות למרות החום וחוסר הגשמים ושלל עלי נרקיסים פורצים מתוך האדמה. זהו כוחו של הבצל שמנצל כעת מזון ומים שנאגרו בחורף הקודם כדי לאפשר לפרח להזדקף במלוא יופיו לקראת עונת הגשמים והאביב שלאחריה.

תיחוח– בתחילת החורף מומלץ לתחח ולעשב את הגינה ובעיקר את חלקות הירקות וסביב עצי הפרי. פתיחת האדמה מאפשרת למי הגשמים לחלחל היטב, היא מספקת אוויר למערכת השורשים, נותנת מקום לזרעים ושתילים להתפתח ומונעת התקשות פני הקרקע. יש להשתמש בקלשון או מעדר לתיחוח פני השטח בין שורות הצמחים לעומק 10-15 ס”מ. רק להיזהר ולא לתחח בעת שהאדמה רטובה כי כך רק נהדק אותה וזה בדיוק ההיפך ממה שנרצה להשיג.

השקיה – בחורף יש לעצור את ההשקיה מהדשא ועצי הפרי. ירקות ושתילים צעירים רכים וצריכים השקיה רק במידה ואין רצף גשמים (שבוע ללא גשם).

איסוף מי גשמים – כדאי לפזר כלים גדולים לאיסוף מי גשמים.