מסע בזמן – לחיפה ב1865, לירושלים של שנת 1000 ומכתב בן 2000 מרומא

Print Friendly, PDF & Email

גינת הכרמל, 1865

מרי אליזה רוג'רס, מחברת הספר "חיי היום-יום בארץ ישראל" Daily life in Paletine  שיצא לאור ב-‏1865, התברכה בשילוב תכונות אנגלי אופייני של ציניות חריפה עם יכולת ציוריות מדויקת להפליא וכך היא מיטבה לתאר את ביקורה באחד הבוסתנים שבחיפה לפני כ-150 שנה (עמוד 124): "באחד הימים הנעימים שבחודש אוקטובר יצאתי עם אחי אחרי הצהריים לשוטט באחד הבוסתנים הצמודים לחיפה. פסענו בזהירות בשביל מוקף גדרות צבר דוקרני וחלפנו על פני בקתה קטנה עשויה בוץ ואבן שבה גרו הגנן ובני משפחתו. הם היו מצריים ועל כן בקיאים יותר מהפלסטינים המקומיים בהלכות עיבוד האדמה. עצי תאנה, רימונים, שקדים, סמבוק, זיתים, תמרים, לימון ועצי פומלה המכונים בערבית לימון מתוק וגם מלפפונים מכל סוג שגשגו באדמתו. מאחר וכל פרי וירק נמכר בשווקי חיפה לפי מחיר שנקבע על ידי השלטונות אין לגננים המקומיים תמריץ לשפר את איכות הפרי. כמות ולא איכות היא השיקול במזרח…"

שדות בית לחם, תצלום של P.Z – Photochrom Zürich, 1885

ספרה של מרי אליזה רוג'רס הוא ספר מסעות. היא שוטטה ברחבי הארץ רכובה על סוס, לעתים עם אחיה שהיה הקונסול האנגלי בחיפה, ולעתים בגפה, מה שנחשב להעזה נדירה בוודאי באותם ימים. על אף היותה אישה היא לא חששה להתערות בחברת הפטריארכלית המקומית. רוג'רס ניחנה בכישורים נדירים שהפכו את יומנה לסיפור רחב אופקים ומרתק כאחד. היא היתה בקיאה בכתבי הקודש, צברה ידע עצום על החי והצומח, הפליאה בסיפור ובציור ולא פחות חשוב מכל אלה דיברה ערבית שוטפת. היא מביאה תיאורים מגוונים של חיי היום ומספרת בפירוט על אחד ההרמונות של חיפה וחבורת הנשים שסבבו בו את בעל הבית, על חתונות, ארוחות, מסיבות, חיי המיעוט היהודי ואפילו על שיחות וסודות הטרקלינים הפוליטיים של הקונסולים וכל זאת על רקע תיאורים היסטוריים של התפתחות חיפה באותה העת ובלא להחסיר מתיאור תלאות מסעותיה שהיו עתירי מפגשים עם טיפוסים מפוקפקים, חיות טרף וסכנות אחרות שארבו לה בדרכים.

גם גנו של שלמה המלך, הלוא הוא גן המלך המקראי (לכתבה על סיור בעקבות גן המלך), מתואר באופן ציורי בספרה של מרי אליזה רוג'רס. בזמנה היה גן המלך שמוזכר 3 פעמים בתנ"ך מזוהה עם עינות ארטס שבקרבת בית לחם במקום המוכר כיום כעין עיטם ובריכות שלמה, וכך היא מספרת (עמוד 69): "גם בימי הזוהר של שלמה המלך המקום לא יכול היה להיות יפה ומרענן יותר מאשר הוא כיום, עם עצי רימון שמניבים פרי טעים, גפנים פורחות, ותאנים ירוקות המשתרעות מעל מי המעין – באר המים החיים. ערוגות ירק ובהן מלפפונים, מלונים ועגבניות משתרעות על העמק ובהן נפרסים עלים רחבים ופירות בוהקים בשמש. לצידם שדות בהם גדלים עדשים, שעועית, תפוחי אדמה, דוחן וכתמים בצבע זהב של שדות תירס. חלקות טבק ושומשום פורחות ונראות נפלא. מעל העמק משתרע בוסתן מרהיב ובו משגשגים עצי אפרסק, תפוח, אגס ושזיף לצד העצים האופינים יותר לארץ וכולם מושקים על ידי תעלות מים שחוצות את הגנים והבוסתנים כמו חוטי כסף דקים."

איך נראתה הארץ לפני אלף שנה? "ארץ מבורכת, זולה, עשירה ומלאה בצדיקים קדושים"

דודא רפואי – Mandragora. מתוך ,c.1375, Tacuinum Sanitatis, ÖNB Codex Vindobonensis

ישנם אנשים שאוהבים לכתוב באריכות ומצליחים לתאר את מסעותיהם באופן ציורי ומהנה ואחד מהם חי בארץ במאה העשירית, לפני למעלה מאלף שנה. ההיסטוריון המוסלמי מוקדסי היה בן ירושלים (כפי שמעיד שמו שמקורו מהמילה 'בית המקדש', שמה של ירושלים בערבית באותה העת) וכמה שנים לפני שנת 1,000 לספירה הוא פירסם ספר רחב היקף על מסעותיו במרחב השאמי של סוריה הגדולה. הספר ערוך כמדריך לסוחר והוא מתאר בסגנון תמציתי, תוך פירוט על אזורי הארץ, הישובים בה, ענפי הכלכלה והחקלאות ומידע פרקטי רב לסוחרים ואנשי עסקים כולל תקנות מסחר, מיסוי, מקומות לינה למבקרים, מידות ומשקלות, מידע על המרת כספים, זמני נסיעה בין ערים, מזג האוויר והוראות בטיחות. ואת כל אלה הוא מתבל בסיפורי פלאות ואגדות אותם שמע במסעותיו.

מוקדסי הרבה לשבח את הארץ ובייחוד את פרי הארץ ומטעמיה. כך למשל הוא מתאר את עושרה החקלאי (מתוך עמודים 15-16 באסופה Palestine Under the Musliems): "סוריה ממוקמת במקום נעים…האקלים שלה נוח…סוריה היא ארץ מבורכת, זולה, עשירה בכל פרי ומלאה בצדיקים קדושים…דע לך שבמחוז פלסטין נמצאים 36 מוצרים שלא ניתן למצוא אותם מקובצים יחדיו בשום מקום אחר…הצנוברים, החבושים, צימוקים מזני עיוני ודורי, השזיף, תאנה מזן סבעי והתאנה הדמשקאית, חבצלת המים, השקמה, החרוב, הארטישוק, קנה הסוכר והתפוח הסורי. התמרים הטריים, הזיתים, הפומלה, האינדיגו, הערער, התפוז, הדודא הרפואי, השיזף התרבותי, האגוז, השקד, התורמוס, אספרגוס, בננה, תבלין הסומאק, הכרוב, פטריות הכמהין, השזיף המקדים להבשיל הנקרא שלג, חלב התאו, דונג הדבש, ענבים מזן עסימי והתמר. בנוסף יש להם ממרח מתוק בשם קובד העשוי מדבש חרובים, אגוזים ופיסטוק. גם החסה נחשבת בפלסטין למעדן".

דודא רפואי, עליו רעילים למאכל אך לשורש והזרעים שלו יש שימושים ברפואה מסורתית

בהמשך מספר מוקדסי על המסחר ומפרט על ענפי היצוא של סוריה ופלסטין: "מפלסטין מייצאים זיתים, תאנים מיובשות, צימוקים, פרי החרוב, בדים משובחים עשויים משי וכותנה, סבון ומטפחות ראש. מירושלים מייצאים גבינות, כותנה ואת הצימוקים המשובחים מזני עיוני ודורי, תפוחים מצויינים ובננה שהיא פרי מיוחד הדומה בצורתו למלפפון אך כשמסירים את קליפתו נגלה פרי שמזכיר בטעמו את המלון רק שטעמה מעודן ועסיסי יותר. ובנוסף מייצאים משם צנוברים משובחים, מראות, נרות חרס ומחטים לתפירה. והרשימה נמשכת עד אין קץ ומתארת  בהמשכה את סחורות היצוא של בית שאן, יריחו, מואב, דמשק, צור, חלב, בעלבק ושאר ערי המרחב השאמי כולו בימים לפני שהוא פוצל והופרד למדינות ולעמים הנלחמים זה בזה.

 

על נפלאות הוילה הרומאית

פליניוס הצעיר, עורך דין ומלומד רומי, שחי בין השנים 62-113 לספירה, זכה לחיות בשנות השיא של האימפריה. כיאה לעורך דין באותם הימים הוא ידע לכתוב יפה ולהתנסח ברהיטות. לפי סגנון חייו המתואר במכתביו הוא גם התפרנס היטב ועשה הון רב מכישרונו. הוא הותיר לנו מאות מכתבים שכתב לחברים ומכרים שונים ובכמה מהם תיאור מלבב על נפלאותיה של הוילה הכפרית שאהב עד מאד ועל הגינה הנרחבת שסביבה שאותה אהב לא פחות וגם על בית הנופש שלו בטוסקנה שבו בילה את חופשות הקיץ.

המכתבים מציירים בשפה מוחשית את החיים הטובים של אציל רומי שנהנה מכל מטעמי החיים שהיו זמינים לאזרחי רומא העמידים אך באותה עת הוא ידע ליהנות היטב גם מהדברים הקטנים והחשובים שמרכיבים את חייו של אדם.

פליניוס הצעיר היה בן דודו של פליניוס הזקן, איש רב פעלים שחיבר אינציקלופדיה על תולדות הטבע (בקישור – קטע מכתביו של פליניוס הזקן על גידול עצי תאנה). שני המכתבים מובאים בתרגום מתומצת מהנוסח שבפרויקט גוטנברג.

Letter 23. To Gallus

ציור קיר (פרסקו) של וילה רומאית והגינה שלה, מחפירות הווילה הרומאית של Agrippa Postumus, Boscotrecase, Naples

הוילה שלי נמצאת רק 17 מייל מרומא כך שבסוף יום עבודה מספק ולאחר שסיימתי את עסקי בעיר אספיק לבלות בה את הערב. הדרך הביתה קצרה ונוחה על גב הסוס. הנוף מגוון, לעתים סגור על ידי יערות ולעתים פתוח עם שדות מרעה עשירים המזמנים בקר וכבשים שמגיעים לכאן בהמוניהם להינות משדות המרעה הטובים. הוילה בגודל נוח ועל כן אחזקתה לא יקרה מדי. הכניסה לוילה נעשית דרך אכסדרת עמודים מקורה (portico) שסוגרת בתוכה מתחם חביב המוגן מרוח ופגעי מזג האוויר. מכאן נכנסים אל הסלון (hall) המרכזי שנשפך אל עבר הים, כך שכשנושבת רוח בריזה מערבית היא מביאה את גלי הים למרגלותיו. בכל אחד מצידי הסלון המרכזי יש דלתות מתקפלות או חלונות בגודל דומה שמהם נשקף נוף לחזית ואל הים שבשני הצדדים.

מעבר לאכסדרת העמודים נראית החצר ולאחריה היער וההרים. הזוית הנוחה שבה מחממת השמש את חדר האוכל וחדר ההסבה שסמוכים לסלון מגבירים את חום השמש ולכן מתחם זה הפך למגורי החורף שלנו ולחדר הלימוד (gymnasium) המשפחתי המוגן כמעט מכל רוח. חדר שלישי סוגר את המבנה לצורת מעגל והוא מתוכנן כדי לקלוט שמש במשך כל שעות היום. בקירות החדר ספריה ובה שורות ספרים שאנו קוראים מעת לעת. צמוד אליו חדר השינה והם מחוברים בצינורות המובילים חום שמתפזר לכל רחבי החדר. בהמשך חדרי המגורים של העבדים והשכירים שעובדים במשק הבית שלי ואפילו שם רוב חדרי השינה מוכבדים מספיק כדי לארח את האורחים שמגיעים אלי. ממול ניצבת סדרת חדרי שינה נעימים ומרווחים שחלקם מיועדים לאורחים ומשם מגיעים אל בית המרחץ שכולל חדר קר בכניסה, חדר חם, חדר הלבשה וחדר רחצה שניתן לשחות בו תוך מבט אל הים.

שדרת העצים (gestatio) מוקפת מסביב בשיחי רוזמרין ושיחים מפוסלים. לאורך השדרה פרוס כרם הענבים שאדמתו כה רכה שנעים להלך בו ברגליים יחפות. בבוסתן גדלים בעיקר עצי תאנה ותות שאליהם האדמה נדיבה בדיוק כפי שהיא מתאכזרת לכל סוג עץ אחר. וכאן נמצא חדר אוכל נוסף שאמנם מרוחק יותר מהים אך נשקף ממנו נוף נעים לא פחות של הגן. צמודות לו שתי דירות שמחלונות שלהן נראית הכניסה לווילה וגינת המטבח. מכאן יוצאת שדירת עמודים (portico) ארוכה שצידה האחד פונה לים והשני פונה אל הגן ובשניהם משובצים חלונות אותם פותחים כשאין רוח וסוגרים כשנושבת רוח פרצים. למרגלות האכסדרה שרועה טרסה עם ריח עז של סיגליות המתחממות להן בהשתקפות אור השמש מהאכסדרה.

ציור קיר (פרסקו) של גן רומאי מחפירות העיר פומפי, מהווילה של Pompei – villa Livia, Primaporta garden

בקצה האכסדרה והטרסה עומד בית גינה מבודד שני שאותו אני מכנה בשם החיבה "החביב עלי" משום שבניתי אותו בעצמי. יש בו חדר חורף חם במיוחד שחלונותיו משקיפים אל הים והם חשופים לאור השמש. חדר השינה נפתח אל האכסדרה באמצעות דלתות הזזה מתקפלות. חדר הסבה צמוד שניתן לחברו או להפרידו מחדר השינה באמצעות חלון שקוף ווילון הזזה מאכלס ספה ושתי כסאות. כאשר אתה משתרע על הספה אתה רואה לפנייך את הים ומצדדיך את הווילות השכנות והיערות. חדר השינה עצמו מבודד היטב מכל רעש ואור וכל עוד לא פותחים את החלונות לא שומעים בו לא את קולות העבדים ולא את רחש גלי הים וגם אין מסתנוורים בו מאור הברקים או מאור השמש.

היער הסמוך מספק לנו את כל דלק הבעירה לו אנו זקוקים ובכפר אוסטיה ניתן למצוא את כל מה שאדם מהישוב זקוק לו. שלושת בתי המרחץ שבכפר מועילים במיוחד כאשר מגיע אלי אורח לביקור בהתראה קצרה מכדי שאוכל להכין את בית המרחץ הפרטי שלי עבורו. כל אזור החוף משובץ וילות והמראה נעים ומלבב. לא אוכל לומר שהים שלנו עשיר בדגים משובחים אך הוא נותן לנו די שרימפס ופירות ים וגם החלב שלנו מצוין מאחר והוילה נמצאת באזור מצוין לגידול פרות. לבסוף, אמור לי כעת האם אין לי סיבה טובה לגור, להישאר ולאהוב מקום מפלט שכזה שמי שלא תאב אליו כנראה יש לו אהבה חולנית לחיי העיר.

Letter 52. to Apollinaris

את ימות הקיץ החמים בילה פליניוס בבית הקיץ שלו שבטוסקנה, למרגלות הרי האפנינים, וגם אותו הוא מתאר באופן ציורי ונלהב באחד ממכתביו: אין לך סיבה לדאוג לבריאותי כאן. מזג האוויר כאן בקיץ יפה להפליא ובכל עת נושבת בריזה נעימה. האזור מלא בסיפורים על אנשים המגיעים לגיל מופלג וניתן לראות צעירים רבים שלהם סבא ואף סבה-רבא ותשמע מהם סיפורים על ימי קדם רחוקים.

קשה לעבד את האדמה כאן ובני המקום נזקקים לשור חזק שיעבור תשע פעמים על השדה עם מחרשה כדי להכשירו לזריעה. השטחים הפתוחים והאחו מלאים פרחים והם מסתירים פטריות כמהין ומעדני ליקוט אחרים שטעמם משובח בשל זרמי המים הרבים שממלאים כל פינה כאן. הנוף נראה דמיוני כאילו צויר בידי צייר מיומן עם עפרון דק. לכל כיוון שתפנה תראה הרמוניה.

חזית הבית פונה דרומה, אל השמש. החדרים משתרעים מאחורי אכסדרת העמודים שלפניה טרסה ועליה שיחים מעוצבים בצורת חיות ולצידה מדשאה רכה להפליא. כל זה מוקף שביל הליכה היקפי שסביבו שיחים מפוסלים ומסביב שדרת עצים צפופה ואת המתחם כולו מקיפה וסוגרת גדר חיה משיחים מעוצבים בצורת מדרגות. מעבר לגדר משתרע טבע נפלא ואחו פתוח.

סידור חלקי הבית שלי נעים להפליא. הבית ניצב בלב האחוזה הכפרית. הוא מוקף עצי דולב נמכוסים שיחי קיסוס שמדלגים מעץ לעץ ומחברים אותם יחדיו. בין עצי הדולב משובצים גם עצי ארז ומאחור נגלית חורשת עצי ער אציל (עלי דפנה). שבילי ההליכה והשטחים הפתוחים משובצים בוורדים וההולך בהם נהנה מניגוד נעים של קרירות מצל עם חום השמש. כמה מהשבילים המפותלים מובילים אל שביל ישר מרכזי והם מופרדים זה מזה בגדרות חיות עשויות שיחים. במקום אחד בגן יש אחו קטן ובמקום אחר עוצבו שיחים לאלפי צורות שונות, חלקם אותיות המרכיבות את שם בעלי האחוזה. בין לבין מזדקפים עמודי אובליסק המתערבבים בין עצי פרי שונים, אך כאשר אתה משוטט בשבילים אלה, לפתע לפתאום באמצע המבנה המסודר כל כך, אתה מופתע לגלות חיקוי יפה של הטבע האקראי. במקום אחד נגלים עצי דולב ננסים שמאחוריהם עץ שיטה שצורתו עקומה ומיוחדת במינה ומעט הלאה מכאן ניצבת גומחה עשויה שיש המוצלת בסוכת גפנים הבנויה על 4 עמודי שיש מעוצבים. מעל הגומחה פורצים מים מצינורות בזרם עז ונשפכים אל אגן שיש המעוצב בשלמות כה רבה עד כדי כך שהוא תמיד מלא אך לעולם לא נשפכים מים החוצה מעבר לדפנות. כאשר אני סועד את ארוחת הערב כאן משמש האגן כמגש לכלי האוכל. הגדולים שבהם מונחים על הדפנות בעוד הכלים הקטנים מושמים לצוף על המים כאילו היו עופות מים. מהעבר השני נמצאת מזרקה שמתמלאת ומתרוקנת לסירוגין מאחר והמים שבה מועפים לגובה רב ואז נבלעים במהירות לתוך המזרקה.

כעת אתה מבין מדוע אני מעדיף את הווילה הטוסקנית שלי על פני הבתים האחרים שבבעלותי. מעבר לכל היתרונות שתיארתי יש בה את הבידוד והריחוק מהעיר ומהלקוחות המעיקים. הכל כאן רגוע ומעוצב להפליא ולכך מתווסף האוויר הנקי והשמים הבהירים שתורמים כל כך הרבה לבריאות הנפש והגוף שלי שאותו אני מתחזק ומחזק באמצעות פעילויות של למידה וציד. ואכן אין מקום מתאים יותר למשפחתי והלוואי והאלים ימשיכו לתת לי אושר ולכבד את הווילה שלי.

No Comments

Leave a Comment