לאן נעלמו זקני צפת?

לאן נעלמו זקני צפת?

11/07/2018 0 By asaf
Print Friendly, PDF & Email

סיפורה של צפת הוא סיפור עצוב של פספוס. צפת נהנית מאוויר הרים קריר וצלול המצנן את הנפש גם בימי הקיץ הלוהטים ולכן עד המצאת מיזוג האוויר נחשבה צפת לעיר תיירות מבוקשת ולמוקד משיכה לישראלים שהגיעו אליה כמקום מפלט מימי שרב וחמסין. אבל המצאת המזגן שינתה את מפת התיירות בארץ והנחיתה מכת מוות על התיירות בצפת. במהלך שנות ה80 וה90 החלה בנייה מסיבית של בתי מלון ממוזגים במקומות חמים יותר ובעיקר באילת, ים המלח וטבריה ועד מהרה צפת הלכה ואיבדה מהקסם שלה. בעשורים שלאחר מכן, דווקא אווירת המסתורין והקדושה שאופפת את צפת מאז ימי המקובלים שינתה לחלוטין את פני העיר והביאה להתחרדות כמעט מוחלטת של העיר. רבים מתושביה מתפרנסים כיום מידי שמים וכבר אין להם צורך בתעשיית תיירות ובאירוח מבקרים לפרנסתם. בתי מלון בעיר נסגרו בזה אחר זה והפכו לישיבות, וגם רובע האומנים המפורסם של העיר דעך וניטש והעיר איבדה מקיסמה. כנראה שגם זקני צפת נטשו אותה, או לפחות חבשו שטריימל.

צפת העתיקה, צילום משנת 1862 של פרנסיס בדפורד. גבעת המצודה מתנשאת משמאל

למרבה המזל הקסם של צפת לא נגמר בגבולות העיר. העיר מוקפת במעיינות, פלגי מים, בוסתנים ופינות חמד נסתרות. מפורסמים במיוחד הם שמורת נחל עמוד ונחל ראש פינה היוצא מצפת, אבל מסלול הסיור שלנו מתמקד דווקא במקומות הידועים פחות שמסביב לעיר.

חשוב במיוחד לשים לב לכך שרוב המעיינות שסביב העיר הפכו למקוואות להיטהרות לתושבי העיר ההדוקים ואלה פוקדים את המעיינות בימי חול ובעיקר בימי ששי כדי להיטהר לקראת שבת. דווקא בשבת, מתרוקנים המעיינות (שנמצאים מחוץ לתחום השבת) ולכן זה היום המתאים ביותר לבקר בהם.

בוסתני נחל העכברה

מצוקי ענק, מהגבוהים בארץ, מתנשאים מעל נחל העכברה. הצוקים והמערות שבהם כה נשגבים ובלתי נגישים שמסורת עממית עיקשת טוענת שבנקרות אשר בסלעים אלה הוטמנו אוצרות המקדש. ב1799 פגשה המסורת את המציאות כשנפוליון, בעת שניסה לכבוש את ארץ ישראל, שלח למקום גדוד הנדסה לחפש את המטמון הגנוז. הגדוד הצרפתי לא השיג את מטרתו אך הותיר אחריו מפולות אבנים בעקבות פיצוצי מצוקים שעשה בחיפוש הכושל אחר האוצר האבוד. כל הנופים הדרמטיים האלה נמצאים בחלקו התחתון של הנחל שמדרום לגשר הענק שמעל כביש 89, אך הבוסתנים של נחל העכברה נמצאים דווקא בחלקו הצפוני של הנחל.

הבוסתנים של נחל עכברה: בחלקו העליון של נחל העכברה המשתרע במעלה הואדי שבין הגשר הענק לבין העיר צפת פרוסים שרידי בוסתנים שנטעו ערבי צפת לפני 1948. קטע זה של הנחל נודע בעבר בשם ואדי חמרה. כאן, מסביב לוואדי מפוזרות טרסות וחלקות עיבוד שחרבו וניטשו, ולצידן שברי בריכות מים ותעלות השקיה שהובילו ממעיינות שסביב הנחל. בבוסתנים עצי פרי בני מאות שנים, ובהם מטעי זית נרחבים ובינם משובצים עצי תות שאמי ותות לבן, עצי שקד שהפכו מרירים במרום גילם, מעט תאנים וכמה גפנים זקנות ועצי רימון רבים. מסביב נישאים עצי אלה, אלון ומייש. בערוץ הנחל שיחי פטל ובמקומות בהם זורמים מים ישנם מקבצי גרגיר הנחלים. על הגבעות שבקרבת צפת אפשר לראות ערוגות שיחי הדס בצבע ירוק עז אותן מגדלים תושבי צפת לפרנסתם.

בלב הוואדי עובר ערוץ הנחל. מים זורמים כאן לאורך כל הנחל בחורף ובאביב. גם בקיץ היבש ישנם קטעים בנחל עם מים זורמים. בנחל ישנם 7 מעיינות ושניים מהם נמצאים בחלקו העליון. עין המבי”ט שבתחילת הערוץ נמצא ממש מתחת למגרש הכדורגל. כאן זורמים המים בערוץ גם בימות הקיץ ולאורך 200 מטר יש ריכוז יפה של עצי תות שאמי, לימונים, תאנה, שיחי פטל ושאר עצי פרי. המעין הבא במורד המסלול הוא עין רזים, אך נביעתו דלה ומכוסה צמחיה.

נחל העכברה בשיא יופיו ופריחתו בחורף ובאביב שאז הוא צבוע בירוק ובשלל צבעי פריחה וזורמים בו מים רבים, אך אם נרצה לאכול מהתות נצטרך להגיע החל ממאי (תות לבן) או ביולי (תות שאמי).

הגישה לבוסתנים: קיימות שתי אפשרויות גישה. הבוסתנים נמצאים בקטע שבינן. הראשונה מובילה לתחילת הנחל ויוצאת בשביל היורד ממגרש הכדורגל של צפת (המגרש מסומן במפה) ויורד לאורך נחל העכברה והחלופה השניה שבמורד הנחל היא לנסוע בדרך האספלט היורדת מכביש 89 אל הכפר עכברה ואחרי חצי ק”מ מתפצלת ממנה לכיוון שמאל דרך עפר צרה המגיעה אל עמודי הענק שעליהם ניצב הגשר בלב הוואדי.
כדאי לסיים את הטיול לקראת שעת בין ערביים ואז לעלות למרפסת התצפית שביער לימונים ולהשקיף אל המצוק של נחל העכברה הנצבע בצבעי דמדומים.

איך חרבו הבוסתנים?

מאמר נוקב וחריף בעיתון דבר משנת 1951 מספר כיצד חרבו ודעכו הבוסתנים ונופי המורשת של צפת בעקבות מלחמת השחרור ועל רקע מחדלי העירייה והממשלה דאז: “שכונה ערבית גובלת עם העיר, “אל-חמרה” שמה: על שם אדמתה האדומה והפוריה. בשעתו, כלכל מקום זה מאות משפחות צפתיות, ויצאו לו מוניטין בסביבה. כאן היו החסות הטעימות ביותר, מטעיו מלאו פירות, ומעיינותיו ספקו מים בשפע לחי ולצומח כאחד. תושבי פרבר זה היו מן הבריאים והחסונים בעיר, ותוצרתם העצמית סיפקה את כל תצרוכתם. ומה עלה בגורלו של גן פורח זה? 
את מימיו העבירו בצינורות, והמטעים שטופחו במסירות במשך שנים הולכים ונחרבים. עוד מעט והמקום יהפוך למדבר שממה…ואין זה עדין הכל. כפר זה גובל עם ואדי לימון (נחל עמוד). זהו גן עדן בגליל. ארצנו דלילה במקורות מים טבעיים, והנה כאן זורמים, והנה כאן זורמים להם מים בשפע כל ימי השנה, ומשני עברי הנחל, על שטח של 400 דונם – מרוכזים מטעי פירות צפופים מכל הסוגים והמינים. נוף כזה ספק אם עוד קיים בארצנו. זהו גו’נגל ברוך פירות, מים וצל. מחנה נופש טבעי. אך בה בשעה שאנו עושים הכל להרחבת תוצרתנו החקלאית – הנה הולכים כאן מדי שנה טונות רבות של פירות לאיבוד, מאלה שאינם בנמצא אצלנו בשפע: תפוחי עץ, שזיפים, שסק, דובדבנים ומישמש…וכבר עתה ירדו לטמיון שבעים אחוז מן המטעים. ובעוד שנה-שנתיים אף גיא חמדה זה יהפוך לחזיון העבר”. 
וכך הולך לאיבוד עושר יקר, שיש בכוחו להפוך את צפת למרכז תעשייתי למוצרי שמן ושימורי פירות, ולפינת מרגוע ונופש ובו בזמן אפשר היה לספק עבודה ומזון לאלפי משפחות עולים…האמנם נסתפק בהשמדת האתמול ולא נחדש דבר לקראת המחר?”

עץ תות ענק באפיק נחל העכברה בין עין המבי”ט לעין רזים. הנחל עובר בשמאל התמונה. מים זורמים כאן גם בקיץ.

כתבה נרחבת באתר הנקבה הפלסטינאי על קורותיה של צפת ומלחמת השחרור לוקחת את הסיפור עוד כמה צעדים ומסכמת את מצבה של צפת בשפה ציורית ובוטה במיוחד: “צפת כיום מונה כ-25,000 תושבים, כמעט כולם יהודים. השלטונות הציוניים הרסו את מרבית השכונות הערביות… במקום השכונות הערביות שנהרסו בנו השלטונות הציוניים שיכונים מכוערים ובנייני דירות עלובים שאין להם כל קשר ליופיה של צפת העתיקה… המסגד האדום משמש היום כאולם אירועים “עד 400 איש”. העיר יוהדה לחלוטין…. העיר נראית מוזנחת ומשוועת לשיקום. בעשר השנים האחרונות השתלט על העיר אופי דתי-חרדי, התיירות ירדה, רוב המלונות נסגרו ומעטים פוקדים את “רובע האמנים”. אין ספק שצפת נמצאת היום באחת מנקודות השפל שלה. השלטון הציוני נחל כישלון חרוץ. נראה כי רק על ידי החזרת העיר לידי תושביה המקוריים ניתן יהיה לשקם אותה ולהחזיר לה את תהילת העבר.”

השייח’ שעושה כביסה

עין כובס

בשולי העיר ומעל האפיק התלול של נחל עמוד נמצא עין כובס, אחד המעיינות היפים והמיוחדים של צפת. למקום מגיעים בנסיעה של 2 ק”מ בכביש היוצא דרומה מאזור התעשייה הדרומי של צפת.  בימות חול, ובעיקר בששי, עין כובס עמוס חרדים, המכנים את המקום מעין בנימין הצדיק, ובאים למקום להיטבל ולהינות מקדושת המקום ותוך כדי כך מגרשים נשים ונערות המבקשות לבוא למקום, אך דווקא בשבת המעין ריק למדי. מי המעין זורמים במורד לכיוון נחל עמוד. כדאי ללכת לאורכם ולספוג מהנוף ההולך ונפתח ולהמשיך במורד כעשר דקות הליכה אל מבנה הקבר היפה של שייח קוויס שסביבו נופים נפלאים, במיוחד בשעות אחרי הצהריים. קברו של השייח, שעל שמו נקרא המעין, הוא מקום מצוין לפיקניק.

שיח כוויס שבמורד הפלג הנשפך מעין כובס לנחל עמוד

בעקבות הפלמ”ח לעין זיתים

המעין בעין זיתים

כביש 8900 מצומת עין זיתים למרכז צפת חולף למרגלות חורבות הכפר הערבי הגדול, עין זיתון, שנקרא על שם כרמי הזיתים שהיו כאן. נזהה את המקום לפי רחבת חניה קטנה בצידו המזרחי של הכביש שמעליה מתנשא ביתו של אחד משועי הכפר. זהו המבנה היחידי שנותר על תילו מהכפר הגדול שאכלס בשעתו קרוב לאלף נפש. בקירו הפנימי של המבנה נמצא פתח נקבת המעין ולמרגלותיה בריכת המעין הקטנה. אל הנקבה ניתן להיכנס בהליכה שפופה עם פנס.  המקום מקסים בימים בהם אינו עמוס או מלוכלך. בימי קדם נודע המעין באיכותו ומסופר שהנציב הבריטי הרברט סמואל אף הכריז עליו “לאחר שטעם את מי המעיין במקום: ‘מים אלה טעימים מן היין העתיק ביותר שהכרתי’.

במבצע יפתח שנערך בתחילת חודש מאי של 1948, כבש הגדוד השלישי של הפלמ”ח את הכפר כמהלך הכנה לקראת כיבוש העיר צפת ואף פוצץ את בתי הכפר מיד לאחר מכן כדי להטיל מורא על ערביי צפת. וכך נותרו במקום גלי אבנים רבים, ובין החורבות עצים הגדלים פרא, זכר לבוסתני הכפר.

עין ליאור

עין ליאור שבמבואות צפת

היעד האחרון במסלול הסובב את העיר צפת הוא עין ליאור. מעין עין ליאור נמצא בהמשך כביש 8900 כק”מ לאחר עין זיתון, אך מאחר ויש קו הפרדה רציף בכביש יש להמשיך בנסיעה עד לככר שבכניסה לעיר ולעשות פנית פרסה. לאחר כק”מ נראה מצד ימין רחבת חניה עם פח אשפה גדול. נעצור כאן ונעלה 40 מדרגות בואנו לבריכה קטנה שנבנתה ביד אוהבת לזכרו של נער שטבע בים. המים מפכים מטה ומשקים בדרכם עצי בוסתן. פינת חמד מקסימה, במיוחד כשהיא ריקה ממבקרים.