אל בורות המים

[embedyt] https://www.youtube.com/watch?v=JjNxDad0EcY&start=1260[/embedyt]

“מסביב לירושלים יש הרבה הרים של אף אחד.
בהרים יש ערוצים של אף אחד, מעיינות של אף אחד ומדרגות של אף אחד.
במדרגות יש גפן של אף אחד ותאנה של אף אחד.
כל מה שעליך לעשות זה לטפס בתוך הערוץ, לעלות ממדרגה אל מדרגה וללקט את הפרי של אף אחד.
פעם באחד מימי סוכות טיפסתי על המדרגות. בשביל פגשתי ערבי שירד מן ההר…”
מסרטו של מוטי קירשנבאום “אל בורות המים”, 1982.

הסטף – הקק”ל זה לא רק יערות אורנים

סטף – חלקת הירק למרגלות המעיינות מושקת במי המעיינות

בזכות שני המעיינות שבוקעים  במורד ההר, גרו כאן בני אדם מאז ימי קדם. עד לא מזמן היה כאן כפר ערבי ולאחר שבא אל סופו במלחמת השחרור הפכו החורבות לבסיס האימונים ליחידה ה101 המיתולוגית, ואחרי כן נבלעו ונעלמו החורבות בינות לעצי האורן העבותים של יער קק”ל טיפוסי. אך מאז 1985 פועלת הקק”ל לשיקום המקום והפיכתו לפנינה של טבע ונופי מורשת, תוך שחזור שיטות עיבוד החלקות המסורתיות שהיו נהוגות כאן מאז ימי התנ”ך ושימור הנוף והתרבות החקלאית ההררית שאפיינה את הרי יהודה במשך אלפי שנים.

הסטף הוא פנינה שמציגה את נופי התרבות האנושית הקדומה שלנו. הוא מגשר בין דורות, מחבר בין עמים, תרבויות ודתות, מקהה סכסוכים והוא בעצם מציג את מה שמכאן, מה שמחבר, מה שמשותף לכל בני הארץ הזאת, לדורותיהם.

השבילים מוליכים לאורך המדרגות החקלאיות ובין בוסתני הפרי וירודים אל שני מעיינות הכפר. בריכות האגירה ונקבות המים של עין סטף ועין ביכורה שוקמו והוסדרו לביקור. סביבת המעיינות רחבה ויפה ומדי יום מגיעים לכאן אוטובוסים של תלמידים. הטרסות שסביב שופצו, הבוסתנים תוקנו ותעלות ההשקיה נחפרו מחדש. שתי משפחות מתגוררות באתר מטעם הקק”ל ועוסקות בשימור המקום.  מעל המעיינות, משתרע שביל הבעל, שלאורכו מחזיקה הקק”ל אוסף ייחודי של עשרות זני תאנה, גפן ורימון מקומיים שמשמרים את המורשת החקלאית והקולינרית של ארץ ישראל לדורותיה. למרגלות המעיינות פועל מיזם “בוסתנוף” שבו שוכרים תושבי ירושלים חלקות קרקע לעיבוד עצמי בחקלאות שלחין המושקת ממי המעיינות.
קישור לכתבה על הסטף ועל שביל הבעל.

הגן של עתי

כבר 60 שנה מטפח עתי יפה בקיבוץ הל”ה את אחד הגנים היפים בארץ, גן ארץ ישראלי במיטבו. מקום שנראה טבעי לחלוטין אך בעצם מטופח ביד אוהבת. בחלקת אדמה קטנה על שטח של 3 דונם בלב הקיבוץ שתל עתי מאות רבות של צמחי ארץ ישראל שאותם הוא מטפח באהבה, ובהם עצים רמי צמרת, צמחים נדירים בסכנת הכחדה ושלל פרחי בר מרהיבים הצובעים את הגן בחורף ובאביב. כמו נופי הארץ, מראה הגן של עתי שונה לחלוטין בכל עונה, בקיץ הוא יבש, בחורף הוא ירוק ובאביב הוא פורח. השבילים שסלל עתי מוליכים בנחת בין העצים והסלעים. אפשר לעצור לנוח בפינות ישיבה או להתבונן בחמש הבריכות שבשטח הגן. כל פינה כאן מטופחת באהבה. גישה למקום: קיבוץ נתיב הל”ה, בסמוך למרפאה. עדיף לתאם מראש. הסרט הרגיש של איתי רוזנברג מספר את סיפורו של הגן.


Atai’s Garden – הגן של עתי
from Uri Rosenberg on Vimeo.

בוסתן המעין בעין כרם

תושבי עין כרם הקימו פינת חמד נפלאה בוואדי שלמרגלות מעין מרים והם ממשיכים לשקוד על טיפוח המקום. מאז שנת 2004 חבורת המתנדבים מגיעה לכאן מדי יום ששי כדי לשמר ולשפר. לאחר שסילקו את ערימות הזוהמה והפסולת, נטעו בו בוסתן עצי פרי, הקימו גינת ירק קהילתית, הסדירו פינות ישיבה ופתחו שבילים המוליכים בוואדי בינות לטרסות ולשרידי החקלאות העתיקה. המקום מהווה מוקד משיכה פעיל לירושלמים רבים ולפעילות קהילתית כולל חוגים, מפגשים ופעילות בתי ספר וגני ילדים מהאזור. הגישה: מדרך העפר הקצרה היורדת מרחוב המעין אל המדרון של נחל שורק.

הטבע העירוני של שכונת טלביה

טלביה היא אחת משכונות המגורים היפות בארץ, מקום מושבה של אצולת הארץ. עד 1948 התגוררו כאן משפחות נוצריות אמידות שהקימו בה בתי מידות וארמונות ובינן הותירו שטחים פתוחים וגינות נרחבות. אמנם הדיירים התחלפו מאז אבל הבתים הנאים לא נהרסו לטובת מגדלים צפופים, מרכזי קניות או תמ”א 38 והטבע העירוני הנפלא נשתמר יפה כשהיה.

מסלול בפינות החמד של טלביה:
התחנה הראשונה היא הגן של מוזיאון הטבע, ללא ספק אחד הגנים היפים בארץ. המוזיאון נפתח ב1949 אך בית המוזיאון איננו בנין רגיל. הוא נבנה בשנת 1862 כוילה מפוארת שתוכננה לפי מיטב העקרונות האדריכלות הירוקה המקומית, עם חזית מרפסות מפוארת הפונה דרומה שתוכננה לקליטה מרבית של השמש בחורף ולהצללה ואפקט צינון בקיץ, ועם קירות אבן עבים ותקרות מקומרות שמשמרות טמפרטורה נעימה ואוורור בכל עונות השנה. גינת הוילה המקורית ששטחה 5 דונם הכילה גינת נוי, בוסתן עצי פרי נרחב וגן ירק וסביבה נבנתה חומת אבן שנשתמרה עד היום.

הגינה משתרעת על מורד גבעה ולכן נעזרו אדריכלי הוילה בטרסות עתיקות. כיום בטרסות האמצעית והעליונה נותרו כמה מעצי הגן המקורי ובעיקר חורש ים תיכוני שניטע בשנות ה50 ובו עצי אלון ואלה אטלנטית וארצישראלית, חרוב, כליל החורש, קטלב ואחרים, בינהם פקעות עם פרחי בר. למרגלותיהם בריכה אקולוגית ובה צמחיית מים ודגים. בטרסה התחתונה פועלת הגינה הקהילתית הראשונה בארץ. הגינה מטופחת ביד אוהבת והיא מארחת שלל פעילויות קהילתיות. בגינה מגוון עצי פרי (תות, זית, תפוח, שזיף, נקטרינה, שקד, תאנה ועוד), גינת תבלינים וירקות ופרחים מכל סוג, ומעל הגן מצילים עצי אורן וברוש בני למעלה מ100 שנה. בלב הגן פועלת ‘משתלה מהלב’ (לפרטים ושעות פתיחה) שהיא משתלה שיקומית המספקת את השתילים לכל 70 הגינות הקהילתיות שבירושלים ולצידה פועל בית קפה קהילתי וספריה. ברחבי הגינה פזורים מתקני הדגמה בנושאי קיימות וחקלאות ביתית אורגנית.

מגינת מוזיאון הטבע נעלה ברחוב מוהילבר ונפנה שמאלה לרחוב גדליהו אלון. מולנו נמצאת חורשת הכלניות הנקראת גם חורשת השמש. בחורף ובאביב נפרשים כאן מרבדי כלניות לצד פרחי בר אחרים. את יופייה של החורשה נותנים לה עצי אורן הצנובר, הם זקופים וצמרתם יפה ומסודרת יותר מזאת של האורן הירושלמי שנפוץ הרבה יותר. בחורשה גם עצי חרוב, תאנה, שקד, צבר ואחרים. בפינת החורשה, בסמוך לרחוב ישנה גינת בוסתן יפה ‘בוסתן ליאור‘ ובה שוקם בוסתן קדום עם עצי זית, תות, אגס ומטע גפנים שבינם  שבילי הליכה ופינות ישיבה.

החורשה מסתיימת בגן סגור מוקף חומה. זהו בית הנסן, לשעבר בית החולים למצורעים של ירושלים. עירית ירושלים הפכה את המקום המדכא הזה שאיש לא רצה לבוא בשעריו למוסד פעיל ומזמין לעיצוב, מדיה ואומנות הפתוח לכל, ולצידו שוקמה הגינה הרחבה ונפתחה למבקרים. שדרות ברושים גבוהים מקיפות את השבילים, בגינה עצי אלון מצוי, חרוב, זית ואף עצי פיסטוק חלבי (אלת הבוטנה). גם החומה שסביב הגן נאה וכדאי להתבונן בה במקורב – בחורף פורחות מבין אבניה רקפות רבות ובקיץ יוצאים ממנה פרחי צלף קוצני.

בהמשך הרחוב, בצידו השני של בית הנסן משתרעת חורשה פתוחה נוספת, חורשת הירח שנקראת כך בשל הסלעים הגדולים המזכירים את נוף הירח. גם כאן יש שילוב יפה בין עצי אורן לחורש ים תיכוני ומטע זיתים, עם שטחים פתוחים המזמינים מבקרים וילדים. בחודשי הקיץ אפשר לראות כאן את שיח אוג הבורסקאים המתכסה בענבות פריחה אדומות שמהן מכינים את תבלין הסומאק.

עמק הצבאים – טבע עירוני במיטבו

עמק הצבאים

גולת הכותרת של הטבע העירוני בירושלים. לאחר שניצל מציפורני הקבלנים וכרישי הנדל”ן, עמק הצבאים שבלב העיר נפתח לציבור ב2015 כפארק טבע עירוני, בניהולה של החברה להגנת הטבע, בחסות עירית ירושלים תוך שיתוף בתי הספר בעיר ובעזרת מימון נדיב של תורמים. עמק הצבאים הוא אתר הטבע העירוני הגדול והמושקע בארץ, ריאה ירוקה, רגועה, נקייה ושקטה בליבה של הבירה העמוסה והרועשת. בעמק גרים ומשוטטים 50 צבאים במערכת אקולוגית סגורה שאינה זקוקה לסיוע אנושי ובשיטוט בו ישנה אווירה של גילוי, מסתורין וחיפוש כמו בספארי.

בלב העמק בריכת מים גדולה וסביבה עמדות מסתור לתצפית על בעלי החיים, ליד הכניסה אחו נאה ובמדרון שמעל משתרעים מטעי עצי פרי, חורש ים תיכוני במשולב עם עצי אורן ולצידם שטחים פתוחים עם פרחי חורף ובין כל אלה מוליכים שבילי הליכה העוברים לצד בריכות מים, ביצות קטנות ופינות ישיבה ותצפית. המקום מושקע ומטופח. בשער הכניסה (שפתוח בשעות היום ונסגר בלילה) ישנה עמדת הדרכה וניתן להשאיל משקפת. הכניסה לפארק כמו ההדרכות והפעילויות בחינם. הפארק מהווה מוקד משיכה לאוכלוסיה ירושלמית מגוונת, חילונים, חרדים וערבים. הצלחת הפארק נותנת דחיפה לפרנסי העיר ותושביה להמשיך ולפתח אתרי טבע עירוני נוספים ברחבי העיר.
קישור לאתר הפארק ולדרכי הגעה.
קישור למפת עמק הצבאים.

פארק נחל רפאים – מעיינות וגבולות

פארק נחל רפאים שבקצה הדרומי של ירושלים הוא למעשה אחד מארבעת המרחבים המרכיבים את פארק ירושלים שמקיף את העיר בחגורה ירוקה הנותנת לעיר אוויר לנשימה. הפארק הוא יוזמה משותפת של גופים רבי עוצמה ובהם ממשלת ישראל, עיריית ירושלים, קק”ל והרט”ג ולכן התאפשר לשקם במסגרתו שטחים נרחבים תוך שימוש בתקציבי פיתוח נדיבים.

פארק עמק רפאים משתרע על רצועה ארוכה של 5,000 דונמים לאורך נחל רפאים. בפארק עוברות שתי דרכים, הראשונה לאורך התוואי הצפוני של הנחל והשניה לאורך התוואי הדרומי. הדרך הצפונית יוצאת מרחבת החניה של גן החיות התנ”כי וממשיכה לעין לבן ולעינות וואלג’ה. הדרך הדרומית מובילה דרך עין יעל (אתר בתשלום) לעין אל-חניה ומשם עולה לכיוון הר גילה.

לאורך הנחל נפתחו שבילי הליכה ורכיבה על אופניים. עמק רפאים שופע מעיינות. במסגרת הפרויקט שוקם תוואי הנחל, חודשו בוסתני הפרי, וגם מעיינות הנחל הוסדרו ושופצו. עין חניה, שהוא בעצם אתר עתיקות שבליבו מעין, אפילו שופץ קצת יותר מדי ונפתח מחדש ב2019 לאחר חפירה אריכואולוגית שחשפה מערכת מים עתיקה מהמרשימות שנמצאו בארץ. במסגרת עבודות השיקום שוקמו מערכות המים העתיקות והזרימה אל הבריכות חודשה, שוחזר גם מבנה המזרקה העתיק (הנימפיאון) שממנו זורמים המים ונחשפה נביעה נוספת ששומרה כפינת שכשוך. במסגרת השיקום, תוקנו גם הטרסות ומטעי הזיתים שעליהן ושופצה מערכת ההשקיה שמתבססת על מי המעין.

לאורך השנים שימש המעיין מקום מפגש לתושבי האזור מכל העמים ויש בו גם סמליות דתית. יהודים מגיעים לכאן לטקסי תשליך בראש השנה וערבים לחגוג את עיד אל פיטר. בסמוך לבריכה נותרו שרידי כנסית פיליפוס שנחשבת למקום הטבלתו של הסריס מכוש, שליחה של מלכת שבא, ועל כן הכנסיה האתיופית והכנסיה הארמנית (בעלת השטח) מקיימות כאן טקסים לזכרו. עין חניה נמצא על קו התפר עם שטחי הרשות הפלסטינאית. בצמוד לו מחסום הסוגר את הכניסה לפלסטינאים. נכון לקיץ 2020 פתיחת המקום באופן קבוע עדין לא הוסדרה.

מעין עין לבן שוקם גם הוא, שתי בריכות המים הגדולות שלו שופצו ונוקו והוא הפך אבן שואבת למבקרים (בשל עומס הטובלים במקום לא כדאי להגיע בימי ששי). לצידו בוסתן של עצי אגוז, תות, תאנים ושקדים. תעלת מים מוליכה אל הבריכה העליונה. אם נלך כמה עשרות מטרים בעקבותיה במעלה המדרון נגיע לנקבת המעין. לכאן כמעט ולא מגיעים המבקרים. אורכה של הנקבה 25 מטרים וראשיתה בתעלה נמוכה המצריכה הליכה שפופה אבל עד מהרה מתרוממת התקרה ואפשר להמשיך אל הנביעה.

סביב מעיינות הכפר וולאג’ה (סדרה של 3 מעיינות לאורך השביל העולה מעין אל בלד) פזורות חורבות נאות שלצידן נשתמרה חקלאות מסורתית במיטבה, למרגלות המעיינות היו חלקות ירק שהושקו בתעלות השקיה ובמורדות מסביב שפע מדרגות אבן מרהיבות שעליהן עצי פרי עתיקים ומרבדי פריחה בחורף ובאביב. המעין התחתון, עין אל בלד נתפרסם של היותו אזור מריבה בשל צעירים חרדים התובעים בעלות על המקום ואוסרים כניסה של נשים. אך כשהמעין פנוי הוא אחד היפים בהרי ירושלים, עם בריכה נאה שאותה מזינה נקבה קצרה (10 מטר) שמובילה למקום הנביעה. במעלה הערוץ, חורבות הכפר וולאג’ה שתושביו עזבו ב1948 והקימו מחדש את כפרם על המדרון שממול, מצידו השני של הקו הירוק. במעלה השביל, בתוך החורבות נובעים שני מעיינות נוספים. האמצעי – עין דילבה – מעיין ניקבה באורך של כ 30 מטרים הנשפך אל בריכת איגום גדולה בלב הבוסתנים הנטושים, והמעין העליון – עין סיף – מעיין קטן ודל יחסית הנובע מתוך מערה לקראת סיום המסלול. המסלול מסתיים (או מתחיל – למי שמעדיף ירידה על פני עליה) בכביש 3877 שבין מושב אורה לעמינדב. הגישה לכאן היא מצומת קרית מנחם–אורה בנסיעה לכיוון עמינדב, במרחק 2.8 ק”מ מהצומת יורדים כ150 מטר בדרך אספלט צרה עם סימון שחור. מכאן יוצא השביל הכחול אל הואדי ולמעיינות הכפר וולאג’ה.

המעין בליפתא – חורבה ומריבה

חורבת הכפר הערבי ליפתא שלמרגלות הכניסה לירושלים הפכה בשנים האחרונות למקום בילוי ומפגש לבחורי ישיבה המגיעים למעין היפה. לצידם מגיעים לכאן אנשים האוהבים להיות בשולי העיר, חלקם נשארים לגור כאן, בחורבות. בשונה ממרבית הכפרים הערביים של 48, בתי ליפתא לא נהרסו לאחר המלחמה ולכן הכפר נותר כמעט שלם ובחלק מהבתים גרים אנשים. בששי ושבת המקום עמוס לעיפה במבקרים ולעתים יש בו עימותים בין חרדים צעירים וחמומי מוח לבין נשים המבקשות להגיע ולרחוץ במעין. לעתים נקי ונעים כאן. לעתים צפוף ומלוכלך. בכל מקרה לא לוותר על הליכה בניקבה המרשימה שלצד המעין. הניקבה היא אחת היפות בארץ, היא ארוכה (מעל 50 מטר) וצרה, המים רדודים וגובהה נע בין מטר וחצי לארבעה מטרים ולכן אפשר ללכת בה בלי להתכופף כמעט. כשמגיעים למקור הנביעה כדאי להסתכל למעלה ושם רואים שורשי עצים. למרגלות המעין בוסתנים עם שפע עצי תאנה, בהמשך המורד עצי שזיף ושקד.
הגעה: ליד הכניסה הראשית לירושלים. לנקודת המצא לכתוב בוויז “ליפתא” או לחנות ליד תחנת הדלק סונול בכניסה לירושלים ולעבור את הכביש על הגשר להולכי רגל. ומכאן, רבע שעה של ירידה בשביל כחול בין חורבות בתי הכפר והסמטאות אל המעין.

לאחר הביקור בליפתא אפשר להמשיך אל עמק הארזים שלמרגלותיו. השביל יורד מהמעין אל העמק העוטף את נחל שורק. עמק הארזים הוא אחד מארבעת המרחבים של פארק ירושלים. השביל שלאורכו מוביל לעינות תלם. מסביב לעמק טרסות, בוסתנים ומערות, ומעליו גשר ענק שליו חולפת מסילת הרכבת החדשה. מעינות תלם אפשר לחזור לליפתא או לעלות בנחל חלילים למבשרת ציון. קישור למפת עמק הארזים.

גינת מלון האמריקן קולוני

מלון האמריקן קולוני הוא בועה בירושלים, קשה להגדירו, הוא לא עכשווי, לא אופנתי, הוא לא כאן ולא שם, אבל הוא בהחלט מכאן. חוץ מהניהול שהוא שווצרי, הכל בו מקומי, אבני הבניה הירושלמיות, עיצוב החדרים האוריינטלי, הצילומים והמפות העתיקות של ארץ הקודש, וגם המטבח שמגיש אוכל בלאדי מצוין. הכל מקומי, עם מעט תבלין קולוניאליסטי, וכך גם גינת המלון. למלון מספר גינות המטופחות ביד מקצועית ואוהבת. גינות נוי מטופחות, גן ירק נרחב, בריכה אקולוגית, גפנים מטפסות ועוד.
קישור לכתבה על מלון האמריקן קולוני

אתרי טבע עירוני בירושלים

מפת אתרי טבע עירוני בירושלים – גרסה דיגיטלית
מפת אתרי טבע עירוני בירושלים – גרסה מודפסת

רוצה להגיד משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.