פעם שאלו אותי “אז ספר לי איך מתחילים גינה?”

כנראה שלכל שואל מתאימה תשובה אחרת, אבל דבר אחד בטוח, מתחילים בקטן. ההתחלה צריכה להיות צנועה. הסלוגן של סרט הפולחן מבצע סבתא “אתה מתחיל הכי מהר שלך, ולאט לאט אתה מגביר” פשוט לא עובד כאן. הגינה דורשת מאיתנו צניעות ואיטיות. נזדקק גם לסבלנות, רצון להשקיע, וזמן. הזמן בגינה איטי במיוחד. נצטרך גם הרבה נכונות ללמוד, ולתקן כל יום מחדש.

אבל בכל אלה אין די. כדי להתחיל גינה צריך גם ללמוד שפות. ולא רק את שפת הציפורים כדי שנדע על מה הן שרות, אלא גם את שפת הטבע הדומם. העצים מבקשים, אבל הם מבקשים ממש בשקט ולוקח לנו זמן להבין את השפה שלהם. לעתים הם מבקשים מים, פעמים אחרות הם פשוט קוראים לנו כדי שנגן עליהם ממזיקים ומחלות, ובעונה המתאימה הם מזמינים אותנו לבוא ולהתכבד מפרי העץ.

גינה יכולה להתחיל בכל מקום, גם במרפסת, בגן ילדים או בגינה של בית משותף. פשוט צריך למצוא פינה קטנה שמתאימה, ורק אחרי שהיא תתמלא ותפרח כדאי להמשיך הלאה. לפני שמתחילים צריך לתכנן. רק שגינה זה לא מדע מדויק או שיעור במתמטיקה ולא חייבים להתיישב ליד שולחן שרטוט. עדיף לשבת מתחת לעץ ולהתבונן בגינה ולחכות להשראה. הכי חשוב למצוא פינה מוארת ככל האפשר. אור השמש הוא הבסיס לכל גינה. כדאי מאד שהגינה תהיה במקום שנעים להיות בו ושיהיה נגיש בקלות, מקום שנוכל לשבת בו על כסא נוח מתחת לעץ ולשתות קפה.

דברים טובים לא עולים כסף

ועכשיו לעבודה. כדי להתחיל יש לסמן מקום לחלקת שתילים ראשונה ולגשת למשתלה כדי לקנות כמה שתילים של ירקות, פרחים ועצי פרי לבוסתן. עם הזמן והניסיון לומדים שלא חייבים לקנות יותר מדי והדברים הטובים בגינה, כמו בחיים, לא עולים כסף. במקום לקנות, אפשר לגדל צמחים מיחורי ענפים שהבאנו מגינה סמוכה, לזרוע זרעים, ללקט מהיער, לבקש מהשכנים, לשתול שאריות תפוחי אדמה מהמטבח, לטפח ערימת קומפוסט, ולשוטט ביערות אלונים שם יש שפע חומר אורגני.

אחרי שמסדירים את צינורות מערכת ההשקיה ושותלים את השתילים הראשונים חשוב להקפיד על חיפוי קבוע לאדמה. גננים מתחילים לא מודעים מספיק לחשיבות החיפוי או מעדיפים להימנע מממנו (“זה לא יפה”). לא להסס. לאחר השתילה, נפזר בנדיבות על האדמה חיפוי של עלים, קש, גזם דשא או כל חומר אורגני אחר שנמצא. נרצה לחקות בגינה שלנו את החורש הטבעי, שם חיפוי העלים היבשים שמכסים את האדמה עבה במיוחד וכך הוא מגן על הנבטים הצעירים, נותן להם לחות וסביבה חמימה ומוגנת כדי לגדול.

הגינה מלאת חיים

בתוך האדמה יש אינספור יצורים קטנים ומעליה משוטטות החיות הגדולות יותר שאנו רואים. כל חיות הגינה ישמחו שנגדל מזון בגינה. הקטנים שבהם ממש קטנים. כמו התולעים שגרות בתוך האדמה ועוזרות לנו להזין אותה. חיפושיות משה רבנו יזללו כנימות מזיקות, פרפרים יוסיפו יופי וקסם, והדבורים יפרו ויהפכו את הפרחים שעל עצי הפרי לפירות מתוקים. בלעדיהן נקבל מדבר במקום גינה.

חיות אחרות נחמדות פחות וצריך להיות מוכנים כי גם הן יבואו לבקר. כמה מהן מרושעות במיוחד והן מגיעות רק כדי להתחלק איתנו בפרי הגן אותו גידלנו, ולעתים יקדימו את הקטיף שתיכננו לתות או לאפרסק ביום אחד ויתירו אותנו מוכי אכזבה וצער עד לשנה הבאה. נכון, לא כל הגינה תהיה שלך בסוף. תצטרך להתחלק בה עם חיות הבר. הדבורים, הציפורים, הפרפרים, החלזונות ואולי גם שפני הסלע והקיפודים יהיו השותפים שלך. עבודת הגינה פותחת את האדם לטבע ולמעשה הבריאה ומלמדת את האדם שהוא יכול ליצור ולקיים במו ידיו גן עדן.

עץ הוא כמו כלב. אתה נותן לו אהבה והוא מחזיר לך באהבה. איך נותנים אהבה? מסתכלים ומקשיבים לצרכים של העץ. משקים במים בלי להתקמצן, גוזמים אותו כשהענפים כבדים עליו, מדשנים כשהוא חולה, מסלקים ממנו עצים אחרים שמתקרבים יותר מדי ומציקים לו, ולפעמים לוקחים ממנו יחורים ועושים לו ילדים.

רוצה להגיד משהו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.