כתבה במדריך המשתלה הביתית של גינת בוסתן

נבטי דלעת ובזיליקום במשתלה הביתית

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את רזי השתילה ואת שיטות ריבוי הצמחים נוכל במקום זאת להקים משתלה קטנה משלנו, כזאת שתתן מקום לביטוי עצמי וסיפוק מיצירת גינה ייחודית.

מאחר והמשתלות המסחריות מתמקדות בלקוחות שלהם הן ממוקדות במענה לצרכים של גננים מקצועיים ולכן מציעות בעיקר צמחים שמתאימים ואף דורשים טיפול שוטף של גנן. צמחים אלה הגיעו מכל רחבי תבל ורק מעטים מהם גדלים בארץ באופן טבעי או מתאימים למאכל. משתלה עצמית חשובה במיוחד אם נרצה דווקא גינת מאכל, גינת בוסתן ארץ ישראלי או גינת בר.  

במשתלה הביתית מקבלים כבונוס עוד כמה שיעורים חשובים, כמו שיעור על סבלנות, שהרי בטבע כל דבר קורה בעיתו ובקצב שלו ולא ניתן להאיץ, שיעור נוסף על התמדה, שהרי רוב הניסיונות נגמרים בכישלון ולא תמיד מקבלים את מה שרוצים, וגם שיעור ביצירתיות שמביא ליצירת משהו שהוא שלך ובעצם אתה. צריך להצטייד בסבלנות ולא להתייאש גם כשהניסיונות נגמרים בכישלון צורב. עם הזמן לומדים ובחלוף העונות מוצאים את השיטות שעובדות ומתאימות לתנאי הגינה שלנו. לאט לאט הגינה תפרח ותתמלא בצמחים ובעצים מעשה ידינו. למי שרוצה להימנע מלחזור על טעויות פעמים רבות מדי מומלץ להצטייד ביומן ולתעד את הניסיונות, הכישלונות וההצלחות.

בהקמת משתלה ביתית אפשר לנסות טכניקות מגוונות שכוללות זריעה, ייחורים, שלוחות וחלוקה שמתאימות לריבוי צמחי תבלין ומיני שיחים וגם את טכניקת ההרכבה שמיועדת לעצי הפרי. את המשתלה הביתית צריך להקים בצל כדי להגן על הנבטים והשתילים הצעירים. 

זהו החלק השלישי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית. חלק ב’ עוסק בגידול ירקות בגינה ומפרט על סוגי הירקות השונים, הקשיים בגידולם בגינה, ירקות קיץ וירקות חורף ושיטות להעשרת האדמה.

המשתלה הביתית – לצמחי תבלין ושאר ירקות

זריעה

אם אתם לא בטוחים מתי המועד הנכון לזריעת סוגי הירקות השונים  כדאי להעזר בלוח השנה לגינת מאכל של גינת בוסתן (לחץ כאן לקישור).

הסתיו היא עונת הזריעה המומלצת לרוב צמחי התבלין. אפשר לזרוע צמחי תבלין גם בסוף החורף/תחילת האביב אך בסוף החורף עדיף לבצע ריבוי באמצעות ייחורים או חלוקה. 

המשתלה הביתית – מגש קלקר לזריעה שניתן להשיג כמשתלות

כדאי להנביט: אפשר להשתמש בזרעים כפי שהם ובדרך כלל זה עובד.  אבל כדי להגדיל את סיכוי ההצלחה רצוי להשרות אותם במים למשך יממה לפני הזריעה ואפשר גם להנביט ממש.

הקמת המשתלה: כדי לזרוע ראשית כדאי להצטייד במגש שתילה אותו ניתן לרכוש במשתלה או לבקש מעודפים מחקלאים. נמלא את מגש השתילה באדמה איכותית של תערובת שתילה שנתין לרכוש בכל משתלה. שמים מספר זרעים בכל תא במגש ומכסים באדמה שגובהה פי שניים מגדול הזרע. לאחר הזריעה נמקם את המגש במקום מוצל מהשמש ועל שולחן, גבוה מעל המזיקים. הכי חשוב להשקות כל יום, ובימים חמים פעמיים ביום. בשלבי הנביטה הזרע רגיש כמו תינוק ויתקשה לשרוד בלא השקיה מתמדת. ההשקיה צריכה להיעשות בעדינות בעזרת משפך מסננת או בריסוס כדי לא להזיק לנבט העדין. לאחר שבועיים-שלושה לערך כשהשתיל יתבסס ונראה מספר עלים נוכל להעביר לאדמה.

צמחים מתאימים: ירקות חורף כמו עלי רוקט, חסה, כרוב, מנגולד ותרד. ירקות קיץ כמו עגבניה, מלפפון, קישוא, דלעת ואבטיח. קישור למאמר המפרט את תנאי הגידול לירקות השונים. תבלינים כמו בזיליקום, זוטה לבנה, אזוב מצוי, לבנדר, פיגם, קורנית, קמומיל.

זרעים של צמחי בר ופקעות ניתן לרכוש בזרעים מציון שבכרם מהר”ל.

בדיקת זרעים: זרעים מאבדים מכוחם ככל שעובר הזמן מאז שנקטפו ובמיוחד כאשר הם מאוחסנים בתנאים לא טובים (יש לאחסנם רק לאחר שווידאנו שאינם רטובים, במעטפות או קופסאות, בחושך ובמקום עם מעט לחות ככל האפשר). כאשר ליקטנו ושמרנו זרעים או קיבלנו מחבר איננו בטוחים האם הזרעים טובים. אפשר לבדוק בקלות יחסית. מניחים כמה מהזרעים לבדיקה בנייר סופג או צמר גפן רטוב ושמים בקערה עם מעט מים. תוך שבוע לכל היותר הזרעים אמורים לנבוט.

החשיבות של שתילה מזרעים פתוחים: הזרעים שנמכרים במשתלות מגיעים מגיעים מזני זרעים מסחריים, כמו אלה שמהם מגדלים את העגבניות והמלפפונים שאנחנו קונים בסופר. הבעיה שרוב הזרעים האלה הם בעצם זרעים היברידים, כלומר כאלה שעברו הכלאה משני זנים כדי לפתח זן משופר. זרעים כאלה טובים לשימוש פעם אחת. הבעיה בהם שאי אפשר לשמר אותם בתום העונה בשביל מחזור השתילה של השנה הבאה. אם נקנה שקית זרעי עגבניות למשל ולאחר שנגדל אותן נרצה לשמור כמה זרעי עגבניה לשנה הבאה, נקבל עגבניה שונה. לעומת זאת כאשר אנו בוחרים להשתמש בגינה שלנו בזרעים טבעיים, כלומר זרעים פתוחים, נוכל ללקט את הזרעים בסיום העונה ולשתול אותם שוב ונוכל גם לבחור את הזנים שטעימים לנו. זרעים פתוחים מכונים גם זרעי מורשת. הם משמרים את המורשת ההיסטורית של המקום בו הם גדלים ושל בני הארץ. מאחר שאין אינטרס כלכלי מאוחרי זרעי מורשת צריך להתאמץ כדי להשיג אותם. אפשר ללקט בעונה הנכונה מצמחים בטבע, להשתתף במפגשי החלפת זרעים או לרכוש ממגדלים שמתמחים בזני מורשת. לכתבה על סיפורם של הזרעים ומדוע קשה להשיג היום עגבניות טעימות כמו של פעם?

ייחורים

אין צורך ללכת למשתלה לקנות צמחי תבלין. יחורים היא דרך קלה ליצור צמחים חדשים המביאה לגנן המתחיל סיפוק רב לאחר שילמד את השיטה. סיכויי ההצלחה הטובים ופשוט צריך להתחיל ולנסות.
גינת התבלין כוללת שתי חלקות. בחלקה היבשה מרווה משולשת, מרווה רגילה ממשתלה, לבנדר, אזוב מצוי, טרגון, ורוזמרין. בחלקה המושקת נענע, פלגריום רפואי, עשב לימון וזוטה לבנה.

את רוב התבלינים ניתן להרבות בקלות וגם בלא עלות באמצעות שתילת ייחורים ובכך חוסכים את קניית השתיל או הזרעים. הייחור הוא חלק אותו מנתקים מצמח האם כדי ליצור צמח חדש. הייחור נגזם מענף שבו עיניים שהן נקודות ההתפצלות של הצמח. העיניים מכילות תאים עובריים שמטבעם יכולים להפוך לכל תא שצריך: ענף, עלה או שורש.

שיח מרווה משולשת בכרמל

ניתן לגדל ייחורים בשתי עונות – בסתיו או בתחילת האביב אך המועד המומלץ ביותר הוא סוף החורף ותחילת האביב. את הייחור נקבל בחיתוך ענף צעיר וחי (ירוק) כזה שעדין לא יצאו ממנו ניצני הפרחים ונגדום אותו לפני הקצה באורך 10-15 ס”מ כדי להישאר עם ענף עבה יחסית. מהחלק התחתון (שני שליש מאורך הענף) נסיר את העלים לחלוטין ולאחר מכן נחרוץ בסכין עדין חריצים בתחתית הענף כדי להקל על יציאת שורשים. אפשר גם לקנות במשתלה אבקה של הורמון השרשה ולטבול את הייחור במים עם אבקה למשך כמה שעות.

לאחר מכן ננעץ את הייחורים בעציץ שתילה שמילאנו בתערובת שתילה ומיקמנו בצל. דוחפים את מרבית הענף לאדמה ומשאירים רק קצה בחוץ – שליש ענף יספיק.  חשוב להדק את האדמה. הענף לא יוציא שורשים אם לא יחוש לחץ אדמה סביבו. גידול ייחורים צריך להיעשות בצל מאחר ואור שמש מעודד מעכב השתרשות. ככל שניתן כדאי לשתול במצע עשיר בפחמן ודל בחנקן מאחר שהפחמן מעודד גדילת שורשים להבדיל מהחנקן שמעודד דווקא גדילת ענפים. בכל מקרה כדאי לנעוץ כמה יחורים בכל עציץ, רק חלקם יצליחו.

החלק הקשה בגידול יחורים בבית הוא ההשקיה. נדרשת התמדה. האדמה חייבת להיות לחה תמיד ולכן חובה להשקות לפחות פעם ביום ורצוי אפילו פעמים ביום. יש להשקות בעדינות (עדיף ריסוס מים על הצמח כדי לשמור על לחות). תוך שבועיים-שלושה נקבל רמז האם הצלחנו. אם הצמח נשאר ירוק ועליו זקופים נראה שנקלט. לאחר מכן נקווה לראות צמיחה מחודשת ואז נדע שהייחור הפך לשתיל. כעת נוכל להעבירו לעציץ גדול יותר או לערוגה.

צמחי תבלין המתאימים לריבוי מייחורים: אורגנו (ייחורים בסתיו או חלוקה באביב), אזוב מצוי (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), זוטה לבנה (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), טרגון (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), לואיזה, לבנדר (באביב, או זרעה בסתיו), מליסה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), מרווה משולשת וגם זני מרווה אחרים (באביב. קשה לגדל מרווה מזרעים), סטיביה (באביב), עשב לימון, פיגם (ייחורים בסוף החורף או מזרעים בסתיו), פלגריום רפואי (באביב), קורנית (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), רוזמרין (באביב), שיבא (באביב), גרניום, סטיוויה, ואחרים.

חלק מהתבלינים נרצה לייבש ולשמור במדפי המטבח – קישור לכתבה על יבוש תבלינים.

יחורים לעצי פרי

בנוסף לצמחי תבלין, משמשים יחורים לריבוי עצי פרי כתאנה, תות וגפן ועל כך בכתבה על ריבוי עצי פרי.

יחורים לצמחי נוי
עוד צמחי בית וגינה שניתן לגדל מייחורים – מיני סוקולנטים, יהודי נודד, קולאוס ופוטוס.

באמצעות יחורים מגדלים גם סוקולנטים וקקטוסים, שהם קלים מאד לריבוי. מספיק לשתול ענף מהקקטוס (לתת לו להתייבש לכמה ימים לפני השתילה) בעציץ עם תערובת של מצע שתילה וחול ולאחר מכן אין צורך להקפיד להשקות בתכיפות רבה כל כך.
קל מאד לעשות יחורים גם לשורה ארוכה של צמחים אחרים כמו פסיפלורה (לסרטון הדרכה), יהודי נודד, פוטוס וקוליאוס ולפרחים  כמו גזניה וביגוניה ואפילו ורדים (אם כי ורדים שגדלים מייחורים אינם עמידים כמו אלה שנרכשים במשתלה אותם הרכיבו על כנה עמידה). המשותף לכולם הוא שהענף בשרני, כלומר אינו מעוצה וקשה כמו צמחים אחרים אלא רך ובשרני במידה. למעשה מכל צמח שיש לו ענף בשרני אפשר לעשות יחורים, או לפחות לנסות – אין מה להפסיד – מקסימום לא יצליח.

גידול בטטה

בטטה מגדלים מייחורים, כלומר מענפי הבטטה.
השלב הראשון הוא להנביט בטטה בצנצנת מים בבית. כדי לגדל בטטות צריך קודם כל לקנות אחת. אפשר להסתפק בבטטה קטנה. ננעץ בה 3 קיסמים או מקלות כדי שנוכל לייצבה על שפת הכוס או הצנצנת. יש להכניס אותה הפוכה, כלומר החלק העליון (החוד) צריך להיות מופנה כלפי מטה ולהיות בתוך המים והחלק התחתון צריך להיות מעל פני המים. תוך שבוע-שבועיים גדלים ענפים באורך של 10 ס”מ או יותר. ענפים כאלה שיש להם שורשים יכולים להישתל כיחורים. ענפים שאין להם שורשים – אפשר לקטוף אותם מהבטטה ולשים בכוס מים וכעבור 2-3 שבועות גם הם יפתחו שורשים.
מתי? הגידול בבית צריך להיעשות בפברואר-מארס והשתילה בגינה צריכה להיעשות באביב המאוחר – מארס עד מאי.
השלב השני הוא השתילה באדמה. השתילה צריכה להיעשות בתלוליות עפר גדולות ומאווררות בגובה 30-40 ס”מ או בכלים גדולים ואפשר לשתול גם בשקי אדמה. אדמה רגילה מספיקה ואין צורך באדמה מדושנת. הבטטה גדלה מתחת לאדמה והצמח מוציא עלים רבים מעל האדמה. תוך חודש אמורים לראות עת ענפי הבטטה גדלים. הענפים גדלים עם עיניים (שורשונים) בכל 10-20 ס”מ. אם נכניס את העיניים לאדמה יהפוך כל שורשון כזה לשתיל בטטה חדש ונקבל יבול רב יותר. כעבור 4 חודשים בשיא הקיץ הבטטות אמורות להיות מוכנות (התייבשות העלים היא סימן להבשלה) ואז נוכל לחפש את פקעות הבטטה בעומק של 10-15 ס”מ. אם משתמשים במעדר צריך להיזהר שלא לפצוע את הבטטה.


חלוקה

תבלינים רבים ניתן להרבות גם באמצעות חלוקת הצמח. מוציאים צמח בוגר מהקרקע ומפרקים בעדינות לכמה חלקים שבכל אחד חלק מהשורש עם חלק מהענפים ושותלים כל חלק מחדש.

צמחים מתאימים לריבוי בחלוקה באביב: אורגנו (ייחורים בסתיו או חלוקה באביב), זוטה לבנה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), אזוב מצוי (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), טרגון (מייחורים או חלוקה באביב או בזריעה בסתיו), מליסה (מייחורים או חלוקה באביב, או בזריעה בסתיו), פרח הקמומיל

שלוחות והברכה

בזיליקום בסוף הקיץ

ריבוי נענע ותות נעשה באמצעות שלוחות. השלוחות הן ענפים דקים וארוכים היוצאים מצמח האם הנושאים בקצותיהם צמח עוברי ומחפשים להשתרש בקרבת מקום וכך לגדול כצמחים חדשים. השלוחות גם מספקות מים ומזון לצמחים החדשים עד להתבססותם העצמאית.

נענע – ניתן לתת לשלוחות שחלקן מזדחלות מתחת לאדמה לעשות את העבודה לבד והצמח יתרבה במהירות בעצמו ובלבד שיש במקום השקיה. אבל ניתן גם לגזום שלוחות ולשתול אותם במקום חדש בו נרצה נענע. נענע היא צמח נהדר שמתאים לפיזור סביב עצי פרי מושקים.

תות – ריבוי תות קשה יותר מאשר צמחי תבלין ודורש זמן ומעט מיומנות אבל הגמול טעים ומספק הרבה יותר מאשר פרי שנקנה בסופר. באביב, לאחר שהתות סיים את שלב הפרי , מתחיל שלב הריבוי שלו שמתרחש באמצעות גידול שלוחות ענפים שיתפשטו במהלך הקיץ ועד הסתיו. זה הזמן לתת לצמח תשומת לב ולבצע הברכה – נכופף את הענף לתוך הקרקע בצורת ברך ונכסה באדמה כדי לאפשר השתרשות וצמיחת שורשים. צריך לייצב את ההברכה באמצעות משקולת או קיבוע הענף על ידי נעיצת חוט תיל מקופל. לאחר התבססות הצמחים החדשים ניתן לנתק את השלוחות מצמח האם. את הריבוי באמצעות השלוחות אפשר לעשות לתוך סדרה של עציצים קטנים שנשים זה ליד זה. מאחר שריבוי תות שדה מסובך מעט הוקדש לנושא פוסט נפרד.

פקעות ושורשים

לשתילת פקעות של פרחי בר הוקדש פוסט נפרד אבל גם בגינת המאכל יש מקום של כבוד לפקעות. תפוח אדמה, בטטה, שום, כרישה ובצל גדלים מפקעות. את כל אלה עדיף לשתול ישירות בערוגת הגינה ולא במגשי השתילה.

שתיל תפוח אדמה מגיע בחורף לסוף דרכו ועם נבילתו ניתן לנבור באדמה ולאסוף תפו”א

את הכרישה ניתן לרכוש בסופר ולאכול כרגיל רק שבמקום לזרוק את הקצה השורשי נשתול אותו באדמה וממנו תגדל כרישה חדשה. לכשתגדל הכרישה, אין צורך לעקור אותה. מספיק לקטוף עלים והיא תמשיך לגדול. את שיני השום שותלים כל שן בנפרד ומכל אחת גדל שום חדש כאשר ניתן לאכול את העלים הירוקים או לחכות להבשלת שן השום. בשתילת שום יש להקפיד על שני דברים – להשתמש רק בשום ישראלי ולא בשום סיני שלא מתאים לארץ ולהשאיר את הירוק למעלה. השום אוהב קור וגדל בסתיו ובחורף. לשתילת בצל או בצל ירוק קל להשתמש בזרעים אך ניתן גם לקחת את החלק התחתון שלא אוכלים, זה עם השורש, ולשתול באדמה כאשר משאירים את החלק העליון חשוף.

תפוח אדמה גדל מתפוח זקן, כזה שלא נרצה לאכול מאחר ויצאו ממנו נביטות ירוקות. מפקעות עלים אלה המכונות “עיניים” יתפתח השתיל ובמידה ויש עיניים רבות נוכל לחתוך כל תפו”א לכמה חלקים ונשתול אותם עמוק יחסית באדמה – כ15-20 ס”מ. לאחר מכן נחכה לנביטת העלים ונמתין בסבלנות עד שינבלו ואז נדע שתפו”א מוכנים והגיע הזמן לנבור באדמה ולחפשם. תפו”א זקוק לאדמה טובה ולכן נעשיר בקומפוסט ונהפוך אותה לעומק רב ככל האפשר. את תפו”א ניתן לשתול מספטמבר ועד ינואר. משך הזמן מהשתילה ועד לאיסוף הוא 3-5 חודשים. תפוחי האדמה אוהבים לגדול כלפי מעלה ולכן בחלקות חקלאיות נוהגים לשתול תפו”א בערוגות מוגבהות ובגינה הביתית ניתן לכסות את השתיל לאחר שצמח באדמה נוספת ולהותיר רק רק את קצהו העליון חשוף או להציב מעליו חבית ריקה בלא רצפה ולמלא אותה באדמה ככל שהשתיל צומח וכך נקבל כעבור כמה חודשים חבית תפוחי אדמה.

טיפול 10,000 לצמחי תבלין
מרבית צמחי התבלין לא זקוקים לתוספת דישון. כשהם מתעייפים וקמלים הדרך לרענן אותם היא לגזום את הענפים הבוגרים ובעצם לקצץ את מרבית ענפי הצמח כדי לאפשר לצמח להתחדש ולהצמיח ענפים רעננים ולחדש את הפריחה.

מדריך המשתלה הביתית

זהו פרק נוסף בסדרת דפי הגינה של גינת בוסתן מדריך הכוללת (עד כה):

ריבוי עצים – גידול חרוב וכליל החורש מזרעים

שניים מהיפים בעצי ארץ ישראל הם החרוב וכליל החורש ושניהם שייכים לאותה משפחה בוטנית. אחד המאפיינים שלה היא שהזרעים של העצים האלה קשים מאד להנבטה מאחר שקליפת הזרע עשויה שכבות קשיחות שמונעות נביטה בתנאים שבהם זרעים רגילים נובטים – מים, חמצן וטמפרטורה …

0 comments

משתלות מומלצות עם שתילי ירקות

צפון כפר מנדא (הגליל התחתון) – משתלת מנדא – לצד הכביש הראשי (כביש 794) העולה מצומת המוביל לגליל התחתון וגוש שגב. המשתלה מוכרת באופן קבוע שתילי ירקות ב1 ש”ח לשתיל ובמבצעים אפילו בפחות. יעד (גליל תחתון) – לקט זרעים – משתלה במושב יעד עם שעות …

0 comments

חידוש החורש המקומי – להשיב את עצי ארץ ישראל

“ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה, והיו על אדמתם לבטח” יחזקאל, ל”ד, כ”ז “וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל” ויקרא, י”ט, כ”ג. לאן נעלמו העצים? כשהגיעה הקידמה לארצנו נעשו החיים נוחים יותר אך את המחיר שילם הטבע. תוך …

0 comments

על ירקות קיץ וחורף

לא מזמן גדל כל ירק ופרי בעונתו. סלט עגבניות ומלפפון היו אוכלים בקיץ וסלט חסה או כרוב החליף אותו בימי החורף. הילדים היו צריכים להמתין עד לחורף כדי לקבל תותים ולחכות בסבלנות לקיץ כדי לאכול אבטיח צונן. אך ימים אלה חלפו ללא שוב. תחום …

0 comments

איך מכינים קומפוסט? או מהמטבח לאדמה ובחזרה

בלי קומפוסט אין גינה גינת מאכל אורגנית זקוקה לאספקה שוטפת של קומפוסט איכותי. ניתן לקנות קומפוסט במשתלות או להכינו בעצמנו. כמעט בכל ספרי הגינון והמדריכים ברשת מלמדים להכין קומפוסט ביתי בשיטת השכבות, כלומר לשים שכבה ירוקה ועליה שכבה חומה, וחוזר חלילה. זה …

0 comments

רשימת הירקות לגידול בגינה: מ-א’ (אבטיח) עד ת’ (תרד)

רשימת הירקות אבטיח ירק קשה יחסית לגידול בגינה. ירק קיץ שזורעים באביב, אבל רק לאחר שצינת החורף חולפת וכשהקרקע מתחממת, כלומר מאמצע מארס ועד תחילת מאי. עדיף לשתול מוקדם יחסית ואז האבטיח כמעט שלא זקוק למים כדי לגדול. ישנם אבטיחים הגדלים בעל …

1 comment

מה הסוד להצלחה בגידול מלפפונים, קישואים ואבטיחים? על הפרית דלועים

במשפחת הדלועים חברים כמה מפירות וירקות הקיץ החשובים והטעימים ביותר ובהם האבטיח, המלון, המלפפון, הקישוא והדלעות לסוגיהן. הדלועים מצטיינים מבחינה בריאותית. הם בעלי ערך קלורי נמוך, אפס שומן ואפס כולסטרול. הם עשירים בסיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון שמפחיתים סיכוי לחלות בסרטן ומחלות לב, במגנזיום וחומצה …

8 comments

גידול ירקות בגינה הביתית

אמא אדמה. הכל מגיע מהאדמה. כל מה שסביבנו, החי, הצומח והדומם, בא מהאדמה, ניזון ממנה ולבסוף מת לתוכה כחלק ממעגל החיים והטבע. כמעט בכל תרבות, דת ומיתולוגיה מזוהה האדמה עם אלוהות נשית, האימא המיתולוגית שממנה באנו ואליה אנו כמהים תמיד. זהו פרק נוסף במדריך …

1 comment

גיזום עצי פרי

את גיזום עצי הפרי הנשירים מומלץ לעשות בחורף (ינואר-פברואר) כאשר העצים בתרדמת ובשלכת, ואת גיזום ההדרים רצוי לעשות בסוף החורף (פברואר-מארס) לפני הפריחה. קיימות שתי שיטות גיזום עיקריות לעיצוב עצי פרי: גיזום גביע וגיזום ענף מוביל עם גביע צירי. בנוסף קיימות שיטות ספציפיות המתאימות לגיזום …

0 comments

נטיעת עצי פרי

כשמגדלים עצי פרי כדאי להפעיל שיקול דעת של הורים או מחנכים. שתילת עץ פרי היא השקעה לטווח ארוך. לכן לא נלך דווקא בדרך הפשוטה והקלה אלא נעדיף לעשות נכון גם אם המעשה הנכון איננו הקל והאינטואטיבי ביותר. כך למשל, כשנוציא את השתיל …

0 comments

תות שדה

אתרי מכירות באינטרנט מציעים שלל זרעי תות שדה. הפרסומים מבטיחים תותים נפלאים וגדולים כמו תפוח אדמה שמגיעים בכל צבעי הקשת, מכחול זרחני, דרך סגול ועד שחור. אין טעם להתפתות ולקנות זרעי תותים כאלה. מעבר לעובדה שרוב המודעות פשוט מזויפות ואין תותים כחולים, קשה …

2 comments

על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

רוב בני האדם חושבים שאם זורקים גרעין של זית או קלמנטינה יגדל עץ חדש. הם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי גדול ומספרים שהוא בעצם נולד מענף קטן שנקרא יחור ולא מזרע או גרעין. מה שטוב במיוחד …

10 comments

איך מתחילה גינה? ריבוי צמחי תבלין וירקות

כדאי שתהיה לגינת המאכל משתלה משלה. אפשר כמובן לבחור במקום זאת בדרך קלה יותר וללכת למשתלה מסחרית ושם נוכל לקנות שתילים מכל סוג וצבע שנרצה. זה קל, מהיר ונוח וגם לא יקר מדי. אבל אם ניקח שיעור בבית הספר של הטבע ונלמד את …

2 comments

איך לגדל פרחי בר בגינה?

למה הגינה תמיד פורחת? לפעמים נראה שכל הגינות נראות אותו דבר. בטבע שסביב המגוון עצום ומשתנה ממקום למקום ולאורך השנה אך למרבה הצער במשתלות ובגינות שוררת אחידות עגומה. בגינה הישראלית הטיפוסית קשה למצוא קשר בין מראה הגן לבין הטבע שסביב ואין בה כמעט רמז …

3 comments

רוצה להגיד משהו?

2 תגובות

  1. אביב פלד

    תודה על ההדרכה המפורטת
    אני מנסה לגדל שיחי מרווה. קניתי עציצי מרווה שבכל עציץ יש 3 שתילים, ושורשי 3 השתילים מסובכים בין עצמם. השתילה באיזור לא מיושב ליד ירושלים, כי אין לי מקום מתאים ליד הבית.
    שתלתי עציץ כזה בסוף מרץ והשתיל נשאר עד כה באותו גודל. אינני יודע מה הסיבה, ואני מנסה לשתול עוד.
    האם אולי זה שיש 3 שתילים מחוברים יחד זה מפריע לגדילה? ואם זה נכון, דרוש אולי לקנות עציץ שבו רק שתיל אחד?
    אודה על הודעה במייל כשתגיע תשובתכם.

    1. asaf

      שלום אביב. לעתים צמחים שנשתלים בגינה זקוקים לזמן ממושך כדי להתאקלם ולפעמים חולפים כמה חודשים עד שמתחילה צמיחה. מרווה במיוחד צומחת לאט. העובדה שהשתילים מחוברים זה לזה בשורשים לא אמורה להפריע אבל היא מעידה שהשתילים כנראה ישנים ולכן אולי קצת רדומים מה שיכול להאט את הצמיחה. מקווה ששתלת במקום חשוף לשמש. בפעם הבאה שתשתול, לאחר שתוציא את השתילים מהעציץ, רצוי לפורר מעט את קצוות השורשים כדי שיצאו החוצה מגוש האדמה. זה עוזר לקליטה באדמה. מעבר לזה, תן לשתילים השקיה עד שיקלטו ויתחילו לצמוח, ועד אז תמתין בסבלנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.