על יחורים וריבוי עצים – איך מקימים בוסתן עצי פרי מקומיים?

Print Friendly, PDF & Email

חלקת הבעל בסטף. ליקוט תאנים ודבלים מעצי תאנה מזני בלאדי .

יחור תאנה בשנה הראשונה לאחר השתילה. תאנה מזן עסיסי בשתילת בעל במסגרת שיקום הטרסות של ואדי עבדאלה

רוב בני האדם לא שמעו מעולם על ייחורים ומתפלאים כאשר מראים להם עץ פרי בוגר ומספרים כיצד הוא נולד מענף קטן. מה שטוב במיוחד הוא שקל לעשות ייחורים מכמה מעצי הפרי המקומיים הטעימים ביותר – תאנה, רימון, גפן ותות. זאת גם דרך נפלאה לשמר אצלנו בגינה או ביישוב את הזנים המקוריים (זני הבלאדי) של עצי הפרי משבעת המינים הגדלים עדיין בבוסתנים הנטושים ברחבי הארץ.

מאמר זה הינו החלק הרביעי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית והוא עוסק בריבוי עצי פרי ומתמקד בעשיית יחורים לעצי ארץ ישראל, כאשר מרבית התמונות צולמו בסדנת שתלנות מסורתית  אצל עמית פומפןהחלק החמישי בדפי הגינה עוסק בנטיעת עצי פרי ומפרט כיצד לנטוע עץ שנרכש במשתלה.

המשתלה הביתית – עצי פרי מקומיים

איך הופכים ענף לעץ?

אין קל מלקחת ענף מעץ פרי טוב, לנעוץ באדמה ולהמתין בסבלנות עד שיצמח ממנו עץ לתפארת. אם נצליח נקבל עץ זהה גנטי לעץ ממנו נלקח הענף המקורי. כך עושים ילדים לעצים שאנו אוהבים.

עשיית יחורים היא דרך קלה להרבות צמחים המתאימה לחלק מעצי הפרי וגם לשיחים שונים ולרוב צמחי התבלין.

העונה לשתילת ייחורים היא החורף, כאשר העץ בתרדמת ואין לו עלים. המועד המיטבי לשתילה הוא בין ט"ו בשבט לאמצע מארס, רגע לפני הצמיחה מחדש. אבל כל התהליך מתחיל בעצם חצי שנה קודם לכן. בקיץ הלוהט, בעונה שבה עצי הפרי המקומיים מניבים פירות עסיסיים, נצא לשוטט בבוסתנים ובמטעים הנטושים שכמותם פזורים רבים ברחבי הארץ, כדי לבחור את עצי הפרי הרעננים והטעימים ביותר שאליהם נחזור בחורף לקחת יחורים.

איזה עצים ניתן לגדל מיחורים?

גידול מיחורים מתאים לארבעה מעצי הפרי המקומיים החשובים – תאנה, רימון, גפן ותות. יחורים מצליחים גם לריבוי פסיפלורה, ועצי בר כער אציל (שיעדיף אדמת גיר קשה כדי לשגשג), עוזרד ומורן החורש. למעשה ניתן לעשות יחורים כאלה מכל העצים הנשירים, כולל גם שקד, אפרסק, שזיף, דובדבן ותפוח, אך כל אלה יהפכו לעץ מניב ובריא רק אם יגודלו בהרכבה על כנה מתאימה ולכן אין טעם בהשקעת המאמץ בגידולם מיחורים.

כיצד נעשה יחור טוב?

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – חפירת בור ליחורי תאנה בעומק 60-70 ס"מ

ראשית יש למצוא עץ פרי משובח ושנית יש לבחור בו ענף טוב ולגזום ליחורים. בשלב ההא נכין את האדמה ולאחר מכן ננעץ את היחור ונכסה בחיפוי. השלב האחרון הוא הטיפול לאחר הנטיעה.

  • הקפדה על עץ פרי משובח – אסור לטעות בבחירת העץ ממנו נקטוף את הענפים ליחורים כי יהיה חבל מאד להשקיע 3-4 שנים בגידול עץ ולבסוף לגלות שאיננו מניב פרי או שהפרי איננו טוב למאכל ועל כן יש לקחת מעץ שמכירים.
  • בחירת ענף טוב – יחור טוב הוא קטע מענף רענן, שנלקח מחלקו התחתון של העץ הסמוך לאדמה. נעדיף ענף לא צעיר מדי אך גם לא זקן, בן שנה-שנתיים. נחפש ענף חצי ירוק וחצי מעוצה, בעובי בוהן, ובאורך 50 ס"מ. חשוב להיזהר מלקיחת ענף מת שאין בו סימני גידול או ענף מחלקו העליון של העץ. מאלה לא יצמח מאומה.
  • חיתוך הענף ליחורים – לאחר שבירת הענף נגזום ממנו כמה מקטעים שכל אחד מהם יהיה יחור. כדאי להגזים בכמות היחורים כי אחוזי ההצלחה אינם גבוהים ורצוי שתול מספר יחורים כדי שלפחות אחד יצליח. בחיתוך נקפיד על כמה עקרונות שרובם קשורים לעיניים. העיניים הן הבליטות שעל הענף שמהן מתפתחים ענפים, עלים או פרחים. עיניים אלה הן המפתח ליחורים. העיניים מהוות תאי גזע שיכולות להתמיין לשימושים שונים בהתאם לצורכי העץ. במקרה שלנו נרצה שיהפכו לשורשים. השורשים לא גדלים רק מהעיניים הבולטות אלא גם ובעיקר מהעיניים הרדומות, אלה הן בליטות קטנטנות שעל הענף. נוודא לכן שאנו בוחרים ענפים עם עיניים רדומות רבות.
    על מה יש להקפיד בחיתוך?
    – בכל קטע ענף שנחתוך יהיו לפחות 5 עיניים ראשיות וגם נקודות קטנות (אלה הן העיניים הרדומות שמבן תתפתח צמיחת השורשים)
    – חיתוך החלק התחתון (זה שינעץ באדמה) – החלק התחתון של הענף הוא זה הסמוך לגזע ואותו יש לנעוץ באדמה. את החיתוך רצוי לעשות כחצי ס"מ מתחת לאחת העיניים.
    – סימון הענף כך שנדע להבדיל מה החלק התחתון של הענף (הקרוב לגזע) ומה החלק העליון. הסיכוי להצלחה נמוך אם נתבלבל וננעץ את החלק העליון באדמה.
  • שימור יחורים עד השתילה –  רצוי לטעת את ענפי היחורים מהר ככל האפשר כדי שלא יתקלקלו מהיובש. אם לא ניתן לשתול תוך יום יש לאחסן אותם באופן ששומר על הלחות והחיות שלהם. ניתן לעטוף בסמרטוט לח ולאחסן במקום מוצל למשך שבוע או במקרר למשך חודש. אפשרות אחרת היא לנעוץ בדלי מים למשך מספר ימים וכך גם ניתן להשרות בחומר השרשה (חיוני במיוחד ליחורים של עצי תות).
  • חפירת בור ושתילת היחור – בשתילת יחור, בדיוק כמו בנטיעת עץ, שלב הכרחי להצלחה הוא חפירת בור עמוק ככל האפשר כדי לאוורר ולשפר את הקרקע. הבור צריך להיות בעומק של לפחות חצי מטר ורצוי 70 ס"מ. לאחר החפירה נערבב לתוך האדמה קומפוסט כמות נדיבה ונמלא חלק מהאדמה שהוצאנו חזרה. כעת נשתול את היחורים, כל עץ לפי ההנחיות שמפורטות למטה, ונכסה בעוד אדמה כדי לכסות ולהשאיר עין אחת בחוץ. לא נכסה עד גובה פני הקרקע אלא נשאיר שקע כדי שתהיה גומת השקיה עמוקה יחסית. בסיום נהדק מעט את האדמה כדי למנוע כיסי אויר שמעודדים רקבון.
  • כיסוי והשקיה ראשונה – לאחר שלב השתילה נכסה בשכבה עבה של חומר חיפוי אורגני כדוגמת קומפוסט חצי בשל, עלים או גזם. לבסוף נשקה בהצפה – 20 ליטר (שני דליים) – אלא אם האדמה רטובה מגשמי החורף.
  • סדנת שתלנות עם עמית פומפן – שתילת 3 יחורי תאנה בבור

    השקיה עד להתבססות העץ – את היחורים שותלים בחורף ועל כן אין הכרח להשקות עד תום עונת הגשמים. נשקה רק אם יעברו שבועיים בלא גשם או שבוע במקרה של ימים חמים במיוחד. לאחר סיום הגשמים חשוב לשים לב לשני נושאים – כיצד להשקות וכיצד

  • השקיה: נרצה לגדל עץ עצמאי, כזה שידע לשגשג בתנאי בעל, כלומר בלא השקיה. לשם כך נרצה להרגיל אותו בהדרגה להסתדר בכוחות עצמו ולשם כך הוא יהיה חייב להעמיק שורשים. לפיכך משטר ההשקיה יהיה של מנות בתכיפות הולכת ופוחתת ובכמות הולכת וגדלה כך שהעץ ילמד להעמיק שורשים כדי להגיע אל המים. בהתחלה נשקה אחת לשבועיים ועד סוף הקיץ הראשון נוריד את תכיפות ההשקיה לאחת לחודש. גם בקיץ השני לחיי העץ נשקה אחת לחודש או חודשיים. במקביל נעלה את כמות המים ל40 ו60 ליטר בכל פעם. לאחר שנתיים העץ אמור להסתדר בכוחות עצמו.
  • הצלחה: נדע האם הצלחנו כמה חודשים לאחר השתילה. במאי, יוני ויולי העץ צריך לפרוץ ולצמוח. צריך לראות גדילה של הענף או צמיחה של ענפים חדשים וכך נדע שהצלחנו. אלא שלא כל היחורים מצליחים. בחלק מהיחורים נראה שהענף מתייבש או קופא במצבו ואחרים מוציאים כמה ניצנים ועלים בלבד אך אלה נובעים מכוח החיים שהיה אגור בענף ולא מקליטה של היחור באדמה. במצבים אלה אין ברירה אלא לעקור נטוע ולנסות שוב בשנה הבאה.

יחור בעציץ או ישירות באדמה?

במשתלות עושים יחורים בעציץ המיועד למכירה, אך בחקלאות המסורתית שהיתה נהוגה בארץ מימי קדם עשו יחורים לעצי הפרי ישירות באדמה ודילגו על שלב העציץ.

לנטיעת יחור בעציץ מספיק ענף קצר יחסית באורך  20-30 ס"מ כאשר על רוב הענף (לפחות 3 עיניים) להיות בתוך האדמה ומחוץ לאדמה מספיק להשאיר עין אחת שסביבה  תחל הצמיחה החדשה. בשתילה בעציצים, משאירים את העץ בעציץ לפחות עד שבית השורשים יצמח והעץ יפרח ויש לחכות כמה חודשים לפני שמעבירים עץ מעציץ לאדמה. לאחר ההעברה לחלקת האדמה יש להמשיך להשקות באופן סדיר עד לקליטה מלאה. בשתילה באדמה, רצוי לשתול באותו בור שתילה זה ליד זה 3 ייחורים כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד ייקלט.

במשתלות נוהגים להשתמש באבקת השרשה המכילה הורמונים המגבירים את סיכוי ומהירות הקליטה. כאשר הייחור נעשה עם ענף ירוק צעיר סיכוי ההצלחה גבוה יותר אך כאשר משתמשים בענף בוגר ומעוצה כדאי להשתמש באבקת השרשה. את האבקה ניתן לרכוש בכל משתלה (הורמוריל 3 – ריכוז נמוך, הורמוריל 8 – ריכוז גבוה). לשימוש באבקת השרשה כדאי לבצע חתכים בחלק התחתון של הענף ולהשרות את הענפים למשך יום בדלי מים שפיזרנו לתוכו אבקה.

שתילת בעל

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – כיסוי יחורי תאנה באדמה וקמפוסט בבור לאחר השתילה

"וכי תבואו אל הארץ, ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא, י"ט, 23). עצי הפרי המקומיים של הארץ מתאימים לשתילת בעל ויגדלו גם בלא השקיה, אך לשם כך צריך לבחור את המקום הנכון ולזכור להשקות בקיץ בשנה הראשונה. כדאי לשתול באותו בור שתילה כמה יחורים כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד יקלט. המקום הנכון לשתילה הוא בתחתית מדרון או במורדות טרסה כך שיוכל לקבל די מי גשמים. כדי לעזור באיגום המים נציב שורת אבנים מהצד השני של המדרון. יש לחפור בור עמוק כך שלאחר נטיעת ענף היחור והכיסוי באדמה עדין תיוותר גומת השקיה שתאפשר השקיה בהצפה. אחרי השתילה כדאי לכסות את אזור השתילה באבנים כדי ללכוד טל ולמנוע התאיידות ולכסות בשכבה נוספת של חיפוי עלים וענפים למנוע התאיידות וצמיחת עשבים. מיד לאחר ההשקיה יש להשקות בהצפה (כמות של 2-3 דליים בבת אחת). לאחר תום עונת הגשמים יש להמשיך בהשקיה לתוך הקיץ במנות גדולות אחת לשבועיים או חודש לערך כדי שהעץ יהיה צמא מאד ויעמיק את שורשיו ככל האפשר כך שיוכל לשרוד בעצמו לאחר העזרה שקיבל מאיתנו בשנה הראשונה. גם בקיץ השני לחיי העץ מוספים בשתילה המסורתית השקיה בהתאם למצב העץ ומנסים להגדיל את המרווחים בין ההשקיות (לאחת לחודש-חודשיים) ומגדילים בהתאם את כמות המים כדי להבטיח שהעץ יעמיק את שורשיו.

התאנה

התאנה היא עץ פרי מעולה – טעימה, מפתה ועם ריח משכר והיא נפלאה במיוחד כשהיא נמצאת בבוסתן לצד גפנים מטפסים ובשל כך הוקדש לתאנה פוסט ארוך בגינת בוסתן. 

עונת השתילה – בשתלנות המסורתית נוטעים הפלאחים יחורי תאנה בשלהי החורף, מיד לפני שיוצאים העלים הראשונים. המועד המתאים הוא מאמצע פברואר ועד תחילת מארס.

בחירת עץ מקור – ראשית יש לבחור ולגזום את ענפי היחור מעץ תאנה ותיק. גידול מיחורים דורש זמן רב ועצוב יהיה לגלות אחרי שלוש, ארבע או חמש שנים שבחרנו תאנה מזן גרוע או כזאת שלא מניבה פרי. כדי למנוע מצב ביש שכזה חשוב לבחור יחור מתאנה רק לאחר שטעמנו ממנה בקיץ פרי טעים ועסיסי ורצוי גם למצוא תאנה הגדלה בתנאים דומים לאלה שבגינה שלנו. תאנה מזן הגדל מהרי הגליל העליון או הרי יהודה תתקשה להתאקלם במישור החוף.

בחירת ענף מתאים – בתאנה נחפש ענפים הפונים כלפי מטה, כלומר כאלה שבתחתית העץ. יש בהם יותר תאי גזע ולכן הם מתאימים יותר לעשיית יחורים. נבחר ענף הנראה רענן ובריא ואינו זקן מדי וגם לא צעיר מדי. כלומר ענף בעובי 2 ס"מ (כמו אגודל) ובגיל של 2-3 שנים (נזהה את הגיל לפי קבוצות צפופות של כמה עיניים. כל קבוצה כזאת מסמנת את סיומה של עונה, כלומר שנה). אפשר לגזום ענף אחד כזה ואח"כ לחתוך אותו לכמה חלקים ולשתול כל אחד מהם כיחור. ניתן להשתמש גם בייחורי אמיר, כלומר יחור שכולל את קצה הענף (להבדיל מהגפן שם עדיף לקחת מאמצע ענף). לצרכי נטיעה באדמה שוברים חלקי ענף באורך 40-50 ס"מ ולצרכי נטיעה בעציץ נסתפק בענף באורך 25-30 ס"מ ובעובי של אצבע רגילה.

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – פיזור קומפוסט לתוך בור השתילה

בשתילת היחור ניתן לנטוע בעציץ או ישירות באדמה ובכל מקרה יש לנעוץ את מרבית הענף באדמה (עם לפחות 2-3 עיניים) ומספיק להשאיר שליש ממנו מחוץ לאדמה. בחלופה הראשונה נוטעים תחילה בעציץ וכך משרישים ומחזקים את היחור לפני הנטיעה באדמה. כך מגדלים תאנים במשתלות. חשוב להפקיד על אדמה לחה באמצעות השקיה יום-יומית ועל הצללה חלקית. אפשר לטבול קודם בהורמון השרשה וכדאי לשתול מספר עציצים כאלה כי לא כולם יצליחו. התאנה תהיה מוכנה להעברה לשתילה באדמה בספטמבר.

בחלופה השנייה נוטעים את היחור ישירות באדמה ומתפללים לטוב. ראשית יש לחפור בור שתילה עמוק ככל האפשר ולאחר הנטיעה להותיר צלחת השקיה עמוקה יחסית שתוכל לקלוט מי השקיה. לאחר הנטיעה משקים שוב בהצפה ומכסים בחיפוי. בנטיעה המסורתית אצל הפלאחים, וגם בארצות הים התיכון האחרות, נוטעים 3 יחורים באותו בור שתילה כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות אחד ייקלט.

לגידול בעל יש לחזק את העץ ולהפכו לעצמאי. כל עוד יורדים גשמים אין צורך לעזור אך מתום עונת הגשמים יש להשקות בהצפה. השקיה בטפטפות אינה מתאימה לבניית עץ חזק בגידול בעל כי היא מפתחת תלות בהשקיה ולא תעודד שורשים עמוקים. לכן, בתחילה נשקה אחת לשבוע-שבועיים ולאחר מכן אחת לחודש וכך עד בוא הגשם הראשון. למעשה מתחילים בהשקיות תכופות כדי לתת לעץ תנופה ראשונית אך כדי לחזקו ולעודדו לעצמאות מגדילים בהדרגה את מרווחי הזמן שבין ההשקיות ומקפידים שהם יהיו בהצפה כך ששורשי העץ יעמיקו לעומק האדמה.

חלקת הבעל בסטף

גידול ייחורי גפן מזני בלאדי שונים באדנית עד להתחזקותם והעברתם לאדמה

הגפן

בתרדמת שלפני הלבלוב (סוף החורף) נחפש זמורה (הענף של הגפן) בת 2-3 שנים. בגפן, הענף מהשנה האחרונה חלק ולעומתו אלה מהשנים הקודמות עצי ומתקלף ונבחר ענף כזה. ממנו חותכים קטע ענף עבה יחסית (בעובי זרת לפחות) באורך של כ-80-60 ס"מ ורצוי שיהיו לו לפחות 5 עיניים (בליטות בענף). נסיר את קצה הענף הצעיר והדק יותר. לאחר חפירת גומה עמוקה, שותלים מספר יחורים באדמה (אין צורך להשריש) כאשר שליש מהענף מציץ החוצה, מכסים באדמה, מסדרים גומה מסביב עם קצת זבל ומשקים בנדיבות.

כמו בתאנה, ניתן לשתול גפנים בחורף באדמה או בעציץ. אם נשתול בעציץ נמתין עד לאחר שנראה צמיחה באביב ובקיץ ולאחר שיפתחו מערכת שורשים ענפה נוכל להעבירם לאדמה בספטמבר.

סרט הדרכה כיצד לגזום ענפים לעשיית יחורים מגפן

הרימון

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – יחורים לעץ רימון לקראת שתילה.

ברימון כמו בגפן צריך להשתמש בקטע האמצעי של ענף בריא. רצוי להעדיף את החזירים, אלה הענפים המיותרים שגדלים מתחתית העץ כלפי מעלה. נשבור ענף עבה יחסית (2-3 ס"מ) משני צדיו כדי לקבל ייחור חזק באורך 60-80 ס"מ אבל נקפיד לשתול באדמה את החלק התחתון.  ישנם פלאחים הנוטעים יחורי רימון עמוק באדמה לא באמצעות חפירת בור (כמו בתאנה או בגפן) אלא באמצעות דפיקתו באבן לתוך האדמה כדי לדחוס ולהדק אותו ואחרים חופרים בור אך לאחר הנטיעה דורכים על האדמה ומהדקים אותה. גם את הרימון חשוב לשתול במהלך תרדמת החורף וזמן קצר לפני תחילת הלבלוב וכך העץ יהיה בשיא כוחו. כמו בתאנה ובגפן, ניתן לשתול רימון גם בעציץ בחודש פברואר ולאחר שיפתח מערכת שורשים ענפה להעבירו לאדמה בספטמבר.

גידול עצי פרי מזרעים

ריבוי עצי שקד, אגוז ואלון נעשה באמצעות שתילת הזרעים שלהם באדמה.
בשקדים, לרוב שקד מתוק יהפוך לעץ שקד מתוק (אם כי במשתלות נוהגים להרכיב שקד מתוק על כנה של עץ חזק יותר ובעבר השתמשו לשם כך בשקד הבר שטעמו מר). את השקדים אוספים מהעץ כשהם בשלים עם קליפה (כלומר בספטמבר-אוקטובר) ושותלים אותם לגדול באדמה בתחילת החורף (נובמבר-דצמבר). ניתן לשים ערימת שקדים באדמה ולכסות בתערובת שתילה או בקומפוסט חצי בשל ולהקפיד על השקיה כדי שהתערובת תהיה לחה כל הזמן. כל הנבטה דורשת רטיבות מתמדת עד שהצמח מתחיל לגדול. כדי לשפר את סיכוי ההצלחה ניתן לבצע את ההנבטה מחוץ לאדמה במצע נביטה  – ארגז עם אדמה מאווררת – שנשים בצל ונשקה מדי יום עד לנביטה. את השפיץ של הנבט יש לשתול כפי מטה – זהו השורש.
לשקד שורש שיפודי שמעמיק לחפור באדמה לעומק רב ולכן יש יתרון לגידול העץ באמצעות הנבטת זרע ולא משתיל שנרכש במשתלה. עץ שקד שהונבט ישירות באדמה יכול לחיות 100 שנה בלא קושי בתנאי בעל בעוד עץ שנשתל מעציץ בגינה יחיה 20-30 שנה.
בשקד חשוב מאד לא להשקות לאחר שהעץ נקלט. רק בעת הקליטה ובקיץ הראשון נדרשת השקיה. לאחר מכן השקיה רק תזיק לו.

היכן ניתן למצוא בוסתנים אבודים?

כדי להשיג את הייחורים לשתילה בגינה יש לצאת בקיץ ולחפש את עצי הפרי הטעימים ולחזור שנית בשלהי החורף כדי ללקט ייחורים לשתילה. ישנם אינספור בוסתנים אבודים ועצי פרי הגדלים בעל ברחבי הארץ.

בסטף מקיימת הקרן הקיימת בוסתן בעל ובו אוסף מופלא ונרחב של תאנים, גפנים ורימונים מזני הבלאדי המסורתיים של ארץ ישראל ולצידם גם שקדים, אלת הבוטנה (עצי פיסטוק), זיתים, אוג הבורסקאים ואחרים. בוסתן הבעל נטוע מעל טרסות ששוקמו יפה והשבילים שבו מוליכים מטה לשני המעיינות שהיו במרכז הכפר הקדום שמהן יוצאות תעלות להשקיית חלקות ירק סמוכות.

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – הידוק האדמה לאחר השתילה

סדנת שתלנות עם עמית פומפן – נעיצה והידוק של יחורי הרימון באדמה בעזרת אבן

בשמורת נחל עמוד מתחזקת רשות הגנים בוסתן נאה עם מגוון רחב של עצי פרי מקומיים משבעת המינים ומזנים אחרים כמו לימון שעליו היתה גאוות הנחל בשנים עברו, אגוזים ושקד. בעבר הבוסתן היה מושקה ממי הנחל ומובילה אליו אמת מים שחרבה כיום.

בכפרים נטושים ברחבי הגולן נותרו עצי בוסתן רבים. עצי תות שאמי גדלים בבוסתנים בואדי עכברה שליד צפת וברחבי הגולן. תאנים גדולות וטובות נמצאות בנחל גוש חלב שם מתמחים התושבים בגידול תאנים והכנת מטעמים מתאנים מיובשות, וגם סביב קדיתא ונחל ראש פינה. ישנם כמובן עוד אין ספור בוסתנים נטושים אחרים כמו למשל בוסתאן כיאט בחל שיח (תמונה למעלה), ובחרבות הכפר הנטוש ציפורי (בתמונה למעלה) שבגבעות מעל מושב ציפורי.

המשתלה הביתית

זהו הפרק הרביעי בדפי הגינה בנושא המשתלה הביתית שכולל (עד כה):
חלק א – שתילת פרחי בר וצמחי בר בגינה
חלק ב – גידול ירקות
חלק ג'- ריבוי צמחי תבלין ושאר ירקות – על זריעה, יחורים ושיטת אחרות

חלק ד'- ריבוי עצי פרי באמצעות יחורים (פוסט זה)
חלק ה' – נטיעת עצי פרי
חלק ו'- ריבוי תות שדה

קישור חיצוני: ילקוט הרועים – עמית פומפן, מומחה לשתלנות מסורתית

2 Comments

  • דני שטג 23/05/2018 at 14:22

    יש אפשרות לעשות יחורים גם עכשיו בקיץ? אולי בעציץ עם השקיה ובצל.

    Reply
    • asaf 23/05/2018 at 14:40

      תמיד אפשר לנסות, אבל אני לא חושב שתצליח. לצמחים (וגם לבעלי חיים רבים) יש אנרגיית צמיחה והתחדשות בעיקר בסוף החורף ובתחילת האביב. אז גדלים הענפים החדשים, עלים ופרחים, ולכן זה גם המועד המתאים להשריש יחורים. אם בכל זאת תצליח בקיץ – אשמח לשמוע ממך.

      Reply

Leave a Comment